גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עדיף למדינה שכל תחום תשתיות המים יחזור לעיריות"

רגע אחרי שמרכז השלטון המקומי ו-6 תאגידי מים וביוב עתרו לבג"ץ נגד האחדת תעריפי ההיטלים, יוצא שרון קרן, מנכ"ל תאגיד המים בת"א, לקרב חזיתי מול רשות המים: "בסביבה הרגולטורית שגזרו עלינו, עדיף למדינת ישראל ולתל-אביב-יפו שכל תחום תשתיות המים והביוב יחזור לעירייה"

שרון קרן / צילום: איל יצהר
שרון קרן / צילום: איל יצהר

שרון קרן, מנכ"ל "מי אביבים", תאגיד המים הגדול של תל אביב, לא מתרגש מהצהרות הפוליטיקאים על הוזלת מחירי המים. "כשמורידים את מחיר המים זה נחשב הישג לפוליטיקאים, אבל כשהמים מתייקרים מתנפלים על תאגידי המים", מספר קרן בראיון מיוחד ל"גלובס". "ממשלת ישראל החליטה לאחרונה על הוזלה של מחירי המים לתושבים כחלק מהבטחת בחירות והסכם קואליציוני בין מפלגות הממשלה. מה שתושבי ישראל לא יודעים זה שעד היום הממשלה פשוט לקחה 350 מיליון שקל כל שנה מחשבונות המים, כמו מס, וכעת היא פשוט מפסיקה לקחת. זו ההוזלה של הפוליטיקאים".

תאגיד מי אביבים נחשב ל"סמרטוט אדום" בעיניהם של בכירי רשות המים. מנכ"ל הרשות אלכס קושניר ובכיריו ביקרו לפני שבוע בתאגיד התל אביבי וסיכמו את הביקור בפרוטוקול הקורא למי אביבים להתייעל בכל הפרמטרים. בסוף דצמבר האחרון, העביר קרן בדירקטוריון, לראשונה מאז הקמת התאגיד, תקציב ובו גירעון של 16 מיליון שקל בתקציב ההפעלה השוטף הנאמד ב-100 מיליון שקל, מתוך תקציב שנתי כולל של כחצי מיליארד שקל. כמה ימים מאוחר יותר נפתחה היוזמה של השרים אריה דרעי ומשה כחלון להוזלת מחיר המים, בלי התייעצות, בלי קריטריונים, בלי לעדכן ובלי לשמוע מהן ההשלכות על תאגידי המים.

לדברי קרן, "כשיש עלויות תפעוליות קשוחות, אי-אפשר להסתדר עם קיצוץ בתקציב השקעות של למעלה מ-50% ופגיעה קשה בתעריף השוטף, ואי אפשר לעמוד בנורמות התפעוליות. הודעתי לרשות המים שתוך 4 שנים מי אביבים תגיע לחדלות פירעון".

איך בדיוק קוצץ תקציב ההשקעות?

"רשות המים דרשה לייצר תעריף ארצי של ההיטלים. ביצעו עבודה כלכלית והחליטו על תעריף ממוצע ארצי שאותו דורשים מהיזמים והקבלנים בתחום דמי הקמה. כלומר, תשלומים ואגרות המושתים על הבונים. התעריף שנקבע בחודש מאי 2015 הוא כ-90 שקל למ"ר של שטחים עיקריים בבנייה חדשה, בלי לקחת בחשבון מרתפים ומרפסות. פשוט יצרו סל של מפרט טכני של קווי מים וביוב, עם היטלים בגובה אחיד בכל הארץ".

מה רע בתעריף אחיד?

"התעריף הכולל להיטלי המים והביוב שהיה נהוג בתל אביב עד השינוי עמד על 150 שקל למ"ר בנייה. בעקבות התעריף החדש, האחיד, ההכנסות של מי אביבים מהיטלים של בנייה חדשה ירדו ב-50% - מהכנסות של 120-140 מיליון שקל לשנה ל-50-60 מיליון שקל.

