בג"ץ לטובת עובדי המדינה: זכויות עמיתי קרנות ותיקות יופחתו

קבע כי הסכם מ-1973 המבטיח רציפות זכויות לעובדים שעברו מקרן פנסיה לפנסיה תקציבית - תקף למרות המעבר לתקנון האחיד ■ המשמעות: גמלאים רבים שפרשו משירות המדינה יקבלו תוספת של אלפי שקלים בחודש

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

לפני מספר ימים התחוללה דרמה של ממש בשוק הפנסיה, כזו שמשפיעה על גמלאים רבים שהחלו לחסוך בקרנות הפנסיה הוותיקות ועברו בהמשך לעבוד בשירות המדינה - שם היו זכאים לפנסיה תקציבית. הודות לפסיקת שופטי בג"ץ, הם יזכו לתוספת ניכרת של אלפי שקלים לחודש, לכל חייהם, ושהיקפה הכספי הכולל מצטבר ליותר מ-2 מיליארד שקל.

אך לא רק זאת, ההשפעה של "בג"ץ קוריצקי" לא עוצרת אצל אלה שיקבלו את התוספת לקצבאות. היא כוללת קבוצה רחבה בהרבה של עמיתים ב"עמיתים" - קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, שצפויים לשלם את התשלומים שבג"ץ קבע שמגיעים לזכאים.

מדוע? זאת משום שהנושא לא טופל על-ידי המדינה ולא על-ידי יתר המעורבים מאז הלאמת הקרנות הגירעוניות ב-2003, ויצירת תוכנית הסיוע הענקית לטובתן, ולשינוי זכויות העמיתים בהן. לכן, מימון התשלום ייעשה עתה, כנראה, באמצעות הפחתת זכויות לכלל העמיתים בקרנות הרלבנטיות, שאפשר שתסתכם בכ-0.5% (כמה עשרות שקלים בודדות לכל עמית, מדי חודש).

אגב, בניירות שהוגשו לבית המשפט נכתבה עלות כוללת הגבוהה בכמה מאות מיליוני שקלים, משום שאז דובר על חישוב הזכאות להחזר לגמלאים לפי שיטת המשכורת האחרונה, ואילו שופטי בג"ץ הכריעו שיש ללכת לפי שיטת הממוצעים - שמניבה תשלום נמוך יותר.

על מה מדובר? ב-1973 נחתם בין המדינה לבין קרנות הפנסיה (כיום הוותיקות) הסכם רציפות הזכויות לפנסיה של עובדים, שהיו מבוטחים בקרן פנסיה, ועברו לעבוד אצל מעסיק שעל עובדיו חל הסדר של פנסיה תקציבית, כגון המדינה, ולהיפך, עובדים שעברו בכיוון ההפוך. המשמעות של הרציפות היא שבצאת המבוטח לפנסיה, גוף אחד משלם לו את הפנסיה שמגיעה לו מכל הגופים, ואילו הגופים מתחשבנים בינם לבין עצמם.

שינוי שאינו גורף

ההסכם נרשם כהסכם קיבוצי, ואומץ בכל התקנונים בקרנות (ונחתמו גם הסכמי רציפות עם מעסיקים חיצוניים, באופן דומה).

לפי הסכמי הרציפות, תקופת החברות בקרן ותקופת העבודה אצל מעסיקים החתומים על הסכמי הרציפות נחשבו לתקופה אחת לצורך מניין תקופת האכשרה לעניין קצבת זקנה, קצבת נכות וקצבת שארים.

כמו כן נקבע בהסכם כי המדינה תשתתף בפנסיה לפי השכר הקובע בקרן המשלמת (אך לא יותר מהשכר בדרגה המרבית בדירוג שבו שובץ העובד בעבודתו בשירות המדינה), בעוד שסעיף 11 בו קבע כי קרן הפנסיה תשתתף בפנסיה לפי השכר בעת הפרישה במדינה ("ובלבד שמשכורת זו לא תעלה על המשכורת הקובעת המרבית הנהוגה לגבי המבוטחים בקרן"). סעיף 11 הוא הסעיף שבו עסק פסק הדין.

בתחילה, אופן חישוב המשכורת הקובעת במדינה ובקרנות הפנסיה היה דומה. היבט זה השתנה עם השנים, וכאן החלה הבעיה. בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת עברו 3 הקרנות מבטחים (כיום הוותיקה), קג"מ ומקפת (כיום הוותיקה) לשיטת הממוצעים (מבטחים הוותיקה שבה לשיטת 3 השנים האחרונות בתחילת שנות ה-90), והסכמי הרציפות לא שונו בהתייחס למשכורת שלפיה תיעשה ההשתתפות. לאור זאת, לאורך כ-30 שנה שילמו הקרנות, בדרך-כלל, את חלקן בפנסיה המשותפת לפי המשכורת בשירות המדינה, ולא לפי נתוני השכר שבוטח אצלן בהתאם לתקנוניהן.

וכך אנו מגיעים ל-2003, עם שינוי הכללים המסיבי ביחס לשוק הפנסיה הוותיקה בעת הלאמת הקרנות הוותיקות הגירעוניות. במסגרת הרפורמה בקרנות שנעשתה אז נוצר התקנון האחיד, שביטל את התקנונים הנפרדים שהיו לקרנות עד אז. או-אז הוחלט, בין היתר, כיצד ייקבע השכר הקובע לקצבה של מי שיפרוש ממועד תחילת התקנון האחיד (שיטת הממוצעים). עוד נקבע אז כי נכסי הקרנות ישמשו לתשלום קצבאות לפי התקנון, ולהוצאות התפעול.

