איגוד הבנקים | לפני כולם

הבנקים יעתרו לבג"ץ בגין השינוי במבנה הבעלות בבורסה

הבנקים אינם מתנגדים לשינוי עצמו אלא למספר נושאים במתווה השינוי, ביניהם ההחלטה להטיל עליהם 100% מס רווח הון בגין מכירת החזקותיהם

 שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

שינוי במבנה הבעלות בבורסה בתל-אביב מתקדם ומעורר התנגדויות חדשות: ל"גלובס" נודע כי תזכיר החוק בנושא צפוי לעלות בזמן הקרוב לוועדת השרים בממשלה. בשבוע שעבר קיימו נציגי הבנקים פגישה עם נציגי רשות ניירות ערך, בה דנו בהתנגדויות של הבנקים לחלק ממתווה השינוי. אלא שהובהר לבנקים כי התנגדויותיהם לא ייענו, וכי קידום המתווה יימשך כרגיל.

לפי הערכות, כעת נוטים בבנקים לפעול בדרכים משפטיות כנגד המתווה, ובוחנים אפשרות להגיש עתירה לבג"ץ במועד הרלוונטי.

הבנקים לא מתנגדים לשינוי עצמו, אלא למספר נושאים במתווה. "תזכיר החוק כולל מספר הסדרים העלולים להביא לפגיעה בלתי מוצדקת, מרחיקת לכת וקשה בזכויות של חברי הבורסה הנוכחיים, ובהם הבנקים, שתרמו לאורך השנים להתפתחות הבורסה", נכתב במכתב מטעם איגוד הבנקים בחודש מארס האחרון.

אחד הנושאים המרכזיים שמטרידים את הבנקים הוא שכל רווח הון עתידי שיקבלו חברי הבורסה ממכירת החזקותיהם ילווה במס בגובה 100% - כלומר כל רווח ממכירת המניות יועבר לידי המדינה. "מדובר בהלאמה ללא תמורה - היא פסולה מהיסוד ומנוגדת לעקרונות הצד והכלכלה החופשית", נכתב במסמך של איגוד הבנקים, באמצעות משרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, לשם, טל ושות'.

נושא נוסף שמטריד את הבנקים קשור במסלקת חברי הבורסה. לפי המתווה, תתבצע הפרדה בין מקבלי ההחלטות במסלקה לבין מי שמקצה את ההון. הבנקים אמורים להזרים את ההון למסלקה ולשאת בערבות הדדית לפעילותה התקינה, אך הם לא יוכלו לקבוע את הכללים במסלקה.

בבנקים חוששים בין היתר מתרחיש שבו יוחלט לצרף חברים חדשים למסלקה, מבלי שיידרשו לרתק הון כמו החברים הוותיקים. כמו כן, מתזכיר החוק עולה אפשרות לפתוח ללקוחות הבורסה פעילות ישירה דרך המסלקה, למרות שאינם חברי מסלקה - דבר שיוצר לבנקים חשיפה פיננסית ומגדיל את הסיכון שלהם כחברי מסלקה הנושאים בערבות הדדית.

כאמור, ככל הידוע אין כוונה לאמץ את הערות הבנקים, ועל כן הם נוטים להגיש עתירה בנושא לבג"ץ בבוא העת.

זו הפעם השלישית בחודש האחרון שבבנקים פונים לערכאות המשפטיות, לאחר שאינם מצליחים לייצר דיאלוג עם הרגולטורים. בתחילת החודש הוגשה עתירה לבג"ץ בגין חוק שכר הבכירים; בשבוע שעבר הוגשה עתירה לאלץ את משרד האוצר לפרסם את דוח מקינזי, שהיווה בסיס לעבודת ועדת שטרום, להגברת התחרות בבנקים; וכעת כאמור צפויה עתירה גם בסוגיית שינוי מבנה הבעלות בבורסה.

בכך מאמצים הבנקים את הגישה של חברות הביטוח, שחשים כי הרגולציה האחראית עליהן אינה קשובה לעמדותיהן, ורצה קדימה תוך התעלמות מצרכי השוק, ובשל כך הגישו בשנה האחרונה לא מעט עתירות לבג"ץ כנגד החלטות הרגולטורים, ובראשם משרד האוצר.

כיצד יחולקו המניות

באשר להליך שינוי הבעלות בבורסה, נזכיר כי בניגוד לדעה הרווחת אין מדובר על הפרטה של הבורסה, שכן זו כבר פרטית ואינה ממשלתית. מדובר בשינוי אופי הבורסה לתאגיד הפועל למטרות רווח - חברה בע"מ רגילה, וזאת בשונה מהמודל הקיים היום של גוף שאינו למטרות רווח, אשר בו הברוקרים - חברי הבורסה, שמרביתם חברי המערכת הבנקאית - הם בעלי השליטה.

