גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שכרו של גיל שרון כמשל

בזמן שהמוני ישראלים קורסים תחת הנטל הכלכלי, עשירי ישראל חוגגים. שילמדו משהו מצוקרברג

גיל שרון / צילום: תמר מצפי
גיל שרון / צילום: תמר מצפי

ונתחיל דווקא עם ארה"ב. במהלך הדיונים האין-סופיים על מתווה הגז אצלנו, הודיע בארה"ב מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, כי לרגל הולדת בתו הוא יקצה 99% מהונו לצדקה (כ-45 מיליארד דולר). אמנם היו כאן כמה ציניקנים שמיהרו לטעון כי צוקרברג בסך-הכול מעביר את הונו לנאמנות, ועל-ידי כך נהנה מפטור ממס, בעוד צאצאיו לא ייאלצו לשלם מס ירושה. ציניקנים אחרים טענו שגם במבנה החדש, צוקרברג ימשיך למשוך בחוטים וינתב את הכספים לצורכי פייסבוק.

חבל שבמקום להסתכל על התמונה הגדולה, הכוללת, שבה עשירי ארה"ב מסמנים גל חדש של פילנתרופיה, ומורישים את רוב הונם לצדקה בעודם בחיים, עוסקים אצלנו בזוטות ובהקנטות. במקום ללמוד, לקבל השראה, לשאוב רעיונות מהעולם הגדול וליישם, עוסקים בקטנות.

הודעתו של צוקרברג שנחתה בארץ בעת דיוני מתווה הגז, הייתה יותר מסמלית. הדיונים הבוטים חשפו פעם נוספת את מה שהפך להיות תופעה חברתית המונית - שנאת הטייקונים. יצחק תשובה הוא רק סמל לתופעה רחבה הרבה יותר.

חגיגת שכר מנופח

כדרכן של שנאות, גם שנאה זו, שהוצתה עוד יותר מאז המחאה החברתית, היא עיוורת. רוב המתלהמים ברשתות החברתיות לא מעוניינים באבחנות דקות, לא רואים את גוני האפור, ולא פעם מעדיפים להתעלם מהעובדות. שנאה פשוטה, קשה, יוקדת, ועם זאת מכמירת לב.

היא גם עמוסה בשכבות של פופוליזם, שמתדלקים פוליטיקאים בעלי עניין ותאוות פרסום. בנושא הגז, איש לא מעוניין לשמוע את הצד השני - ההשקעות העצומות שנדרשו, הסיכונים שנלקחו, הרגולציה ששינתה את כללי המשחק תוך כדי משחק, את המחדל ש-60 שנה הממשלה נכשלה בטיפול בגילוי מרבצי גז ונפט. הכול נשכח או הושכח.

אך גם אם מנקים את הדמגוגיה משכבות השנאה, קשה לא לבקר כמה טייקונים על חגיגות השכר המנופח, על ההתרסה הקבועה נגד הרגולציה, על חוסר השקיפות, על המינופים הבנקאיים, על התספורות, ועל תופעות של אורח-חיים נהנתני, מוחצן ומופרז.

הדיון האחרון בשכרו של גיל שרון, מנכ"ל דסק"ש לרגע, הוא דוגמה לעיוורון המוסרי שבו לוקים כמה מאנשי-העסקים הבכירים שלנו. ההסכם המקורי קבע, כי עלות שכרו של שרון ב-5 השנים הקרובות תהיה 71 מיליון שקל, סכום שכלל 30 מיליון שקל במניות החברות-הבנות סלקום ודסק"ש. השכר העתק עורר התנגדות עזה בקרב מחזיקי האג"ח של דסק"ש וגם מצד בעלי המניות מקרב הציבור, עד לביטול העסקתו. אך מדוע להיקלע למצב זה מלכתחילה? מדוע אנשי-העסקים אינם ערים לפערי השכר המטורפים, שרק מזמינים הצעות-חוק להגבלת השכר, וביקורת ציבורית נוקבת?

בשעה שהמוני ישראל מהמעמד הבינוני קורסים תחת הנטל הכלכלי של הקיום היום-יומי בשל יוקר המחיה בארץ, כאשר שכבת אוכלוסייה עצומה, 1.7 מיליון נפש, מצויה מתחת לקו העוני ובחלקה אף רעבה ללחם, חלק מעשירי ישראל חוגגים, מסתגרים בבועה, סובבים על הציר הון-שלטון, ומנוכרים לסביבתם.

המעמד הבינוני מתקשה לשרוד

בישראל, בדומה לארה"ב, התמ"ג גדל בעשורים האחרונים, הצמיחה נמשכה, והכנסות התאגידים הלכו ועלו. אך שכר השכירים כבר קפוא שנים, והמעמד הבינוני מתקשה לשרוד. פערי הכנסות הפכו את ישראל, בעקבות ארה"ב, לשיאנית של אי-שוויון. תופעה זו, שעליה הצביע הפרופ' לכלכלה ולממשל רוברט רייך, גורמת לתסכול ולייאוש בקרב השכירים, ומציתה את השנאה כלפי העשירים ובעלי ההון.