התקנון האחיד התייחס גם לנושא רציפות הזכויות בין הקרנות, ונקבע בו, בין היתר, כי קרן מחשבת את השכר הקובע לפי התקנון שלה, בהתייחס למשכורות שבוטחו אצלה. בשנים שעברו מאז לא ביצעו הקרנות הללו התאמה כלשהי מול גורמים חיצוניים להן, והן התאימו את החישוב לתקנונן, כך שחישבו את השכר הקובע לפי נתוניהן.

לאור זאת, במוקד הדיון בבג"ץ עמדו כמה סוגיות, בראשן האם ההסדר שהונהג בהסכם הרציפות במקרה של "מעבר מקרן למדינה" בוטל או שונה עם כניסתו לתוקף של התקנון האחיד ב-2003, וכיצד יש לחשב את השכר הקובע לפנסיה של מבוטחים שהסכם הרציפות חל עליהם, ושפרשו לגמלאות משירות המדינה, לאחר המועד הקובע?

תחילה נדון נושא זה בבית הדין הארצי לעבודה, שפסק בדעת רוב כי סעיף 11 בהסכם הרציפות מבוטל החל מהמועד הקובע (הייתה דעת מיעוט של הנשיא סטיב אדלר, ועל בסיסה הוגשה העתירה ואף התקבלה).

בבג"ץ התמונה התהפכה, והשופטים קיבלו את העתירה וקבעו כי הסכם הרציפות, לרבות סעיף 11 שבו, לא בוטל, וכי הוראותיו לא שונו בעקבות החלת התקנון האחיד.

גידול בהתחייבויות

מה זה אומר? סעיף 11 להסכם הרציפות העניק לעמיתים שעברו מקרן פנסיה למדינה (תקציבית), ופרשו לגמלאות משירות המדינה לאחר תקופת עבודה מצטברת בת 10 שנים לפחות, זכות לפנסיה שתחושב לפי המשכורת הקובעת שלהם במדינה. על-פי פסיקת בג"ץ, מדובר בזכות קשיחה שעומדת לעמיתים שהסכם הרציפות חל עליהם, ולא די בשינוי תקנון הקרן כדי לפגוע בה או לשנותה באופן מהותי, ובטח שלא לבטלה.

ואולם, שינוי שכזה קרה בפועל לאורך השנים, בעוד שהוא יכול היה להתבצע רק בהסכמת הצדדים להסכם או בהינתן שינוי חקיקה - תנאים שלא התקיימו. לפיכך, על-פי החלטת בג"ץ, על המדינה והקרנות הוותיקות האמורות לחשב מחדש את סכום הגמלה שעל העותרים ועל עמיתים כדוגמתם לקבל, ולשלם להם את הסכום האמור, כולל הפרשים בגין תשלומי העבר, ממועד הזכאות.

ישנה גם ביקורת על החלטת בג"ץ, שגורסת כי החלטתו קובעת בפועל כי ישנה אוכלוסייה "נבחרת" של עמיתים, אלה שעברו לשירות המדינה, שלפי בג"ץ דמם סמוק יותר, והם זכאים לזכויות עודפות ביחס לכלל העמיתים בקרנות, ועל חשבונם, על בסיס מקום עבודתם האחרון במדינה. בג"ץ קבע כי זו לא אפליה, אלא "הבחנה בין שונים".

נוסף על כך, בשוק יש המעריכים כי "רוב הניתוח המשפטי בפסק הדין ישים גם להסכמי רציפות אחרים", כך שייתכן כי סך הכספים שעל הקרנות להעביר לגמלאים יתפח.

בתגובה לפנייתנו נמסר מ"עמיתים" כי "מעיון ראשוני בפסק הדין עולה כי הוא משנה באופן מהותי הלכות הנוהגות לגבי קרנות הפנסיה. פסק הדין מקנה לעמיתים שעברו לעבוד בשירות המדינה זכויות שאין לעמיתים אחרים בקרנות, ומשית את עלות התוספת על כלל עמיתי הקרנות.

"להערכתנו, פסק הדין יגדיל את ההתחייבויות של הקרנות בסכום שעולה על 2 מיליארד שקל, והוא משנה משמעותית את אופן חישוב הקצבה ברציפות זכויות בין קרנות הפנסיה לבין המדינה, ומחייב את הקרנות לחשב פנסיה לפי משכורות שלא בוטחו אצלן (ולא שולמו בגינן דמי גמולים לקרנות), אלא משכורות שקיבלו במהלך עבודתם בשירות המדינה".

לא זאת אף זאת, על-פי "עמיתים": "יישום פסק הדין מהווה גם נטל תפעולי כבד על המדינה ועל הקרנות. המדינה תידרש להעביר נתוני שכר חודשיים בגין אלפי פנסיונרים בנוגע לשנים שבהן עבדו במדינה, והקרנות יידרשו לחשב מחדש אלפי תיקי פנסיה. העלות התפעולית תוטל על שאר עמיתי הקרנות, ועל ציבור משלמי המסים. בשלב זה אנו בוחנים את פסק הדין ושוקלים פנייה לבית המשפט העליון בבקשה לקיים דיון נוסף".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988