הפאניקה מוקדמת

ההאטה בצמיחה ובצריכה לא בהכרח מנבאת שחורות

משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמר
משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמר

נתון הצמיחה החלש לרבעון השני של שנת 2015 המם את ההנהגה הכלכלית אשר רגילה ללטף לעצמה ולנו את האגו עם סיסמאות על עוצמתנו הכלכלית. רק לאחרונה העריך משרד האוצר, במסגרת בניית תקציב המדינה לשנים 2015 ו-2016, כי כלכלת ישראל תצמח השנה ב-3.1%, ובשנה הבאה היא אף תאיץ יותר ותצמח בקצב של 3.3%.

בבנק ישראל, שהוא בין היתר היועץ הכלכלי של הממשלה, היו גם אופטימיים בדומה למשרד האוצר. במסגרת תחזיות מחלקת המחקר שנופקו בסוף חודש יוני השנה, העריכו כלכלניו כי כלכלת ישראל תצמח השנה ב-3% ובשנה הבאה בקצב מהיר של 3.7%. ממוצע תחזיות הצמיחה לשנת 2015 של החזאים הפרטיים עמד אף הוא ברמה של 3%. אולם נתון הצמיחה הנוכחי מערער את הקונספציה של גורמי ההערכה הכלכליים.

נוח לחשוב שהכלכלה תמשיך לטוס על טייס אוטומטי של צמיחה

צמיחה בקצב נמוך של 0.3% ברבעון לא נראתה במקומותינו בעתות של שגרה זה תקופה ארוכה, והיא סדקה את חומת תחושת החסינות הכלכלית של המשק המקומי. נוח לכולם לחשוב כי בעולם שבו כלכלת ארה"ב צומחת ב-2% בממוצע, כלכלת גוש האירו צומחת בכ-1.5%, כלכלת יפן צומחת בקצב של 1%, ומרבית הכלכלות המתפתחות מאיטות, כלכלת ישראל תמשיך לטוס על טייס אוטומטי של צמיחה שנתית של 3% ומעלה בממוצע.

אחד הגורמים להאטה הוא היצוא. החולשה ביצוא המקומי אינה מפתיעה, והיא פועל יוצא של שילוב הרסני בין צמיחה איטית בסחר הגלובלי, עוצמת השקל לעומת סל מטבעות הסחר, ותלות היצוא בעסקיהן של מספר מצומצם של יצואניות ענקיות במונחים מקומיים. בנק ישראל הוא היחיד הנרתם באופן אגרסיבי במשך שנים לעידוד היצוא, באמצעות פעילות אגרסיבית בשוק המטבע. אולם ממשלות ישראל תרמו מעט מאוד לתמיכה ביצוא, והן עסוקות בשנים האחרונות יותר במרתון רגולציה אין-סופי ובהרחקת משקיעים זרים באמצעים מגוונים. תקציב 2015-2016 אפילו לא טרח לכלול בתוכו תוכנית מקיפה לעידוד היצוא. נראה כי לו אין אבא ואין אימא בזירה הפוליטית.

עוד גורמים להאטה הם הצריכה וההשקעות במשק. גם הצמיחה המתונה בצריכה הציבורית אינה מפתיעה, משום שהממשלה פועלת חודשים ארוכים בתקציב מרוסן הנובע מהאיחור העצום באישור תקציב המדינה. עם זאת, אישור תקציב המדינה יתמוך בצמיחת הצריכה הציבורית ברבעונים הבאים.

כך גם החולשה בהשקעות במשק אינה תופעה חדשה, אף שסביבת הריבית הנמוכה במשק אמורה הייתה לתמוך בגידול בהשקעות. ההשקעות בדיור למגורים שבו לצמוח לאחר הקיפאון בתחום בעקבות "מע"מ אפס", אולם ההשקעות במכונות ובציוד הוני נמצאות בנסיגה מתמשכת. התלות של ההשקעות במשק במספר מגה-פרויקטים היא בעיה מוכרת, שכן העסקים הקטנים והבינוניים במשק המקומי אינם מגדילים השקעות, ועסוקים בהתייעלות ובהישרדות.

