התעשייה האזרחית לא ערוכה לשעת חירום; ליקויים במלאי

המבקר קובע כי בשעת מלחמה או אירוע חירום בעקבות מזג-אוויר חריג - לא תעמוד לממשלה הסמכות לחייב את נובל אנרג'י לרתק את עובדיה במתקני הגז ■ עוד בממצאים: ליקויים בניהול רמות המלאי של מוצרים חיוניים

יוסף שפירא / צילום: דוברות הכנסת
יוסף שפירא / צילום: דוברות הכנסת

חרף ההישענות הגוברת של משק החשמל והתעשייה בישראל על גז טבעי - לא נקבעה אסדרה חוקית שתאפשר ריתוק של עובדים חיוניים לאספקת הגז בשעת חירום. מדובר בעובדים שאינם מוגדרים תושבים קבועים בישראל, ומועסקים במתקנים של חברת נובל אנרג'י.

מדוח מבקר המדינה על היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום עולה כי בשעת מלחמה או אירוע חירום בלתי צפוי בעקבות מזג-אוויר חריג או רעידת אדמה - לא תעמוד למשרדי הממשלה הסמכות לחייב את נובל אנרג'י לרתק את עובדיה במתקני הגז, וזאת באופן שעשוי לסכן את האספקה הסדירה של המשאב למשק הישראלי. עוד מצא המבקר כי אין בישראל די עובדים שהם תושבים קבועים במדינה - שמסוגלים להחליף עובדים אלה.

במסגרת הביקורת המתייחסת לאופן ההיערכות של התעשייה למצב חירום, מצביע המבקר יוסף שפירא על היעדר סמכות חוקית מצד המדינה על מפעלים החיוניים לתפקוד המשק ועל היעדר תקנים שיבטיחו את ההמשכיות העסקית במצב זה. הביקורת חשפה ליקויים בניהול רמות המלאי של מוצרים חיוניים, באופן שהמלאי הקיים של חלק מאותם מוצרים נמוך מהרמות שנקבעו לתרחישים שונים.

מהדוח עולה כי משרד הכלכלה מקצה מדי שנה כ-50 מיליון שקל להחזקה ולניהול מלאי המזון האסטרטגי לשעת חירום והוא כולל קמח, שמרים, קפה, סוכר, תה, שמן אורז ומזון לתינוקות. הביקורת העלתה כי בשל מגבלות תקציב, מלאי המזון לשעת חירום מתנהל בחסר ובכל מקרה - לא מעמיד מענה למצבי חירום שנובעים מאסונות טבע או מהתפרצות המונית של שפעת.

על רקע הממצא המטריד, ממליץ מבקר המדינה למשרד הכלכלה ולרשות החירום הלאומית (רח"ל) להמליץ לציבור להחזיק בבית מלאי מזון חיוני - כפי שנהוג במדינות אחרות. לדעת המבקר, בכוחן של הנחיות כאלה כדי לצמצם את המחסור הצפוי במוצרי יסוד אחדים ולשמור על רמת מחירים יציבה של מוצרים אלה בעת אירוע חירום. זאת, נוסף על הפחתת התלות של משקי הבית בשרשרת האספקה של המזון בזמן חירום.

הביקורת העלתה כי ב-2012 פרסמה רשות החברות הממשלתיות חוזר בקרב החברות שתחת אחריותה, ולפיו עליהן לגבש מדיניות אסטרטגית ונהלים הקשורים להתמודדות של השפעות של אירועי חירום. עם זאת, נמצא כי הרשות לא קבעה יעדים ליישום החוזר, לא קיימה מעקב על ביצועו והעבירה את מסמכי המדיניות שנמסרו לה מהחברות עצמן אל משרדי הממשלה מבלי לתאם זאת איתם.

במקרים אחרים, נפגשו נציגי מבקר המדינה עם גורמים שאמונים על היערכות לשעת חירום במפעלים חיוניים, והאחרונים טענו כי נאלצו לגבש את תוכניות ההיערכות למצבים אלה בסיוע גורמים חיצוניים, הואיל ולא הוכוונו בידי רשויות המדינה. חלק מאותם גורמים טענו כי לא ברור להם מיהן הרשויות שאמורות לתת להם מענה בזמן חירום.

המבקר מצא כי אין בידי רח"ל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים תמונת מצב מלאה על מוכנות כלל הגורמים שאמונים על אספקת מוצרים ושירותים חיוניים בשעת חירום. מהדוח עולה כי בידי משרדי הממשלה הופקדו סמכויות מצומצמות בנוגע להיערכות למצב חירום.

בדוח נכתב כי הסמכויות המוגבלות שיש לרשויות הייעודיות כלפי מפעלים חיוניים והיעדר אסדרה מתאימה גורמים לפעילות חלקית ולא מתואמת של משרדי הממשלה ובאופן שעלול לפגוע בהיערכות המשק לשעת חירום.

"עקב פערים בין רמת המוכנות של המפעלים החיוניים לרמה הנדרשת, קיים חשש שבזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם. על הממשלה להשלים בהקדם אסדרה מקיפה ומתואמת לגבי הטיפול בעורף", נכתב בדוח.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988