"צריך גם לקחת בחשבון שהעבודות בתוך עיר כמו תל אביב הן מאוד מסובכות ויקרות, בעיקר כי הולכים בכל העיר להתחדשות עירונית, כמו למשל פינוי-בינוי. עלות הקמת קווים חדשים בתל אביב גבוהה בערך פי 3 מאשר קווים חדשים בערים שבהן מוסיפים שכונות חדשות. רק בתל אביב יש פרויקטים, כמו למשל מגדל הקריה שמתוכנן ל-85 קומות, בסביבה שאי אפשר להוסיף בה תשתיות על. איך נוכל לעמוד במטלה של הבנייה בשדה דב? בסוף העשור הזה תקציב ההשקעות יחייב אותנו לקבל החלטות קשות של תעדוף".

תן דוגמה ממשית שמתרחשת עכשיו.

"המקרה של תוספת בנייה בבית החולים איכילוב ממחיש את האבסורד בתחום היטלי תשתיות המים. אם היו מקבלים היתר בנייה לפני חודש מאי 2015, היו משלמים כ-10 מיליון שקל, אבל מכיוון שההיתר ניתן אחרי חודש מאי - הם משלמים רק 3.7 מיליון שקל עבור תשתיות המים והביוב שיוקמו עבורם.

"רשות המים בעצמה היא שקבעה שמי אביבים מחויבת להחליף 3% מהתשתיות הוותיקות מדי שנה. עלות ההחלפה הזו נאמדת בכ-100 מיליון שקל. אך אותה רשות מים, שקיצצה מחצית מאגרות הבנייה, לא מספקת את המקור המימוני שיפצה על הקיצוץ. המשמעות בפועל היא מחסור אדיר בתקציב השקעות, פגיעה מהותית באיכות התשתיות בעיר וגידול בהוצאות התחזוקה. זו החלטה מנוגדת למטרת הקמת תאגידי המים. פעולות כאלו גם העיריות עשו בזמנו.

"מאז, רוב העיריות, בוודאי שעיריית תל אביב-יפו, כבר הבינו היטב את חשיבות ההשקעה בתשתיות. בתקופה בה מצהירים על עידוד בנייה רוויה ועיבוי מרכזי הערים, מי אביבים לא תהיה מסוגלת לעמוד בדרישות שהן תנאי לכל היתר בנייה. פרויקטים רבים יעוכבו ותשתיות ישנות לא יוחלפו בזמן".

"תשתיות מימי הטורקים"

רשות המים מצידה אינה מרוצה מהשירות שהתאגידים נותנים לצרכנים, כולל מי אביבים.

"רשות המים קבעה תעריפי קנייה גבוהים ממקורות ונמוכים לצרכנים, וכתוצאה מכך אין אפשרות לעמידה בסטנדרטים המקצועיים שהרשות דורשת, כמו למשל לוחות זמנים לתיקון תקלות, החלפת מדי מים, שירות לקוחות ועוד. שיטת התמחור של הרשות, כלומר הפער בין קנייה ממקורות מול מכירה לצרכנים, אינה מתחשבת בהבדל בין ערים ותיקות וצפופות, בהן חלק מהתשתיות הן מימי הטורקים והבריטים, לעומת ערים חדשות יותר ופחות צפופות, בהן טיפול בתשתיות פשוט יותר וזול יותר".

ההסדרים של הקמת תאגידי המים מעוגנים בהסכמים שניתן לתקן ולהתאים אותם.

"אבל רשות המים מפרה הסכמים, כולל הסכמים שנחתמו בין התאגידים לבין רשות המים. למשל, היא אינה מכירה בעודף העלות שבהשאלת עובדי העירייה כפי שנחתם בהסכם, ולא מכירה גם במלוא עלויות שירותי הגבייה ושירותים נוספים שנקבעו שייעשו על ידי העירייה, כפי שנקבע בהסכם בין הרשות לעירייה טרום הקמת התאגיד. הרגולטור שארגן את ההסכמים לא מכבד אותם, למשל בתחום גבייה רטרואקטיבית או גבייה מנכים".

