הפזיזות של ארדן

החברה של גל הירש מכרה נשק לקזחסטן. איך זה לא מדליק נורה אצל השר לביטחון הפנים?

גלעד ארדן וגל הירש / צילום: סיון פרג' ויחצ
גלעד ארדן וגל הירש / צילום: סיון פרג' ויחצ

אין ספק כי חלק ניכר מהמניעים להתנגדות למינויו של גל הירש למפכ"ל נוגעים לצרות-עין, שמירה על ה"גילדה" על-ידי צמרת המשטרה, היסחפות אחר עליהום תקשורתי וגם רשעות. מהומה כמו זו שהיינו עדים לה בימים האחרונים, מלווה כל מינוי בכיר בשנים האחרונות.

יש בהחלט מקום לבקר את המתנגדים למינוי על מניעיהם, וגם לשקול מה מביא לתופעה של החיפוש אחר כתם בעברו של כל מועמד לתפקיד בכיר. יחד עם זאת, את המהומה סביב הירש ניתן היה לצפות, ובהתחשב בכך - מתמיה כיצד פוליטיקאי משופשף כמו השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, לא יכול היה לראות שהוא בוחר מועמד פגיע, שסיכוייו לחצות את סערת המינוי לא גבוהים. זאת, במיוחד לאור הפרופיל של עסקיו של הגנרל לשעבר.

"יש מדינות שבהן השחיתות ממוסדת כמסורת של מאות שנים, שהדרישה לשוחד היא כה בוטה וברורה, שאינך יכול לעשות בהן עסקים בצורה חוקית. במקרים כאלה אני מייעץ ללקוחות שלי להתרחק". כך אמר עו"ד ג'ון פפלארדו, עורך דין אמריקאי המשמש כשותף בפירמה הבינלאומית גרינברג טראוריג, בראיון שפורסם במארס האחרון ב"גלובס".

מדובר באדם שמייצג חברות רב-לאומיות, בתחום ה-Compliance (ציות / אכיפה), למניעת שוחד בינלאומי. באותו ראיון סיפר פפלארדו כי בשנים האחרונות "סימנו" הרשויות הפדרליות תעשיות מסוימות כתעשיות שבהן ביקשו לעקור משורש את השוחד הבינלאומי. התעשייה הראשונה שסומנה, לדבריו, היא תעשיית הנשק הבינלאומית, וכנראה שלא בכדי. אם תדברו פעם עם יוצאי התעשייה הזו, הם יספרו כי במדינות רבות, ובעסקאות רבות מאוד, שום דבר לא זז בלי שוחד.

שתיים מן המדינות שלפי פרסומים גל הירש עושה או עשה בהן עסקים - קזחסטן וגאורגיה - נחשבות למדינות עם רמת שחיתות גבוהה לפי מדדים בינלאומיים. למרות שבקשת חיקור הדין בעניין גל הירש הועברה מגאורגיה - מה שהיה צריך להדליק אצל ארדן נורה אדומה הוא דווקא (יותר) עסקים ביטחוניים עם קזחסטן. קזחסטן מדורגת בשליש התחתון ב"מדד השחיתות הנתפסת" של ארגון "שקיפות בינלאומית", שמה הרע של ממשלת קזחסטן הולך לפניה.

בהתחשב בפרופיל עסקיו של גל הירש - תעשיית "ביטחון המולדת" (שם מכובס שמטרתו למרק מצפונים דואבים) במדינות הנתפסות כחממות של שחיתות, ובהתחשב בכך שניתן היה לחזות את המוטיבציה של רבים למצוא כתמים בעברו של המועמד לתפקיד המפכ"ל - אפשר היה לצפות מהשר ארדן לקצת יותר תחכום, וקצת יותר בדיקת נאותות בטרם ההכרזה על המועמדות.

ארדן יכול היה לבקש שייערך בירור עם המחלקה הבינלאומית בפרקליטות - המטפלת בבקשות חיקור דין נגד ישראלים - בשאלה האם קיימות בקשות כלשהן בקשר לסוחר הנשק שהוא מבקש לעשות למפקד המשטרה. אם היה עושה זאת, היה חוסך לעצמו את מה שמצטייר כאחת מנקודות השפל בקריירה הפוליטית שלו עד כה.

בעשורים האחרונים אנחנו רואים שחלק ניכר מתתי-האלופים והאלופים במיל'; אפילו ראשי ממשלה ושר ביטחון לשעבר (אולמרט, ברק), ראש המוסד (דגן) ורמטכ"ל לשעבר (חלוץ), עומדים בראש חברות העוסקות במסחר ביטחוני, מכירת נשק, או אספקת הכשרה צבאית למדינות עם משטרים מפוקפקים ברחבי העולם.

לעתים נדירות מדי, מישהו בכלל עוצר כדי לתהות על המוסריות של העסקים הללו, ללא קשר לטענה (שאיננה חסרת שחר בכלל) שאין בכלל אפשרות לעשות עסקים במקומות שכאלה ללא תשלום שוחד.

קחו לדוגמה את קזחסטן, בה פועלים או פעלו אנשים כמו הירש, אולמרט, דגן, חלוץ ועוד; מדובר במדינה שאיננו יודעים עליה הרבה, אבל מה שכן ידוע הוא שאין במדינה הזו הגנה על זכויות האדם, שמערכת המשפט בה לחלוטין לא עצמאית, שנשיאה מכהן בתפקידו זה 25 שנים, שמתנגדי השלטון בה נרדפים על-ידי הרשויות, שמספר הפגנות של פועלים בה בשנים האחרונות הסתיימו במרחץ דמים, ושמשפחת השלטון בקזחסטן הפכה למשפחת אצולה החולשת על נכסים בתחום האנרגיה והפיננסים במיליארדי דולרים.

האם הכשרת כוחות צבאיים במדינה כזו היא מעשה מוסרי?

צרו איתנו קשר *5988