"בגלל מה שרוזנהויז עשה, שופרסל לא במצב של מגה"

מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזנהויז, נכנס הבוקר לכלא לאחר שהורשע בפגיעה בתחרות ■ כיצד השפיעה הרשעתו על מערכת היחסים בין הקמעונאים והספקים, והאם בשופרסל למדו את הלקח?

אפי רוזנהויז / צילום: איל יצהר
אפי רוזנהויז / צילום: איל יצהר

"במשך 7 שנים לא דיברתי, ואין לי כוונה לדבר עכשיו וגם לא אחרי" - כך אמר מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזנהויז, ל"גלובס", ערב תחילת ריצוי המאסר בפועל שנגזר עליו. מאסרו של רוזנהויז, בכלא ניצן שברמלה, החל היום (ד') ויימשך חודשיים.

בתי הכלא בישראל אירחו במהלך השנים שורה ארוכה של בכירים, שנידונו למאסרים בגין עבירות חמורות כגון אינוס ושוחד. אבל המקרה של רוזנהויז חריג. למעשה, זו הפעם הראשונה בישראל שבה מנכ"ל רשת קמעונאית נכנס לכלא על פגיעה בתחרות. יתרה מכך, חקירות קודמות של רשות ההגבלים העסקיים בסוגיות דומות, למשל בפרשת קדבורי-עלית, נסגרו לרוב בהסדרים ובקנסות בלבד.

רוזנהויז הורשע ב-4 ניסיונות לערוך הסדר כובל ובשתי עבירות נוספות של אי-קיום תנאי שנקבע על-ידי רשות ההגבלים העסקיים באישור עסקת המיזוג בין שופרסל לרשת קלאבמרקט. יחד עמו הורשעו חברת שופרסל וסמנכ"ל הסחר שלה לשעבר, אלי גידור.

רוזנהויז נידון ל-4.5 חודשי מאסר, מתוכם חודשיים בפועל, ובהמשך ערער לבית המשפט העליון, שדחה את ערעורו.

בהחלטתו לדחות את הערעור אמר בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, כי "הצורך בענישה משמעותית ומרתיעה - כדי שיידעו מנהלי תאגידים בכירים שהפשע הכלכלי אינו משתלם, וכי עליהם לבחור בדרך הארוכה ועשיית רווח כלכלי אמיתי, על פני הדרך הקצרה ויצירת רווחים מלאכותיים על חשבון הצרכנים".

"עניין הכוחנות הוא רק באזז"

קרוב ל-7 שנים אחרי תחילת הפרשה, נשאלת השאלה כיצד הרשעתם של רוזנהויז, גידור ושופרסל השפיעה על מערכת היחסים בין הספקים לקמעונאים; והאם ההחלטה לגזור על רוזנהויז מאסר בפועל אכן מהווה תמרור אזהרה חמור לעוסקים בתחום.

בקרב ספקים וקמעונאים ישנה תמימות דעים, ולפיה פרשת שופרסל ורוזנהויז היוותה אבן-דרך במערכת היחסים בין הצדדים, שקיבלה הסדרה נוספת עם חוק המזון. רובם גם אומרים כי מנכ"ל שופרסל לשעבר נענש בחומרה רבה.

הראשונים לגבות את רוזנהויז הם עובדי שופרסל, ובראשם המנכ"ל איציק אברכהן, שבמשך 8 שנים שימש כסמנכ"ל תפעול ושרשרת אספקה של הרשת בזמן שרוזנהויז אחז בהגה המנכ"ל. לפני שבועיים הוא נפגש אתו והביע תמיכה. כעת הוא אומר: "אנחנו בשופרסל עם רוזנהויז במאת האחוזים ומשוכנעים שנעשה לו עוול חמור ביותר. זה איום ונורא, ואני מקווה שהוא יעבור את זה וימשיך הלאה".

על השאלה מה השתנה מאז בהתנהלות העסקית, משיב אברכהן: "כמובן שכל אחד מהאנשים בתחום בורר כיום מילים. חוק המזון קבע כללי משחק ברורים יותר, וצר לי שהגענו לאן שהגענו. בהקשר הזה, חוק המזון עושה סדר ומבהיר מה מותר ומה אסור בין הספקים לרשתות".

לדברי ספק גדול, "מי שהשתנתה בצורה קיצונית מאז הפרשה זו רשת שופרסל. הם מקפידים יותר מכולם על הכול, וגם על חוק המזון. אברכהן הוא אדם שומר חוק. כרשת, הם מקבלים הנחות גדולות מאוד, אבל זה לא שייך לעניין. הם מקפידים על כל תו. אני לא כל-כך בטוח שהגיע לרוזנהויז להיענש עד כדי כך. מיצו אתו את הדין בצורה הכי חריפה שאפשר, אבל אני לא שופט".

יוסי פישמן, מבעלי חברת שיווק המזון רזיט, אומר: "הפרשה היא אבן-דרך, שהשפיעה בצורה משמעותית על האופן שבו שופרסל מתנהגת היום אל הספקים. לי לא היה שום עסק עם רוזנהויז, אלא עם אלי גידור שהתנהג בכוחנות. על לא עוול בכפי, 4 שנים לא עבדתי בשופרסל. נגזלה ממני מכירה של 25-30 מיליון שקל בתקופה הזאת. למה? מה עשיתי?

"היחידים ששילמו על הפרשה הזאת, מכיסם הפרטי, הם אני והשותף שלי - הכנסנו כסף מהבית לעסק כדי שהוא ישרוד. הפרשה הזאת שינתה את ההתנהגות של רשת שופרסל מקצה לקצה, בכיוון הטוב. לא חייבים לעשות עסקים, וזה בסדר גמור, אבל היום מתייחסים אלינו, הספקים הקטנים, בכבוד. ההשפעה הייתה בעיקר על שופרסל. ברשת הרביעית זה לא שינה דבר".

לדברי ספק גדול אחר, "אין ספק שכאשר כל הנושא התחיל, אף אחד לא ניחש שכך זה ייגמר. בסופו של דבר, עם כל התחרות, אלה קולגות לעבודה, וברמה האישית זה הכי כואב שבעולם. עניין הכוחנות הוא יותר באזז מאשר קיים דה-פקטו. אנחנו מאוד מקפידים בעשה ואל תעשה, ואנחנו משלמים על זה מחיר. חברה בסדר גודל שלנו לא יכולה להרשות לעצמה לעשות דברים אסורים".

"הדיבורים לא עושים טוב"

באופן מפתיע אולי, רוזנהויז זוכה לתמיכה מצד קמעונאים מתחרים, הטוענים כי עולם כמנהגו נוהג, ורק ההכרזות על הצעדים הננקטים נעלמו מהשטח.

קמעונאי מספר: "דברים כאלה קרו בשוק גם לפני. הבעיה היא ברטוריקה. רוזנהויז היה יכול להוציא את המוצרים מהמדף ולא להכריז על זה, אלא רק להשתמש בזה כרמז מול הספקים - ואז לא היה קורה כלום.

"יש הרבה סכסוכים עם ספקים. הדרך היא לעשות מעשה, קרי להוציא מוצרים מהמדף. כשספק בא אליי ושואל למה הוצאתי את המוצר מהמדף, אני אומר לו שהמוצר לא נמכר. ספק שעובד אצלך הרבה זמן, וללא הסבר אתה פתאום מוריד מוצרים שלו מהמדפים - מבין. אתה לא אומר כלום, אבל זו שתיקה רועמת. גם אני עשיתי את המעשים שרוזנהויז עשה עבר. הוא נפל בעיתוי לא טוב. הוא סתם קורבן".

- למרות שהוא עבר על המגבלות שהושתו עליו במיזוג עם קלאבמרקט, שנועדו להבטיח ששופרסל לא תעשה שימוש לרעה בכוח?

"נסי לשים עצמך במקומו. נניח שאת הרשת הגדולה בישראל, ובאה רשת אחרת, כמו רמי לוי, עושה לך בית-ספר ומוכרת מוצרים במחירים נמוכים מאוד. מה את עושה? בדיוק מה שרוזנהויז עשה. הדרך אולי תהיה שונה, אבל את תעשי בדיוק אותו הדבר.

"זה ניצול לרעה? למה שהוא, הקמעונאי הגודל בישראל, לא יקבל את מחירי שוקולד השחר הנמוכים ביותר? הוא לא צריך להילחם מול הצרכנים שלו? הוא צריך. מי שלא שרד, הוא מי שלא נלחם על הצרכנים שלו. בגלל שהוא עשה זאת, שופרסל היום לא נמצאת במצב הקשה של מגה. מה היית עושה במקומו? נשארת פסיבית או הופכת לאקטיבית? לשבת ולא לעשות כלום זה מעודד תחרות?".