מהו בעיניך העיוות החמור ביותר בתחום תאגידי המים?

"המשבר והמעצור בפיתוח תשתיות שמשפיע על הוצאות תחזוקה ומתרגם לתעריפי המים. כשתאגיד מים לא יכול לעמוד במשימותיו כתוצאה משינויי מדיניות ותעריפים שמוכתבים לו על ידי המדינה, אשר לא מתואמים עם מדיניות וקצב הפיתוח העירוני - הופך התאגיד למכשול בפני פיתוח העיר.

"המצב שנוצר בגלל התעריף החדש של ההיטלים הוא שיזמים בפריפריה משלמים הרבה יותר בסעיף ההיטלים. בעצם, לוקחים כסף מתושבי הפריפריה ומעבירים אותו לקבלנים של תל אביב.

"משנת 2010 אנו עובדים לפי תוכניות רב-שנתיות, עם הקצאת תקציבים וצפי הכנסות והשקעות. בתאגיד נזרקנו למדבר עם אמירה: 'תסתדרו'. בתל אביב אי אפשר לחיות עם אמירה כזו.

"עד היום השקיעה מי אביבים קרוב ל-600 מיליון שקל בתשתיות. החלטת רשות המים תגרום למי אביבים להשקיע מחצית מסכום זה בלבד בשנים הקרובות, ואת המחיר ישלמו התושבים. בתל אביב אנחנו צריכים להשקיע עוד 400 מיליון שקל, אבל במצב שנוצר לא נהיה מסוגלים לעמוד בטיפול בתשתיות והן לא יעמדו בסטנדרט הנדרש.

"במצב כזה, עדיף למדינת ישראל ולעיר תל אביב-יפו שכל תחום תשתיות המים והביוב יחזור לבעלות וניהול העירייה. בסביבה הרגולטורית שגזרו עלינו עדיף להיות בעירייה כי כדי לעמוד בסטנדרט הנדרש יביאו בסוף את הכסף".

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי מעוניין להחזיר את המים לעיריה?

"לא אדבר בשמו, אבל ידוע שבזמנו הוא התנגד לתאגוד. השנאה לתאגידי המים הייתה נוחה לראשי הערים, אבל בראיה לאחור - העירייה היתה מנהלת את זה יותר טוב".

התאגידים לבג"ץ: לבטל את התעריף האחיד

מי אביבים ושרון קרן לא לבד. מרכז השלטון המקומי ושישה תאגידי מים וביוב - מי אביבים, מניב ראשון לציון, מי חדרה, מי עכו, מי יבנה ומי ציונה - עתרו לבג"ץ באמצעות משרד עוה"ד עפר שפיר, אינסה גולדנברג-לוי וד"ר נחמיה אבנרי, נגד השינוי בשיטת תשלום "דמי ההקמה" שנקבע והוטל על ידי מועצת רשות המים בחודש מארס 2015.

העתירה תוקפת את התפיסה הבסיסית הניצבת ביסוד דמי ההקמה הדוגלת בתעריף אחיד כלל ארצי (כ-94 שקל), המבוסס על ערכים ממוצעים באספקלריה כלל-ארצית. לדעת תאגידי המים, תעריף זה, ככל תעריף ממוצע, אינו משכיל להוות מקור מימון אמין ומדויק לצורכי ההשקעות של אף לא אחד מהתאגידים. לגבי חלקם התעריף גבוה מהתעריף הנכון עבורם, ולגבי חלקם הינו נמוך ממנו, שהרי זה טיבו של ממוצע.

