דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

שומרי הסף לא אשמים

רואי החשבון מתריעים כשיש חשש שחברה תיקלע לקשיים. כשיש רמאות אנו לא אשמים

ענבל אור/ צלם: שלומי יוסף
ענבל אור/ צלם: שלומי יוסף

בתקופה האחרונה קרסו במשק מספר חברות ברעש תקשורתי גדול. בין היתר הופנתה האצבע המאשימה גם לשומרי הסף, בהם רואי החשבון, עורכי הדין, נושאי משרה, חברי הדירקטוריון וכן הרגולטורים, שלא צפו והזהירו מראש את הציבור. 

אחד המקרים הבולטים היה קריסת החברה של יזמת הנדל"ן ענבל אור והגילויים בדבר החשדות להעלמות מס בהיקף של מיליוני שקלים, הונאת הרוכשים ועבירות פליליות, שמובילים לחיפוש אחר האשמים במחדלים הללו. בכלל זה נשמעו טענות על "פשיטת-רגל" של מקצוע החשבונאות, על כך שעל עורכי הדין ורואי החשבון לבדוק את פוליסות הביטוח המקצועי שלהם.

לכך הצטרפה גם קריסתה של חברת הנדל"ן הקנדית אורבנקורפ, שגייסה 180 מיליון שקל בבורסה בתל-אביב - ותוך 3 חודשים הפכה לחדלת פירעון, ובעל השליטה בה הכריז על עצמו כפושט-רגל.

אחריותם של שומרי הסף היא בהחלט אחריות כבדה, וברור שעליהם לבדוק לעומק את התנהלותה הכספית של החברה. עליהם לשים לב ל"אורות אדומים", בכל הקשור להתנהלות חריגה, שאינה עולה בקנה אחד עם כללי החשבונאות. אין מקום לפרשנות יצירתית בחשבונאות.

בעניין עבודתם של רואי החשבון, שימו לב לנתון משמעותי - 12% מהחברות בבורסה צירפו הערת "עסק חי" לדוחות הכספיים של 2015. ביניהן החברות אלון רבוע כחול, אפריקה השקעות, חברת חיפושי הגז ונפט גבעות ועוד. המשמעות היא שהערה זו צורפה לעשרות רבות של חברות שנסחרו בבורסה בתקופה זו.

נתון זה מלמד כי רואי החשבון כן עושים עבודתם נאמנה, ומתריעים, ככל שיש צורך, על האפשרות שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה. אזהרה בזמן על "עסק חי" יכולה להיות הצלה לחברה והזדמנות לצאת לתוכנית הבראה וכן ליידע את הציבור כולו על המצב.

עם זאת, ככל שיש מקרים בודדים וקשים לכשעצמם של קריסת חברות, שבהם לא ניתנה אזהרת "עסק חי", אין בהם בכדי להטיל דופי בעבודת כלל שומרי הסף, ובהם רואי החשבון.

בעניין ניהול והתנהלות החברה צריך להביא בחשבון את האחריות המיידית והישירה, בראש ובראשונה, של בעלי החברה, ההנהלה והדירקטוריון. הם אלה שיש להם אחריות לכלל התנהלות החברה ביום-יום, לניהול תזרים המזומנים, לקבלת ההחלטות בסיכון גבוה ולהעברת נתוני אמת לאנשי המקצוע.

אבל כאשר מדובר בהתנהלות שמגמתה היא מירמה ונוכלות, לרבות דיווח שקרי לאנשי המקצוע - האחריות עוברת למישור הרגולטורי והפלילי, כי לשומרי הסף באשר הם אין כלים חקירתיים שיש לרשויות המס ולמשטרה, כדי לבחון נושאים שהתנהלו בתחכום ובדרכי מירמה.

יחד עם זאת, אין בכך כדי להקל על חובת שומרי הסף ואחריותם המלאה לבדיקה מעמיקה. אסור להם להסתפק בבדיקה שטחית. עליהם להמשיך ולהתמיד ולהיות ערים לכל בעיה בחברה. לדוגמה, להבין שתחלופה תכופה של אנשי מקצוע ויועצים בכירים יכולה להעיד על בעיות חמורות. עליהם להתריע על מעשים שלא כחוק, לנהוג באומץ בהתמודדות עם חילוקי דעות מול בעלי שליטה, לדרוש קבלת תשובות עדכניות מלוות בתיעוד מבוסס - ובעיקר לנהוג באומץ למתן הערת "עסק חי", כאשר יש הצדקה לכך.

עם זאת, יש להבחין בקו העובר בין התנהלות ישרה ואמינה, שלעיתים נופלות בה טעויות אנוש, אשר לרוב ניתן גם לפתור אותן בתהליכים מקובלים, לבין התנהלות שנועדה להסוות פעילות בלתי חוקית.

על רואי החשבון מוטלת האחריות הכבדה ביותר. בעוד עורכי הדין מוגנים ב"חיסיון לקוח", לרואי החשבון אין "חיסיון לקוח", וגם חלה עליהם חובת "אי-התלות". נוסף לכך שהם מחויבים ללקוחותיהם, הם מחויבים גם בדיווח לרשויות המס, ולמעשה מחויבותם מוגדרת "כלפי כל העולם".

המשמעות היא שכל קוראי הדוחות, לרבות רשויות, בנקים, משקיעים, קונים פוטנציאלים, עובדים בעלי אופציות ועוד, יוכלו לסמוך ולהסתמך בבטחה על הדוחות. ולכן חובת הזהירות והשמרנות היא כפולה ומכופלת.

יש שיטענו כי תקציבי הביקורת הנשחקים יכולים להוות סיבה לחוסר העמקה. לכך נאמר שעל רואי החשבון לסרב לטפל בתיק אם אין לו תקציב שעות ראוי, שיאפשר השקעת משאבי זמן הנדרשים להפעלת צוות מיומן, כדי לערוך ביקורת מקיפה, ראויה ומבוססת. כל עבודת ביקורת שנעשית, צריכה לתת מענה לכללי החשבונאות והביקורת, ואסור שתקציב הביקורת ישפיע על כך. כל מי שמקבל אחריות לבצע ביקורת, חייב לעשות זאת באופן מיטבי.

"חוק רואי החשבון" מחייב הפרדה מלאה בין רואה החשבון המבצע ביקורת, לבין רואה החשבון הנותן ייעוץ עסקי ושירותים נוספים, כמו הערכות שווי. אסור שייווצר טשטוש בין הביקורת לבין שירותי ייעוץ נלווים, ורק אלה המותרים על-פי חוק. החוק ותקנות "האי-תלות" מחייבים הקפדה על הפרדה זו.

אסור שתהא השפעה כלשהי על עבודת הביקורת, שצריכה להתמקד בדוחות הכספיים, ולוודא כי העבודה כוללת שמירה על ערכים של שקיפות, איתור אותות אזהרה ו"אורות אדומים". זאת, תוך הקפדה על שמרנות וזהירות, לטובת החברה, מנהליה ועובדיה; ובמקרים של חברה ציבורית, לטובת ציבור המשקיעים והכלכלה.

■ הכותבת, שותפה-מנהלת בשטרק את שטרק, היא סגנית נשיא לשכת רואי החשבון. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות