בכיר בבנק ישראל מסביר למה הרפורמה של כחלון מסוכנת לכם

שר האוצר קורא לח"כים לאשר את התיקון לחוק הבנקאות שישכלל את שוק האשראי ■ בכיר בבנק ישראל מזהיר מפגיעה ביציבות הפיננסית

משה כחלון / צילום: אמיר סלמן - הארץ
משה כחלון / צילום: אמיר סלמן - הארץ

ועדת הרפומות בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו) כונסה היום (ג') לדיון ראשון בפתיחת התחרות במערכת הבנקאית בהשתתפות שר האוצר משה כחלון. הדיון היום נסוב על תיקון לחוק הבנקאות, במסגרתו יוכלו חברות מימון חוץ-בנקאיות לגייס מקורות מימון בדמות איגרות חוב לשם פעילותן. המטרה היא לשכלל את שוק האשראי ולהכניס כסף חוץ-בנקאי. בדיון השתתפו גם נציגים מבנק ישראל, הממונה על שוק ההון באוצר, יו"ר רשות ני"ע, מנהלי חברות הביטוח ועוד.

"אנחנו הולכים לקראת פיצול כרטיסי האשראי מהבנקים כי זה שוק ריכוזי", אמר כחלון בפתח הישיבה. "הריביות גבוהות, העמלות גבוהות, לא מעט לקוחות משלמים הון עתק על שירותים פיננסיים. צריך להכניס כסף נוסף מעבר לכסף של הבנקים. יש למוסדיים 1.3 טריליון שקל. הכסף הזה צריך לשרת את משקי הבית והמגזר העסקי במדינת ישראל. לא יכול להיות שכל האשראי יגיע מהבנקים תחת שליטה ובקרה שלו. אנחנו רוצים לאפשר מקורות מימון אחרים".

אתמול אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק נתוני האשראי של כחלון ושרת המשפטים איילת שקד, הצעה שנועדה להקים את מאגר האשראי על מנת להגביר את התחרות בשוק האשראי ולהפחית את פניות הלווים לשוק האפור. המאגר יהווה כלי לבחינת הסיכונים במתן אשראי ללקוחות ואף יסייע באיתור לקוחות פוטנציאליים להלוואה. החוק נועד לשנות את המצב הנוכחי בו המידע הנאסף על לקוחות בידי לשכות האשראי מספק בעיקר אינדיקציה שלילית על הלקוחות, ולכן ביחס לרוב האנשים שנאסף עליהם מידע בלשכות האשראי, מוביל המידע לסירוב של נותני האשראי להעניק אשראי לאותו לקוח.

היום, כאמור, נסוב הדיון על התיקון לחוק הבנקאות שמטרתו להכניס תחרות לבנקים בשוק האשראי. שוק האשראי החוץ-בנקאי מוגבל היום באשראי שהוא מסוגל לתת כיוון שרוב האשראי הניתן היום הינו מהמערכת הבנקאית, כך שהשוק החוץ-בנקאי תלוי בבנקים. כמו כן, הוא מוגבל במחיר שהוא יכול להציע ללקוחות כיוון שהריבית שאותם גופים צריכים לדרוש גבוהה מהריבית שהבנקים מציעים. מטרת התיקון לחוק היא לאפשר לגופים החוץ-בנקאיים לגייס הון לא באמצעות הבנקים, אלא באמצעים אחרים כמו גיוס אג"ח.

כחלון ציין כי "הריכוזיות שבה שני בנקים אוחזים ב-60% מהשוק - אלה מספרים מטורפים. כולם יודעים שאשראי זה החמצן של העסקים הקטנים ולא מעט עסקים הם בני ערובה בידי הבנקים. את זה אנחנו הולכים לשנות. את העסקים האלה נשחרר".

כחלון אמר ש"איפה שלא נוגעים בשוק האשראי - האזרח משלם יותר. אנשים לא יודעים על מה הם משלמים. על אותה מילה משלמים 3 פעמים: עמלת ניצול אשראי, אי-ניצול אשראי ותשלום אשראי. הדבר הזה צריך להיפסק והוא ייפסק רק ע"י תחרות. אנחנו נכניס תחרות לשוק האשראי בישראל וזו מטרת החוק. בימים הקרובים נציג גם את מסקנות ועדת שטרום לרפורמה בבנקים כפי שהתחייבנו".

זוסמן: להגן על נוטלי האשראי

"הדרך היחידה להתמודד עם חוסר היעילות במערכת הבנקאית היא להכניס גורם תחרותי", אמרה נציגת האוצר לאחר לכתו של כחלון, שנאלץ לעזוב את הדיון כדי להשתתף בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני נוכח גל הטרור. "היום רוב האשראי שלוקחים משקי הבית הוא במערכת הבנקאית וזה ידוע". האוצר הציג גם נתונים המראים כי העסקים הקטנים בישראל מקבלים פחות אשראי לעומת מדינות ה-OECD, כאשר שיעור האשראי לעסקים קטנים מסך האשראי עומד על 9% בישראל, לעומת 18% ב-OECD.

"השינוי המוצע מקובל על אגף שוק ההון", אמרה דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון באוצר. "לגופים המוסדיים יש מספיק יכולות לבחון השקעות. זה לא יהיה זן חדש של השקעות. מה שכן יהיה חדש זה אג"ח שיונפקו לציבור. אנחנו בעד שקיפות ומשמעת שוק". שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, תמך גם הוא בתיקון לחוק "בשל הצורך לעודד תחרות במקורות האשראי". לדבריו, "יש היום אנומליה - חברה שמעניקה אשראי וצריכה מקורות מימון יכולה לגייס הון מהבנקים או ממשקיעים מוסדיים אבל לא באמצעות אג"ח. אין שום הצדקה לכך. צריך לאפשר לה את כל 3 מקורות המימון. הנפקת אג"ח זו פלטפורמה מאוד שקופה, עם פיקוח, עם ממשל תאגידי. זה מהלך חשוב מאוד שיכול להועיל לתחרות".

נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, הביע תמיכה עם הסתייגויות כשאמר כי "אנחנו בבנק ישראל מקבלים את גיוון המקורות", אך קרא "לפקח על הגופים האלה". הוא אמר ש"צריך להגן על כל מי שמקבל את האשראי ועל אותם אנשים שמקבלים כל שני וחמישי SMS של 'הלוואה מיידית 50 אלף שקל'", ועורר תגובות בוועדה בסגנון: "גם מהבנקים מקבלים כאלה הודעות". זוסמן הוסיף: "לתת אשראי זה מאוד נחמד אבל צריך להחזיר אותו. דבר שני שצריך לשים לב אליו זה פיקוח יציבותי. כדי שתיווצר תחרות הפעילות הזו צריכה להיות משמעותית, כלומר בהיקפים גדולים. וכשזה נעשה בהיקפים גדולים יש לזה השלכה על היציבות הפיננסית במשק. זה צריך להיעשות תוך פיקוח צרכני ופיקוח על היציבות".

צרו איתנו קשר *5988