בעתירה נטען עוד כי לגבי התאגידים מהסוג הראשון היוצר להם עודף הכנסות, סביר להניח שהרשויות המקומיות בעלות התאגיד יתפתו למשוך כדיבידנד. לפי העתירה, תעריף גבוה מעבר לצורך אינו רצוי והוא אף עשוי לתרום לעליית מחירי הנדל"ן. לגבי התאגידים מהסוג השני, הם יימצאו בחסרון כיס קבוע משלא יהיה בידם להשקיע די הצורך במערכות המים והביוב שלהם. העיכוב בפיתוח התשתיות ישפיע גם הוא על פיתוח הרשות ועל קידום הבנייה בה, וממילא על מחירי הנדל"ן. בין לבין ייווצר פער שילך ויתרחב בין רמתן ואיכותן של תשתיות המים והביוב בין התאגידים השונים, וזאת, באופן פרדוקסלי, דווקא כפועל יוצא מתעריף שוויוני כביכול.

בעתירה נטען, כי לא ניתן מחד גיסא לקבוע תשלום חובה כלל ארצי במחיר אחיד למימון תשתיות, אך מאידך גיסא לחייב כל תאגיד לממן עצמו ממקורותיו באופן עצמאי ואוטונומי בלא מענקי איזון, או בלא מנגנון סבסוד של המדינה ו/או באמצעות מנגנון העברת תשלומים בין תאגידים הגובים גביית עודף לכאלו הסובלים מגביית חסר.

במסגרת העתירה מתבקשים שני סעדים חילופיים. האחד - ביטול כללי דמי ההקמה ומנגנון התיערוף האחיד והמרתו במנגנון של תיערוף דיפרנציאלי, במסגרתו ייקבע תעריף פרטני לכל תאגיד ותאגיד על פי ערכי התשתיות שלו ו/או ההשקעות הצפויות בהן ובהתאם להיקף הבניה הפרטני בתחומו. השני - קביעת מנגנון פיצוי לתאגידים שתעריף דמי ההקמה בתחומיהן נמוך מהתעריף הפרטני התואם את צרכיהם, על בסיס ערכי שווי המערכות והיקף הבנייה שבתחומם.

המדינה הגישה תגובה מקדמית לעתירה בה היא דוחה את הנטען בעתירה וטוענת כי קיים בכללים מנגנון פיצוי לתאגיד שהכנסותיו חסרות והוא מעוגן בכללים הקיימים, אולם העותרים טוענים כי בכללים אין ביטוי למנגנון פיצוי שכזה.

תגובת רשות המים: "תאגיד מי אביבים טרם הצליח להגיע לרמת היעילות של אחרים בארץ"

רשות המים מסרה בתגובה: "הרשות פעלה מעל ל-3 שנים להסדרת נושא דמי ההקמה. לטובת העניין הקימה הרשות צוות מקצועי שבחן את הנושא והכין עבודה יסודית, מקצועית, מבוססת ומקיפה בנושא. במהלך העבודה, נפגש הצוות המקצועי עם נציגי התאגידים ועם גורמים נוספים במשק המים, קיים הליך של מעין טרום שימוע בנושא, וכמובן קוימו הליכי שימוע ציבורי - כמקובל.

"חשוב להבין כי תעריף דמי ההקמה נקבע על בסיס עקרון העלות ולפי שלושה פרמטרים להם השפעה מהותית על עלות פיתוח התשתיות - טופוגרפיה, צפיפות בנייה והמצב הפיזי של תשתיות המים והביוב (יחס ערך כינון מופחת לערך כינון מלא). עבודה זו הצביעה, לדוגמה, כי היטלי המים והביוב בעיר תל אביב-יפו גבוהים בשיעור ניכר מצורכי ההשקעה ועל כן נדרש להפחיתם בהתאם להשקעות הנדרשות. למותר לציין, כי רשות המים אמונה לא רק על תאגידי המים אלא גם על שירות כלל הצרכנים במשק, כולל ציבור קוני הדירות והקבלנים, אשר יש להבטיח שישלמו את עלות התשתיות הנדרשות ולא מעבר לכך.

