שחרור האישה נוסח הולנד: שיעורי רכיבה למהגרות ופליטות

עיריית אמסטרדם הכירה בבית הספר כמיזם חברתי ■ "הרכיבה מאפשרת ניידות זולה וזמינה, אבל חשוב מכך שנגזרת ממנה עצמאות ושחרור מסמכות הבעל"

מתוך הסרט "מאמה אגתה" / צילום: יח"צ
מתוך הסרט "מאמה אגתה" / צילום: יח"צ

"באמסטרדם, אפריקאים לא ירכבו על אופניים. הם מתביישים. בתרבות שלנו זו הוכחה שאתה עני", מסבירה אגטה פרימונג (Agartha Frimong), "על מי שהולך ברגל, אי אפשר לדעת. אולי יש לו כסף למכונית והוא לא משתמש בה? אבל אם אתה רוכב על אופניים, בטוח שאין לך כסף לקנות מכונית. אף אחד לא רוצה שחבריו בקהילה ידעו שזה המצב".

פרימונג, המוכרת בשם "מאמה אגתה", הקימה בדרום אמסטרדם לפני שנתיים בית ספר שבו מתאמנים מהגרים המתגוררים בעיר במיומנות הניידות ההולנדית הנפוצה - רכיבה על אופניים. היא משקיעה מאמצי שיווק במיוחד בקרב נשים. "בקהילות מהגרים יש הרבה מקרים של נשים התלויות בבעלים או באחים שלהן, ואפילו בילדים שלהן כדי להגיע ממקום למקום. הן לא נוהגות, ולכן צריכות לתת דין וחשבון ולהסביר לאן הן נוסעות ומה מטרת כל נסיעה. הרכיבה מאפשרת להם ניידות זולה וזמינה, אבל יותר חשוב מכך הוא שנגזרת ממנה עצמאות ושחרור מסמכות הבעל".

העירייה תרמה אולם

את בית הספר שלה הקימה פרימונג לפני כמעט שלוש שנים, ולדבריה עברו בו מאז קרוב לאלף תלמידות בגילאים שבין 12 ל-60 שקיבלו "תעודת רוכב אופניים". בתחילת הדרך השיעורים התקיימו בשטחים מאולתרים בעיר, שהשתנו והתחלפו מדי פעם. בינתיים, עיריית אמסטרדם הכירה בעסק שלה כמיזם קהילתי-אורבני, והסכימה לתמוך בה על ידי הקצאת אולם ציבורי שבו היא מלמדת את השיעורים הראשונים, לפני שיוצאים "לשטח", להתאמן ברכיבה באזורים עירוניים. בצוות ההדרכה שגדל בגלל הביקוש, עובדות כיום מדריכות שהן תלמידות עבר, זאת בנוסף לפריגור עצמה.

מחירי התחבורה הציבורית אינם זולים בהולנד, בוודאי עבור מי שמרוויחים סכומים נמוכים. היכולת לרכב חוסכת גם את הכסף שנדרש לנסיעה לעבודה, שעבור אוכלוסייה כזו הוא בעל משמעות. "זה חיסכון בכסף, וזה חינוך להתניידות בריאה ולפעילות גופנית, שאינה חלק אינטגרלי מהתרבות בקהילה האפריקאית", אומרת פריגור.

"העירייה הכירה בתרומה החברתית של העסק כי עשיתי את הבלתי ייאמן. אני הצלחתי לשכנע אוכלוסייה שנמנעה משימוש באמצעי תחבורה מתקדם מסיבות לא רלבנטיות, ולשחרר אותה מדעות קדומות. זו לא רק המיומנות עצמה, כלומר היכולת לרכב. הנשים המהגרות התגברו על הבושה והטמיעו ערכים שמקובלים בחברה שאליה באו ובה הן אמורות להשתלב. בית הספר שלי מצמצם פערים במובנים כלכליים ותרבותיים רחבים".

באיזו שפה נערכים השיעורים?

"זה אחד האתגרים: התלמידות דוברות בשפות שונות, לא דוברות הולנדית, ולפעמים אפילו אינן יודעות אנגלית. הן מגיעות מטורקיה, מאפגניסטן, מערים בסין, לפעמים גם מכפרים בספרד ובפורטוגל. העובדה שאנחנו לא דוברות שפה אחת, אינה מפריעה, אני חושבת שאפילו מעודדת קשר יותר אינטימי, כי מתקשרים בשפת הידיים והגוף, והרי הרכיבה עצמה היא פעולה גופנית. הן עולות על אופניים וצריכות להתחיל לרכב. הסברים במלים לא ממש היו יכולים לעזור כאן. תוך כדי השיעורים נולדת תקשורת מיוחדת עם כל תלמידה, תקשורת גופנית, כל מיני מלים בשפה שלה או בשפה שלי שבסוף הקורס שתינו מבינות".

פרימונג היא ילידת גאנה, בת 59, והוזמנה כדוברת לכנס השנתי של ITF - פורום התחבורה הבינלאומי שליד OECD שנערך בחודש שעבר בלייפציג, בגרמניה והתמקד השנה בפתרונות לתחבורה מקיימת.

בפאנל על תחבורת העתיד ישבה פרימוג לצד סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת העתיד "טסלה" (המכונית החשמלית שמפתחים בסן פרנסיסקו), ג'יי בי סטראובל. "שניכם נציגים של חדשנות", הציג אותם המנחה (בן מהגרים טורקים ללונדון בעצמו), "אתם מייצגים שתי התפתחויות מרכזיות בשינוי הרגלי התחבורה האורבניים הנוכחיים. מי מכם ינצח?".

"אני לא יודעת הרבה על טסלה", השיבה פרימונג. "אבל באמסטרדם נדמה לי שכבר ניצחנו".

פרימונג מככבת בסרט דוקומנטרי שנעשה על מפעל חייה, הנושא את השם הצפוי "מאמה אגתה", והיה מועמד לפרסים בתחרויות סרטים עצמאיים בינלאומיות.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988