מיזמות ועד ייעוץ: באילו משרות התברגו בוגרי בית הספר לקיימות?

גוגל, יבמ ופפסיקו הן רק חלק מהחברות שהשקיעו בשנים האחרונות בתחום הקיימות, שסומן גם בידי קרנות הון-סיכון כיעד חם ■ ארבעה בוגרים של בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה מספרים אילו משרות מחכות בסיום התואר בתחום וכיצד משיגים אותן?

בינתחומי / קרדיט צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה
בינתחומי / קרדיט צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

*** הכתבה בשיתוף הבינתחומי

מגוגל ויבמ ועד פפסיקו - החברות הבינלאומיות הגדולות בעולם השקיעו בשנים האחרונות במיזמים העוסקים בקיימות. באחרונה, לדוגמה, בישרה קרן ההון-סיכון הישראלית GreenSoil כי יחד עם יו"ר גוגל אריק שמידט היא תשקיע 70-50 מיליון אירו במיזמים טכנולוגיים בתחום המזון והחקלאות. אולם לא רק יזמים וקרנות הון-סיכון משקיעים משאבים ניכרים בקיימות בשנים האחרונות, אלא גם חברות מובילות בישראל ובעולם. "לכל התעשיות ברור כיום שכדי להצליח - הן חייבות לשמור ולטפח את המשולש כלכלה-חברה-סביבה", מסביר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות בבינתחומי הרצליה. "ממשק האנרגיה, דרך תכנון עירוני ותחבורתי ועד חקלאות בת-קיימא - כל אלה הם תחומים בצמיחה אדירה. לכן הביקוש לעובדים המגיעים מעולמות הקיימות רק יגדל וילך. היכן שמוצאים בעיות סביבתיות, ישנן גם הזדמנויות. אנו מלמדים את הסטודנטים לאתר ולמצות את ההזדמנויות האלה".

בית ספר לקיימות/ קרדיט צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

הנה סיפוריהם של ארבעה צעירים, הפועלים בארבע זירות כלכליות שונות: יזמות, המגזר הפרטי, המגזר הציבורי והמגזר השלישי - כולם בוגרי בית הספר לקיימות שהוקם לפני כשלוש שנים במרכז הבינתחומי הרצליה.

יזמות: אייל קנטון, בן 28, מייסד AgroFuture

מה אני עושה? "יחד עם שלושה שותפים, גם הם בוגרי בית הספר לקיימות, ייסדתי את AgroFuture - רשת חממות הידרופוניות (על מצע של מים), הממוקמות על גגות מבנים עירוניים. הרעיון הוא לגדל תוצרת חקלאית בתוך העיר, ולמכור אותה ישירות אל צרכן הקצה. היתרון הסביבתי טמון בחיסכון במים ובפליטות מזהמים: הטכנולוגיה שלנו עושה שימוש רק בכ-10% מכמות המים הנהוגה בחקלאות וכן אנו לא משנעים סחורה לאורך מרחקים גדולים. בגלל פרמטרים אלה, המתבטאים גם בחיסכון בעלויות, אנו מתכננים לשווק את הסחורה במחירים הוגנים מאוד. בנוסף, אנו משווקים ישירות לצרכן הקצה, וכך נחתכות עליות התיווך. הכוונה היא להתחיל עם גידולים מסוג חסה, בזיליקום ועוד. בימים אלה אנו פועלים לסגור את הפרויקט הראשון מול שתי רשויות מקומיות גדולות".

מהו המודל הכלכלי? "אנו שוכרים שטחים בלתי מנוצלים על גגות מבנים ומקימים שם חממות ומערכות גידול. הכוונה היא לשמש גם כחקלאים וגם כחברת ההפצה והשיווק. בשנים הראשונות אנו מתכננים להתמקד במערך המסעדות בערים, ומשם להתרחב להפצה ישירה לתושבים".

אייל קנטון / קרדיט צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

מה הקשר לבעיות מזון גלובאליות ומקומיות? "המערכת החקלאית בעולם מאוד לא יעילה: סחורות משונעות על פני אלפי קילומטרים, והתוצאה היא זיהום סביבתי וחיי מדף קצרים. אם נמשיך כך, עד 2050 נזדקק לקרקע בגודל של ברזיל, רק כדי להזין אנשים. ברמה המקומית, ישראל היא משיאניות השימוש בחומרי הדברה וריסוס בחקלאות. אנו נספק תוצרת שאינה נגועה בחומרי הדברה".

מה הביא אותך ללימודי קיימות וכיצד הם תרמו לך? "אתגרי הסביבה תמיד עניינו אותי. בעיני, אלה ה-אתגרים של המאה ה-21. בזכות עולם המושגים שרכשתי בלימודים, יותר קל לי לרתום גופים למיזם. היכן שהרבה אנשים נתקעים, עומדת לרשותי ראייה רחבה. AgroFuture החל כפרויקט יישומי של סוף שנה ג', וכיום אנחנו בונים על המיזם לטווח הארוך".

רוצים לדעת עוד על תואר ראשון בקיימות? לחצו לפרטים >>

המגזר הפרטי : נתן מן, בן 28, יועץ במחלקת ניהול סיכונים, ביקורת פנים, רגולציה ושירותי קיימות. פירמת ראיית החשבון סומך-חייקין KPMG

במה אני עוסק? "אני עורך ביקורות וייעוץ לחברות וגופים בתחומי האחריות התאגידית, ציות לרגולציות שונות ובניהול סיכונים. בנוסף אנו בודקים, למשל, אם חברות עומדות במכסת המחזור הנדרשת מהן, כחלק מחוק האריזות (חוק המחייב יצרנים ויבואנים לעמוד במכסת מחזור מסוימת) ובחוקים סביבתיים נוספים כמו חוק פסולת אלקטרונית (מטיל אחריות על יצרני ויבואני אלקטרוניקה למחזר סוג מסוים של פסולת, באם בעל המכשיר מעוניין בכך)".