על-פי המתווה הסופי לחלוקת מניות הבורסה לכשזו תהפוך לחברה בע"מ, שאושר על-ידי חברי הבורסה ושהובל על-ידי יו"ר הבורסה אמנון נויבך, יקבלו הבנקים כ-70% ממניות הבורסה. זאת, במקום שיעור מצרפי של כ-80% שהיו אמורים לקבל לפי המתווה המקורי של נויבך, ששונה בעקבות לחצים מצד חברי הבורסה שאינם בנקים. המודל לשיוך ואופן חלוקת מניות הבורסה בהיותה חברה בע"מ מתבסס על כמה פרמטרים כמותיים: תרומה להכנסות הבורסה, תרומה למחזורי המסחר, חברות ושנות ותק.

בשלב הבא כל קבוצת בנקאות שחלקה בבורסה הוא מעל 5%, תחויב למכור את המניות ולרדת להחזקה של מתחת ל-5%, כך שנציגות הבנקים בדירקטוריון של הבורסה תרד מכ-70% ל-35%. בנוסף, באוצר וברשות ניירות ערך מקווים כי לאחר השינוי ייכנס לבורסה גוף בינלאומי, והיא תהפוך לחלק מרשת בורסות בינלאומית - מה שיביא לשיפור ניכר במצבה ובתרומתה למשק הישראלי.

נויבך כבר סיים את החלק הראשון במתווה הנוגע לאופן חלוקת מניות חברת הבורסה בין חברי הבורסה הקיימים, אך נותר לו עוד לקבוע מהו שיעור המניות שיינתן לעובדי הבורסה כחלק מההליך. והרי כל שיעור מניות שיינתן לעובדי הבורסה כדי שלא יתנגדו להשלמת ההליך, יירד מחלקם של חברי הבורסה הקיימים.

ואולם, הנושא של קביעת אופן חלוקת מניות הבורסה אינו החלק היחידי, ואולי גם לא המרכזי, הדרוש לצורך השלמת הליך שינוי מבנה הבעלות בבורסה. לצד המהלך שהוביל נויבך, ושעדיין כפוף להבנות והסכמות עם עובדי הבורסה, ישנו המהלך לקידום המסגרת החוקית לשינוי מבנה הבעלות, באמצעות תזכיר החוק כאמור. את השינוי בחקיקה מובילה רשות ניירות ערך, תחת שר האוצר, שחתם מוקדם יותר השנה על תזכיר החוק האמור.

שינוי החקיקה - היעד של האוזר

מבחינת יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, השלמת המהלך לשינוי מבנה הבעלות של הבורסה היא מטרת על שתגדיר את כהונתו, כמו גם התרופה העיקרית שהוא מציע לטיפול בבעיית המסחר המגמגם בבורסה בתל-אביב.

זהו גם היעד המרכזי שהביא את האוזר לבקש הארכה לכהונתו כיו"ר הרשות - במהלכה לא הצליח לסיים את שינוי מבנה הבעלות בבורסה, ואת אופי פעילותה.

כך, בפברואר האחרון, ולאחר מספר חודשים של המתנה, שר האוצר משה כחלון נענה לבקשת האוזר והאריך את כהונתו לקדנציה נוספת של 3 שנים, נוסף על הקדנציה הראשונה בת 5 השנים בתפקיד. במקביל להודעה על הארכת כהונת יו"ר הרשות, שר האוצר גם פרסם את תזכיר החוק לשינוי מבנה הבעלות בבורסה, לאחר עיכובים ניכרים בקידום הנושא.

בלשכת שר האוצר וברשות ניירות ערך הסבירו בעבר כי הם מקווים ששינוי המבנה "יוביל לצמצום ניגוד העניינים המובנה הקיים כיום בין ניהול הבורסה ובין האינטרסים השונים של חברי הבורסה".

בנוסף, השינוי יוביל לאובדן הדומיננטיות של הבנקים בניהול הבורסה, ויתרום לעידוד התחרות על מקורות ההון בכלל ועל מתן אשראי בפרט, תוך הגדלת היצע מכשירי ההשקעה המוצעים לציבור.

חלוקת המניות בין חברי הבורסה לאחר בשינוי
 חלוקת המניות בין חברי הבורסה לאחר בשינוי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא יומן קורונה?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988