המדינה חותכת את תקרת הטבות המס בפנסיה הצוברת

בכסף שייחסך אמור האוצר לממן מענקים לרופאים בפריפריה והטבות דיור לזכאים ■ מקומם: אין כל פגיעה בפנסיה התקציבית

ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה אמש, בתום יום דיונים ארוך ומלא תהפוכות, רפורמה נוספת בתחום הפנסיה הצוברת במסגרת חוק ההסדרים: הפעם התירה למדינה להוריד את תקרת המס על הפרשות לפנסיה מ-4 פעמים השכר הממוצע במשק לפי 2.5 ויותר מהשכר הממוצע במשק. עד אמש נקבה ההצעה ברף גבוה יותר, של 3 פעמים השכר הממוצע במשק.

משמעות הרפורמה היא שאם עד היום הפרשות המעסיק לפנסיה של העובד נחשבו שכר שחייב במס הכנסה רק מעל רף של 38 אלף שקל בחודש ברוטו, כעת עובדים ישלמו מס על הפרשות המעסיק כבר עבור שכר של קצת יותר מ-24 אלף שקל בחודש ברוטו.

העברת הרפורמה התאפשרה בעקבות דיל של הממשלה עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שבמסגרתו סוכם שתמורת צמצום הטבות המס על הפרשות לפנסיה אגף תקציבים באוצר יממן את המענקים לרופאים בפריפריה ואת הוזלת המשכנתאות לזכאים. אך אישור המהלך לא עבר באופן חלק. אתמול לאורך היום נפל לרגע הדיל שרקמה הממשלה והוא שב לעמוד על רגליו לאחר שח"כ נאוה בוקר (הליכוד), שהתנגדה למהלך בניגוד לדעת הקואליציה, הוחלפה.

אמש אמרה נציגת האוצר בכנסת שהחיסכון התקציבי למדינה מהפחתת תקרת המס מ-4 פעמים השכר הממוצע במשק ל-3 פעמים השכר הממוצע הוא כ-260 מיליון שקל בשנה, וההפחתה הנוספת ל-2.5 פעמים השכר הממוצע במשק תחסוך סכום נוסף של כ-220 מיליון שקל. מנגד, העלויות למענקים לרופאים הוערכו בשנה אחת בכ-75 מיליון שקל והמשכנתאות לזכאים יסובסדו בכ-0.5% ובעלות שנתית של כ-170 מילון שקל.

מוועדת הכספים נמסר כי "אף שמלכתחילה לא אהד את המהלך, אישר אותו יו"ר הוועדה גפני במסגרת מו"מ עם האוצר, בתוך השגת מטרות חברתיות חשובות אחרות".

לדברי גפני, "זה הרע במיעוטו אחרי שהצלחנו להשיג שורה של עניינים חברתיים משמעותיים, שמלכתחילה האוצר התנגד להם, כגון הורדת הריבית על המשכנתאות לזכאי משרד השיכון, המשך תקצוב מענקים לרופאים שיעברו לפריפריה, השתת דמי הניהול על החיסכון ארוך הטווח לילדים על המדינה ועוד". כמו כן נמסר כי "אנשי האוצר היו רוצים להחיל את זה כבר על בעלי שכר הגבוה פי 2 ויותר מהשכר הממוצע, אך אין להם האומץ ומצפים שוועדת הכספים תעשה זאת במקומם. כמובן, לא נאפשר זאת".

ואולם מדברי סגנית הממונה על התקציבים באוצר, יעל מבורך, עולה כי ייתכן שבאוצר כבר מסמנים את היעד הבא לתקרת ההטבות: גובה השכר הממוצע בלבד, וזאת לאור דבריה אמש בוועדה כי "יש פנסיית חובה במשק המחייבת הפרשות של המעסיק והעובד. ההפקדה הזאת נהנית מהטבת מס". לעומת זאת בסביבת האוצר אומרים היום כי הם לא ביקשו להוריד את התקרה לפעמיים השכר הממוצע וקל וחומר שאין בכוונתם להפחית את התקרה אף יותר.

לפי גורמים באוצר מספר הפרטים שמרוויחים מעל כ-30,000 שקל בחודש ברוטו ויושפעו מהמהלך הוא כ-150,000, פחות מ-5% מאוכלוסיית השכירים.

