לוקחים הרבה "ימי מחלה" מהעבודה? מה זה אומר על הארגון

מרבית המעסיקים מתייחסים לעובדים שנוטים להיעדר מפאת מחלה כעצלנים וחסרי מוטיבציה, אבל אם יש עובדים רבים כאלה תחת ניהולם - כנראה שהארגון חולה, ולא העובד ■ איך אפשר לטפל במגפת היעדרויות?

היעדרות מהעבודה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
היעדרות מהעבודה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"המחלה" המסתורית שתקפה לפני כשבועיים את נהגי הרכבת הקלה בירושלים ומנעה מהם להגיע לעבודה, מעלה לדיון את נושא ההתחלות של עובדים והשימוש ב"ימי מחלה" כימי חופש. מרבית מקומות העבודה מתייחסים לנושא כאל גזירת גורל: הרי אם העובד מביא פתק מחלה מהרופא ומצהיר על מחלתו, ניסיון לברר איתו את הפרטים לאשורם עלול להיתפס כהתעמרות או הפרה של פרטיות.

אלא שמעבר להפסד של ימי העבודה ולעבודה שלא מתבצעת בגלל ההיעדרות, לעתים ריבוי ימי מחלה בארגון מעיד על מחלה דווקא של הארגון, ולא של העובד. לדברי ד"ר שרון טוקר, חוקרת ומרצה בהתנהגות ארגונית בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, "ימי מחלה, איחורים, הפסקות צהריים שנמשכות שעה וחצי או יציאה מוקדם - כל אלה הן התנהגויות נסיגה והן למעשה מנגנון הגנה של אדם שנתון בעומס מאוד גדול. כשאדם חווה לחץ, יש שתי אפשרויות תגובה: fight או flight. מכיוון שאנשים לא יכולים להתעמת עם הבוס הם מעדיפים פשוט לברוח, להרחיק את עצמם פיזית. יציאה לחופשת מחלה היא אחת הדרכים. דרך נוספת היא הרחקה נפשית, נגיד התנהגות מרוחקת בקרב נותני שירותים, שפוגעת בלקוחות".

- מה עוד גורם לאנשים חוסר שביעות רצון בארגון?

"חוסר צדק - כמה אני עושה לעומת כמה אני מתוגמל, ובהשוואה לאחרים. אם החישוב הוא לרעת העובד, אז הוא מפצה את עצמו ולוקח לעצמו עוד יום חופש באמצעות הצהרה על מחלה. זה נפוץ בארגונים בתקופה של קיצוצים, החלפה של הנהלה או במצב שגורמים לאדם להרגיש שהוא נדרש לתת יותר תמורת אותו תגמול. אם זה קורה לכמה עובדים בארגון וזו תופעה, זה מעיד על כך שמשהו בתוך הארגון הוא בעייתי. כי אנשים לא נוטים לזלזל במקום עבודתם, אבל בהינתן גורמים מסוימים, הכי טבעי להגן על עצמך. למעסיקים יש נטייה להאשים את העובד אבל הם צריכים לעשות בדק בית".

לדברי מיכל בשן, מנהלת החברה לפסיכולוגיה עסקית ארגונית, "היעדרויות הן כלי מדידה למוטיבציה. אם אני משווה בין שתי חברות ורואה שבחברה אחת יש יותר היעדרויות מאחרת, אני תמיד יכולה להגיד שהנתונים הם נגזרת של המיומנות הניהולית: יש מנהל שעבורו אנשים יבואו אם יש להם קצת נזלת וחום, ויש מקומות שהעובדים לא הולכים אחרי המנהל. אני ממליצה לכל מנהל למודד את ההיעדרויות כמו שהוא מודד מכירות".

- ואיך אפשר לדעת אם העובד לא חולה באמת?

"זה באמת נושא רגיש וצריך מאוד להיזהר שהבדיקה לא תיתפס כהתעמרות בעובד. אבל למשל היעדרויות בימי חמישי או ראשון הן סימפטום. או מחלה בזמן חופשה של הילדים מבית הספר. לפעמים זה קורה אחרי אכזבה מבונוס שהעובד ציפה לקבל". לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה, תופעה נוספת שניכרת לאחרונה היא התחלות של עובדים מיד אחר שהם מוזמנים לשימוע לפני פיטורים - וירוס "שימועיטיס", היא מכנה זאת.

