הנקראות ביותר

הלוחשים לח"כים: כך הפכה לשכת עוה"ד ללוביסט גדול בכנסת

תחקיר "גלובס": מחלקת "ממוני החקיקה" שהקים ראש הלשכה אפי נוה מעסיקה עוזרים פרלמנטרים, עיתונאים ודוברים לשעבר, וגם את בת זוגו לשעבר של שר האוצר לשעבר הירשזון ■ בלשכה מתעקשים שלא מדובר בלוביסטים

עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי
עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי

קצת יותר מחצי שנה עברה מאז שכבש עו"ד אפי נוה את ראשות לשכת עורכי הדין, ונדמה שאפשר כבר לדבר על שקט יחסי, או לפחות על ירידה משמעותית בגעש הפנימי שאפיין את הלשכה בתקופת קודמו בתפקיד, עו"ד דורון ברזילי.

תימרות העשן שהותירה היריבות המרה בין ברזילי לבין נוה, שעה שהאחרון היה יו"ר ועד מחוז תל-אביב הפעלתן, אמנם התפזרו, אך קשה להגיד שהפעילות הפוליטית בלשכה פחתה. ב-6 חודשים בלבד הספיק נוה לנטוע שורשים עמוקים היכן שהפוליטיקה באמת מתרחשת - בכנסת. מתחת לאפה של התקשורת, הפכה לשכת עורכי הדין לאחד מהשדלנים (מטעם עצמם) בעלי הנוכחות המשמעותית ביותר בבית המחוקקים.

ששת חברי מחלקת "קשרי החקיקה" של הלשכה שגויסו לתפקידם בחודשים האחרונים והאמונים על הקשר עם בית המחוקקים, מקיימים קשרים ישירים וחמים עם חברי כנסת מהליכוד, מהמחנה הציוני, מהסיעות החרדיות וגם מהרשימה המשותפת. על האג'נדה - עמדות שמגבשים הפורומים השונים של הלשכה כמעט בכל תחום שתוכלו לחשוב עליו, מההתנגדות להגברת אמצעי החקירה של רשות המסים ועד ההתנגדות למאגר נתוני האשראי.

מחלקת קשרי החקיקה הייתה קיימת גם בעבר, אך לאחרונה עברה שדרוג משמעותי - היא הורחבה וכל חבריה הישנים הוחלפו. גם קורות החיים של חלק מחברי המחלקה מסקרנים. בין החברים ניתן למצוא עוזרים פרלמנטריים לשעבר (של חברי הכנסת יובל צלנר, איציק שמולי ואחמד טיבי) וכן מקורבת לשעבר של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, ששמה נקשר בפרשיותיהם של הירשזון וראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט; ויש שם גם עיתונאי בדימוס ודובר לשעבר, ופעילה פוליטית מקומית מבאר-יעקב, הקשורה למקורבו של שר האוצר. ואם זה לא מספיק, ללשכה יש גם לוביסטית שפעילה בכנסת, בנוסף לששת חברי המחלקה המגיעים יום יום למשכן. רק דבר אחד מבקשים בלשכה - אל תקראו להם לוביסטים.

הלוביסטית המייצגת את לשכת עורכי הדין בכנסת בהתאם לכללים החלים על לוביסטים היא יעל גויסקי. בלשכה מסבירים כי גויסקי עוסקת בנושאים הנוגעים לציבור עורכי הדין בישראל, כשדלנית מטעם הלשכה, ותוך קיום כל ההגבלות והכללים הנוגעים ללוביסטים. עד לא מזמן, ייצגה את הלשכה חברת הלובינג הגדולה בישראל, חברת "פוליסי" בבעלותו של איש הסתרים, בוריס קרסני. ואולם, במקביל להגדלת מחלקת קשרי החקיקה, העבירה הלשכה את ייצוגה הרשמי לידי גויסקי.

