תוכן מקודם

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

האם העלאת ריבית הפד צריכה להפחיד את משקיעי האג"ח?

במנורה מבטחים צופים כי תוואי העלאות הריבית יהיה איטי ולא יהווה איום על שוק האג"ח ■ נראה כי אנו צפויים לסביבת תשואות נמוכה גם בשנה הקרובה

יעל בקר, מנורה מבטחים/ צלם: גדי אהד
יעל בקר, מנורה מבטחים/ צלם: גדי אהד

*** הכתבה בשיתוף מנורה מבטחים

הבנק הפדרלי של ארה"ב צפוי על פי הערכות להעלות את הריבית ב-16 בדצמבר, והשאלה הגדולה היא האם המהלך יביא לעליית תשואות מתמשכת באיגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות וכיצד עלינו להיערך ל-2016. התשובה לכך טמונה בתוואי העלאות הריבית שאנו צופים ולא בהעלאת ריבית הקרובה, שגם כך כבר מגולמת בשווקים, כך שאם תהיה לה השפעה כלשהי היא תהיה קצרת טווח. 

בשנים האחרונות אנו רואים שיפור הדרגתי בכלכלה האמריקאית, עם צמיחה שהואצה לרמה שנעה סביב ה- 2% בזכות שיפור בצריכה הפרטית, שנובע מהשיפור בשוק העבודה ואף עליה קלה בשכר, שאנו עדים לה לאחרונה. כמו כן, התאוששות שוק הדיור תורמת אף היא למנוע הצמיחה של כלכלת ארה"ב.

הפד בהחלטותיו לגבי תוואי הריבית מסתכל על נתונים אלו ועל אינפלציית הליבה שעומדת על 1.6%, רמה מעט  נמוכה מזו שהיה רוצה לראות, אולם חלק מהירידה במחירי הנפט מתורגמת גם לירידה במדד הליבה. אם מחירי הנפט לא ימשיכו לרדת ובהנחה שהשכר במשק יעלה בהתאם לציפיות, אזי שאינפלציית הליבה צפויה להתבסס סביב ה- 2% ולאפשר לפד להמשיך בתוואי העלאות הריבית.

הפד מאד חושש מתמחור הנכסים הסולידיים ומבועות פיננסיות שעלולות להיווצר מרמות ריבית כה נמוכות לאורך זמן, ולכן הוא להוט לחזור לרמות ריבית "נורמליות" וההתפתחויות האחרונות בכלכלה אכן מאפשרות לו קרקע פורייה לכך. הפד צופה שהריבית בסוף 2016 תעמוד על 1.4%, אך השווקים לא אופטימיים כמו הפד לגבי תוואי העלאות הריבית וצופים שבסוף 2016 הריבית תעמוד על 0.85% במקרה הטוב.

מניתוח מחלקת המחקר של מנורה עולה הערכה דומה. למעשה, גם אנחנו לא אופטימיים כמו הפד לגבי תוואי העלאות הריבית, זאת משום שאנו עדים לאחרונה לחולשה בכלכלה האמריקאית שבאה לידי ביטוי בתחום הייצוא והייצור. חולשה זו נובעת משילוב של ירידה במחירי הנפט, דולר חזק והאטה במדינות המתפתחות. כל אלו מהווים סכנה לנסיגה בכלכלה האמריקאית שתביא לבלימה בתוואי העלאות הריבית.

ההרחבות הכמותיות שבוצעו ב-6 השנים האחרונות בארה"ב לא הובילו לעליית האינפלציה והיא אף המשיכה לרדת תוך כדי. למעשה, ההשפעה המוניטארית היחידה של הדפסת הכסף הייתה הפיחות בדולר מכיוון שהסקטור התעשייתי מטבע הדברים הוא מוטה ייצוא וכלכלת ארה"ב נהנתה משיפור בייצוא ובכלכלה על חשבון המדינות האחרות.

לאחר שהבנקים המרכזיים ראו כי הכלכלה האמריקאית לא "נענשת" משום בחינה על הדפסת הכסף, הם הבינו שהם הנפגעים העיקריים וכך יצאה לדרך מלחמת המטבעות. הבנקים המרכזיים של יפן ואירופה השיקו תוכנית הרחבות משלהם. כל עוד תוכנית הרחבות הכמותיות במדינות אלו נמשכת, אנו מעריכים שארה"ב תתקשה מאד לבצע העלאות ריבית מבלי לפגוע בכלכלה שלה.