"דמי ההקמה, ביחד עם מרכיב הפחת בתעריף השוטף, מבטיחים לכל תאגיד את מקורות המימון הנדרשים לביצוע תוכנית הפיתוח הנדרשת לבנייה החדשה בתאגידים ולהחלפת מערכות: באופן זה מובטח שפעילות ההשקעה (המאושרת לתאגיד) לאורך זמן מאוזנת בין צד ההכנסות לבין צד ההוצאות, ויוצרת ודאות אשר תאפשר גם גיוס הלוואות (במידה ונדרש).

"יישום המודל צפוי לחסוך כ-200-250 מיליון שקל לשנה לכלל הצרכנים ברחבי הארץ לצורך: בנייה חדשה, הרחבת נכסים קיימים (הוספת מרפסת, חדר וכיו"ב), ופעילות לפי תמ"א 38, פינוי-בינוי ועוד. רשות המים סבורה כי צעד זה הינו צעד נוסף בהתגייסות הכלל-ארצית להפחתת יוקר המחיה ויוקר הדיור, והכול במחירים סבירים וללא הפליה, ואנו מצרים כי תאגיד 'מי אביבים' בוחר שלא להתגייס לאותן מטרות.

"לעניין עלויות התפעול המוכרות - עלויות אלו נקבעו לאחר עבודה יסודית ומעמיקה כנורמות ברות השגה, באופן שמאפשר לתאגיד הפועל ביעילות לעמוד בהן. מובן כי הכרה בעלויות תפעול עודפות כגון שירותי גבייה עודפים וכו' - תבוא בהכרח על חשבון הצרכנים, ללא כל הצדקה כלכלית.

"לעניין 'מי אביבים', יובהר כי הצוות בראשות הממונה על התאגידים קיים בשנים האחרונות מספר רב של דיונים מעמיקים, בהם הודגש לנציגי התאגיד כי עליהם לנקוט בפעולות מיידיות להפחתת עלויות התפעול העודפות בתאגיד, דוגמת עלות מערך הגבייה ועלות שכ"ד במשרדי החברה אשר גבוהים משמעותית מהדרוש ומטילים נטל על ציבור צרכני התאגיד.

"למרות היתרונות לגודל, תאגיד 'מי אביבים' טרם הצליח להגיע לרמת הניהול המקצועי והיעילות של התאגידים המובילים בארץ, ורשות המים והממונה על התאגידים מאיצים את המהלכים לשיפור תיפקודו של התאגיד".

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

נתניהו: ישראל כ"ץ יציג היום את התכנית לעידוד עסקים

שר האוצר ישראל כ"ץ אמור לפרט את חלקיה העיקריים של התכנית בישיבת הממשלה ● שר הכלכלה עמיר פרץ, אמר במהלך סוף השבוע כי הוא מתנגד לתכנית כיוון שאינה מתחשבת בעסקים ששמרו על העובדים ללא חל"ת במהלך התקופה

חנויות סגורות בככר המדינה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

מיום רביעי האחרון: 22,089 דיווחים על חזרה לעבודה

במקביל, נרשמו 1,680 דורשי עבודה חדשים ●  מאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק התקבלו בשירות התעסוקה 224,421 דיווחים על חזרה לעבודה, ומנגד, נרשמו 104,834 דורשי עבודה חדשים.

