20 חברות שהטעו צרכנים נקנסו ב-18 מ' ש' - ולא משלמות

קנסות-העתק שדורשת הרשות להגנת הצרכן הביאו לתוצאה הפוכה: החברות פשוט לא משלמות, או מערערות ■ בעלי ויקטורי: המדינה חושבת שיש לה כספומט - זה יכול למוטט עסקים ■ צפו בדוגמאות לקנסות שהוטלו

קניות און ליין, צרכנות, נתח שוק עגלת קניות / צלם:  טינקסטוק
קניות און ליין, צרכנות, נתח שוק עגלת קניות / צלם: טינקסטוק

קנסות בהיקף של 18 מיליון שקל, בכ-140 תיקי חקירה, השיתה הרשות להגנת הצרכן מתחילת השנה, המועד שבו נכנס לתוקפו החוק המאפשר לה להטיל קנסות בהליך מינהלי (כלומר שלא דרך קביעה של בית משפט).

חלק מהקנסות ניתנו לחברות גדולות, בהן גינדי החזקות, אסם, רמי לוי, ויקטורי ויינות ביתן; וחלקם לעסקים קטנים - כולם בטענה להפרת חוק הגנת הצרכן. מדוע? בגלל אי-סימון מחירים, הטעיית צרכנים בפרסום, הקטנת מוצרים ועוד.

על שולחנה של הרשות ממתינים להחלטה עוד כ-550 תיקים של עוולות צרכניות במגוון נושאים.

מדובר בסכום מרשים שאמור היה הן להרתיע את החברות והן לשמח את הצרכנים, אלא שמתוך אותם 18 מיליון שקל שולמו עד כה מאות אלפי שקלים בודדים בלבד.

מדוע? יש לכך כמה סיבות. ראשית, הסכום הראשוני הוא רק בגדר הצהרת כוונות - שאחריה רשאיות החברות להשמיע טיעוני נגד ולשכנע את הרשות להפחית את הקנס. שנית - וזו הסיבה העיקרית - הקנסות פשוט גבוהים מדי. גבוהים עד כדי כך שחלק ניכר מהחברות לא מוכנות וגם לא מסוגלות לשלם אותם.

הרשות לסחר הוגן ולהגנת הצרכן היא כלב השמירה של הצרכנים, ולאור העוולות וההטעיות הרבות - יש לה עבודה רבה. זו גם הסיבה שבגללה חוקקו את החוק שמאפשר לתת לה קנסות גבוהים מבלי להידרש להגיע לבית המשפט.

המטרה הייתה לא רק טובה, אלא גם מחויבת המציאות: אין ספק כי נדרש עונש שירתיע חברות מלעשות ככל העולה על רוחן. אלא שבפועל, כפי שמוכיחים המספרים, הרשות לא מנצלת נכון את הכלי שניתן לה.

הסכומים מדברים בעד עצמם - שכן בסך-הכול הרשות טיפלה ב-20 חברות, ואת מספר המועט הזה היא ביקשה לקנות בסכום אסטרונומי של 18 מיליון שקל. לא צריך להיות מתמטיקאי כדי להבין שמדובר בסכומי-עתק, ולא צריך סנגור של אותן חברות מסחריות כדי לטעון שהרשות סובלת מבעיה קשה של חוסר מידתיות.

בזה אחר זה הגישו החברות בחודשים האחרונים ערעורים לבית המשפט בשל הטענה לקנסות מופרזים. לפי חוק, הקנס יכול להגיע לסכומי-עתק, משום שניתן לקבוע סכום של 45,000 שקל לכל הפרה, כלומר, לכל מוצר שלא סומן מחירו או לכל כרזה פרסומית מטעה, וכך צומחים הקנסות למיליוני שקלים.

גינדי החזקות, למשל, קיבלה עיצום כספי של כ-2 מיליון שקל בגין פרסומים מטעים, ואסם נקנסה ב-1.3 מיליון שקל בטענה להקטנת אריזות. בשני המקרים החברות ערערו, והן לא לבד.

שורה של ערעורים נגד עיצומים כספיים הגישו גם רמי לוי, ויקטורי, יינות ביתן ואופטיקה הלפרין - חלקם הוגשו בשלב השימוע וחלקם לאחר מכן, כלומר בהליך משפטי. כולם, יש לציין, עדיין מצויים בהליך, חלקם הצליחו להפחית את הקנס. עד כה אף קנס לא בוטל בעקבות הערעורים.