"להניע אנשים"

חוק דמי מחלה תשל"ו-1976 מקנה לכל עובד את הזכות לתשלום עבור היעדרות בגין מחלה. מכסת ימי המחלה המינימלית עומדת על 18 ימי עבודה בשנה: על היום הראשון לא מחייב החוק לשלם, על היום השני ישלם המעסיק 50% מהשכר; על היום השלישי 75%; ועל הרביעי 100% מהשכר. אלא שבמקרים רבים משולם השכר מהיום הראשון וכך יכולים עובדים לקחת לעצמם "יום חופש", בתנאי שימציאו אישור מרופא. יש מקומות שמאפשרים לעובדים שני ימי הצהרה בשנה, ללא צורך באישור רופא.

במגזר הפרטי לא ניתן לפדות את ימי המחלה, ולכן יש לעובדים מוטיבציה "לנצל" אותם, גם אם הם לא חולים. לטענת שמואלביץ', תיקוני חקיקה שנעשו בשנים האחרונות רק העלו את הפיתוי להתחלות: ביניהם החובה על המעביד לציין בתלוש השכר את מספר ימי המחלה הנותרים, האיסור לפטר עובד במשך 90 ימי המחלה, החיוב לשלם תשלום מלא לעובד כבר מהיום הרביעי למחלה ותיקון 2015 לתקנות דמי מחלה, המבטל את החובה לכלול את אבחון המחלה של העובד באישור המחלה שעליו להמציא למעסיק.

לדברי שמואלביץ', "כאשר מעסיק חושד שהעובד מתחלה, הוא רשאי לבדוק את העניין: אם לעובד דף פייסבוק הפתוח לכול, המעסיק רשאי לבדוק את התנהלות העובד ברשת החברתית. עובד שהעלה תמונות מחופשה בזמן שדיווח שהוא חולה - לא יהיה זכאי לשכר. כך, יש בהחלט מקום לדרישה כי עובד חולה יתייצב בפני הרופא לצורך קבלת אישור. כאשר קיימות ראיות שהעובד התחלה - ניתן לדרוש ממנו להתייצב בפני רופא תעסוקתי לבדיקה עצמאית".

אבל לפני שפונים לחוק היבש, כדאי שהמעסיק יבין שהבעיה מתחילה בו, ושיש עוד פרקטיקות לעצור היעדרויות בלתי מוצדקות. לדברי בשן, "אני עובדת עם מנהל בארגון שהודיע לכל המנהלים שהם מחויבים להרים טלפון לכל עובד שנעדר באותו יום ולדרוש בשלומו. אם ההיעדרות נמשכת שלושה ימים, המנהל הבכיר מתקשר בעצמו. זה משהו שעוצר היעדרויות, כי לא נעים לי להיעדר אם אני יודע שהמנהל יצלצל אליי. למה זה גאוני? כי זה לא בא ממקום שאני חושד באנשים אלא שאכפת לי מאנשים, שאני רוצה לעזור.

"דבר שני הוא ביקורי בית. מנכ"ל בהיי-טק הגיע לביתו של עובד שנעדר, בתיאום מראש, עם שוקולדים ועשה לו שיחה מלב אל לב - וזה עשה פלאים. לפעמים מנהלים שוכחים את התפקיד האמיתי שלהם: התפקיד של מנהלים זה לא לחלק משימות, אלא להניע אנשים".

גם רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון, חושבת שיש דרכים לטפל בהיעדרויות. "קודם כול צריך לאפשר סביבת עבודה גמישה ושעות גמישות. למשל, אם מישהו קם בבוקר עם כאב ראש, הוא יכול לבוא בצהריים. המשרדים שלנו פתוחים משש וחצי בבוקר עד שמונה בערב ואפשר להשלים את השעות. דבר שני אני מבקשת מהעובדות שלי, שהן 65% מהעובדים, לחלוק את מחלת הילד עם בני הזוג. בנוסף, כל אדם שחולה צריך להודיע על מחלתו באופן אישי לאחד השותפים, לא למזכירה ולא בסמס. חשוב לי שיהיה אמון: מצד אחד לא רוצה שאנשים יבואו חולים וידביקו אחרים, ומצד שני להסביר כמה היעדרות היא קריטית לארגון".

- מה עם תגמול למתמידים?

"נתתי פעם בונוס לפני כולם לאדם שלא נעדר ממחלה. בתוספות שכר שאני נותנת, אני שוקלת את זה. מבחינתי זה קריטריון להעלאת שכר כמו עמידה ביעדים".

מרבים להיעדר מהעבודה
 מרבים להיעדר מהעבודה

צרו איתנו קשר *5988