ה"אס" בחבילת הקלפים של כלכלת ישראל בשנים האחרונות היה רכיב הצריכה הפרטית, אשר צמח בקצב חריג והביא לקצב צמיחה כלכלי נאה. יוקר מחיה או לא יוקר מחיה, הצרכן הישראלי הסתער בשנים האחרונות על הקניונים, והגדיל הן את הצריכה השוטפת והן צריכה של מוצרים חצי בני-קיימא ובני-קיימא. מנגד, הצמיחה האנמית של הצריכה הפרטית ברבעון השני של שנת 2015 היתה הפתעה מרעישה בנתוני הצמיחה שפרסמה הלמ"ס, האטה שהיא נורת-האזהרה האמיתית שהדליקה הלשכה-המרכזית-לסטטיסטיקה.

היחלשות פרמננטית של הצריכה הפרטית תכה קשות בנתוני הצמיחה העתידיים במשק. עם זאת, אנו עדיין לא ממהרים לנבא שחורות באשר למגמה העתידית בצריכה הפרטית במשק. זאת, משום שתקבולי המסים במשק צומחים בשיעור ניכר, האבטלה נמוכה יחסית לעולם, שכר-המינימום צפוי להמשיך ולעלות, התפוסה בקניונים מלאה, המחירים במשק לא עולים, כך שסביר להניח כי הצריכה הפרטית במשק תחזור לצמוח בקצב נאה, ולהוביל את הכלכלה. לא נתפלא אם נגלה כי הצמיחה בפועל בצריכה הפרטית ברבעון השני של שנת 2015 הייתה גבוהה מזו שדווחה בקריאה הראשונית.

פאניקת האטה מוקדמת

בעקבות פרסום הנתון הנמוך כינס שר האוצר משה כחלון פגישת חירום עם כלכלני האוצר, על מנת לנתח את נתוני הצמיחה. כמו כן, כבר נשמעו קולות במשק לפעול להפחתת מסים על-ידי הממשלה ולהורדת הריבית במשק על-ידי בנק ישראל.

אלא ששיעור המיסוי בישראל נמוך מהותית מן הממוצע במדינות ה-OECD, ולפיכך אין היגיון בהפחתה נוספת של המסים, אשר תגדיל פעם נוספת את הגירעון בתקציב. ראוי היה יותר להפנות את המסים שכן נגבים למקומות מעודדי צמיחה כמו פרויקטים של תשתיות ועידוד השקעות במשק.

הריבית במשק צנחה לשפל של 0.1%. להערכת מחלקת המחקר של בנק ישראל, בתום שנת 2016 היא תעלה לרמה של 1.25%. אך בנתוני הצמיחה והאינפלציה הנוכחיים (הנמוכים) במשק, העלאת ריבית תהיה מנותקת מן המציאות. על הריבית במשק להיוותר נמוכה ברבעונים הקרובים, וזאת על אף שבארה"ב הריבית עתידה לעלות בקרוב. המרחק לביצוע צעדים כמו הפחתת ריבית בנק ישראל אל מתחת לאפס, והרחבות כמותיות השמורות לימי משבר כלכלי - הוא עדיין רב.

כלכלת ישראל תצמח השנה בקצב של 2.7%-2.9%, שהוא קצב צמיחה נמוך יותר מזה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות. אולם עדיין מדובר בקצב צמיחה נאה עבור מרבית המדינות המפותחות, כך שאין מקום לייצר פאניקת האטה מוגזמת ומוקדמת על בסיס נתון סטטיסטי לרבעון אחד. אך במקביל אסור לממשלת ישראל להיות אדישה למצב ועליה לטפל בחוליים המוכרים של המשק בעיקר בתחום ההשקעות הריאליות והנסיגה ביצוא.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988