קשרים לאולמרט והירשזון

מה מבדל את "ממוני החקיקה", כפי שבוחרים לכנות את חברי מחלקת קשרי החקיקה בלשכה, מלוביסטים, למעט העובדה שהם חופשיים מקיום כללי השקיפות החלים על האחרונים? בחינה של קורות החיים של ששת "ממוני החקיקה" דווקא מעידה על כך שבלשכה בחרו לתפקיד אנשים עם רקע פוליטי או תקשורתי, דבר המחזק את הרושם שמדובר בגוף פוליטי, יותר מאשר משפטי.

בראש המחלקה עומדת עו"ד לילך נחמיה, בעלת תואר במשפטים, המשמשת גם כמנהלת מחלקת השתלמויות ואירועים בוועד מחוז ירושלים של הלשכה. נחמיה היא דמות מוכרת ומוערכת במחוז ירושלים ונחשבת מקורבת ליו"ר ועד המחוז, עו"ד אשר אקסלרד, שותפו לשעבר של שר האוצר לשעבר, רוני בר-און.

לנחמיה היכרות, שייתכן שהיא מעדיפה לשכוח, גם עם שר האוצר שקדם לבר-און, אברהם הירשזון, שהיה גם בן-זוגה. בהסתעפות של הפרשה שבמסגרתה הורשע הירשזון במעילה בכספי הסתדרות העובדים הלאומית שבראשה עמד (קודם לכניסתו לפוליטיקה), נקשר גם שמם של נחמיה וכן שמו של עו"ד ברוך אדלר, שותפם לשעבר של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ועו"ד אורי מסר למשרד עורכי הדין.

עו"ד אדלר ייצג את העמותות של ההסתדרות העובדים הלאומית סביב תחילת שנות האלפיים. באותה תקופה שילם משרדו של אדלר לנחמיה משכורת חודשית של 5,000 שקל. במסגרת פרשת הירשזון, טענה הפרקליטות כי היה מדובר בשכר פיקטיבי, וכי נחמיה כלל לא עבדה בתמורה לשכרה. לפי טענת המדינה, מדובר היה במעין דרך להחזיר להירשזון חלק מהכספים שהרעיף על משרדו של אדלר, בדמות ריטיינר שמנמן לו זכה המשרד בייצגו את הסתדרות העובדים הלאומית.

שמם של השלושה - נחמיה, אולמרט והירשזון - נקשר גם בפרשת המינויים ברשות לעסקים קטנים, במסגרתה נחקר אולמרט באזהרה, אך לא הוגש נגדו כתב אישום. בתקופתו כשר התמ"ת, מינה אולמרט את נחמיה לתפקיד סמנכ"לית הרשות לעסקים קטנים, תפקיד שלא היה קודם למינויה ושגם לא נשמר לאחר שזו עזבה את התפקיד. גם שאלת התאמתה של נחמיה לשרת בתפקיד ציבורי, עלה בעקבות כהונתה ברשות לעסקים קטנים.

זאת, בשל העובדה כי ועדה ציבורית מצאה אותה בלתי מתאימה לכהן בתפקיד דומה אחר. המינוי של נחמיה נבחן על-ידי מבקר המדינה אז, מיכה לינדנשטראוס, שהעלה חשד לפיו המינוי הוא מינוי פוליטי אסור, שקודם לכאורה על-ידי אולמרט בעבור הירשזון. למרות דוח חמור של המבקר על הפרשה, שכללה עוד מספר רב של מינויים שביצעו אולמרט ואנשיו לכאורה, הפרשה נסגרה בלא כתב אישום. ואולם, נחמיה פרשה מתפקידה ברשות לעסקים קטנים בעקבות אותו דוח מבקר.

אחת מ"ממוני החקיקה" הכפופים לנחמיה, היא פעילה פוליטית צעירה ממילייה שונה לחלוטין - עו"ד אוריין לביא (31). לביא צמחה משורות התאחדות הסטודנטים, שימשה בעבר כיו"ר אגודת הסטודנטים במכללת נתניה ובהמשך כפעילה בקמפיין שבו הפסידה ח"כ ציפי לבני את ראשות "קדימה" לשאול מופז. בהמשך הייתה לעוזרת הפרלמנטרית של ח"כ יובל צלנר (קדימה), ובהמשך לפעילה פוליטית בשורות מפלגת "התנועה" בראשות לבני. בכנסת הקודמת שימשה כעוזרת הפרלמנטרית של ח"כ איציק שמולי (מפלגת העבודה), אותו הכירה במסגרת התאחדות הסטודנטים.

