אנטי בקטריה: פיתוח ישראלי נלחם בחיידקים בחלל הפה

ננולוק מפתחת תרכובת אידאלית שלא תהיה מסיסה, וגם תהיה בעלת תכונות אנטי בקטריאליות

טיפול שיניים / צילום אילוסטרציה:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
טיפול שיניים / צילום אילוסטרציה: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הרקע: פרופ' ארוין וייס הוא רופא שיניים ותיק, אשר פעיל גם באקדמיה, כאשר בשנים האחרונות הוא מרצה בבית הספר לרפואה בהדסה. "כשהייתי מנהל המחלקה לשיקום הפה בהדסה" הוא אומר, "הפעלתי מחלקת מחקר בה פיתחתי יחד עם סטודנטית מוכשרת בשם נורית בייט, את הרעיון. ד"ר בייט נמצאת היום בדרך לפרופסורה, אבל אז, בהיותה מתמחה צעירה, היא סייעה לי לפתח את הרעיון. רופאי שיניים נאלצים להתמודד עם הבעיה שאין חומרים דנטליים בעלי תכונה אנטי בקטריאלית. כלומר, החיידקים על פני השן, המוכרים כשכבת הפלאק אותה אנו רוצים להסיר בצחצוח שיניים, גורמים לרוב המחלות הזיהומיות בחלל הפה - למשל דלקת חניכיים ועששת.

"הם ניזונים מהסוכר, וההפרשות החומציות שלהם פוגעות בשיניים", מסביר ד"ר וייס. לדבריו, כל החומרים המשמשים לסתימת החורים בשיניים אינם אנטי בקטריאליים, "חומר השחזור הוותיק, אמלגם, הוא על בסיס מתכת - חמישים אחוז כספית, והשאר כסף ונחושת. כל אחת מהמתכות בנפרד רעילה, כאשר יחד הן רעילות פחות, ובשל התכונות האלו, חיידקים לא צומחים על פני השטח. בשנות ה-70 החלו לפתח סתימות לבנות מחומר אורגני עם מילוי - שאינן יודעות להרוג את החיידקים, כך שאורך החיים שלהן קצר יותר, הן מתקלקלות כשבשוליהן לעיתים נוצר חור חדש". בסופו של דבר האתגר שעמד בפני וייס היה סתימות לבנות אנטי בקטריאליות.

השוק: וייס: "השוק של רפואת השיניים מגלגל בכל שנה כ-600 עד 800 מיליון דולר. ארגון הבריאות העולמי רוצה להוציא את האמלגם מהשוק. הכלייה היא בין הסכנות שבו; כששורפים גופות, ובאירופה זה מקובל, האמלגם השרוף רעיל ומסוכן. בסך הכל שוק רפואת השיניים הוא שוק פרוץ, ולכן הצפי לגידול בו הוא מאוד גבוה".

המוצר: וייס בחן יחד עם ד"ר מישל פרץ דוידי וד"ר נורית בייט מהמחלקה לשיקום הפה בפקולטה לרפואת שיניים, ופרופ' אבי דומב מבית הספר לרוקחות, בהדסה ירושלים, תרכובת אידאלית שלא תהיה מסיסה, וגם תהיה בעלת תכונות אנטי בקטריאליות.

"זו לא תרופה, זה בקטגוריה של מכשור רפואי", מבהיר וויס. "החומר עצמו מורכב מחלקיקים בגודל ננומטרי. את החומר הזה מוסיפים לתוך חומר הסתימה הלבנה, לפני שהיא מתקשה. כשבדקנו אותו בתנאי האצה קיצוניים, ראינו אחרי חצי שנה שהתכונה האנטי בקטריאלית נותרה כמו ביום הראשון".

שלב בפעילות: וייס: "רשמנו פטנט על החומר, והוא בידיה של הדסית, חברת המסחור של הדסה. ב-2014 נקראתי להיות ראש בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. במעבר הזה החלטתי לקחת יוזמה ולייסד את חברת ננולוק (NanoLock), שהגיעה להסכם משותף מול הדסית. מאחר שאני עובד אוניברסיטת תל אביב, שיתוף הפעולה הוא גם עם רמות, חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב". שתי חברות המסחור חתמו על הסכם רישיון עם ננולוק, לפיתוח מכשור שמכיל את הננו-חלקיקים של ננולוק. מנכ"לית הדסית, ד"ר תמי רז, מעידה: "חברת ננולוק היא דוגמא קלסית לרעיון ייחודי שהגיע מתחום מוגדר, אך הוא בעל פוטנציאל שימוש גם בתחומים נוספים שיכולים ליצור שינוי ממשי בעולם הרפואה. בעולם הטכנולוגי, הגדרת הבעיה באופן מדויק היא קריטית למציאת פתרון רפואי מתאים לחולה".

גיוסי הון: נכון להיום החברה גייסה כ-2 מיליון שקל לתחילת פעילותה. "המקור החל בכספי המייסדים והמשפחה", אומר וייס, "כבר יש בנו יש עניין רב. נכון להיום יש לנו שני אפיקים שהביעו התעניינות - יש חוזה עם חברת ענק אמריקאית מהגדולות בעולם. הם ממתינים למוצר מוגמר לבדיקה. לאחרונה חתמנו על הסכם עם חברה למכשור בעולם המטבחים, וגם איתם אנחנו בודקים התכנות".

השלב הבא: וייס: "ברגע שיהיה גיוס נוסף, נפתח מעבדה כדי לעבור לייצור למוצרים נוספים - צנרת רפואית וקטטרים, למשל. אלה שווקים בסדרי גודל של מיליארדי דולרים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988