הגאות בשוק הרכב ב-2015: מי הרוויח ומי הפסיד?

ברשימת המרוויחים מהגאות בשוק הרכב של 2015 אפשר למצוא את היבואנים הסדירים ואת מיסוי הדלק ■ בצד המפסידים אפשר למצוא את היבוא העקיף - לפחות עד שמשרד התחבורה ינסח מחדש את חוקי המשחק

חניון / צילום: אסף מרדכי
חניון / צילום: אסף מרדכי

מסירות הרכב החדש של יבואני הרכב ממשיכות להתקדם במרץ, ונראה שרק מזג האוויר יוכל אולי למנוע רישום של שיא מסירות חודשי חדש והיסטורי בשבוע הבא. בהתחשב בעובדה שכמעט כל רכב מיובא זכה בשנה החולפת לרווחיות מכובדת-עד-פנומנלית הודות לשערי המטבע, אין ספק שהמרוויחים הגדולים היו יבואני הרכב הסדירים. לצדם היו גם מפסידים, שהיו שמחים למחוק את השנה שחלפה, וגם מרוויחה אחת, מדינת ישראל, שזכתה בלוטו.

המפסידים: היבואנים העקיפים

2015 הייתה שנה עגומה ליבוא הרכב ה"עקיף" - אותו יבוא אישי ויבוא מסחרי-מקביל של רכב, שאינו מתבצע ישירות דרך יצרני הרכב. החקירה המתוקשרת של רשות המסים את חברת אלבר בפרשת היבוא המקביל, שתוצאותיה עדיין לא ידועות, הוציאה את האוויר ממפרשי היבואנים המקבילים-לעתיד והקפיאה כמעט את הפעילות. גם תחום היבוא האישי סיים את השנה בתוצאות עגומות, עם פחות מ-900 כלי רכב חדשים (בניכוי רכבי אספנות) שנחתו כאן לכל אורך 2015.

לטענת פעילי ענף היבוא האישי, הירידה באטרקטיביות של ערוץ היבוא הזה לא נבעה רק מהכבדת היד של רשות המסים אלא גם - ואולי בעיקר - מפעילות משרד התחבורה, שבניגוד להרגלו בשנים עברו בוחן כיום לעומק כל עסקת יבוא אישי, בודק מקורות יבוא ושולל מתן רישיונות יבוא אם בעסקה מעורבים (לפחות בגלוי) מתווכים כאלה ואחרים.

זה לא אמור להפתיע אם מביאים בחשבון שההשלכות של פרשת אלבר הציבו את פעילות משרד התחבורה בנושא היבוא העקיף מתחת לזכוכית המגדלת של גורמי האכיפה, ועודדה אותו לעבוד במדוקדק "על-פי הספר".

הפתרון של משרד התחבורה הוא כמובן לכתוב מחדש את ה"ספר" וזו הסיבה אולי, שכבוד שר התחבורה בעצמו עלה היום לרגל לוועדת הכלכלה לדיון בחוק שירותי הרכב של משרד התחבורה, שעסק בסעיפי הליבה של היבוא העקיף.

כרגיל, משרד התחבורה ממשיך להכניס שינויים מהותיים בניסוח המקורי של החוק וגם בנוסח שהוגש היום לדיון הסתתרו שלל הפתעות. מאמצי הניסוח היצירתיים התמקדו בניסיון לטשטש את מקורות היבוא של הרכב המקביל כדי להגן על דילרים עצמאיים בחו"ל, שמוכנים לייצא מכוניות לישראל, מפני "סיכול ממוקד" של יצרני הרכב בחו"ל.

כך, למשל, שינוי קטן אחד בניסוח החדש אמור לאפשר ליבואנים עקיפים לייבא רכב לישראל גם ללא הסכם בכתב עם הדילר בחו"ל. זהו סעיף בעייתי, שנתקל כבר בעבר בהתנגדות משפטית בוועדה, אך נראה שמשרד התחבורה מתכוון להציב אותו כתנאי בל יעבור. עוד שינוי קטן אך מהותי הוא מחיקת הדרישה שרכב המיובא לישראל יירשם תחילה "על שם סוכן מורשה במדינת חוץ". כתחליף, הנוסח החדש מסתפק במילים "יירשם במדינת חוץ". הוצאת הדרישה לרישום על שם סוכן בחו"ל אמורה לאפשר יבוא "משורשר" דרך כמה גורמים מתווכים, בלי לחשוף את מקור האספקה הראשוני.