בהתאם לרזומה, לוהקה לביא להיות הממונה על הקשר של לשכת עורכי הדין עם מפלגות המרכז-שמאל, יש עתיד והמחנה הציוני. חבר אחרת ב"סיירת" של נוה, המכיר היטב את מסדרונות הכנסת מתפקידים קודמים, הוא עו"ד רדא ג'אבר, שהיה בעבר עוזר מקצועי ופרלמנטרי לח"כ אחמד טיבי. ג'אבר היה מעורב בעבר גם בעמותת "יוזמות קרן אברהם", הפועל לקידום שיוויון ודו-קיום בין יהודים וערבים בישראל, וכן כיהן כמנכ"ל עמותת "אמאן", העוסקת במאבק נגד אלימות בחברה הערבית. הוא גם היה מעורב כעו"ד בעתירות שונות, לרבות כאלו שהגיש ח"כ טיבי. בהתאם - ג'אבר לוהק כדי לנהל את הקשר הרציף עם מרצ והרשימה הערבית המשותפת.

עו"ד חור אריאל-נזרי (28), חבר נוסף במחלקת קשרי החקיקה, גם אינו זר לחיים הציבוריים. בנוסף להיותו, עדיין עו"ד פרטי, שימש אריאל-נזרי גם ככתב משפטי באתר האינטרנט "nrg" ובעיתון "מקור ראשון". לאחרונה ייצג מספר קורבנות טרור, לרבות במאבקים ציבוריים ומשפטיים. בין מיוצגיו משפחתו של רואי נתנאל ערמי ז"ל, בעל חברה לשירותי עבודה בגובה, שנרצח בנפילה באתר בנייה בפ"ת, לאחר שחבל הסנפלינג שאבטח אותו נחתך. בתחילה התייחסו חלק מן הפרסומים לאירוע כתאונה, ורק בעקבות מאבק המשפחה ועתירה שהגיש אריאל-נזרי הותר לפרסם כי מדובר בפיגוע על-רקע לאומני.

לקוח מוכר אחר של נזרי הוא פעיל הימין הקיצוני יהודה גליק, ממובילי המאבק למען תפילת יהודים בהר הבית, שנורה על-ידי מחבל בירושלים לפני כשנה וחצי ושרד פציעה קשה. גליק נאבק למען הריסת בית המחבל שירה בו, באמצעות עו"ד אריאל-נזרי. בבחירות האחרונות רץ אריאל-נזרי לוועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין מטעם "צדק ומשפט - רשימה ציונית דתית". כפי שמתבקש מקורות החיים הללו, אמון אריאל-נזרי אמון על הקשר עם הקצה הימיני של המפה הפוליטית - מפלגת הבית היהודי ומפלגת ישראל ביתנו.

מינוי מבריק

עו"ד אריאל קצובר בן ה-31, חבר נוסף ב"צוות נחמיה", אף הוא בעל רקע בתחום הדוברות והתקשורת. בצבא שירת בדובר צה"ל, שם עמד בקשר עם כלי התקשורת מהמגזר הדתי, ובהמשך עבד בתפקידי דוברות שונים. לאחר שסיים את לימודי המשפטים (לרבות תואר שני), השתלב כמנחה קליניקה משפטית בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו בירושלים, בתחום דיני העבודה. במסגרת תפקידו במחלקת קשרי חקיקה של הלשכה "מכסה" קצובר את המפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה.