חשוב לציין, כי אי-אפשר לכלול את כל עשירי ישראל בחבילה אחת. יש בהם רבים וטובים, יש בהם רבים שתורמים לקהילה וחלקם אף חיים בצניעות. בעיקר אסור לזלזל בתפקידו של ההון, שמניע את גלגלי הכלכלה, מספק תעסוקה, ומייצר חדשנות. אנשי-העסקים חשופים גם לסיכונים גבוהים. בעידן הגלובליזציה ההון נזיל לגמרי, ואם היזם-משקיע מגלה אפיק השקעה טוב יותר, הוא ממהר אליו. אחד מבכירי הכלכלנים בעולם, פרופ' בארי אייכנגרין, מאוניברסיטת ברקלי, שהשתתף בכנס של בנק ישראל, הזהיר מפני משבר כאשר הון זר מתחיל לברוח מהמדינה. תופעה דומה עלולה להתרחש עם ההון המקומי. עם כל הכבוד לפטריוטיזם, השורה התחתונה קובעת בסוף.

בין יתר הפעולות שעליהם לנקוט, מוצע לטייקונים ללכת בעקבות עמיתיהם האמריקאים, מארק צוקרברג, ביל גייטס, וורן באפט, לארי אליסון ועוד, שנוהגים בצניעות ובאיפוק בחייהם הפרטיים, וגם תורמים מהונם האישי ומזמנם לפעילות חברתית אמיתית. זה עשוי לקזז מעט מהשנאה כלפיהם, ולעצב מחדש את פני החברה. למרבה הצער, ישראל נמצאת בתחתית דירוג ההשקעה בפילנתרופיה של ה-OECD. וגם כשיש תרומות חברתיות, רובן נעשות דרך החברות ולא מכספם הפרטי של בעלי ההון, כך שהתרומה האישית היא נמוכה ביותר.

לא מדובר בעמידה בראש אגודת ידידים ובנשפים לגיוס כספים. מדובר בקיפול שרוולים ובעבודת שטח, שבה עשירי ישראל משקיעים מזמנם בפעילות חברתית, בחבירה לעמותות חברתיות, בהוראה, בהדרכה ובסיוע לפי מיטב ניסיונם ויכולותיהם.

לגלות גישה חדשה

יהיו מי שיאמרו, כי אין זה מתפקידו של המגזר העסקי לתרום לקהילה, ועליו להתרכז בהשאת רווחים לתאגיד. לפי השקפה זו, השאת רווחים - כל עוד היא מושגת בלי להטיל עלויות על אחרים - תורמת גם לרווחה המצרפית באמצעות תשלום מסים, יצירת מקומות עבודה, מחקר-ופיתוח, עידוד התחרות וכו'. אך זו השקפה מיושנת שאבד עליה הכלח. התעצמות המגזר העסקי והיחלשות המגזר הציבורי, מצדיקים הכרה בתרומות של המגזר העסקי לקהילה, במיוחד כשמדובר בתרומות השזורות בתחום פעילותו של התאגיד.

אמנם הפילנתרופיה בישראל צומחת ועוברת שינויים בשנים האחרונות, אך רוב הטייקונים שלנו עוד לא אימצו את הדוגמה של עשירי ארה"ב, שהתחייבו לתרום את מרבית הונם עוד בחייהם. יצחק תשובה רמז בראיון עימו, כי הוא מתעתד להוריש את עיקר הונו לצדקה - נקווה שהוא אכן יעשה זאת, הלכה למעשה.

אני קוראת לכל עשירי הארץ ולבעלי ההון, לגלות גישה חדשה של מעורבות ופעילות חברתית. זה ייצור מצב חברתי חדש, ויתרום גם להקטנת היחס העוין אליהם. זה ייצור שיח חדש שבו תובלט תרומתם החברתית של בעלי ההון; וזה גם ייתר צעדי חקיקה, כמו מס עיזבון.

על כל מנהל בכיר, איש-עסקים ויזם, מוטלת החובה להביט סביבו ולראות היכן יוכל לתרום. כך נוכל ליצור כאן חברה בריאה יותר, להקטין את פערי ההכנסות ולצמצם את האי-שוויון, שמאיימים על הלכידות החברתית בישראל.

הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו", חברת הוועד-המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ויו"רית עמותת יחדיו מייסודה של קרן רש"י, העוסקת בפעילות חברתית בדרום הארץ

עוד כתבות

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

סיפורי ליל סדר בימים שלפני הקורונה

עברנו את פרעה, נעבור גם את הקורונה: שייקה לוי, דב מורן ואחרים על לילות סדר בלתי נשכחים

ליל סדר כזה לא היה לנו מעולם ● רגע לפני שהציבור מתיישב לשולחן הסגר, ביקשנו מבכירים במשק, אנשי רוח ופוליטיקאים לחזור אל ליל הסדר הזכור להם ביותר בחייהם ● בימים שלפני הקורונה

