טוב למכחישי השואה

כשנתניהו מדבר על הסתה, הוא צריך לזכור שהוא גר בבית זכוכית

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

על-פי סקר דעת קהל תמכו כ-26% מהיהודים הישראלים ב"נאום המופתי" של בנימין נתניהו. סביבתו המגוננת של נתניהו הזדרזה להגן על עמדתו בעניין אחריותו של המופתי ל"פתרון הסופי", ופתרה את ההשגות של ההיסטוריונים בעזרת האמירה המתחמקת שממילא היסטוריונים מתלבטים בפרשנות ההיסטורית שלהם ואינם יודעים דברים לאמיתם.

ולא היא. מה שעשה נתניהו בשבוע שעבר הוא פעולה שתישאר לדיראון עולם - הוא הצטרף למכחישי השואה, וסיפק נשק בידי הניאו-נאצים הששים אלי כל אמירה המסירה, ולו במעט, את העול מעל גרמניה הנאצית ומהיטלר. נתניהו מצטרף כך להיסטוריון הידוע לשמצה דיויד אירוינג, והיטלר מצטרף כך לתוכנית "יצאת צדיק" - הוא רצה "רק" לגרש את היהודים, ורק בעצתו ובלחצו של המופתי נגרר להשמדתם.

כדי להסיר אי-הבנות: "ועידת ואנזה" בינואר 1942 לא היא שהחליטה על השמדת היהודים, ובזמן הפגישה של היטלר והמופתי אמין אל חוסייני, ב-28 בנובמבר 1941 כבר היה תהליך הרצח ההמוני והשיטתי בעיצומו. השימוש בגז כבר היה חלק מן התוכנית. לפיכך, נתניהו צריך קודם כול להתנצל בפני נרצחי השואה שלפני 28 בנובמבר 1941, יהודי רוסיה, יהודי יוגוסלביה, יהודי גרמניה ועוד ועוד.

אחר-כך הוא צריך להתנצל על שסיפק למכחישי השואה נשק יקר מפז: ראש-ממשלת ישראל הסיר מעל היטלר את האחריות ליוזמת ההשמדה. ולא מדובר רק לצורך העניין באזכור ספרו של היטלר "מיין קאמפף" משנת 1925 ובאמירתו הכללית בנאום מ-30 בינואר 1939 על השמדת היהודים הצפויה, אלא במעורבותו של היטלר בקבלת החלטות בעלות משמעות אופרטיבית. באוקטובר 1941, דהיינו יותר מחודש טרם ביקורו של המופתי אצל היטלר, קיבל הצורר הנאצי את ההחלטה לסגור את גבולות גרמניה מפני הגירת יהודי גרמניה (בין השאר לפלסטינה) ולהתחיל בגירוש גורף של היהודים, שמוות בסופו.

לית מאן דפליג שהמופתי היה שונא ישראל, שביקש לחסל את היהודים בפלסטינה ושיתף פעולה עם הרייך השלישי. האם לא די בידע זה כדי להטיל בו את הרבב? לשם מה צריך ראש-ממשלת ישראל להמציא דיאלוג בין היטלר למופתי בלי מסמך שיישען עליו, כדי להפוך את היטלר לת"פ של המופתי?

התשובה ברורה - ההיסטוריה מגויסת אצל נתניהו לצורכי הדמוניזציה של מה שהוא מסמן כאויבי ישראל בהווה. נשיא איראן אחמדינג'ד מכחיש השואה היה החלום הרטוב של נתניהו - לא רק כוונה איראנית להתגרען נגד ישראל, אלא גם הכחשת השואה. לרוע המזל, אחמדינג'ד סיים את תפקידו. ובנוסף לזה - המאבק בפצצה האיראנית הסתיים בכישלון חרוץ. אם כך חוזר נתניהו לאויב ה"טבעי" - הפלסטינים.

ואם בעבר די היה בהתייחסות לעבודת הדוקטור של מחמוד עבאס כדי להדביק לפלסטינים גם את תואר מכחישי השואה, הרי עתה אפשר לחבר את עבאס אל השואה ישירות. ולא רק בדרך הישנה של "הפלסטינים היו ממשיכים את דרכו של המופתי של אז", אלא על-ידי עליית מדרגה: המופתי של אז היה היוזם של השואה, ויורשיו (ובראשם אבו מאזן) הופכים באופן אוטומטי לשותפיו לצורך זה. והמסקנה: עם פלסטינים אלה אפשר רק להילחם, לא לדבר. אולם מי שמדבר על הסתה ושקרים צריך לזכור שהוא גר בבית זכוכית.

וכדאי לציין עוד: מבין משתפי-הפעולה עם היטלר היה המופתי דג רקק. לנורבגים היה את וידקון קוויזלינג, לבלגים היה ליאון דגרל, להולנדים את יחידת הואפן ס.ס, הגדולה ביותר מחוץ לגרמניה, לאוקראינים את סטפן בנדרה, לרוסים את הגנרל אנדריי ולאסוב, ועוד ועוד. כל אחד משמות אלה היה משתף-פעולה "נכבד" הרבה יותר עם הרייך השלישי ותוכניותיו מאשר המופתי. שמא נפסול עכשיו את הולנד ונחזיר את השגריר שלנו מהאג? לשיטתו של נתניהו, נראה שזה רק עניין של זמן עד שנגייס גם עבר זה לצרכינו.

לא הופתענו - הפוליטיקה הישראלית זוכרת מן ההיסטוריה רק את מה שמשרת אותה. הדרך שבה טופל נושא המופתי בצד ימין של המפה הפוליטית הישראלית זה עשרות בשנים, ניבאה את הצעד הנוסף הזה שעשה נתניהו בשבוע שעבר. כך חברנו לימין הקיצוני ביותר באירופה העוסק ברביזיה של האשמה הנאצית בנושא השואה.

וכדאי היה לשים לב גם לידיעה שעשתה באותו שבוע פחות כותרות: מסתבר שבמשרד החוץ הישראלי יש מגעים עם מנהיג "מפלגת החירות", דהיינו מפלגת הימין הקיצוני, שבראשה האוסטרי היינץ-כריסטיאן שטראכה. כדי למצוא בעלי-ברית שמוכנים לתמוך במדיניות הכיבוש, ישראל הרשמית לא נרתעת מפני שותפים מן הימין הקיצוני.

ראה מי חבריך ודע מי אתה.

הכותב הוא מנהל מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית, האוניברסיטה העברית

צרו איתנו קשר *5988