כיצד אחריות תאגידית קשורה לקיימות? "אחריות תאגידית מבטאת את פעילות החברה בתחומי ההשפעה החברתיים-סביבתיים שלה. רוב החברות הגדולות בישראל ובעולם מפרסמות כיום דוחות מסוג זה אחת לשנה. אנחנו מבקרים ומלווים את הדוח ומוודאים את דיוקו. הבנקים הגדולים וחברות הסלולר מפרסמים דוחות אחריות תאגידית, וכן חברות כמו שיכון ובינוי, אסם, שטראוס, כימיקלים לישראל ועוד. כך הן מעבירות מסר ללקוחות, לציבור הרחב ולכל מחזיקי העניין שלהן, שלפיו הן מבקרות את עצמן ושואפות להשתפר, גם בהיבט החברתי-סביבתי".

מה הביא אותך ללימודי קיימות וכיצד תרמו לך? "חיפשתי לימודים עם ערך מוסף, בעיקר כאלה המתמקדים בנושאים סביבתיים-חברתיים. לא רציתי ללמוד רק איך מגדילים רווחים בשוק ההון. הלימודים תרמו לי בכך שסיפקו הכשרה טובה לקראת מה שאני עושה היום. לולא הייתי יודע, למשל, מהי המשמעות של פליטות פחמן - לא הייתי יכול לספק ייעוץ לחברת כימיקלים גדולה בגין דיווח נתוני הפליטות שהיא עושה".

כיצד הגעת למשרה הנוכחית? "במסגרת פרויקט הגמר שלי, ביצעתי ניתוח של דוחות אחריות תאגידית. לאור העיסוק בתחום, נחשפתי למספר אפשרויות תעסוקתיות. יכולתי לבחור בין כמה הצעות עבודה מעולמות הייעוץ ובחרתי בסומך-חייקין KPMG, כי מדובר בפירמה בינלאומית ואיכותית".

המגזר הציבורי: איתן קוכמן, בן 33, אסטרטג באגף מדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה

במה אני עוסק? "בשיתוף עם האחראי לתכנון האסטרטגי במשרד (אסף צחור, גם הוא בוגר הבינתחומי), אני מקדם אסטרטגיה על ידי בניית תכניות ויישומן יחד עם גורמים שונים במשרד, במשרדי ממשלה נוספים ועם הסקטור הציבורי והפרטי. בין היתר, אנו עובדים על קידום ויישום מדדים לאיכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בישראל בנוסח Better Life Index של OECD. בנוסף, אני מתמקד כעת גם בתחום המידענות ופיתוח חדשנות במשרד".

איתן קוכמן/ קרדיט צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

למה קיימות? "מאז ומתמיד נמשכתי לתחום. בחרתי ללמוד קיימות כי צפיתי שתחום כה חדשני ומתפתח יפתח בפניי הזדמנויות ויקנה לי ידע וכלים לקידום מדיניות סביבתית אחראית. לשמחתי, זה באמת קרה".

כיצד הלימודים תרמו לך? "הם הקנו לי את הידע הדרוש להשתלבות מהירה בתפקיד משמעותי במשרד. רבים מהעובדים במשרד לא מגיעים מהתחום. זהו יתרון גדול, שאפשר לי לקפוץ למים בשלב מוקדם".

המגזר השלישי: עמית ניב, בן 28, רכז השטח של עמותת צלול

במה אני עוסק? "כרכז השטח של עמותת צלול - עמותה הפועלת בתחום השמירה על מקורות המים בישראל - אני הראשון להגיע לכל אירוע סביבתי שמדווח לנו. אם, למשל, אנחנו מקבלים דיווח על הזרמת שפכים לים, אני מגיע למקום, בוחן את הנסיבות ומצלם תמונות. אחר כך אני מנהל את האירוע ברמה המשרדית-ביורוקרטית, מול גורמי הממשל הרלוונטיים: עיריות, מועצות מקומיות, משרדי ממשלה וכן הלאה".

למה קיימות? "מגיל צעיר אני גולש גלים ומחובר מאוד לטבע. מאחר שאני מבלה שעות רבות במים, פיתחתי רגישות רבה לזיהומים סביבתיים, בעיקר אלה הנוגעים למקורות המים. תקופה ארוכה התלבטתי מה ללמוד, וקיימות היה התחום היחיד שקרץ לי בצורה חד-משמעית".

כיצד הלימודים תרמו לך? "יש חפיפה גדולה מאוד בין הנושאים שנלמדו בתואר - ערכי סביבה, זיהום סביבתי, ודיני סביבה - לבין מה שאני עושה היום. אני גם מכיר היטב את הטרמינולוגיה המשפטית הרלוונטית. המינוח 'המזהם משלם', למשל - שבצלול הוא מובן מאליו - נלמד ונדון לעומקו בבית הספר".

כיצד השגת את העבודה? "אני מכיר את עמותת 'צלול' מזה שנים, וניסיתי להשתלב בה עוד בתקופת הלימודים. בסופו של דבר זה התאפשר לי בסיומם, בזכות תוכנית התמחויות שאירגן בית הספר. התחלתי כמתמחה, וכשאחד העובדים הקבועים עזב קודמתי למשרה הנוכחית. המשרה הזו היא לא 'מזל', אלא דבר שרציתי מאוד וסימנתי כמטרה. בניגוד למה שנוטים לחשוב על עמותות, גם המשכורת טובה ומכבדת סטודנט אחרי תואר ראשון".

רוצים לדעת עוד על תואר ראשון בקיימות? לחצו לפרטים >>

צרו איתנו קשר *5988