ועוד בין אנשי ה"יחידה" - מזל נייגו-פיטוסי, עורכת דין ופעילה בלשכת עורכי הדין, שהחלה את דרכה הפוליטית בפוליטיקה המקומית בבאר-יעקב. נייגו-פיטוסי הייתה תומכת נלהבת של ראש מועצת באר-יעקב לשעבר יואב רפאל, יועצו הפוליטי הקרוב ומקורבו הוותיק של שר האוצר, משה כחלון, עוד מתקופתו בליכוד. נייגו-פיטוסי מספרת כי שימשה בבחירות האחרונות כפעילה פוליטית למען מפלגת כולנו של כחלון ושאף ארגנה חוג בית למען כחלון בבאר-יעקב. לדבריה, הגיעה לתפקיד הנוכחי בעקבות מודעה בפייסבוק.

בגזרת אחריותה של נייגו-פיטוסי - הקשרים עם חברי הכנסת מהליכוד ומסיעת כולנו. בכנסת מספרים כי היא מבצעת את תפקידה בהצלחה יתרה וכי רכשה את חיבתם של כמה חברי כנסת מהליכוד, עמם היא מצויה בקשרים טובים. "האינטרס שלנו הוא אחד - באנו לעשות טוב למען הכלל", מסבירה פיטוסי. "גם חברי הכנסת והעוזרים הפרלמנטרים, שאולי נרתעו מאיתנו בתחילה, כבר למדו לעבוד אתנו. היום רבים מהם מבקשים מעורכי הדין בלשכה לעזור בבחינת נושאים מקצועיים ובניסוח הצעות, באופן לא מחייב כמובן", היא מוסיפה.

גורם בכנסת אומר כי "הלשכה עשתה בחוכמה באופן שבו גייסה את הצוות שלה בכנסת, היא חשבה על כל אחד מהנציגים - למי הוא יוכל לפנות ועם מי מחברי הכנסת יהיה לו שיח. המינוי של עו"ד ג'אבר, למשל, מבריק. זה נותן ללשכה יתרון יחסי במקום שהרבה לוביסטים מפספסים". לוביסט מוכר שאליו פנינו לשם הכתבה ביקש לגלות "קולגיאליות" לחבריו "ממוני החקיקה" של הלשכה, ולכן סירב להשתתף בכתבה. "עזוב, לא רוצה לדבר על קולגות, זה לא יפה", אמר. אותו לוביסט בא לברך, אך יצא מקלל - תיאור חברי מחלקת קשרי החקיקה כ"קולגות" של לוביסט - הוא בדיוק ממה שבלשכת עורכי הדין רוצים להתרחק ממנו.

בלשכה מזהירים שכינויים של "ממוני החקיקה" בשם "לוביסט" עשוי לעלות כדי "הוצאת לשון הרע". למה בעצם? האם המילה "לוביסט" היא קללה? מדובר בעיסוק לגיטימי. הרי בסך-הכל מדובר באנשים שעבודתם לקדם נושאים מסוימים, שאותם נשלחו לקדם על-ידי מעסיקם, באמצעות קשר ישיר ובלתי-אמצעי עם נבחרי הציבור. חברת לובינג אמנם מקבלת תמורה מלקוח מסחרי, בניגוד ללשכה, שחבריה ובכיריה חיים משכ"ט של לקוחות מסחריים. אז כמה גדולים באמת ההבדלים בין חברת לובינג לבין מחלקת קשרי החקיקה של הלשכה?

גילוי של מגלומניה?

לשכת עורכי הדין, ראוי לציין, שיתפה פעולה עם הכתבה הזו, על אף חששותיה הכבדים מפניה. בלשכה לא מסתירים את הרצון לצבור שוב השפעה, ומדברים בגאווה על הצורך להפוך לגוף משמעותי, שיש לו "סיי" בנושאים המעסיקים את הציבור בישראל. האם מדובר בגילוי של מגלומניה? בניסיון לצבור עוד ועוד השפעה? ואולי בעצם, אכן מדובר בפעולה לטובת הכלל, כפי שמנסים לתאר זאת בלשכה? * מדוע שעורכי הדין, חברי הלשכה, ידרשו לממן את הפעילות של היחידה שלכם?

עו"ד לילך נחמיה: "אני מניחה שעורכי הדין מכירים את חוק הלשכה. החוק מסמיך את הלשכה לחוות דעתה בכל מה שקשור לחקיקה. אנחנו מגשימים את הרצון של המחוקק. פונים אלינו גם חברי כנסת וגם יועצים משפטיים שונים ומבקשים את דעתנו ואנחנו מגשימים את תפקידנו, בהליכי החקיקה".