על מה מערערות הנקנסות?

החברות שנקנסו מלינות על גובה הקנסות, על היעדר ההתראה ועל כך שהרשות ממהרת לפרסם את הקנסות עוד לפני שהחברות מקבלות הודעה רשמית - טענה זו הרשות פוסלת מכל וכל. ברשות מדגישים כי "החוק אינו מונע מהרשות להזהיר את הציבור מפני הפרות שבגינן הוטלו עיצומים, שכן מדובר באינטרס ציבורי ובתפקיד שהרשות ממלאה על-פי דין".

כבר לפני 4.5 חודשים, ביוני האחרון, נדון הנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, שם שטחו נציגי רשתות המזון את טענותיהם נגד הרשות, אך עד כה לא נעשה דבר בעניין.

"המדינה חושבת שיש לה כספומט שהיא יכולה למשוך ממנו כמה שהיא רוצה, וזה לא יכול להיות ככה. עסקים לא יכולים לחיות כאשר מוטלים עליהם קנסות בסדר גודל כזה", אומר היום ל"גלובס" אייל רביד, בעלי הרשת ויקטורי, שנקנסה ב-600 אלף שקל בטענה לאי-סימון מחירים. ויקטורי ערערה על הקנס לבית המשפט.

"הקנסות צריכים להיות מדורגים. אם אתמול לא היו קנסות כלל כי לא היה חוק, הרי שהקנס הראשון צריך לעמוד על 10,000 שקל. מי שממשיך להפר את החוק, ייקנס ב-20,000 שקל וכך הלאה. לא הגיוני שביום אחד ובלי התרעה מטילים עליך קנס של 600 אלף שקל. זה סכום שיכול למוטט עסקים. אם יושתו קנסות כאלה, מישהו יצטרך לשלם את ההוצאה הענקית והבלתי מתכוננת הזו".

- הכוונה היא לצרכנים?

"את אמרת. אם ביוקר המחיה עסקינן השכם וערב, אי-אפשר לקחת מפה ולהעביר לשם מבלי שמישהו יכסה את זה".

לדברי רביד, בנושא סימון המחירים תמיד יהיו טעויות: "מדובר בפעולה שאנשים עושים, ואף אחד אינו מושלם. החוק מבקש שלמות של 100%, ואין דבר כזה. הייתי מצפה שהרשות תעשה את מה שהיא צריכה לעשות עם מידה של הגינות. גם אם תמלאי עגלה בסופר, יש סיכוי שיהיו בה טעויות לכאן ולכאן במחיר".

גם רמי לוי: ערער על הקנס

ויקטורי לא לבד: בחודש יוני הושת על רשת שיווק השקמה של רמי לוי קנס בגובה חצי מיליון שקל בנושא סימון מחירים.

באותו דיון בוועדת הכלכלה אמר לוי, שהגיש ערעור על הקנס, כי "אנחנו משרתים שני מיליון לקוחות בחודש. 6,000 עובדים מקודדים מחירים, ובחנות יש יותר מ-250 אלף מוצרים. אם הייתם אומרים שאקבל קנס רציני במקרה ש-10% מהמוצרים על המדף לא מקודדים - זה הגיוני, אבל כשמתוך 250 אלף מוצרים יש 500 לא מקודדים - צריך פרופורציה. 500 מוצרים זה משטח אחד, ואתם נותנים לי 600 אלף שקל קנס. אותו עובד שעשה טעות - מה אני אגיד לו?".

גם רמי לוי ערער על הקנס והצהיר כי אין בכוונתו לשלם את הסכום.

אופטיקה הלפרין וגינדי: הטעיה בפרסום

לפני זמן מה נקנסה רשת אופטיקה הלפרין ב-700 אלף שקל בטענה להטעיה בפרסומים. מודעות החברה מינואר 2015 בישרו על מבצע של זוג משקפיים ב-50 שקל, אלא שהמודעות, כך נטען, חולקו ל-3 חלקים: בחלק העליון נכתב שמשקפיים הם מוצר צריכה בסיסי, ובחלק המרכזי נכתב: "כל משקפי הראייה 50 שקל" בגופן גדול. בחלק התחתון של המודעה נכתב כי המחיר תקף ברכישת עדשות ורק למסגרות שמחירן המלא לא עולה על 800 שקל.

