"לא נראה שיש רוכש שפוי שיהפוך חב' כרטיסי האשראי לבנק"

כך אמר היום בכנס דב קוטלר, לשעבר מנכ"ל ישראכרט ■ המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: הפיקוח על העמלה הצולבת יעבור לבנק ישראל

דב קוטלר / צלם: יחצ
דב קוטלר / צלם: יחצ

פרופ' אמיר ברנע ביקר היום (ב') את מסקנות ועדת שטרום שעיקריה פורסמו באחרונה, ואמר: "זה נראה שהולכים לעשות פה רק עוד רגולציה. גם רגולטור חדש לגופים החוץ-בנקאיים, וגם מישהו יצטרך לפקח על כל נושא ביטוח הפיקדונות שרוצים לקדם. עולה גם השאלה מה יכלול ביטוח הפיקדונות? האם הבנקים הגדולים יסבסדו את הקטנים? כך נוצרת יעילות כלכלית? לא ברור מה הולך לקרות פה. בינתיים זורקים ססמאות. אני מקווה שבדוח הסופי יהיו תשובות". ברנע אמר את הדברים בכנס בנושא היוזמות להגברת התחרות במערכת הפיננסית שערכו דלויט ומשרד עוה"ד מיתר בבורסה בת"א.

דב קוטלר - לשעבר מנכ"ל ישראכרט וכיום יו"ר iintoo, שהשתתף גם כן בפאנל - העריך כי הפרדת חברות כרטיסי האשראי לא תביא להורדת מחירים לציבור. "בתחזית האופטימית שלי המחירים לא יעלו. ראינו בוועדת בכר את רוכשי הנכסים מהבנקים מעלים מחירים, ורק לאחר התערבות הרגולציה המחירים ירדו. הרוכש המרכזי כיום של חברות כרטיסי האשראי הן קרנות השקעה שמצפות לתשואה שנתית של 25% על השקעותיהן. חברות כרטיסי האשראי יעילות יחסית, ולכן הדרך להשגת הרווחים תהיה להעלות מחירים", אמר קוטלר.

בפאנל דנו גם בהחלטת הוועדה שלא להפריד את כאל מדיסקונט. "אם החליטו שהפרדת כרטיסי אשראי טובה לצרכנים, היה צריך ללכת עד הסוף, ולהורות גם על הפרדת כאל. לא יכול להיות שהציבור יסבסד את חוסר היעילות בדיסקונט, זה צורם", אמר דוד ברוך, לשעבר מנכ"ל בנק ירושלים וכיום יו"ר קרן יסודות. קוטלר הוסיף: "המנצח של האירוע הזה הוא דיסקונט בזכות ההגנה שהם קיבלו עם השארת כאל בידיהם". אורי לוין, סגן בכיר למנכ"ל דיסקונט, ציין בנושא השארת כאל תחת בעלות הבנק: "דיסקונט הוא כיום עם נתח שוק של 15%. כדי להיות בשורה הראשונה, הבנק חייב להגדיל נתח שוק. צריך שחקנים חדשים ולאתגר את השוק, אבל השינוי יגיע מהשחקנים הבינוניים - מאיתנו. אם נדע להביא חידושים והיצע, אז הצרכן הישראלי ירגיש את זה".

באשר לשאלה אם חברות כרטיסי האשראי יהפכו לבנקים, קוטלר העריך שהדבר לא יקרה:"הבנקים נסחרים במכפיל של 0.7 על ההון, והבנקים מצפים לקבל מכפיל של לפחות 1 על חברות כרטיסי האשראי. לא רואה קונה הגיוני הופך את החברה הזו לבנק, מה שאוטומטית מוריד את השווי. לא נראה שיש רוכש שפוי שיעשה את זה, אולי מישהו מסין".

 

בכנס גם הופיעה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר. בפתח דבריה היא התייחסה למשבר הברקזיט. "הימים האחרונים הוכיחו שסערות קורות וסיכונים יכולים להתממש. זה מדגיש את החשיבות של יציבות פיננסית. הבנקים בישראל חזקים, והם נערכו למשבר מראש. עם זאת צריך להיות מוכנים גם לסיכונים שעוד יבואו", אמרה בר. המפקחת התייחסה לוועדת שטרום שאמורה לפרסם בקרוב את מסקנותיה הסופיות ולהפרדה הצפויה של חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים, ואמרה: "חברת כרטיסי אשראי יכולות להפוך לבנק בקלות יחסית. נעודד אותן להפוך לבנקים, אבל זה לא חובה; הן יכולות להיות שחקן בשוק האשראי החוץ בנקאי".