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

קרב גרסאות בין משרד האנרגיה לנובל אנרג'י: מדוע הופעל הלפיד באסדה

חברת נובל אנרג'י מעדכנת כי הלפיד הופעל בהמשך לעבודות מתוכננות באסדה, אך לפי משרד האנרגיה הלפיד הפועל כאשר מתרחשת תקלה כדי למנוע זיהום אוויר חריג, לא אמור היה לפעול היום

איך מצא את עצמו צוקרברג בצד של טראמפ, ונגד טוויטר / צילום: Associated Press

איך מצא את עצמו צוקרברג בצד של טראמפ, ונגד טוויטר

מארק צוקרברג מחושב עסקית ודואג לאימפריית הרשתות החברתיות שהקים, בעוד שג'ק דורסי פוליטי ותזזיתי • זו לא הפעם הראשונה ששני מנהלי הרשתות החברתיות הפופולריות מתעמתים על סוגיית חופש הביטוי, כשברקע מרחפת סכנה לעתיד החברות שהקימו

אולם אירועים / מקור: שלומי יוסף

בעלי גני אירועים לבג"ץ: "אפליית הממשלה פוגעת באופן אנוש"

כעשרה בעלי אולמות אירועים הגישו עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לדחות את פתיחת גני האירועים לאמצע יוני בעוד שלמסעדות, למלונות ולפאבים איפשרו להיפתח כבר בשבוע שעבר

בניין דירות / צילום: edwards lee, unsplash

בסבך המשכנתאות: ארבע סיבות לדאגה בעקבות העלייה בהיקף ההלוואות לדיור

נתוני בנק ישראל הראו אמנם שיא נוסף בהיקף הכספי של משכנתאות שנלקחו באפריל - אך לצידם שורה של מדדים מטרידים ● הקונים משעבדים חלק גדול יותר מהדירה ומהמשכורת, ומקווים לטוב

שפי פז / צילום: שלומי יוסף, גלובס

שפי פז זכתה בתביעת לשון הרע אך בפיצוי מופחת עקב ביקורת חריפה על בג"ץ בין היתר

"הרטוריקה של פז, שכינתה את בג"ץ 'בוגד בעם' ובפרט 'מושחת', הייתה, אפוא, קיצונית ולא ראויה בעליל וגם היא יוצרת לפז שם רע ומצדיקה הפחתת הפיצוי", כך לפי דברי שופט בית משפט השלום בת"א

מחאת העצמאים בשדרות רוטשילד, תל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

"זו תוכנית האין מענק הכי מתוחכמת שייצרו במדינת ישראל"

החוק הכולל תוכנית סיוע בהיקף של 6 מיליארד שקלים לעסקים יובא היום לאישור הממשלה, אולם הביקורת עליו לא שוככת ● ארגוני העצמאים טוענים כי המשמעות של החוק בנוסח הנוכחי הנה פגיעה חמורה דווקא בעסקים החלשים ביותר ● "העסקים הקטנים חשים שהוליכו אותם שולל ובסוף שוב מצאו את עצמם אחרונים בשרשרת המזון"

מתקן של קבוצת דוראל משאבי אנרגיה מתחדשת   / צילום: Adit-movies

מפסידות ומנפיקות: הנתונים שמגלים תשקיפי חברות האנרגיה המתחדשת דוראל ומשק אנרגיה

תשקיף להשלמה שפרסמה דוראל חושף כי החברה מעוניינת לגייס קרוב ל-140 מיליון שקל, לפי שווי חברה שאפתני של כ-650 מיליון שקל "לפני הכסף" ●  על פי ההערכות, משק אנרגיה מעוניינת לגייס כ-50 מיליון שקל, לפי שווי של כ-200 מיליון שקל

התרופה פביפירביר / צילום: Issei Kato, רויטרס

רוסיה אישרה תרופה לשפעת לשימוש נגד הקורונה

משרד הבריאות אישר את התרופה פביפירביר לאחר שתוצאות ראשונות הראו שחולים שנטלו אותה התאוששו מהר יותר

אלדד פרשר / צילום: איל יצהר

מזרחי טפחות עם הרווח הגבוה בבנקאות, גם הודות לתגמולי הביטוח: הרוויח 357 מיליון שקל

הבנק הגדיל ב-350% את ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשל משבר הקורונה והצפי להרעה בתיק האשראי בהמשך השנה, ונהנה מגידול בעמלות ומהכנסה של 83 מיליון שקל מחברת ביטוח