טענת הרשות היא שמהקמפיין הזה משתמע שניתן לרכוש כל זוג משקפיים במחיר המבצע, אלא שבפועל המחיר הזה יוחס רק לחלק מהמסגרות, והוא לא כלל עדשות. מכאן שאם צרכן ביקש ליהנות מהמבצע ולשלם 50 שקל, היה עליו לרכוש עדשות ראייה במאות שקלים מתוך מבחר מצומצם של מסגרות.

בשורה התחתונה, המחיר המינימלי שישלם הצרכן גבוה בהרבה מהמחיר המובטח בפרסום.

את סכום הקנס הגדיר מנכ"ל אופטיקה הלפרין, יעקב הלפרין, כדמיוני, ועל כן הגיש ערעור. "אנחנו מאמינים שהצדק ייצא לאור. אין ספק שקנסות בשיעורים דמיוניים ובלתי הגיוניים סופם להתגלגל בסופו של דבר לצרכן, ולא זו מטרת המחוקק. לכן, תקוותנו היא שתינתן מחשבה מעמיקה נוספת לעניין".

מדברי יגאל כהן, שייצג את אופטיקה הלפרין בדיון בוועדת הכלכלה, עולה כי הקנס בתחילה עמד על מיליון שקל. כהן הלין בוועדה על כך שלא ניתנה התראה מטעם הרשות לפני השתת הקנס.

קנס של 1.9 מיליון שקל השיתה הרשות נגד גינדי החזקות בטענה לפרסום מטעה בפרויקט כרמי גת. הסיבה לקנס היא הסיסמה בה השתמשה החברה בפרסומים "דירה של גינדי במחיר מטרה", כך שמשתמע, לפי הטענות, שהחברה היא חלק מהתכנית הממשלתית של משרד השיכון. החברה הגישה ערעור. מגינדי לא נמסרה תגובה.

הקטנת המוצרים של אסם ונטו

בחודש מארס האחרון פורסם כי אסם וחברת נטו נקנסו בגין הקטנת מוצרים - אסם בכ-1.3 מיליון שקל בטענה להקטנת ביסלי, ונטו ב-420 אלף שקל בשל מהלך של הקטנת אריזות טונה ויליגר. שתי החברות ערערו.

בקבוצת נטו מדגישים כי "החברה ערערה כנגד קביעת הרשות", ובאסם מחדדים כי החברה לא נקנסה על-ידי הרשות להגנת הצרכן, אלא קיבלה הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי: "כוונה זו התבססה על מידע שגוי שהיה בידי הרשות. אסם לא הקטינה את אריזת הביסלי, אלא הוסיפה מוצר חדש, במשקל חדש למגוון הקיים. אסם עדכנה את הרשות לגבי העובדות והגישה את הסתייגותה בעניין הכוונה להטיל עליה העיצום כספי".

איפה השקיפות?

מעבר לבעייתיות שצוינה עד כה, קיימת בעיה של חוסר שקיפות: על הרשות להגנת הצרכן חל איסור לפרסם את שמות החברות הנקנסות, גם לאחר שעבר תהליך הערעור, והקנס שולם. התוצאה היא פגיעה משמעותית בהרתעה.

למעשה, באתר של הרשות לסחר הוגן מופיעה טבלה עם רשימת קנסות מפוארת, אך לא כתוב מי החברה שנקנסה. כמו בלון שהוצא ממנו האוויר - היכן אלמנט ההרתעה אם לא מתפרסם באופן רשמי שמן של החברות המפרות?

הרשות: "פועלים לאיזון בין כולם"

לעניין היעדר התראות וגובה הקנסות, מהרשות להגנת הצרכן נמסר כך: "התראות אינן דבר שבשגרה אלא מוצאות על-פי נוהל שאישר היועץ המשפטי לממשלה לממשלה. על-פי החוק, כשהרשות מפרסמת באתר שלה הטלת עיצום כספי, כל עוד לא הותקנו תקנות - יש לפרסם את העיצום ללא זהות המפרסם.

"לאחר שהרשות שולחת כוונת חיוב, יש לעוסק אפשרות להגיש טענות בכתב תוך 45 ימים. המפר רשאי לבקש הארכה של 45 ימים נוספים להגשת טיעונים בכתב. בנוסף יש מפרים שמבקשים להשמיע טיעונים בעל-פה, ולפנים משורת הדין הרשות נעתרת לבקשה (דבר שמאריך את ההליך).

"גובה העיצום קבוע בחוק, והוא מוטל בגין כל הפרה והפרה. עם זאת, הרשות פועלת לצמצום הפרות על-מנת להגיע לאיזון בין ההגנה על הצרכן ומיגור הכדאיות הכלכלית של ההפרה.

