ההבדל בין ישראל לגרמניה

בעוד גרמניה למדה את הלקח מהשואה, ישראל עושה את ההיפך

פליטים מסוריה / צילום: רויטרס
פליטים מסוריה / צילום: רויטרס

הגיע הזמן לכתוב מילון חדש: המונח "ארץ הבחירה" מזוהה עם אירופה, ובעיקר גרמניה, כך לפחות מבחינתם של הפליטים הנוהרים לאירופה. עד לפני זמן לא רב נדמתה ישראל כמי שמתמודדת על התואר הזה, עד שהקימה גדר והפעילה מדיניות הסוגרת את השער לבחירה הזאת. במילון יש לשים לב גם למונח "פליט". יש מקום שבו "פליט" הוא המונח המוביל, ויש מקום שבו המונח הזמין הוא "מסתנן". אם "מסתנן" מתעגן הוא מונע מראש את החמלה למיליוני האנשים הנעים מבתיהם למקומות חדשים מחמת המצוקה הקשה שבה הם נמצאים.

בשתי המדינות, גרמניה וישראל, המונח "פליט" אמור להוות פעמון אזעקה. מדינת היהודים אמורה לזכור את סיפור הפליטות הגדול מימי השואה, כמו שגרמניה אמורה לזכור את זוועת הפליטות שהיא גרמה באותם ימים. אבל אותה טראומה הובילה עכשיו למלאכת זיכרון שונה לחלוטין: בעוד גרמניה פותחת שעריה לפליטים, ישראל סוגרת את גבולה מפניהם.

אירופה, ובראש ובראשונה גרמניה ואוסטריה, הפכו למשאת-הנפש לפליטים מאפריקה ומהמזרח-התיכון, קודם כול מכיוון שהן מציעות את העתיד הוורוד ביותר - אלה הן ארצות הזבות חלב ודבש. רמת החיים בהן גבוהה, מערכת הרווחה מפותחת, ויש להן מדיניות נדיבה מול הפליטים. כך היה כבר לפני הגל הנוכחי.

אנחנו משתאים למראה המוני האוסטרים המפגינים למען הפליטים, והמוני הגרמנים המציפים את תחנות הרכבת בברכת "ברוך הבא" לפליטים. אבל יש לכך הסבר: הם הפנימו את הסיפור ההיסטורי ולמדו ממנו. תמונת הפליטים היהודים משנות ה-30 עומדת לנגד עיניהם, כמו תמונת הפליטים בסוף מלחמת העולם השנייה - הן העקורים היהודים והן הפליטים הגרמנים מן המזרח.

עשרה מיליון הפליטים הגרמנים מן המזרח היו לא רק דוגמה לאתגר של פליטות שאפשר לעמוד בו, אלא גם תקדים להתמודדות עם המושג "זרים". הפליטים הגרמנים מן המזרח נחשבו באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 - למרות שליטתם בשפה הגרמנית - ל"זרים" לא פחות מן הפליטים המגיעים כיום מאסיה ומאפריקה. "זר" הוא מונח יחסי, וכדאי לא להתבלבל - צבע העור או השייכות האתנית אינם המגדיר היחיד של זרות. אם מוכנים להתגבר על תפיסת הזרות על-ידי ראייה סובלנית, אפשר לקבל ולקלוט פליטים מכל מקום בעולם.

ונחזור אל המילון: מבדילים בין פליט ומבקש מקלט. ההגירה הגדולה היום היא של מבקשי מקלט. לא כולם באים ממקומות שבהם קיומם בסכנה, ולכן לא כולם יוגדרו כפליטים, ויישלחו חזרה. אבל מכך נובע דיון שראוי שיתקיים גם במקומותינו: ראשית, כיצד לעשות את המיון בין פליט למי שאינו פליט במהירות המרבית; ושנית, לטפח חוקי הגירה מתקדמים לגבי מי שאינם פליטים. הכלל הישראלי שהגירה קיימת כמעט אך ורק ליהודים אינו יכול להוות דוגמה לחקיקה במקומות אחרים, והוא גם מפוקפק מאוד בישראל עצמה.

המספרים הגדולים הם כרגע המבחן: גם אם באופן עקרוני מוכנים לעזור לפליטים ולקלוט אותם, עדיין קיים קושי טכני לבצע זאת. גרמניה התכוננה בהתחלת השנה ל-400 אלף מבקשי מקלט, ועכשיו היא מודעת לכך שהמספר יהיה כפול. והמשמעות היא, שיש למצוא פתרון מקיף יותר מבחינת שיכונם הזמני של מבקשי המקלט - האנגרים, אולמות ספורט וכיו"ב; לחלק אותם באופן יותר מאוזן מבחינת הפיזור הגיאוגרפי, ולגייס מטפלים (רופאים, אחיות, מורים לשפה). על אף שמדובר בהשקעה גדולה, הפוליטיקות הגרמנית והאוסטרית טורחות להסביר לקהליהן, שהמשימה אפשרית לארצות עשירות כאלה.

וכאן הסבר נוסף לפתיחות לקליטת פליטים, כמו גם לנכונות לרענן את חוקי ההגירה: אירופה זקוקה לבני-אדם. הריבוי הטבעי הוא נמוך עד שלילי, והחברות האירופיות מחפשות כוח-אדם, ובמילים אחרות: תרות אחרי משלמי מסים חדשים, שיוכלו לממן את מדינת הרווחה, כמו למשל את הטיפול הסיעודי של החברות המזדקנות. החברות האירופיות הבינו מזמן, שבקליטת מהגרים, כולל פליטים, יש פוטנציאל כלכלי רציני לטווח הארוך. די להסתכל במיליוני האנשים ממוצא טורקי שנקלטו בגרמניה, הפכו לגרמנים, והם חלק מן החברה והפוליטיקה הגרמנית.

כדי להגיע למודעות החדשה לגבי פליטים וזרים, כדי לשמוח על היכולת לעזור לפליטים ולהבין את הערך הכלכלי של השקעה כזאת, צריך לעשות ניקוי ראש רציני. לא כל אירופי, לא כל גרמני, למד את השיעור מן העבר בדרך הזאת. בצד הימני של המפה ישנם רבים שעדיין מחזיקים, כמו בישראל, בגישות גזעניות. הם משתמשים בהגדרה המיושנת של המונח "עניי עירך קודמים" ומוכנים גם להפעיל כוח נגד קליטת מהגרים ופליטים.

כמות ההצתות של מבנים לשיכון פליטים בגרמניה בשנה האחרונה עלתה לכמה מאות. האמונה הישנה לא מתה. אבל כאן חשובה התנהלות הפוליטיקה: לא מדובר רק בגינוי מן השפה ולחוץ של "עשבים שוטים", אלא בקמפיין מאסיבי נגד המגמה הזאת, שנשיא גרמניה קרא לה "גרמניה האפלה". העמדה הזאת של הפוליטיקה מקדמת את ההבנה לערך ההומניטרי והמוסרי, אבל גם לערך הכלכלי של קליטת פליטים.

בל נשכח: ישנו ענין נוסף ייחודי לגל הנוכחי: הפליטים מסוריה. מי שלא יכול, ברח לטורקיה ולירדן, ומי שיכול בורח לאירופה. ישראל נמצאת מחוץ למשחק. טענת ישראל - "אנחנו ארץ קטנה" צריכה להזכיר לנו את הטענות המתחמקות במאה שעברה נגד קליטת פליטים יהודים. גם כאן אפשר לשנות את התקליט: להפוך את הפליטים מסוריה לגשר לשלום עם העם הסורי.

צרו איתנו קשר *5988