בדוברות הלשכה מסבירים כי "ללשכה יש יתרון בהכרת הדין הרצוי. עורכי הדין שיושבים בפורומים השונים של הלשכה, כמו פורום המסים לדוגמה, פעילים בתחום ההתמחות שלהם, והם יודעים מה מעיק על ציבור הלקוחות בכל תחום. מכאן, שדווקא ללשכה יכולת לדעת מהו הדין הרצוי".

בלשכה מבקשים להדגיש מספר יוזמות - אכן יוזמות מבורכות - שבהן הייתה מעורבת מחלקת קשרי החקיקה לאחרונה. בין אלו ניתן למנות יום עיון למאבק בגזענות, יוזמות שונות לסיוע לניצולי שואה, הקלה בתחום קבלת רישיונות לרופאי שיניים זרים, ועוד נושאים שונים שלא ניתן לזהות בהם כל אינטרס זר.

אך האם עמדות הפורומים השונים של הלשכה, שהם הערוץ הטבעי לקביעת העמדות שמקדמת הלשכה באמצעות "ממוני החקיקה" שלה אכן משקפות באופן טיפוסי את הדין הרצוי? התשובה היא חיובית אם מניחים כי עורכי הדין, בעלי ההשפעה בלשכה, מייצגים דווקא את הלקוחות ה"רגילים" - בעלי הצרכים המשקפים את צרכי הציבור בכללותו. אך האם בלשכה מאמינים שזה אכן המצב? דוגמה אחת להטיה אפשרית ניתן לזהות בתחום שבו הלשכה הייתה פעילה מאוד - תחום המסים. ערב תקציב המדינה האחרון, ביקשה רשות המסים לקדם שורה ארוכה של רפורמות שמטרתן לשפר הכלים שיש לרשות כדי להגביר את האכיפה. לדוגמה - מתן גישה לרשות המסים לנתונים על פעולות בחשבונות בנק, תחת תנאים מסוימים לשמירה על פרטיות.

הביקורת של עורכי הדין על בקשת רשות המסים נשמעה באופן צלול וברור, וכללה טענות על פגיעה בפרטיות, פגיעה ביכולת לנהל עסקים בישראל, ומתן כוח עודף לרשות המסים. הלשכה שימשה משקל-נגד לנוכחות הבולטת של מנהל רשות המסים, משה אשר, ואנשיו, בדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת והצליחה לצמצם מעט את יוזמות החקיקה של הרשות.

שאלו את עצמכם במקרה הזה - האם עורכי הדין בפורום המסים של הלשכה באמת מייצגים את האינטרס של האזרח הקטן או שמא הם מייצגים שכבה מסוימת באוכלוסייה, שכבה של אנשים שיש להם מלכתחילה מה לחפש אצל עורך דין בתחום המסים? מי שמכיר את השמות בפורום המסים של הלשכה יודע היטב - שכר הטרחה שגובים עורכי הדין הללו ביום ממוצע, שווה לשכר החודשי החציוני במשק. סביר, אפילו סביר מאוד, שעורכי הדין הנכבדים הללו, רגילים לראות את העולם, דרך המשקפיים של לקוחותיהם בעלי האמצעים. טבעי שאת האינטרסים שלהם יקדמו.

לוביסטים שאינם כפופים לחוק הלוביסטים?

מי שבוודאי אינם אוהבים לראות את נציגי לשכת עורכי הדין לוחשים על אוזניהם של חברי הכנסת, הם כל אלו שמתפרנסים מקשרים עם חברי הכנסת - הלוביסטים. "חוק השדלנים" העוסק בחובותיהם ובזכויותיהם של הלוביסטים, נועד לטפל בחשש שגורמים לא ידועים שמניעיהם אינם ברורים, ישפיעו על נבחרי הציבור, מבלי שהציבור הרחב יידע מכך. החוק מגביל במידת מה את פעילותם של הלוביסטים, אך הביקורת הרווחת על החוק היא שהוא אינו מספק - הוא לא יוצר מספיק שקיפות ומאפשר, עדיין, ללוביסטים להשפיע על נבחרי הציבור, מבלי שהבוחרים מודעים לכך. במבחן התוצאה, הציבור אינו מכיר את הלוביסטים בכנסת ואינו מודע למידת ודרכי השפעתם, זהות לקוחותיהם וכיוצ"ב.

