הבנקים: להגדיר הפיקדונות כברירת מחדל ב"חיסכון לכל ילד"

הבנקים הביעו ביקורת קשה על הדוח שהאוצר הפיץ בנושא וטענו כי היעדר התייחסות ראויה למרכיב הסיכון בהפניית כספים לקופות גמל אינה מקצועית ומטעה את הציבור באופן מודע

משה פרל / צלם: תמר מצפי
משה פרל / צלם: תמר מצפי

הבנקים רוצים להיות חלק מברירת המחדל בבחירת ההורים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" של משרד האוצר. ל"גלובס" נודע כי באחרונה העבירו הבנקים, באמצעות איגוד הבנקים, מסמך ובו השגותיהם על התוכנית - וזו בקשתם המרכזית. הבנקים נפגשו בעניין זה עם אנשי האוצר בשבוע שעבר. גורמים שנכחו בפגישה ציינו כי הבנקים הביעו ביקורת קשה על הדוח שהאוצר הפיץ בנושא, וטענו שהיעדר התייחסות ראויה למרכיב הסיכון בהפניית כספים לקופות גמל אינה מקצועית, ומטעה את הציבור באופן מודע.

נזכיר כי במסגרת תוכנית חיסכון לכל ילד, שאותה מקדם שר האוצר משה כחלון, המדינה תפתח בעבור כל ילד תוכנית חיסכון ותפקיד בה 50 שקל בחודש עד גיל 21 (עם תחנת יציאה בגיל 18). ההורים יוכלו להוסיף כספים לחיסכון. תוך כמה שנים צפויים להצטבר חסכונות בכ-25 מיליארד שקל, ולכן נלחמים הבנקים על הזכות לנהל כמה שיותר מאותם כספים.

כאמור, לפי המתווה הנוכחי ברירת המחדל להשקעת הכספים תהיה בקופת גמל, ורק אם ההורים ידרשו זאת, הכסף יועבר לפיקדון בנקאי. באוצר בחרו רק באפיק קופות הגמל, שכן לפי נתונים שהציגו התשואה בקופת הגמל לאורך 18 שנה גבוהה יותר מזו שבפיקדון הבנקאי. בבנקים חולקים על הקביעה החד-משמעית הזו. "כאשר מדובר בפיקדון ל-18 שנה, הבנק יציע ריבית גבוהה של 3% בשנה. כבר כיום, בפיקדונות לטווח ארוך מוצעת ריבית גבוהה", אמר גורם באחד הבנקים.

במסמך מבקרים הבנקים את העדפת האוצר להשקיע את הכספים בקופת גמל, ואומרים כי הם מתעלמים מרמת הסיכון - מה שמעוות את מסקנתם: "אנו חולקים על הקביעה במסמך האוצר, שלפיה המנגנון המיטבי לניהול החיסכון הוא באמצעות השקעת הכספים בשוק ההון. ניתוח האוצר של התשואות באפיקים השונים אינו מתחשב בגורם הסיכון. בעולם המימון, כידוע, ניתוח תשואות מתייחס בהכרח גם לרמת התנודתיות ולרמת הסיכון של ההשקעה. התייחסות רק לאחד משני הפרמטרים האלה מעוותת את התמונה", נכתב במסמך של האיגוד, שבראשות משה פרל.

זאת ועוד, במסמך נכתב: "גם אם לאורך תקופה ארוכה, התשואה הממוצעת בשוק ההון עשויה להיות גבוהה יותר, הרי שעבור כל ילד, המשתנה הרלוונטי הוא לא התשואה הממוצעת, אלא סכום הכסף הספציפי שיעמוד לרשותו בגיל 18 או 21. אם דווקא בשנה שבה יגיע הילד הזכאי לגיל הפדיון תהיה ירידה משמעותית בשווקים, הוא יפסיד חלק משמעותי מכספי החיסכון".

באיגוד הבנקים גם עוקצים את העובדה שהאוצר הסתמך בין היתר על המצב בבריטניה בעת קביעת מתווה תוכנית החיסכון וכותבים: "התוכנית בבריטניה, כפי שהיא מתוארת בפרק ההשוואה הבינלאומית במסמך האוצר, כבר אינה קיימת, לאחר שהוחלפה ב-2011 בתוכנית אחרת". לדברי האיגוד, לפי התוכנית החדשה בבריטניה, היא מאפשרת בחירה בין פיקדון לחיסכון בשוק ההון, ובשנים 2014-2015 הופקדו 70% מהכספים בפיקדונות ורק 30% הושקעו בשוק ההון. בבריטניה ניתן להורים חופש בחירה אמיתי בין השקעת כספי חיסכון של הילדים בפיקדונות להשקעתם בשוק ההון. הדוגמה הזו ממחישה באופן אותנטי במה בוחר רוב הציבור, כשנותנים לו לבחור: בפיקדונות".

עוד נציין כי באיגוד הבנקים גם מתנגדים לכך שניתנו רק 60 יום להורים להחליט היכן יושקע הכסף. "פרק זמן כל-כך קצר איננו מאפשר להורים לבצע בחירה אמיתית של מסלול החיסכון המתאים להם. ספק אם בחודשים הראשונים לאחר הלידה יתפנו ההורים לעסוק בשאלת החיסכון. מכיוון ומדובר בהחלטה בלתי הפיכה, להבנתנו יש לאפשר להורים פרק זמן של עד שנה לקבל החלטה באיזה אפיק להשקיע את הכסף", נכתב במסמך.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988