רשות ני"ע הצליחה לאשר תיקון שמכניס לישראל קרנות נאמנות זרות

ועדת הכספים אישרה את התנאים בהם צריכה לעמוד קרן זרה על-מנת להציע את יחידותיה לציבור בשוק המקומי ■ קרנות החוץ יחלו להימכר בסוף 2016 ■  עמלת הפצה – איך זה משפיע על הקרן שלך ?

 שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

לאחר שנים רבות של דיונים, רשות ני"ע בראשות פרופ' שמואל האוזר יכולה סוף-סוף לסמן היום 'וי' על תוכניתה לאפשר לציבור הישראלי להשקיע ישירות בקרנות נאמנות זרות, שנדונה, בצורה זו או אחרת עוד בימים של היו"רים הקודמים, משה טרי ופרופ' זהר גושן, ושקיבלה היום את האישור הסופי.

היום (ג') אישרה ועדת הכספים בכנסת את תיקון 23 לתקנות שיאפשרו הפצתן יחידות של קרנות נאמנות זרות בישראל, שנקרא בעבר גם תיקון 15, המסדירות לראשונה את הפצתן של קרנות זרות (קרנות חוץ) ישירות לציבור בישראל. מהכנסת ומרשות ני"ע נמסר כי "התקנות ייכנסו לתוקף בתום חצי שנה מפרסומן ברשומות (מה שאמור לקרות בעוד כחודש מהיום, ר"ש)", כך שהמכירה בפועל של קרנות אלה צפויה לקרות בסוף 2016 או לכל המאוחר בתחילת 2017.

במה מדובר? התקנות שאושרו היום, מכוח חוק השקעות משותפות בנאמנות, קובעות את התנאים בהם צריכה לעמוד קרן זרה על-מנת להציע את יחידותיה לציבור בישראל. ברשות מסבירים כי "אחד התנאים המרכזיים שנקבע בתקנות, הוא שניהול הקרן הזרה שיחידותיה יוצעו בישראל, ייעשה לפי דין מדינת המוצא שלה ולא לפי הדין החל בישראל". כלומר, תשקיף הקרן הזרה אינו נבדק על-ידי רשות ני"ע והיא אינה מפקחת על הקרן או על מנהל הקרן.

כמו כן, ברשות מסבירים שרק קרנות שמתמחות בהשקעה מחוץ לישראל, ושהיקף ההשקעה בהן גדול מאוד, והן נמנות על בתי השקעות המובילים בעולם, תוכלנה להציע את מרכולתן בישראל. "למעשה, הקרנות שיוכלו להיכנס לארץ, הן רק אלה שמותרות להצעה לציבור בשוקי ההון של אירופה וארה"ב ושעומדות בסטנדרטים המקובלים על הרגולטורים בארה"ב ובאירופה", מסבירים שם.

"להגביר את התחרותיות בענף"

הקריטריונים שנקבעו בתקנות דורשים שמנהל הקרנות הזרות ינהל נכסים בהיקף של למעלה מ-20 מיליארד דולר ושיהיו לו לפחות 5 קרנות חוץ שיחידותיהן מוצעות לציבור מזה 5 שנים, ושווי הנכסים שמנוהל בכל אחת מהן לא נמוך מ-500 מיליון דולר. כמו כן, הקרנות אותן ניתן יהיה להציע לציבור בישראל, הן קרנות שכבר מוצעות לציבור במדינות אחרות ושווי הנכסים שבהן הוא לפחות 50 מיליון דולר.

המערכת הבנקאית צפויה להיות המפיצה העיקרית של הקרנות הזרות, לאחר שיחתמו על הסכמי הפצה עם הקרנות הללו.

ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, ורשות ני"ע מציינים היום כי התקנות הללו קודמו "מתוך כוונה להגביר את התחרותיות בענף קרנות הנאמנות בישראל, ומתוך הבנה שפתיחת השוק בפני קרנות זרות תביא להרחבת אפשרויות ההשקעה, הפסיביות והאקטיביות, העומדות בפני המשקיע הישראלי בשוק ההון"

מנגד, בשוק קרנות הנאמנות המקומי, שיקבל עתה תחרות זרה על ליבו של החוסך הישראלי, מציינים כי מאז החלה רשות ני"ע בהליך הארוך לאישור מכירת קרנות זרות בישראל, השוק השתנה במידה רבה מאוד כשמספר השחקנים גדל במידה ניכרת ודמי הניהול נחתכו בעשרות אחוזים.

כך, אלי בבלי, יו"ר איגוד מנהלי הקרנות, אמר היום בכנסת כי "הרפורמה נולדה לפני יותר מ-10 שנים, אז תעשיית הקרנות נשלטה על-ידי 3 בנקים... כיום התחרות מאוד גבוהה... יחד עם זאת, האיגוד לא התנגד לתחרות ופעלנו יחד עם הרשות לתחרות הוגנת ומידתית". קובי פיגנבוים מ-UBS ונציג הבנקים הזרים בישראל ומנהלי קרנות זרות, אמר כי "עד היום האפשרות להשקיע במוצרים זרים מהסוג המדובר הייתה פתוחה בפני משפחות אמידות בחו"ל" ואילו כעת "ניתן יהיה להנגיש את המוצרים לציבור גדול".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988