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

קניון tlv/ צילום:auev fvi

עוד מכה לשוק האופנה: רשות התחרות לא תאשר מו״מ משותף מול הקניונים

רשות התחרות מוציאה לרשתות האופנה והמסחר כרטיס צהוב: ההתאגדות מול חברות הקניונים עלולה להיות הסדר כובל אסור ● התאגדות רשתות האופנה והמסחר: "חלק ניכר מבעלי הנכסים אשר מבינים את גודל השעה, ואת המשמעויות החוקיות של משבר שכזה על הסכמי השכירות, הציעו מיוזמתם לוותר על דמי השכירות בתקופת הסגירה"

אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר

אסטרטגיית היציאה של הספורט הישראלי: פחות מתקנים, פחות תקציבים והרבה יותר מסים

האוצר מבקש (ויקבל) קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציב הספורט ● בינתיים כבר הוקפאו קולות קוראים לבניית מתקנים בעקבות מצב הרשויות המקומיות ● בנוסף, הבור התקציבי מחזיר לשולחן תוכניות מגירה כמו ביטול הטבות המס לספורטאים זרים

מפלס הכנרת עולה? מה אפשר לקנות מסביב לה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מפלס הכנרת בעלייה? איזה נכס אפשר לקנות מסביב לה

קוטג' בן 5 חדרים ב-1.63 מיליון שקל או בית בן 8 חדרים ב-1.2 מיליון

בנימין נתניהו עם נפתלי בנט / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

בנט בביקורת על הסגר הכללי; גורם בסביבת נתניהו: שיבצע את שהוטל עליו

"חייבים לעבור ממדיניות הפטיש למדיניות הפינצטה", כתב הערב שר הביטחון נפתלי בנט בפוסט פייסבוק ● בסביבת נתניהו לא היו מרוצים והגיבו כי "במצב חירום מצופה משר בממשלה להתנהג בצורה אחראית ולקיים את הדיונים בפורומים המקצועיים בממשלה ולא בתקשורת"

עסקה עסקאות ידיים מיזוג לחיצת ידיים חתימת חוזה / צלם: פוטוס טו גו

דעה: האם משבר הקורונה יחשב "כוח עליון" המצדיק השתחררות מכבליו של הסכם אשר נכרת ערב המשבר?

אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות ● איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים

הקורונה במספרים / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

האם מספר החולים היומי באמת בירידה? הגרפים של מגפת הקורונה בישראל

כמה חולים אובחנו היום לעומת השבוע שעבר? כמה מהם במצב קשה וכמה כבר החלימו? כמה בדיקות כבר בוצעו בישראל וכמה מהן יצאו חיוביות? ● ״גלובס״ מציג את סיפורה של המגפה בישראל בשישה גרפים פשוטים ● בשיתוף עידן דרדיקמן ורות השקס

נעמה קוטרמן, מפיצה סחורה עבור חקלאים / צילום: יאיר עוז

הישראלים שוויתרו על תשלום שכר הדירה ואלו שממשיכים לשלם לעוזרת

בעלת הבית שוויתרה על שכר הדירה, התיכוניסטית שמספקת אוכל לנזקקים, הפנסיונר שממשיך לשלם לעוזר, השכירה בחל"ת שמסייעת לחקלאים והפעיל החברתי שגייס 2 מיליון שקל ליתומי הקורונה • כמה דוגמאות מייצגות לביטויי האלטרואיזם המציפים אותנו בימי הקורונה

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

אבי דדון / צילום: איל יצהר

צייד מכונות ההנשמה: ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון מתגייס למלחמה בקורונה

פורטפוליו עם אבי דדון, ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון, על הפעלת משלחות רכש בעולם, על הגדלת מספר מכונות ההנשמה ועל ההסתייעות בכיל כדי להזמין ציוד

אתר בניה בבוסטון שעבודתו מושהית עקב התפשטות נגיף הקורונה / צילום: David Goldman, Associated Press

כוח עליון נוסח אמריקה: איך מתמודד ענף הנדל"ן בארה"ב עם הקורונה

בישראל הוחלט בשבוע שעבר שהתפרצות הקורונה בישראל לא תוכר ככוח עליון שיאפשר לקבלנים לאחר במסירה ● ומה קורה בחו"ל?

מלון שטרקמן בנהריה / צילום: אורי אקרמן

המכה של המלונות המשפחתיים: "אפילו במלחמה זה לא היה ככה"

בעלי המלונות המשפחתיים חטפו מכה קשה, אולי קטלנית, מהתפרצות מגפת הקורונה. שלושה מהם מספרים על ההתמודדות עם העצירה הפתאומית והמוחלטת של העבודה, ועל הצורך בעזרה מהממשלה

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

ראש ממשלת בריטניה ג'ונסון שוחרר מטיפול נמרץ; יישאר באשפוז בבית החולים

צבא גרמניה יעביר מכונות הנשמה לבריטניה, מרקל הפצירה בציבור הגרמני להישמע להנחיות "למרות מזג האוויר היפה", הרשויות בספרד רואות "סימנים מעודדים" במלחמה בהפצת הנגיף וגם באיטליה שוקלים יציאה הדרגתית מצעדי הסגר

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים