בעקבות חשיפת "גלובס": פוליגרף למבקר הפנים בהלל יפה

אסף גנץ, שהעביר למבקר המדינה מסמכים על עבירות בנייה וחשד לאי-מינהל תקין, סירב להיבדק ■ המבקר לשעבר של משרד הבריאות: "מעולם לא ראיתי דבר כזה, עושים לו סיכול ממוקד"

בית חולים הלל יפה / צילום: תמר מצפי
בית חולים הלל יפה / צילום: תמר מצפי

מספר שבועות אחרי ש"גלובס" חשף את הטענות החמורות שהעלה מבקר הפנים של בית החולים הממשלתי הלל יפה בחדרה בדבר שורה של עבירות בנייה ואי-מינהל תקין לכאורה, נודע כי ראשי ביה"ח מבקשים ממנו לעבור בדיקת פוליגרף.

מבקר הפנים, אסף גנץ, זומן לאחרונה לשיחה עם מנהל ביה"ח בפועל, ד"ר מיקי דודקביץ, והמנהל האדמיניסטרטיבי, ד"ר אמנון בן משה, במסגרתה טענו השניים כי גנץ לא הסתפק בהעברת חומרים למבקר המדינה כפי שמתיר לו החוק - אלא מסר את המידע גם לידי גורם שלישי בנציבות שירות המדינה, במטרת מכוון להביא לפרסום הסיפור ב"גלובס". גנץ, כך נודע, לא נרתע מהדרישה המביכה והמאיימת, והודיע לשניהם: אני אעבור בדיקת פוליגרף רק אם כל אחד מהמנהלים והרופאים בהלל יפה יסכימו גם הם לעבור בדיקה דומה.

באופן אבסורדי, "החקירה" היחידה שמתנהלת כעת לא עוסקת בחשדות שהעלה מבקר הפנים, אלא דווקא בשאלה מי העומדים מאחורי ההדלפה. לשאלת ההדלפה נדרשו אפילו מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ונציב שירות המדינה משה דיין - שניים מהגורמים המרכזיים שיש ביכולתם להשליט סדר בבתי החולים הממשלתיים ובתאגידי הבריאות שפועלים בתוכם. תאגידי הבריאות עומדים ככל הנראה גם במרכז הפרשה הנוכחית, שכן גנץ העלה לכאורה חשש לאי-מנהל תקין המתבצע בתאגיד הבריאות של הלל יפה ואילו ראשי ביה"ח טענו בפניו כי למבקר הפנים אין סמכויות ביקורת בתאגיד - טענה שאינה עולה בקנה אחד עם כתב המינוי של מבקרי הפנים בבתי החולים.

"שלושים שנה הייתי מנהל אגף הביקורת במשרד הבריאות ואני לא זוכר דבר כזה", אומר ל"גלובס" אריה פז, לשעבר מבקר הפנים של המשרד. "זה מרגיש לי כמו סיכול ממוקד שרוצים לעשות למבקר הפנים ולא יכולתי להישאר אדיש לזה", הוא מסביר. "עם כל הכבוד, שחיתות זה לא סוד מדינה, שחיתות צריך לחשוף. עובד שחושף שחיתות עושה את תפקידו, בטח כאשר מדובר במבקר פנים. אין כמו אור השמש כדי לטפל בשחיתות, והבקשה להעביר את מבקר הפנים בדיקת פוליגרף היא פשוט ניסיון לשבש את הליכי הבדיקה", הוא מוסיף.

16 שנה של עבירות בנייה

מחול השדים סביב בדיקת הפוליגרף החלה ב-27 באוקטובר האחרון, בערב בו חשף "גלובס" כי על פי מסמכים שהועברו למבקר המדינה, בהלל יפה מתבצעות מזה 16 שנים לפחות עבירות בנייה וצפצוף לכאורה על כללי מנהל תקין. באחד המסמכים שנחשפו מופיעה התכתבות בין מנכ"ל עיריית חדרה יעקב זיגדון למנכ"ל לשעבר של הלל יפה פרופ' מאיר אורן, בה מפרט זיגדון שורה של מבנים שהוקמו למרות צווי הפסקת בנייה וצווי הריסה. זיגדון מסכם את דבריו בזו הלשון: "אין לי אלא להביע את תדהמתי מהתנהלות שיטתית זו של בנייה ללא היתר המבוצעת על ידי גוף מגופי המדינה".

מה שהרתיח במיוחד את ראשי הלל יפה, אפשר לנחש, היו דבריו של מבקר הפנים אסף גנץ במכתבו למבקר המדינה, בו מתח ביקורת על בניין חדש שמקימה ההנהלה. גנץ לא הסתפק בביקורת על עצם העובדה שהפרויקט ממשיך להיבנות למרות צו הפסקת בנייה, וביקר בחריפות גם את עצם הנחיצות והייעוד שלו: "לא ברור עם איזה ערך או עיקרון ציבורי מתיישבת השקעה כספית במשרדי הנהלה חדשים, כאשר בית החולים מצוי במצוקה תקציבית, ובמחלקות רבות נדרש שיפוץ יסודי".

הסאגה בהלל יפה היא המשך ישיר לכך שמרבית מנהלי בתי החולים הממשלתיים התנגדו למינויים של מבקרי הפנים. "גלובס" חשף בשנה שעברה את עוצמת ההתנגדות של המנהלים, שניסו בין היתר לשנות את תנאי המכרז להעסקת המבקרים כך שירוויחו פחות וכפועל יוצא יהיו חלשים יותר. מי שהתעקשה על מינוי המבקרים היא נציבות שירות המדינה, ובעיקר הממונה מטעמה על מערכת הבריאות, יוני דוקן. גנץ מהלל יפה היה דווקא הראשון שמונה למבקר פנים, בעוד שבמרבית בתי החולים הממשלתיים עדיין לא איישו את המשרה. עם זאת, כפי שנחשף ב"גלובס", גנץ הלין על כך שהנהלת בית החולים מתנכלת לו באופן מכוון ומסרבת להעניק לו מינוי קבע, תוך התעקשות להאריך את" תקופת הזמניות" שלו. במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה סבורים כי לא ייתכן שמבקר הפנים יהיה תלוי בחסדיה של ההנהלה, ובקרוב הם צפויים להכריע בעניינו של גנץ ובסוגיה העקרונית בכלל.

תגובת הנהלת הלל יפה: "הדברים שנשלחו להתייחסות בית החולים אינם מדויקים בלשון המעטה. יחד עם זאת ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, כל ההתנהלות שבין בית החולים לעובדיו הינה חסויה וסודית ואין בכוונתנו להתנהל בנושא זה על גבי דפי העיתון".

צרו איתנו קשר *5988