אין מים

ברזי מים נעלמו מהרחוב ומתחנות רכבת אולי כדי לא לפגוע במכירת משקאות

שותים מהמזרקה שוויץ/ צילום:רויטרס
שותים מהמזרקה שוויץ/ צילום:רויטרס

ערב קיץ לח, תל אביב חוגגת "לילה לבן". תושב צעיר בן 8, ואחותו תושבת צעירה בת 10, מצטרפים לבני נוער, טף והורים בכיכר רבין למסיבת אוזניות עליזה. מפיזוז לפיזוז וכחום הלילה, תוקף את שני תושבינו צמא. בכיכר מחלקת נותנת חסות פחיות נוזל ממותק בסוכר ותחליפיו בחינם, אבל את טעמו גיבורינו לא אוהבים.

ליד תאי נוחיות יש ברז לשטיפת ידיים, אך השלט מזהיר: אסור לשתייה וגם לבישול. מאוכזבים, הם יוצאים לרחוב, למקום שהיתה בו פעם ברזייה, ומגלים שנעלמה. כדי לשתות מים הם יצטרכו לגשת לקיוסק, ולקנות ב-7 שקלים בקבוק קטן מפלסטיק, או לקנות במכולת ב-7 שקלים בקבוק גדול.

ברז פשוט של מי שתייה, שאפשר למלא בו בקבוק רב שימושי מהבית, קשה למצוא בערים. נסו להיזכר מתי נתקלתם במתקן שתייה במוזיאונים, בתיאטראות, במשרדי ממשלה, בבתי חולים ובפארקים.

תחרות מסחרית

בקיץ הישראלי, מים חופשיים לשתייה נחוצים לא פחות מהצללה מקרני השמש. למעשה מדובר במוצרים משלימים. כולם מדברים על צל, אבל צריך גם מים.

הציניקנים יטענו שהסיבה מסחרית: מים קרירים וצלולים בחינם, במתקן נוח ובמיקום בולט ומושך את העין, יפגעו ברווחי העסקים שמוכרים משקאות קלים, בקיוסקים ברחובות, ובדוכנים שזכו במכרזים בשטחי מסחר בבנייני ציבור.

נכון הוא שפה ושם יש ברזיות, אך לא ברור היכן הן וחלקן במצב תחזוקה ירוד. בתחנות רכבת למשל נמכרים בקבוקי מים קטנים תמורת 9 שקלים ליחידה (דמיינו אמא עם שלושה ילדים שיורדת מהקרון ורוצה לקנות לכל אחד מהם בקבוק שתייה). בתחנה יש גם "קולר" מהסוג הישן, אך הוא תמיד יוצב בפינה חבויה, מאחורי קיר, ואין סיכוי לדעת שהוא שם, ולא תמצא אותו בלי הנחייה מעובדי התחנה.

בחוצות הערים אפילו אין את מי לשאול. בניגוד לברזי שריפה, שהם אדומים ובולטים, ותקן מחייב להציבם במקומות רבים, ברז שתייה לפעמים יש בשדרה, ולפעמים לא, בגינות שעשועים יש, אבל לא בכולן, וברוב הכיכרות אין בכלל. עניין של מזל.

הפתרון

לו אני ראש עיר, הייתי מתקינה ברזי שתיה בכל הצטלבות, ולכל הפחות בכל הצטלבות עם רחוב מסחרי. אם כמות כזו יקרה מדי להקמה ולתחזוקה, לפחות הייתי מפזרת אותם בעיר לפי שיטה ברורה: למשל, ליד כל הבתים שמספרם 100, 200 ו-50, להבטחת פיזור סביר, ברחובות ראשיים ובינוניים.

אפשרות אחרת היא מתן תמריץ לעסקים מכל סוג, מבתי מרקחת ועד חנויות נעליים, שיבטיחו כוס מים בחינם לכל דורש. התמריץ יכול להיות פרסום על השירות. כך כולם מרוויחים: העירייה חוסכת תשתיות, התושבים מקבלים מים, והעסקים נהנים מחשיפה ותוספת לקוחות מזדמנים.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988