לא נוגעים בזכאים לפנסיה תקציבית

כזכור, במסגרת חוק התקציב המקורי לשנים 2015 ו-2016 הציג האוצר גם שינוי חקיקה דרמטי בשם "הגברת השוויון בתנאי התעסוקה בין מבוטחי הפנסיה התקציבית למבוטחי הפנסיה הצוברת", שמשמעותו הגדלה הדרגתית של הגבייה מכל העובדים שזכאים לפנסיה תקציבית מהשתתפות של 2% משכרם ל-7% משכרם (בכפוף לדרגות שכר). מאז הנושא הוצא מחוק ההסדרים.

כך, בעוד שהחוסכים החזקים יחסית בפנסיה הצוברת נפגעים, הפנסיה התקציבית ירדה מסדר היום והיא אינה חלק ממהלכי האוצר. הפגיעה בחיסכון של הפנסיה הצוברת עבר בקלות ואף בשיעור גבוה משביקשו באוצר.

מדוע? מסבירים לנו שסעיף 103 לחוק שירות המדינה גמלאות קובע חובת מו"מ בין המדינה לארגון העובדים בנושא זה ולכן החלטת הממשלה הייתה ששר האוצר ידבר עם יו"ר ההסתדרות בנושא זה. וזה אומר שקיצוץ הטבות בפנסיה התקציבית, שהתחייבויות המשק בגינה כבר מסתכמות ביותר מ-600 מיליארד שקל, רחוק מלהתרחש.

שאלות ותשובות: איך ישפיע המהלך ועל מי

מהי מטרת הטבות המס על החיסכון הפנסיוני?

הטבות המס נועדו לעודד את הציבור לצבור חיסכון לפנסיה, בשילוב ביטוח חיים למקרים של אובדן כושר עבודה או מוות. כלומר, הטבות המס נועדו לתמרץ את הציבור להבטיח לעצמו הכנסה גם אם יאבד את מקור הכנסתו. ההפרשות לחיסכון מורכבות מתגמולי מעביד, מרכיב הפיצויים ומתגמולי העובד עצמו. לרוב, ציבור העובדים חוסך באופן שממצה את הטבות המס מהמדינה.

מהן הטבות המס בחיסכון הפנסיוני לפני השינוי?

הטבות המס לחוסכים לגיל פרישה ניתנות לשכירים ולעצמאים בכל שלבי החיסכון, מההפקדה ועד קבלת הקצבה או ההון. הן כוללות פטור מתשלום מס רווחי הון, ובעיקר הטבות ניכוי וזיכוי במועד ההפקדה. הטבת הניכוי פירושה שהפקדת המעביד אינה נחשבת שכר של העובד ולפיכך לא משלמים עליה מס הכנסה כאילו הייתה שכר, עד לתקרה של 7.5% מ-4 פעמים השכר הממוצע במשק. מעל רף זה, העובד ישלם מס הכנסה על הפרשות המעביד במועד ההפקדה. זו ההטבה שצומצמה עתה. ההטבה השנייה במועד ההפקדה היא זיכוי בשיעור 35% מתקרה של 7% מ-8,700 שקל, ומשמעותה הפחתה של סכום מסוים מהמס שיש לשלם.

מהי עלות הטבות המס על חיסכון פנסיוני?

לפי הערכות משרד האוצר, סך הטבות המס הניתנות לחיסכון הפנסיוני נאמד ב-13.5 מיליארד שקל בשנה, ומתוכו ניתנות במועד ההפקדה הטבות בשווי של כ-10.5 מיליארד שקל. כלומר, אם היה נגבה מס הכנסה "רגיל" על הפקדות המעביד, ציבור העובדים היה משלם מסים נוספים באותו היקף. בהנחה שרבים יעדיפו לא לשלם מס ולכן יצמצו את ההפרשות לחיסכון הפנסיוני, המדינה לא תיהנה מזרם הכנסות שמתקרב לרף האמור.

באוצר אומרים גם כי נכון למועד ניסוח חוק ההסדרים הנוכחי, בשל תקרת ההטבה על הפקדת המעסיק, יותר מ-50% מכלל הטבות המס שניתנות בגין הפקדת המעסיק ניתנות לעשירון העליון בישראל, כלומר לעובדים ששכרם גבוה מ-19 אלף שקל בחודש - אוכלוסייה שמפנה חלק משמעותי מההכנסה לחיסכון גם ללא תמריצי מס. ייתכן שבכך רמזו אז באוצר להפחתה נוספת בהמשך של תקרת ההטבות למשתכרים מעל הרף של פנסיה חובה.

מה השינוי שהכנסת אישרה לאוצר לבצע?

