40% מהנבחנים נכשלו בבחינת לשכת עורכי הדין

ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה: "הטענות על כך שמדובר בבחינה קשה במיוחד הן טענות-סרק, ומקורן בתעשיית המכללות, אשר חלקן מקבל סטודנטים ללימודים ללא שום סינון מינימלי ותנאי סף"

עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי
עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי

הציון הממוצע של 1,467 הנבחנים שניגשו בפעם הראשונה לבחינת לשכת עורכי הדין בכתב בחודש שעבר עומד על 69.3 בלבד. ציון עובר בבחינה עומד על 65 - כך שמדובר בציון ממוצע נמוך במיוחד, המעלה שאלות בנוגע לרמת של הנבחנים במועד החורף או לרמתו של המבחן שנערך.

הבחינה בכתב כוללת 100 שאלות ב-5 פרקים; כדי לצלוח אותה יש להשיב נכון על 65 שאלות או על 60% מהשאלות

בכל פרק. מנתוני תוצאות הבחינה שפרסמה היום (א') לשכת עורכי הדין עולה כי 59.7% מ-1,943 הנבחנים שניגשו לבחינת הלשכה ב-29 באוקטובר עברו אותה בהצלחה, עם ציון ממוצע של 66 - נקודה אחת בלבד מעל הציון העובר. 

הנבחנים: בחינה קשה במיוחד

הנתון לפיו 40% מהנבחנים נכשלו אינו מפתיע, לאור הצעקה הרמה שהשמיעו הנבחנים שניגשו למועד זה, אשר טענו כי מדובר בבחינה קשה במיוחד. הנבחנים טענו כי הייתה בחינה ארוכה, עם שאלות "פינתיות", וכזו שרק חוברה במטרה להכשילם מלהיכנס בשערי המקצוע.

אלא שהשנה, בניגוד לשנים קודמות, הנבחנים לא רק התלוננו אלא החלו לפעול לביטול רוע הגזירה. כמספר ימים לאחר הבחינה, קיימו כ-100 נבחנים בקירוב הפגנה נגד היד הקשה שחיברה את שאלון הבחינה. במקביל, פתחו הנבחנים דף בפייסבוק ובו העלו את אכזבותיהם וטירוניות בנוגע לבחינה; "המלחמה רק התחילה", "אפי נוה לא נשכח ולא נסלח" ועוד ביטויים וקללות כנגד לשכת עורכי הדין.

הלשכה, בראשות עו"ד אפי נוה, התערבה והחלה לשלוח "מכתבי אזהרה" לעורכי הדין הבאים, ולהודיע להם כי בתור מתמחים חלים עליהם דיני האתיקה, וכי הם עשויים לעמוד לדין משמעתי בשל ההשמצות בפייסבוק.

עו"ד יניב לנקרי, מי שמלווה את שינוי מתכונת הבחינה בשנים האחרונות, וכן ליווה את המתמחים במסגרת הבחינה הנוכחית, קיים פגישה עם נווה ועם נציגי המתמחים, במטרה לעשות "סולחה" ולדון בהשגות על הבחינה.

לבסוף, הוסכם כי הלשכה תגנוז את העניין המשמעתי, וכי נוה ישלח מכתב ליו"ר הוועדה הבוחנת, יוסף אלרון, במטרה לדון בפסילת חלק מהשאלות.

אלא שבהתאם לתוצאות הבחינה הנוכחיות, הלשכה פסלה רק שתי שאלות, וכן בשלוש מתוך השאלות אפשרה שתי תשובות כנכונות. החלטות הוועדה חלו על כל הנבחנים, בין אם השיגו על אותה שאלה ובין אם לא. 

ל"גלובס" נודע כי בשל פסילה מצומצמת של שאלות הבחינה, מתוכננת הפגנה נוספת בנושא. 

