המבחן הגדול של ליצמן

האם שר הבריאות יסדיר את ניגוד העניינים המובנה בין הרפואה הפרטית לציבורית?

יעקב ליצמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
יעקב ליצמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

1. שר הבריאות יעקב ליצמן הוא באמת ובתמים חייל מסור של הרפואה הציבורית. שילוב של ניסיון פוליטי רב-שנים מול אנשי האוצר, קסם ויראה שרוחשים לו, בצד יכולת להגיד "כן, זה אפשרי" בכל פעם שמסבירים לו שזה לא יצליח, הביאו למערכת הבריאות בקדנציה הקודמת שלו, וגם בזו הנוכחית, משאבים ורפורמות שלא ראינו מזה שני עשורים. אבל ליצמן הוא גם ידיד נפש של הרפואה הפרטית - ואת זה לא כולם יודעים. הוא מאמין בכל ליבו בחופש בחירה מוחלט של הפרט ורואה בבחירת הרופא זכות מקודשת. בשבילו זו לא רק אידיאולוגיה כלכלית-חברתית, זה כמעט עניין דתי, הלכתי. כשהוא הודיע עוד לפני הבחירות שיגנוז את המלצות ועדת גרמן אם יחזור למשרד הבריאות, זה לא היה רק אגו (ולליצמן לא חסר כזה), הייתה זו גם הרבה תפיסת עולם. ליצמן לא אהב את ההגבלה הבוטה שגרמן ביקשה להטיל על היקף הפעילות וההכנסות של בתי החולים הפרטיים, וזו גם הסיבה שבאוצר לא ניסו אפילו להחיות את הסעיף הזה בחוק ההסדרים הנוכחי. הם ניסחו מצידם סעיף אחר, מתוחכם ודרמטי בהרבה, אבל אפשר לנחש שלליצמן לא לקח הרבה זמן להבין את התרגיל.

2. לכאורה, העמדה של ליצמן שלפיה חיזוק המערכת הציבורית לא מחייב מהלך מקביל של ריסון המערכת הפרטית, נכונה והגיונית. אפשר להשקיע מיליארדים במערכת החינוך, למשל, ולשפר אותה פלאים - בלי ללטף אפילו את ראשם של בתי הספר הפרטיים. אלא שמערכת הבריאות זה סיפור אחר לגמרי: שלא כמו בתי הספר הפרטיים שזוכים למימון מלא מצד ההורים ונגישים בעיקר לאוכלוסייה של משפחות אמידות, מערכת הבריאות הפרטית נמצאת בשליטת המערכת הציבורית ("אסותא" שייכת למכבי, והכללית מחזיקה מעל ל-40% ב"מדיקל סנטר"), היא ממומנת בעיקר על ידי ביטוחים משלימים שנמכרו באגרסיביות על ידי קופות החולים הציבוריות, ומעל כל זה - הרופאים הם אותם רופאים של המערכת הציבורית שקיבלו היתר חסר תקדים לעבוד בגופים שנמצאים בתחרות ישירה מול מקומות העבודה שלהם ותוך ניגוד עניינים מובנה ומובהק.

דמיינו בנפשכם שהמורה של הילדים שלכם תציע לכם מחר לעבור לבית ספר אחר שבו היא "תדאג להם אישית", במימון כמעט מלא של "ביטוח חינוכי משלים". נשמע מופרך? זה בדיוק מה שקורה במערכת הבריאות, כל יום, כל דקה.

3. אם נכונה הסברה שמשרד הבריאות נקב בתג מחיר של 1.1 מיליארד שקל רק כדי למסמס את הסעיף שמבקש לצמצם את ניגוד העניינים של הרופאים שמביא להסטת מטופלים מהציבורי אל הפרטי, הרי שהשיטה מתוחכמת. הדבר דומה לחברת ביטוח שלעולם לא תגיד לכם שהיא איננה מוכנה לבטח אתכם, אלא תנקוב במחיר שייאלץ אתכם למשכן את הבית. צריך להדגיש: תקציב הבריאות גובש כבר לפני מספר חודשים והוא כולל תוספת של מיליארד שקל לשלל תוכניות ראויות, והדרישה החדשה היא לתוספת על התוספת. אנחנו כמובן בעד, אבל קשה שלא לחוש כי משרד הבריאות אומר בעצם לאוצר את מה שאתם הייתם אומרים לאותה חברת ביטוח מהשורות האחרונות: "אנחנו לא מעוניינים, תודה".

4. "הרופאים מתנגדים לרפורמה החדשה משום שהיא מגבילה את חופש העיסוק שלנו, פוגעת לנו בפוטנציאל ההשתכרות, מעמידה אותנו בתנאי נחיתות במו"מ על תעריף המנתח מול חברות הביטוח ומונעת מאתנו את הזכות לקבוע את שכרנו מול המטופל - זכות ששמורה לכל בעל מקצוע ונותן שירות מול הלקוח שלו". את המשפט הזה לא אמר יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר נמרוד רחמימוב. הוא הרי רופא, אסור לשכוח, לא הוועד של הרכבת, חס ושלום. ורופאים אף פעם לא דואגים לעצמם הרי, רק לטובת המטופל ו/או מדינת ישראל. ולכן זה מה שבאמת כתב ד"ר רחמימוב באיגרת לח"כים: "כרופאים, טובת מטופלינו ניצבת בראש סדר העדיפויות ואיננו יכולים להשלים עם גזירות שכאלה. הדרך לחיזוק הרפואה הציבורית אינה עוברת ברמיסת זכויות הבריאות של הציבור". לשירת התקווה הקהל מתבקש לעמוד.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988