בנק ישראל יפקח גם על העמלה הצולבת בכרטיסי אשראי

העמלה הצולבת תישאר עד 0.7% עד סוף 2018 ומעריכים כי לא תרד משמעותית גם אחר-כך

חדוה בר / צילום: אוריה תדמור
חדוה בר / צילום: אוריה תדמור

בנק ישראל כמעט איבד באחרונה את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי במסגרת ועדת שטרום, בעקבות דרישות האוצר כי הפיקוח יעבור אל הרגולטור החדש שהאוצר צפוי להקים. אלא שבסוף של דבר, לא רק שבנק ישראל ניצח במחלוקת הזו והפיקוח נותר תחתיו, אלא שכעת מתברר שסמכויותיו בתחום יורחבו: הפיקוח על העמלה הצולבת יעבור מהממונה על ההגבלים העסקיים אל הפיקוח על הבנקים.

אתמול, בכנס של פירמת דלויט ומשרד עורכי הדין מיתר שעסק בהגברת התחרות במערכת הבנקאית, אמרה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "העמלה הצולבת בכרטיסי האשראי תהיה 0.7% עד סוף שנת 2018, ולאחר מכן תיבחן מחדש לפי הנהוג בעולם, ובנק ישראל הוא שיפקח על העמלה הזו", אמרה בר.

העברת הפיקוח על העמלה הצולבת מהממונה על ההגבלים לבנק ישראל אינה טריוויאלית. הטיפול בעמלת הצולבת היה נושא מרכזי בו טיפל הממונה על ההגבלים העסקיים הקודם, פרופ' דיויד גילה. עד היום, נקבעה העמלה בהסדר בין חברות כרטיסי האשראי והממונה - הסדר שנעשה תחת אישור בית המשפט. בפעם האחרונה שביקשה רשות ההגבלים להפחית את העמלה הצולבת, הפך הדבר לסאגה ארוכה בינה לבין חברות כרטיסי האשראי, שבסיומה נקבע מתווה מדורג להפחתת העמלה הצולבת, ולפיו היא ירדה באופן מדורג מיוני 2012 עד ליולי 2014 מ-0.9% ל-0.7%.

זאת ועוד, לפני כשנתיים גילה רצה להרחיב את סמכויותיו. ברשות ההגבלים העסקיים הכינו תיקון לתזכיר חוק ההגבלים העסקיים. במסגרת תיקון זה, ביקשה הרשות להעביר אליה את הסמכות הבלעדית לקבוע את העמלה הצולבת, ולא באמצעות הסדר עם חברות כרטיסי האשראי, ובמידת הצורך לאפשר לה גם לקבוע עמלה צולבת בגובה 0%. אלא שמאז עזב גילה את התפקיד, לאחר שהתפטר במחאה על מתווה הגז, והוחלף בעו"ד מיכל הלפרין. ככל הידוע, ההחלטה להעביר את הסמכות בנושא העמלה הצולבת אל בנק ישראל הגיעה ביוזמת רשות ההגבלים העסקיים.

כאמור, בהסדר הנוכחי, העמלה הצולבת תישאר עד 0.7%, ולאחר מכן בנק ישראל יקבע את גובהה. בקביעת העמלה החדשה צפויה בר, כאמור, להתחשב בנעשה בעולם, אך גם במצבן של חברות כרטיסי האשראי, שאמורות להיות מופרדות עד אז מהבנקים.

לבנק ישראל חשוב שחברות כרטיסי האשראי המופרדות יהיו גופים חזקים שיוכלו להתחרות בבנקים. כמו כן לא ירצו לראות בבנק המרכזי את הבעלים החדש של אותן חברות מעלה מחירים, כדי להשביח את השקעתו בחברה. לכן, לפי הערכות במערכת הבנקאית יימנע בנק ישראל מהורדה משמעותית (אם בכלל) בעמלה הצולבת, כדי לא לפגוע באיתנות הפיננסית של אותן חברות שאמורות להתחרות בבנקים וכדי שלא יעלו מחירים במקומות אחרים.

מאז החלה לרדת העמלה הצולבת, נשמעו טענות סותרות על השפעתה על השוק. בחברות כרטיסי האשראי אמרו כי ההורדה חילחלה לבתי העסק ולעמלת הסליקה הנגבית מהם, "התחרות הוחרפה והרווחיות בתחום נשחקה לרף לא הגיוני", אמר גורם באחת החברות. מנגד התקבלו לא מעט דיווחים, בעיקר מבתי עסק קטנים, כי חברות כרטיסי האשראי דווקא העלו את העמלה לרבים מהם.לפני כשבועיים פרסם הפיקוח על הבנקים את הדוח השנתי שלו, ולפיו הירידה בעמלה הצולבת גולגלה באופן מלא לבתי העסק. חשוב לציין כי ישנה שונות בגובה עמלת הסליקה בין בתי עסק קטנים לעומת בינוניים וגדולים. בעוד הגדולים משלמים בממוצע עמלה של 0.85% מהעסקה, העמלה של הקטנים היא 1.48% - 74% יותר. בדוח צוין כי בשנתיים האחרונות הצטמצם הפער בין בתי העסק.

עמלה צולבת

כרטיסי האשראי גובות תמורת הזכות לסלוק זו את זו. בפועל עמלה זו מהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי (העמלה הצולבת היא מעין מקבילה לדמי הקישוריות בסלולר). נציין כי עמלת הסליקה, היא העמלה המרכזית שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, וסך ההכנסות מעמלה זו עומד על מעל 2 מיליארד שקל בשנה.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988