המדינה משנה את תקרת הטבת הניכוי על הפקדת המעסיק. כך, הפרשות המעביד לפנסיה עבור רכיב שכר שגבוה מ-2.5 פעמים השכר הממוצע במשק (יותר מ-24 אלף שקל בחודש ברוטו) תוכר כהכנסה לכל דבר ותחויב במס, ולא רק הכנסה מעל רף של 4 פעמים השכר הממוצע במשק (יותר מ-38 אלף שקל בחודש ברוטו).

מי ייפגע מהקיצוץ בהטבות?

בעלי השכר הגבוה, המשתכרים יותר מ-2.5 פעמים השכר הממוצע במשק ועד 4 פעמים השכר הממוצע במשק. בסקטור הציבורי, מדובר בעיקר במנהלים בכירים, רופאים בכירים, שופטים, חברי כנסת, בכירים במערכת הביטחון, מרצים ועובדים ותיקים בכמה מהחברות הממשלתיות, למשל בחברת החשמל. בסקטור הפרטי ייפגעו בעיקר עובדים בכירים ועובדים בדרגי הנהלה זוטרה או עובדים מקצועיים בענפים מובילים כמו היי-טק או פיננסים.

לא מדובר רק בעשירים הגדולים. מנכ"לים וראשי גופים המשתכרים עשרות רבות של אלפי שקלים נמצאים כבר כיום מעבר לתקרה, והם ישלמו קצת יותר. מבחינה זו אין בעיה עקרונית שמבדילה בין 2.5 או 3 או 4 פעמים השכר הממוצע במשק. הבעיה היא לגבי עובדים שמשתכרים, גם אם לשנים ספורות בלבד בקריירה שלהם, שכר ברוטו שנע בין 24 אלף שקל בחודש ל-38 אלף שקל בחודש. הם יידרשו לשלם עוד מאות שקלים בחודש היכולים להסתכם ב-500 שקל בחודש, 6,000 שקל בשנה. רבים מגיעים לשכר הזה רק כעבור שנים רבות של עבודה ולעתים נהנים ממנו רק במשך שנים ספורות ואז חווים ירידה בשכר.

מדוע הם ייפגעו?

כי בעולם הפנסיה הצוברת קצבת הזיקנה תלויה ישירות בסכום החיסכון שנצבר לטובת החוסך, וסכום זה נגזר מהיקף ההפרשות לפנסיה והתשואה שנצברת עליהן. לכאורה אין בעיה, כי המדינה אינה אוסרת על הפקדות לחיסכון עבור רכיב השכר שגבוה מהרף של 2.5 פעמים השכר הממוצע במשק, אבל בפועל זה כנראה יהיה הרסני משום שהניסיון מלמד שבישראל החיסכון תואם במידה רבה את תקרת ההטבות שקובעת המדינה.

החשש הוא שעובדים רבים יעדיפו להפחית את תשלומי המס ויחסכו לפנסיה ממשכורת נמוכה מזו שיקבלו בפועל - הם פשוט יבקשו מהמעסיק שלא להפקיד את חלקו לפנסיה ולהוסיפו לשכר. אם זה יקרה לאורך שנים, זה יוביל אותם לפער גדול בין המשכורת שממנה הם חיים לבין קצבת הזיקנה שלהם.

מה אומר השינוי מבחינת המעסיק?

לכאורה, לא כלום. עלות השכר של העובדים לא תשתנה מבחינתם. מה שישתנה זה ההכרה ברכיבי השכר לתשלום מס הכנסה על ידי העובדים. אבל בפועל ייתכן שעובדים ירצו לשנות את מבנה השכר ולהסיט חלק מההפרשות לשכר, וזה עלול להתבטא ב"כאבי ראש" תפעוליים למעסיקים.

האם ההחלטה היא סוף פסוק?

לפחות לזמן מה, נראה שכן, אבל בטווח הארוך לא בהכרח. בהזדמנות נוספת הממשלה יכולה להמשיך להוריד את תקרת ההטבות לפעם אחת השכר הממוצע במשק. מדוע? הטבות המס נועדו לתמרץ חיסכון לפנסיה, ואולם ב-2008 חל שינוי משמעותי בהקשר זה כשהמדינה הנהיגה חובת חיסכון לפנסיה לכל השכירים, עד גובה השכר הממוצע במשק. כך, כבר אין צורך לתמרץ חיסכון כי יש חובה לחסוך, ו"החוזה המוסרי" של המדינה עם תושביה מתמצה בפעם אחת השכר הממוצע במשק.

הפחתת התקרה לפעמיים וחצי השכר הממוצע
 הפחתת התקרה לפעמיים וחצי השכר הממוצע

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988