החשבת הכללית: לאפשר שינויים כאשר המדינה ללא תקציב

מיכל עבאדי-בויאנג'ו: "יש הבדל בין לנהל מדינה בלי תקציב לשלושה חודשים, לשבעה חודשים או ל-11 חודשים"

מיכל עבאדי-בויאנג`ו / צילום: יחצ
מיכל עבאדי-בויאנג`ו / צילום: יחצ

החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו קוראת לכנסת לערוך שינויי חקיקה בניהול תקציב המדינה בתקופות שבהן אין תקציב מאושר, לאור המציאות שבה המדינה מתנהלת בהתאם לתקציב זמני לעתים קרובות יותר ולתקופות ממושכות יותר מכפי שחשבו בעת שנחקק ההסדר הקיים.

בדיון בוועדת הכספים היום (ג') הציעה עבאדי-בויאנג'ו לשנות את החוק באופן שיאפשר לחשב הכללי להגיע לממשלה ולכנסת ולהציע שינויים במגבלות ניהול התקציב, בין היתר בעת אירועי חירום, לפחות בתקופות שבהן ניהול התקציב הזמני מתארך מעבר לתקופה סבירה. נוסף לכך הציעה החשבת הכללית להוציא את תשלומי הקרן והריבית על החוב הממשלתי מתוך מגבלת ההוצאה התקציבית המותרת.

החוק מחייב ניהול תקציב מדינה זמני במקרים שבהם לא אושר תקציב מדינה חדש עד 1 לינואר. החוק מטיל בתקופה זו מגבלה הקובעת כי סך ההוצאה החודשית לא יעלה על 1 חלקי 12 מההוצאה התקציבית שאושרה בתקציב המדינה הקודם, וכי יידרש אישור של ועדות חריגים להתקשרויות חדשות של משרדי הממשלה, אם הוועדות ישתכנעו כי מדובר בהתקשרויות דחופות או חיוניות.

עבאדי-בויאנג'ו, שכהונתה הוארכה לאחרונה על ידי שר האוצר משה כחלון עד לתחילת 2017, ניהלה את המדינה פעמיים לפי תקציב זמני: במשך כשבעה חודשים בשנת 2013 ובמשך כ-11 חודשים ב-2015.

על פי החוק, תקרת ההוצאה במהלך ניהול התקציב הזמני ב-2015 עמדה על 32.7 מיליארד שקל לחודש כולל תשלומי חוב (קרן וריבית). "תשלומי הקרן והריבית על החוב הם לא לינאריים", אמרה עבאדי-בויאנג'ו בעניין זה. "ב-2015 שילמנו בשליש הראשון של השנה כ-50% מכל התשלום השנתי הצפוי. היינו במצב מיוחד שתשלומי הריבית והקרן מול 2014 היו נמוכים מאוד והיה לי מקום להתנהל, אבל אם לא היינו במצב הזה, ההתנהלות היתה בלתי אפשרית והייתי נאלצת לדחות הוצאות של הממשלה.

"היות שהקרן לפחות בכלל לא נחשבת באומדן הגירעון היא חלק מפעילות האשראי של הממשלה אני סבורה שבחקיקה חייבים להוריד את תשלומי הקרן מהמגבלה ולהשאיר את המגבלה אך ורק להוצאות הביטחוניות ואזרחיות. אני הייתי מורידה גם את הריבית".

מסקנה מרכזית נוספת של עבאדי-בויאנג'ו היא לעניין משך ניהול תקציב המדינה הזמני. "יש הבדל גדול בין לנהל את המדינה ללא תקציב שלושה חודשים, שבעה חודשים ו-11 חודשים. אין דין התנהלות לתקופה קצרה להתנהלות לתקופה ארוכה - והחקיקה חייבת לתת את דעתה לכך. אף אחד לדעתי לא חשב (בחקיקה הקיימת) שתהיה תקופה של 11 חודש. חשבים כלליים לפני ניהלו את המדינה בתקציב זמני חודשיים-שלושה, ב-2013 חשבנו שהגענו לשיא עם שבעה חודשים... ניהול תקציב זמני 11 חודשים יוצר תקציב דה פקטו. אין מה לעשות. מי שחושב אנחנו ב-40 ימים היינו יכולים לרוץ ולהוציא מיליארדים - התשובה היא שלילית. ולכן צריך למצוא מנגנון חקיקתי שמטפל בהתמשכות תקציב זמני, למשל להעלות את שיעור ההצמדה, או להעלות למגבלת ההוצאה הצפויה. אפשרות שנייה להגיע להצעת התקציב המונחת על שולחן הכנסת (כלומר לפעול כאילו תקציב המדינה כבר אושר).

עבאדי-בויאנג'ו ציינה כי הורתה לפרש בצורה רחבה את האפשרות לאשר לממשלה הוצאות חריגות אם אלה מוגדרות 'חיוניות'. במהלך התקופה אושרו בוועדות החריגים 1,780 בקשות להתקשרויות חדשות 'דחופות וחיוניות' בהיקף כולל של 47 מיליארד שקל.

בנוסף ציינה עבאדי-בויאנג'ו כי הורתה כבר בספטמבר לחשבי המשרדים לאפשר העלאת ההוצאה השוטפת בהתאם לסכומים הנקובים בהצעת תקציב המדינה ל-2015-2016. "עשיתי את זה כי יכולתי, כי היה לי מקום במסגרת המגבלות", אמרה.

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, אמר "היא (עבאדי-בויאנג'ו) ניהלה את המדינה במשך שנה שלמה. במקרה יש לנו חשבת כללית טובה, אבל מה היה קורה אם היה חשב לא טוב? המציאות שבה אין פיקוח על העבודה שלה... אני חושב שצריך לקבוע שהחשב הכללי יגיד מהו פרק זמן סביר שאפשר להתנהל כך ומתי מתחיל פרק זמן שאי אפשר להמשיך ולהתנהל כך ואז צריך להיות פיקוח של הוועדה".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988