בר התייחסה גם לנושא העמלה הצולבת. מדובר בעמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות תמורת הזכות לסלוק אחת את השנייה. בפועל עמלה זו מהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. עד כה הפיקוח עליה היה של הרשות להגבלים עסקיים, שגם קבעה מתווה להורדתה, ושקלה אף להוריד אותה ל-0%. בר הודיעה כי הפיקוח על העמלה יהיה כעת רק בבנק ישראל. "העמלה הצולבת בכרטיסי האשראי תהיה 0.7% עד סוף שנת 2018, ולאחר מכן תיבחן מחדש לפי הנהוג בעולם, כאשר בנק ישראל יפקח על העמלה הזו", אמרה המפקחת.

דרור שטרום, העומד בראשות הוועדה לשיפור התחרות בבנקים, הופיע גם כן בכנס ואמר: "לחוסר התחרות במערכת הבנקאית יש השלכות חברתיות. העיוות הקיים במערכת הבנקאית הוא לא רק כלכלי, אלא גם חברתי. היו פערים גדולים בין עסקים גדולים לקטנים בנגישות להון, והפערים האלה עלולים להיות קטלניים. אני מקווה שמסקנות הוועדה יצמצמו אותם". שטרום ציין כי למרות שהיו חילוקי דעות במהלך העבודה של הוועדה, הייתה לחברים בה מוטיבציה רבה להביא למסקנות משמעותיות. "זו הפעם הראשונה זה שנים שראיתי כזו נחישות ולכידות לחולל כאן שינוי", הוא אמר.

הסכם קיבוצי בכאל: העובדים יקבלו מענק של 1.5 משכורות בגין מכירת מניות ויזה אירופה

חודשיים לאחר שהוכרז סכסוך עבודה בחברת כרטיסי האשראי כאל, הצדדים הגיעו להבנות וגיבשו הסכם קיבוצי חדש שיהיה בתוקף עד סוף שנת 2018. סוגיה מרכזית שהייתה במחלוקת בין הצדדים הייתה המענק שיקבלו עובדי החברה בגין מכירת מניות ויזה אירופה. באחרונה הודיעה ויזה העולמית כי תרכוש את מניות ויזה אירופה מידי חבריה בתמורה ל-20 מיליארד דולר בקירוב. מרבית הבנקים הישראליים הם בעלי מניות בוויזה, והם צפויים לקבל בתמורה למניות כמיליארד שקל. כאל צפויה לקבל בגין המכירה עד 446 מיליון שקל, ובמסגרת ההסכם יקבלו עובדי החברה מענק בסכום של 1.5 משכורות בגין המכירה.

זו הפעם הראשונה שעובדי חברה בישראל ייהנו ממכירת מניות שנעשית מחוץ לחברה ומחוץ לגבולות המדינה. נזכיר כי גם בחברת לאומי קארד דורשים העובדים לקבל מענק בתמורה למכירה, ואולם שם המקרה מורכב יותר, הואיל ובה בשעה שבכאל המניות היו בחברה עצמה, בלאומי קארד המניות נמצאות בחברה-האם - בנק לאומי.

ובחזרה להסכם בכאל - במסגרת ההסכם נקבע כי כ-1,400 עובדי החברה יקבלו מדי שנה תוספת שכר של 3.1% בממוצע לשנה, לעומת תוספת של 3.3% שהייתה עד כה. כמו כן בוטלו מענקי היובלות לעובדים הוותיקים. בדומה למתרחש ברוב הבנקים, גם בכאל יקדימו את העלאת שכר המינימום מוקדם מהמועד שנקבע במשק. שכר המינימום בחברה יעלה ל-5,000 שקל כבר בחודש יולי, בה בעת שבמשק הוא יעלה רק בינואר 2017. העובדים בעלי השכר הנמוך יותר, של עד 7,500 שקל, יקבלו תוספת גדולה יותר של 5% בממוצע לשנה. ההסכם כולל הטבות נוספות, בהן הגדלת ההפרשה של החברה לעובדים לקרנות הפנסיה וההשתלמות למקסימום של 7.5%, וכן עובדים שהם הורים יקבלו תוספת גני ילדים וקייטנות - בהתאם לגיל הילדים.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988