מקורבי כחלון תוקפים את פלוג שהזהירה מ"סאב פריים" ישראלי

אחרי שנגידת בנק ישראל קרנית פלוג הזהירה שהרפורמה בבנקאות של כחלון עלולה להוביל למשבר סאב-פריים ישראלי, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, אלי כהן מ"כולנו", יוצא להגנת התוכנית: "ב"י לא יכול לטמון ראשו בחול ולברוח מאחריות"

ח"כ אלי כהן/ קרדיט: רובי קסטרו
ח"כ אלי כהן/ קרדיט: רובי קסטרו

"מדיניות בנק ישראל לדכא את התחרות באה על חשבון הצרכנים והעסקים ופוגעת בצמיחה במשק", אומר היום ח"כ "כולנו" אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, חבר ועדת הכספים, האיש שמוציא ומביא את הרפורמה במערכת הפיננסית המתוכננת על ידי שר האוצר משה כחלון. כהן סירב להתייחס במישרין לדברי נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מאמש, אך הוסיף: "עובדתית, מרווחי הריבית הגבוהים וגובה העמלות בכרטיסי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מדברים בעד עצמם".

אתמול (ג') התראיינה פלוג בחדשות ערוץ 2. בין היתר, בהתייחסה לרפורמה המוצעת של משה כחלון לתחרותיות באשראי ובמחיר האשראי לצרכנים, אמרה הנגידה דברים שנשמעו כביקורת והטפת מוסר לשר האוצר: "אני בעד רפורמה במערכת הפיננסית, אבל חשוב שהיא תעשה תוך שמירה על היציבות והגנה על הצרכן. לא צריך ללכת רחוק כדי להבין מה יכול לקרות אם אתה פותח לתחרות בלי הגנה על הצרכן ומבלי לשמור על יציבות. אני לא חושבת שאנחנו רוצים להגיע לסאב-פריים ישראלי. חשוב שנעשה דברים בצורה אחראית". במשרד האוצר ובלשכת השר הביעו ביקורת על דברי הנגידה אולם סירבו היום להתייחס לדבריה, בטענה ששמו של כחלון לא הועלה בריאיון ולפיכך אין להתייחס במישרין לדבריה.

ח"כ כהן הוא כאמור מהדמויות המובילות בהעברת הרפורמה המוצעת, שבמרכזה עומד הרעיון לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים שהם חברה ציבורית המפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך להנפיק אגרות חוב ואלה יירכשו על ידי גופים מוסדיים והציבור. המטרה היא לייצר מקורות נוספים ותחרותיים לאשראי קימעונאי. היתרון של הגופים החוץ-בנקאיים הללו הוא שעלויותיהם זולות משמעותית ביחס לבנקים הכבדים. כך, אף שגיוס ההון באג"ח יהיה יקר יותר מהמקורות הבנקאיים, הרי הם יוכלו להציע ריביות טובות יותר לצרכן וליצור תחרות חדשה על כספיו של לוקח האשראי. יתרון הריבית הנמוכה יתחזק עוד יותר ביחס ללקוחות עם משמעת מוכחת להחזר חובות - משמעת שתוכח על ידי מאגר המידע על הצרכנים הפיננסיים המתוכנן לקום באמצעות תיקון חוק נתוני אשראי. זאת בניגוד לאחיזה ההיסטורית המוחלטת כמעט שיש לשני הבנקים הגדולים לאומי והפועלים על המידע. מעבר לפיקוח הציבורי של הרשות לניירות ערך על החברות מגייסות ההון יתקיים גם פיקוח ותיקבע רגולציה של אגף שוק ההון במשרד האוצר בראשות דורית סלינגר.

"בנק ישראל אחראי למערכת הריכוזית"

"בנק ישראל צודק בגישה שצריך פיקוח", אומר אלי כהן, "ההצעה שלנו איננה מתעלמת מכך, בהחלט לא. ההצעה שלנו היא מידתית וכוללת מנגנוני פיקוח ראויים. אגב, אותו בנק ישראל שאומר בצדק שצריך פיקוח לא מוכן לפקח בעצמו. ועם זאת, ברור ובהיר שבנק ישראל צריך לתת הסברים איך הגענו למערכת בנקאית כה ריכוזית, לא יעילה, עם רמת תחרותיות כה נמוכה. אין כל ספק, הריכוזיות וחוסר היעילות במערכת הבנקאית הם קודם כל באחריות בנק ישראל. אין שום כוונה לעשות צעד לא מידתי, אולם בנק ישראל לא יכול לטמון את ראשו בחול ולברוח מהסוגיה".

בהתייחסו למכלול הרפורמה הפיננסית המתוכננת, אומר כהן: "הרפורמה שבכוונתנו להוביל במערכת הבנקאית תהיה שקולה ומידתית והחברים בוועדת שטרום הם בעלי ניסיון ורקע מקצועי רלוונטיים. היעדים הם שונים עבור המגזר הצרכני ועבור המגזר העסקי. הדגש במגזר הצרכני הוא הקטנת המרווחים והעמלות, בעוד שבעבור עסקים,*ובמיוחד עסקים קטנים ובינוניים, הדגש הוא הגדלת מקורות האשראי. גידול באשראי לעסקים הקטנים והבינוניים יסייע ישירות לצמיחה במשק, ובד בבד יגדיל את התחרות בענפי הפעילות השונים ויסייע בעקיפין בהורדת יוקר המחיה. מערכת בנקאית תחרותית ויעילה תהיה בריאה ויציבה יותר לאורך זמן. הריכוזיות במערכת הבנקאית בישראל היא חריגה ומובילה גם לריכוזיות עסקית, שכן פיזור האשראי הוא קטן.

"במגזר המאופיין ברווחיות כמו זו של הבנקים, היינו מצפים לראות בנקים נוספים שייפתחו, אך במדיניות הריכוזיות שקיימת אנו רואים את ההיפך - מיזוגים של בנקים קיימים במקום פתיחה ותחרות של בנקים חדשים. בעוד שבכל העולם המערבי רואים בנקים אינטרנטיים סקטוריאליים, אצלנו הם לא קיימים. אחד הנושאים שחיוני ליצור לו תשתית הוא חוק ביטוח פיקדונות, שעל פי דוח שפרסם בנק ישראל הוא קיים כבר ב-90% ממדינות אירופה. הפתרון לטיפול במערכת הבנקאית צריך להיעשות יד ביד עם בנק ישראל, בתוך שמירה על היציבות בד בבד עם קידום התחרות.מערכת בנקאית תחרותית ויציבה היא הבסיס של כל כלכלה צומחת".

צרו איתנו קשר *5988