"בכל המקרים שהוטלו עיצומים לא היה מדובר בהיקפים קטנים, ובכל מקרה הרשות פועלת לצמצום ההפרות, על אף שניתן היה להטיל עיצומים בסכומים גבוהים יותר".

בתגובה לשאלה האם היו עיצומים שבוטלו בשל הגשת הערעורים, ברשות מדגישים כי עד כה לא בוטל שום עיצום, וכי כל הערעורים המוזכרים בכתבה מצויים עדיין בהליך, וכי כולם מצויים בשלבי סיום.

בתשובה לשאלה מדוע הליכי החקירה נמשכים זמן רב בשעה שהחברות המפרות ממשיכות לעשות ככל העולה על רוחן, נמסר מהרשות: "כ-550 תיקים ממתינים על שולחנו של העוצם לקבלת החלטות (אחרי סיום חקירה). העיכוב בהטלת העיצומים נובע מהיעדר כוח-אדם".

18 חוקרים בלבד מול מאות אלפי חברות

בתשובה לשאלת "גלובס" לשאלה באילו חקירות מתמקדת הרשות להגנת הצרכן כיום, מנתה הרשות שורה של ענפים: חברות העוסקות בשיווק בשיטת הטלמרקטינג, חברות ליהוק (אודישנים), חברות תקשורת בגין חשדות להטעיה (הבטחת מתנה כשבפועל נגבה בגינה תשלום, הטעיה במתן השירות בכל הנוגע לתשתיות וליכולות הטכניות אותן מספקות החברות, הטעיה במחיר החבילות ועוד), נגד חברות המספקות מתקנים לטיהור מים. עוד מתנהלות חקירות נגד חברות גדולות בנושא של הקטנת מוצרים, כשמושם דגש גם על הגנת אוכלוסיות פגיעות בהן ילדים, עולים וקשישים.

אלא שכל המשימות הללו מוטלות על כתפיהם של 18 חוקרים בלבד, האמונים על בדיקת מאות אלפי העסקים בישראל. בתחום עבירות הליבה והמודיעין יש 7 עובדים נוספים.

"היקף העובדים אינו נותן מענה להיקף המשימות והאחריות שעומדות לפתחה של הרשות ושלשמן הוקמה", אומרים ברשות, ומציינים: "הרשות פנתה לאוצר בדרישה לתוספת תקנים לטובת הפעלת מערך העיצומים הכספים. לצערנו, עד לרגע זה האוצר מסרב".

תגובת משרד האוצר: "הרשות מונה 46 עובדים, כאשר 9 עובדים נוספים עתידים להיקלט בקרוב. זאת כאשר בשנה האחרונה נקלטו 25 מפקחים. בהשוואה למשרדי ממשלה אחרים גדל היקף כוח-האדם בשנים האחרונות בצורה משמעותית. לאור זאת, ולאור היותה גוף חדש יחסית, יש מקום כעת לבחון את אפקטיביות הרשות - הן בהיבט מיצוי יכולות העובדים החדשים שאך עתה נקלטו ושעתידים להיקלט, והן באשר לפיתוח נהלי עבודה יעילים לשימוש בסמכויות החדשות שקיבלה".

אילו קנסות ניתנו, וכמה מהם שולמו?

■ 20 חברות קיבלו מהרשות להגנת הצרכן הודעה על כוונה לקנוס אותן, בגובה מצטבר של 18 מיליון שקל.

■ חלק מהחברות הגישו טיעוני נגד. חלק מהטענות התקבלו, והקנסות הופחתו. כרגע שוגרו לחברות, לאחר השימוע, דרישות תשלום בסך 2.6 מיליון שקל.

■ 4 חברות הגישו ערעור לבית המשפט, כך שהקנס מוקפא.

■ 3 חברות לא שילמו למרות שחלף המועד. הטיפול עבר למרכז לגביית קנסות.

■ 6 חברות שילמו קנסות בהיקף מצטבר של מאות אלפי שקלים.

■ 7 חברות שנקנסו בהיקף מצטבר של כ-2 מיליון שקל. הן לא שילמו עדיין, אך מועד הפרעון טרם הגיע.

דוגמאות לחברות שנקנסו על ידי הרשות להגנת הצרכן
 דוגמאות לחברות שנקנסו על ידי הרשות להגנת הצרכן

סמכויות הרשות להגנת הצרכן
 סמכויות הרשות להגנת הצרכן

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988