כמו כן, התחזקות חדה ומהירה בדולר עלולה לפגוע עוד יותר בכלכלה הסינית שגם כך נמצאת בהאטה ומאיימת על הכלכלה העולמית. היואן הסיני מוצמד לדולר על בסיס יומי ולכן התחזקות הדולר גם מביאה להתחזקות היואן, אשר פוגעת מאד בתחרותיות שלו מול יפן וקוריאה, שהמטבעות שלהן נחלשו ובעצם כך פוגעת ביצוא הסיני. הסינים יכולים להתערב כפי שעשו באוגוסט השנה ולפחת את המטבע שלהם, דבר שיגרור גם מדינות מתפתחות נוספות למהלכים דומים שיפגעו ביצואניות אמריקאיות דוגמת חברת אפל.

מצד אחד, הירידה במחירי הנפט והסחורות חיובית לכלכלה וצפויה לתרום לעלייה בצריכה הפרטית וברווחי החברות,  אולם היא גם מגלמת סיכונים רבים שעשויים לפגוע בצמיחה של ארה"ב ובכלכלה העולמית.

מדינות מתפתחות רבות שמייצאות אנרגיה וסחורות נפגעו מאד מהירידה במחירים. למרות שארה"ב חשופה מעט למדינות המתפתחות והיצוא למדינות אלו מהווה רק כ-4.3% מהתוצר האמריקאי, האיום העיקרי מהאטה בהן נובע מהתפשטות הסיכון הפיננסי. רבות מהחברות במדינות המתפתחות שמייצאות נפט תלויות במחזורי חוב שמתבססים על שווי רזרבות הנפט שיש להן ואלו ירדו מאד בשנה האחרונה. נראה שחלק מהחברות יתקשו למחזר חובות ועשויות להגיע לפשיטת רגל. כמו כן, חברות סחורות בברזיל, רוסיה, הודו וסין לוו כספים בדולר. מאחר שהמטבעות במדינות אלו נחלשו מאד, מצב זה עלול להביא לפשיטות רגל של חברות ובעקבות כך למשבר בשוק החוב של המדינות המתפתחות.

שוק האג"ח המקומי יושפע מחו"ל

להערכתנו, תוואי העלאות הריבית יהיה איטי ולא מהווה איום על שוק האג"ח. יכול להיות שנראה עלייה בתנודתיות, אך בהחלט יש גם לא מעט גורמים שתומכים בשוק האג"ח ומביאים להערכה שאנו צפויים לסביבת תשואות נמוכה גם בשנה הקרובה.

ראשית, הטראומה בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008 עדיין דוחפת את המשקיעים להחזיק כמות גבוהה של נכסים בטוחים דוגמת אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בדירוגים גבוהים. בנוסף, חלה עלייה בביקושים לאג"ח ממשלתיות מצד מוסדות פיננסיים בעקבות דרישות נזילות גבוהות יותר. סיבה נוספת היא שיש גידול מתמיד בביקושים לאיגרות חוב הארוכות מצד גופי פנסיה שצריכים להתאים את אורך הנכסים לאורך ההתחייבויות, ושבעקבות ההרחבות הכמותיות של הממשלות, רוב החוב שלהן לא סחיר ונמצא במאזני הבנקים המרכזיים, כך שלמרות שחל גידול בהנפקות חוב ממשלתיות החוב הסחיר אף קטן.

להערכתנו, בישראל הריבית לא צפויה לעלות בתקופה הקרובה ולכן שוק האג"ח בישראל יושפע, בעיקר, מהנעשה בחו"ל, זאת בהיעדר שינויים משמעותיים באינפלציה או בפרמיית הסיכון המקומית. הפער בין האג"ח הארוכות בישראל למקבילותיהן בארצות הברית מתנהג, בדרך כלל, בקורלציה גבוהה מול פער הריביות בין הבנקים המרכזיים. לכן, עליית הריבית בארה"ב ללא עלייה מקבילה בריבית בישראל צפויה להערכתנו לשמור על הפער השלילי בין האג"ח הארוכות. 

פערי תשואות ל 10 שנים

יחד עם זאת, נציין כי לאחר הרבה שנים של ריבית יורדת, אנו עוברים לעולם של ריביות עולות ולכן כדאי לשלב בתיק רכיב של ביטוח בצורת אג"ח בריבית משתנה. אנו מעדיפים להשקיע באג"ח במח"מ של 3-3.5 שנים, בעיקר על ידי החזקה סינטטית של אג"ח בריבית משתנה עם איגרות חוב ארוכות. כמו כן, להערכתנו, כדאי לנצל כל עלייה חדה בתשואות לצורך הארכת מח"מ טקטית.

*** יעל בקר מכהנת כראש צוות השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והיא ו/או מנורה ניהול תיקי השקעות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988