אותו קמעונאי טוען גם כי בשופרסל לא למדו את הלקח. לדבריו, "שופרסל הורידה באחרונה ליוניליוור מוצרים המדף והודיעה להם על כך. למה להודיע? זה מראה שבשופרסל לא למדו. אתה רוצה לריב עם מישהו, תתחיל ללכת מכות - אבל בלי לקלל. הדיבורים לא עושים טוב.

"הבעיה של שופרסל היא שהם לא לומדים. אם שופרסל תולה שלטים ומבשרת ללקוחות שלה על הסכסוך עם יוניליוור, זה מצביע על כך שהיא רוצה להוביל קו מיליטנטי. זה משהו שהיא בחרה לעשות, והיא לא הייתה חייבת".

- עד כמה מפחדים יותר לנקוט צעדים כאלה?

"היום הכול השתנה, כי גם חוק המזון הגביל ופגם הלכה למעשה בחופש הסחר. הסחר הפך לחסר כל משמעות ועמום. בסחר צריך לדבר על כסף, ובסחר צריכים להיות איומים. בלי זה, זה לא סחר. מה זה סחר? אלה מריבות. לפעמים אלה מריבות בוטות, ובסופו של דבר מלחמות עושות טוב. צריך לשאול האם ההגבלות שהושתו על שופרסל במיזוג עם קלאבמרקט לא פוגעות בכוח המסחר.

"לפני שנה שופרסל רבה עם אסם, וזה היה סכסוך מתוקשר מאוד עם הרבה דם רע. זה לא ניצול לרעה של הכוח? השאלה היא מי מנצל את מי יותר - הספקים את הקמעונאים או להיפך? ברור שהיום הספקים הם הגורם המנצל. שוקולד השחר הוא לא מכרה זהב? יוניליוור היא לא מכרה זהב? אסם היא לא מכרה זהב?".

רקע: פרשת שופרסל ורוזנהויז

תחילת פרשת שופרסל ורוזנהויז היא בחשיפת "גלובס" בדצמבר 2008, ולפיה שופרסל הורידה מהמדפים מספר מותגים מובילים של ספקים, בעקבות מכירת מותגים אחרים של אותם הספקים במחירי רצפה ברשת המתחרה מגה. הורדת המוצרים מהמדפים נעשתה כצעד ענישה וכלחץ על הספקים, על-מנת שיפעלו להפסקת מבצעי ההנחות ברשת מגה. יממה לאחר החשיפה פתחה רשות ההגבלים העסקיים בחקירה פלילית נגד רשת שופרסל ובכיריה.

בבסיס החקירה עמד החשד כי שופרסל הפרה את תנאי המיזוג עם רשת קלאבמרקט, שנקבעו מחשש לפגיעה בתחרות בשוק הקמעונאות בישראל כתוצאה מהעסקה. לפי התנאים, נאסר על שופרסל להפעיל לחצים על ספקים שלה.

בהמשך התרחבה החקירה, בעקבות חשיפה נוספת של "גלובס", ולפיה שופרסל הפסיקה את רכישותיה מחברת רזיט, לאחר שהאחרונה החלה לייצר מותג פרטי עבור רשת מגה.

חקירות אלה הובילו לכתבי האישום החמורים נגד שופרסל, המנכ"ל דאז, אפי רוזנהויז, וסמנכ"ל הסחר לשעבר, אלי גידור, ולהרשעתם.

מנכ"ל שופרסל לשעבר הורשע בהסדר כובל ונידון ל-4.5 חודשי מאסר, מהם חודשיים בפועל, והיתר בעבודות שירות, קנס בגובה 450,000 שקל ו-6 חודשי מאסר על-תנאי. בנוסף, רוזנהויז נפסל מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית למשך 3 שנים.

על גידור הוטלו חודשיים וחצי מאסר, מהם חודש מאסר בפועל והיתר בעבודות שירות, קנס בגובה 250,000 שקל ו-4 חודשי מאסר על-תנאי. בהמשך קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של גידור על מרכיב עונש המאסר בפועל שהוטל עליו, וקבע כי המאסר יומר בחודשיים וחצי עבודות שירות.

על שופרסל הוטל קנס בגובה 3 מיליון שקל, בנוסף לחתימה על התחייבות בגובה 5 מיליון שקל, לפיה לא תעבור עבירה מתחום ההגבלים העסקיים למשך 3 שנים.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988