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

עסקי קנאביס: אינטרקיור מתקדמת לייצוא, הכנסות פנאקסיה מזנקות

טוגדר ביצעה ביום חמישי הנפקה של אג"ח להמרה בהיקף של 13 מיליון שקל ● אינטליקנה הודיעה על קבלת אישור מיחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, עבור חוות הגידול וחוות הריבוי שלה ● פנאקסיה רשמה ברבעון הכנסות של 12.1 מיליון שקל, צמיחה של מעל 300% בהכנסות

אייל רביד ויקטורי / צילום: אבי רוקח

משבר הקורונה עשה טוב לויקטורי: המכירות זינקו ב-38% ברבעון

הכנסות רשת המזון הסתכמו ב-566 מיליון שקל ברבעון והזינוק מיוחס להתפרצות נגיף הקורונה, עיתוי חג הפסח וההתרחבות המואצת של החברה ● הרווח הרבעוני זינק פי 5 ועמד על 14.5 מיליון שקל ● ויקטורי תחלק דיבידנד של 10 מיליון שקל

משה קפלינסקי / צילום: יונתן בלום, גלובס

דירקטוריון בזן אישר מינוי מנכ"ל חדש: אלוף במיל' משה קפלינסקי

קפלינסקי, בן 63, יחליף בתפקידו את שלומי בסון, שמכהן כממלא מקום המנכ"ל מאז מאי אשתקד

בית הקפה מתחת לעץ / צילום: שי הנסב

"בחודשים הקרובים נראה עוד סגירות בגלל התזרים"

דור ששון, שותף עם אחיו בבית הקפה "מתחת לעץ", גר בתל אביב, בן 24 ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

אולפן החדשות של ערוץ 13 / צילום: יח"צ

המאבק מסלים: עובדי חדשות 13 לא יספקו תכנים לרשת ביממה הקרובה

במקביל, ביקש ארגון העיתונאים מחבריו בכל כלי התקשורת להימנע משיתוף פעולה עם תוכניות רשת

רכב חשמלי של NIO הסינית / צילום: יח"צ

אורחת חשמלית מעניינת בישראל: חברת הרכב NIO הסינית

כלי רכב חשמליים ראשונים של NIO , עם טווח של 560 קילומטר, נחתו בישראל במסגרת פרויקט הפיתוח של מערכת אוטונומית על ידי מובילאיי

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש / צילום: ישראל הדרי

בצל משבר הקורונה: רווחי מיטב דש הצטמקו ב-69%

בית ההשקעות הרוויח ברבעון הראשון 9 מיליון שקל ● המנכ"ל אילן רביב: "משבר הקורונה הביא לפריצה של מחסום פסיכולוגי ולכמות גדולה של לקוחות חדשים שהתחילו לסחור באמצעות מיטב דש טרייד במקום דרך הבנקים"

פרוביוטיקה, אנטיביוטיקה, ניסוי רפואי, חיידקים / שאטרסווק

פוליפיד בניסיון הנפקה נוסף: שואפת לשווי של 300 מיליון דולר

מתכננת הנפקה בחודש יוני ● המוצר המוביל של החברה הוא שתל לשחרור מושהה של אנטיביוטיקה שעבר בהצלחה ניסוי שלב

ארץ נהדרת, ספיישל קורונה / צילום: קשת

בקשת וברשת מקצצים בעלויות הפקה; העובדים: "ביריונות תיענה בפגיעה בכל ההפקות"

ל"גלובס" נודע כי קשת פנתה בשבועות האחרונים לחברות העובדות מולה והודיעה כי תשלם 15% פחות עבור ההפקות ● ברשת הודיעו כי ישלמו את התמורה עבור ההפקות בפריסה של 18 תשלומים ● גורמים בענף: "צעד ציני של הערוצים שרוכב על המשבר"