נשים עברייניות

מה הסיפור עם האשמת נשים בלבד בהעסקת עובדים זרים בלתי חוקיים?

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

מה משותף לראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל, לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק וליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין? שלושתם, כך מתברר, נשואים לנשים עברייניות מורשעות, והם אפילו לא ידעו שהן כאלה.

יצחק רבין ז"ל החזיק עם רעייתו חשבון בנק דולרי בארה"ב, בניגוד לחוק שאסר זאת באותה תקופה. על אף שמדובר בכספים משותפים, כשדבר העבירה נחשף בתקשורת, המדינה החליטה להעמיד לדין את לאה רבין בלבד.

בביתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ובביתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין נתפסו עובדים זרים, שהועסקו שם במשק-בית בניגוד לחוק.

הסיבה שבגללה קל יחסית לחשוף עובדים זרים בישראל היא חזותם החיצונית ממוצא אסייתי, שאינה שכיחה כלל בקרב אזרחיה החוקיים של מדינת ישראל, ולכן יש להניח כי לא רק המשטרה, גם בני הבית שבו הם משרתים, מודעים לעובדת היותם עובדים זרים.

על אף שעובדים אלה הועסקו בבית משותף, וככל הנראה שכרם שולם בכספים משותפים, המדינה החליטה להעמיד לדין את נשותיהם של אותם אישים בלבד.

לפני שבוע התברר כי גם שופט בית המשפט המחוזי משה גלעד עלול להצטרף לרשימת הגברים הנשואים לעברייניות, אם יוחלט להעמיד לדין את רעייתו בגין החזקת חשבון בנק בשווייץ, מבלי לדווח עליו לרשות המיסים כנדרש על-פי חוק.

קשה לומר מה מקומם יותר בגישה זאת. האם זאת האמירה השוביניסטית המסתתרת מאחורי העמדתן לדין של הנשים על העסקת עובדים זרים, על-פיה משק-הבית הוא תפקידה של האישה בלבד, ולכן רק היא אחראית על העסקת עובד זר ש"מחליף" אותה בתפקיד - או שמא האמירה המסתתרת מאחורי העמדה לדין של הנשים, על העלמת כספים משותפים לחשבונות בחו"ל וניהולם בסתר מאחורי גבם של הבעלים, עד לכדי דיווח כוזב לרשויות המס ללא ידיעת הבעל.

לפחות בסוג השני של העבירות ניתן להתנחם שהן יוצאות מנקודת הנחה של נשים חזקות המנהלות את כלכלת הבית בעצמן, ובמיומנות מתוחכמת.

אם נשותיהם של אהוד ברק ושל יהודה וינשטיין הן האחראיות הבלעדיות על עבירת העסקת עובד זר, מדוע כשמדובר באזרח הקטן, שני בני הזוג עומדים לדין וסובלים מכתם על עברם הנקי וקנס כפול? שאלה זאת בדיוק העלו בני הזוג אורן ומאיה שולץ בבית הדין לעבודה לפני מספר חודשים.

שני בני הזוג נתבעו בגין עבירה של העסקת עובד זר, והעלו טענת הגנה הקרויה "אכיפה בררנית". בטענה זאת מתלונן הנאשם לאפליה של המדינה באכיפת חוקיה, תוך פגיעה בעיקרון השוויון בפני החוק, מאחר שמקרים זהים באותה תקופת זמן זוכים ליחס שונה.

אם אהוד ברק ויהודה וינשטיין לא הועמדו לדין, שכן מתברר שגברים, בניגוד לנשים, מתקשים להבחין בעובדים זרים העובדים בביתם, מדוע מצפים מאורן שולץ שידע כי בביתו מועסק עובד זר?

המכשול הקשה בהוכחת טענת האכיפה הבררנית, הוא שכדי להראות שההבדל בינו לבין נאשמים או חשודים אחרים נובע מאפליה ושיקולים זרים, הנאשם צריך להציג את אותם מקרים אחרים הזהים לשלו, וכיצד נהגה המדינה באותם מקרים, אך הנתונים על מקרים אלה מצויים מלכתחילה בידי המדינה.

בני הזוג שולץ עתרו לקבלת צו המחייב את המדינה להמציא לידיהם את הנתונים הדרושים להם, ובית הדין נענה לבקשתם. בית הדין הורה למדינה להעביר לבני הזוג נתונים סטטיסטיים וכתבי אישום שהוגשו ב-3 השנים האחרונות בעבירות של העסקת עובד זר כנגד שני בעלי הבית, לעומת מקרים שבהם רק האישה הועמדה לדין.

המדינה עומדת כעת על רגליה האחוריות בניסיון להסתיר מידע זה מהציבור, והגישה ערעור על החלטה זאת ועל החלטות דומות אחרות שניתנו בנושא זה. הערעור טרם הוכרע, ולנו לא נותר אלא להמתין בסקרנות לתוצאות המאבק המשפטי.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא יומן קורונה?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988