"נעשו שני כשלים מהותיים בבחינה הספציפית הזו", מסביר לנקרי. "אחת היא אורך הבחינה. בשעה שבחינה ממוצעת עומדת על 33-34 עמודי בחינה לכל היותר, שמנו לב שבבחינה האחרונה נספרו 43 עמודי בחינה נטו, עניין שדה-פקטו לא הותיר לנבחנים די זמן להשיב על שאלון הבחינה בזמן הדרוש". 

לדבריו, בנוסף לכך, הנבחנים הבחינו כי "במועד הספציפי כחמישית מהשאלות (20 מהשאלות) אופיינו ביכולת של מגה זיכרון, בשעה שנדמה שהוועדה הבוחנת כתבה שאלות המפנות להוראות חוק זניחות שעורך דין ממוצע אינו נדרש בהן כמעט בכל חייו הפרקטיים".

כאמור, ועדת הבחינות דנה בכל ההשגות שהוגשו על תוצאות הבחינה והחליטה לקבל חלק מההשגות, כך ששתי שאלות נפסלו, ובשלוש מתוך השאלות התקבלו שתי תשובות כנכונות. החלטות הוועדה חלו על כל הנבחנים, בין אם השיגו על אותה שאלה ובין אם לא. 

נוה: "בחינה הוגנת; המכללות רודפות-בצע" 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, לא מתרגש מטענות הנבחנים על הניסיונות להכשיל אותם, כאשר לדבריו, הבעיה אינה בבחינה אלא בחלק ממוסדות הלימוד, שגוזלים את כספם של הנבחנים אך לא מעניקים להם השכלה ראויה.

לדבריו, "תוצאות הבחינה מדברות בעד עצמן ומלמדות כי מדובר בבחינה הוגנת ואף קלה למדי, אשר אחוז המעבר של האוניברסיטאות וחלק מהמכללות הינו גבוה מאוד.  

"מתוך כך, ברור כי כל הטענות והמחאות שהושמעו על כך שמדובר בבחינה 'קשה במיוחד' הן טענות-סרק, ומקורן למרבה הצער בתעשיית המכללות, אשר חלקן מקבל סטודנטים ללימודים ללא שום סינון מינימלי ותנאי סף כמקובל. 

"הפערים הקיצוניים בתוצאות הבחינה בין האוניברסיטאות וחלק מהמכללות לבין המכללות האחרות מדאיגים ומטרידים במיוחד, ועל כך יש לתת את הדעת ולפעול לכך שאותן מכללות יואילו להבין כי יש גבול לציניות ולרדיפת-הבצע על חשבון סטודנטים תמימים, המתקבלים ללימודים ללא שום סינון מינימלי, כשהמדד היחידי לקבלה ללימודים בהן הוא יכולתם של הסטודנטים לשלם שכר לימוד של 120,000 שקל". 

האוניברסיטאות בראש הטבלה

בחינת התוצאות על-פי מוסדות הלימוד בהם למדו הנבחנים השנה מחזירה עטרה ליושנה, ושמה - שוב - את האוניברסיטאות בארץ בראש הטבלה. אחוז העוברים את המבחן מהאוניברסיטאות היה גבוה ביחס לאחוז העוברים הממוצע, ועמד על 96% עוברים מבוגרי תל-אביב, 94% מבוגרי האוניברסיטה העברית ו-85% עוברים מאוניברסיטת חיפה, מאוניברסיטת בר-אילן וכן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

מנגד, אחוזי העוברים מקרב חלק מהמכללות מטרידים ונמוכים מ-50%. כך, אחוז העוברים מהקריה האקדמית בקריית אונו והמכללה האקדמית צפת עומד על 45%; רק 44% מבוגרי מכללת נתניה עברו את הבחינה; ו-41% בלבד מבוגרי המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן.

כרגיל, נרשמו נתוני מעבר הנמוכים ביותר בקרב העולים החדשים (38%), המכללה האקדמית כרמל (36%) וישראלים שלמדו בחו"ל (9%).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988