לבסוף, הוכנסה לנוסח החדש תוספת חשובה לרשימה, שבה מפורט "למי יינתן רישיון ליבוא רכב". מדובר ברשימה ארוכה, שמנמקת למי ניתן להעניק רישיון יבוא ומדוע. בנוסח החדש הוכנסה עוד שורה שקובעת כי ניתן להעניק רישיון יבוא גם ל"גורם אחר שקבע השר לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה ליבוא על-ידי אותו גורם בעצמו". בקיצור, צ'ק פתוח ליבואנים שונים ומשונים, על-פי שיקול-דעתו של השר.

האם כל השינויים הללו יצליחו לשקם מההריסות את ענף היבוא העקיף? אנחנו לא בטוחים וכנראה שגם לא משרד התחבורה. נזכיר שבוועידת הרכב של "גלובס", שהתקיימה בתחילת החודש, התייחס מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה להשלכות החוק על היבוא העקיף ואמר: "תחום יבוא הרכב הוא השחקן המרכזי, הכסף הגדול נמצא שם. החוק לא משנה לעניין יבוא מקביל כי הוא קיים איתנו כבר שלוש שנים. לצערי הוא לא התפתח לממדים שחשבו או לשינוי שיביא למהפכת מחירים. יש מקומות קטנים שהוא נגע בהם וראינו ירידת מחירים, אבל אני מודה, לא ברמה שחשבנו".

המרוויחים: רשות המסים

הדוח השנתי של הכנסות המדינה ממסים לשנת 2015, שפורסם בשבוע שעבר, מראה כי ההכנסות נטו ממס קנייה דווקא ירדו מעט בשנת 2015. זאת בשל ההטיה שיצר היבוא המוגבר של רכב בדצמבר 2014 במטרה להקדים את עדכון "המיסוי הירוק". כתוצאה מכך קטן היבוא בשלושת החודשים הראשונים של 2015, אם כי בשורה התחתונה עדיין מדובר בשנת גבייה נאה עם קרוב ל-10 מיליארד שקל.

אבל כל זאת כאין וכאפס לעומת ההכנסות מגביית מס הדלק. ב-2015 הסתכמו ההכנסות נטו ממיסוי דלק בכ-17.2 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 5.8% לעומת 2014. נציין שלא מדובר בסך הגבייה הכולל, שמן הסתם חצה את ה-18 מיליארד שקל, אלא רק בתוספת "נטו" לקופת המדינה לאחר ההתחשבנות עם הרשות הפלסטינית ולאחר קיזוז ההחזרים למובילים במסגרת "הסדר הסולר".

את חגיגת הגבייה של 2015 סיימה רשות המסים עם "גראנד פינאלה" מרשים: זינוק ריאלי של לא פחות מ-19.2% בהכנסות ממס הדלק בדצמבר 2015 לעומת דצמבר 2014. ברשות המסים התקשו השבוע לספק הסבר ממוקד לזינוק החריג הזה וטענו כי "שוק הדלק הוא שוק תנודתי, עם דיווחים דו-חודשיים, דיווחים רטרואקטיביים, עונתיות, צבירת מלאים וכו'; מכאן, החריגה של חודש אחד, ובמקרה זה חודש דצמבר, אינה חריגה משמעותית שכן בראייה שנתית - העלייה בהכנסות מתקזזת, למשל, עם חודש יוני שבו נרשמה ירידה של 8% בהכנסות הנטו, ועם חודש ינואר שבו נרשמה ירידה של 6% בהכנסות הנטו (לעומת התקופה המקבילה ב-2014)".

ובכל זאת, זינוק של כמעט 20% דווקא בחודש שבו צנחו מחירי הדלק בעולם לשפל של 12 שנה הוא חסר תקדים וללא ספק צירוף מקרים מעניין. מי שמחפש עוד צירופי מקרים כאלה עשוי למצוא אותם בנתוני השוואת מחירי הדלק המעודכנים של השוק האירופי המשותף בבריסל (מ-18 בינואר), שמראים כי מחירי ליטר בנזין לתחבורה בישראל, אחרי ההפחתה "הנדיבה" שקיבלנו בתחילת ינואר, נמצאים במקום השלישי בין כל מדינות האיחוד האירופי. רק איטליה והולנד מקדימות אותנו.

עוד "רמז" עבה הוא העובדה ששיעור המס (בלו פלוס מע"מ) מתוך כל ליטר בנזין לתחבורה בישראל הגיע בינואר לשיא "מכובד" של כמעט 67% (!!) מהמחיר לצרכן, שהוא כיום הנתון הרביעי בגובהו באירופה, אחרי בריטניה, הולנד, יוון ושבדיה, הרבה מעל הממוצע ואחד הגבוהים בעולם. אבל כנראה שקבצנים מורעבים צריכים להגיד תודה לפריץ גם על פירורים.

הרכב מחיר ליטר בנזין
 הרכב מחיר ליטר בנזין

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988