עם זאת, החוק מחיל כמה חובות על השדלנים, כמו החובה לזהות את עצמם באמצעות תג זיהוי כתום, בו מצוין שם חברת הלובינג שבשמה הוא פועל; לוביסט המבקש להגיע לישיבה של ועדה מוועדות הכנסת, צריך להגיש לוועדה בקשה שבה יצוינו פרטיו האישיים, תחום העיסוק של התאגיד שבשמו הוא פועל, שם התאגיד ומספרו. כמו-כן, הוא נדרש למסור את שמו ואת תחומי עיסוקו של כל גוף שנתן לו תשלום או טובת הנאה בעניין הקשור לנושא שלמענו הלוביסט מבקש לפעול בכנסת. כל הפרטים הללו אודות הלוביסט מתפרסמים באתר הכנסת. הכל נרשם ומתועד.

ואולם, כל הכללים הללו אינם חלים על חברי ה"סיירת המיוחדת" של ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, האמונים על קשרי הלשכה עם המחוקקים. הם פשוט נכנסים לחדרי הוועדות ויוצאים מהם, כולם מחזיקים באישורי כניסה קבועים למשכן, ודלתם של חברי הכנסת פתוחה בפני רבים מהם.

יתירה מכך - הנהלת הכנסת הקצתה לאחרונה חדר לאנשי יחידת קשרי החקיקה, דבר שהוא בגדר חלומם הרטוב של עמותות, ארגונים, משרדי לובינג וגם חלק מהעיתונאים, שמקום עבודתם הוא הכנסת, והיו מוכנים לתת הרבה מאוד בשביל פינת עבודה מסודרת במשכן. חלקם אף הציעו לא פעם להנהלת הכנסת לשכור בתשלום חדר שכזה.

- מדוע שלא תחילו על עצמכם את הכללים של הלוביסטים?

עו"ד מזל נייגו-פיטוסי: "אנחנו שונים מאוד, כי אותנו לא מניעים אינטרסים מסחריים. אנחנו באמת פה למען הכלל".

- ואם אחריכם יבואו אנשים חדשים ללשכה, שיערבו, חלילה, גם אינטרסים מסחריים או אינטרסים צרים של הגילדה?

נייגו-פיטוסי: "למה צריך תמיד להיות שלילי? אני רוצה לחשוב שאחרינו יבואו אנשים כמונו ואפילו יותר טובים".

הלשכה: "תפקידם של 'ממוני החקיקה' הוא להביא את עמדתה המקצועית של הלשכה על חקיקה"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "היחידה המונה 6 ממוני חקיקה, אחראית לפרסום ניירות עמדה של הפורומים השונים בתחומים שונים במסגרת לשכת עורכי הדין, ומעבירה אותם לחברי הכנסת, לוועדת שרים לענייני חקיקה ולוועדות השונות של הכנסת.

"מעורבותה של היחידה מרוכזת באותם נושאים חברתיים או משפטיים המובאים לכנסת במסגרת הליכי חקיקה ושיש להם השפעה כלל-ציבורית.

"למעשה, הגדרת התפקיד של ממוני החקיקה הינו להיות המקשרים בין כל הפורומים/ועדות של הלשכה לכנסת, ולוועדות הכנסת, לחברי הכנסת, לוועדת השרים לחקיקה ועוד. תפקידם להביא את עמדתם של הפורומים והוועדות הפועלות במסגרת הלשכה, במסגרתם מגבשים עורכי הדין עמדה מקצועית על חקיקה, שאינה קשורה למקצוע עריכת הדין, או אפילו לעולם המשפט".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988