מהם שיקולי רשות ההגבלים בקביעת גובה עיצומים כספיים?

הרשות פרסמה היום להערות הציבור את הכללים שנועדו להתוות את שיקול-דעתה של הממונה בעת הטלת עיצום כספי המוטל על המגזר העסקי

מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה היום (ה') להערות הציבור טיוטה של הנחיות בדבר שיקולי הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, בקביעת גובה עיצומים כספיים.

על-פי הטיוטה, הכללים שבגילוי דעת נועדו להתוות את שיקול-דעתה של הממונה בעת קביעת סכום העיצום הכספי ולהקנות מידה מספקת של ודאות למגזר העסקי, תוך שמירה על יכולתה של הממונה לקבוע עיצום התואם את נסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה. 

על-פי גילוי הדעת, קביעת סכום העיצום תתבצע ב-4 שלבים: שלב ראשון: קביעת גובה העיצום המרבי האפשרי; שלב שני: הממונה תקבע את חומרת ההפרה בהתבסס על נסיבות העניין (בדגש על מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור); שלב שלישי: הממונה תיבחן את חלקו של המפר בהפרה, מידת השפעתו על ביצועה ופעולות שנקט להפסקתה או מניעת הישנותה; שלב רביעי: ייבחנו נסיבות חיצוניות להפרה, לדוגמה קיומן או היעדרן של הפרות קודמות של המפר ונסיבותיו הייחודיות, ככל שקיימות.

על-פי גילוי הדעת, הממונה תקבע את סכום העיצום הכספי בכל מקרה נתון על-פי המתווה המתואר להפעלת שיקול-דעת הממונה הקבוע בחוק, בשים לב למכלול נסיבותיו הייחודיות של המקרה. 

סמכות הממונה על ההגבלים העסקיים להטיל עיצומים כספיים נוספה לחוק ההגבלים העסקיים ביולי 2012, והיא מאפשרת לו להטיל עיצומים כספיים בגין מגוון רחב של הפרות של חוק ההגבלים העסקיים. במאי 2012 חוקקה הכנסת תיקון לחוק ההגבלים העסקיים, המעניק לממונה סמכות להטיל עיצומים כספיים עד גובה של 8% ממחזור המכירות של החברה, אך לא יותר מאשר 24 מיליון שקל. לגבי מפר שמחזור המכירות שלו נמוך מ-10 מיליון שקל וכן לגבי מפר שהוא יחיד, החוק קובע תקרת עיצום של 1 מיליון שקל.

ביולי 2012 פירסמה הרשות גילוי דעת המפרט את אמות-המידה לשיקול-הדעת בקביעת גובה העיצום, וגילוי הדעת הנוכחי אמור להחליף את אותו מסמך ומתבסס על הניסיון שנצבר ברשות מאז קבלת הסמכות.

מאז הוענקה לממונה הסמכות להטיל עיצום כספי, הוטלו עיצומים במספר מקרים על חברות במשק. בין היתר, ב-2014 הטיל הממונה על ההגבלים העסקיים הקודם, פרופ' דיויד גילה, על תנובה ועל טיב טירת צבי עיצום כספי בגובה 1.04 מיליון שקל בשל היותן צדדים להסדר כובל מבלי שזה קיבל את אישור מערך ההגבלים העסקיים. החלק הגדול בקנס, 800 אלף שקל, הוטל על תנובה, ואילו על טירת צבי הוטל קנס של 240 אלף שקל. 

כמו כן, בדצמבר אשתקד קנסה רשות ההגבלים העסקיים את נמל אשדוד ב-9 מיליון שקל, בטענה כי הנמל ניצל את מעמדו המונופוליסטי לרעה כאשר העניק ליבואני הרכב המרכזיים הנחות התפורות באופן אישי לכל יבואן, והעניש אותם על אי-הגעה ליעדים שנקבעו להם - ובכך פגע ביכולת של נמל חיפה להתחרות. עוד החליטה הרשות להטיל עונש בגובה 20 אלף שקל על בכירים לשעבר בנמל - מנכ"ל הנמל, שוקי סגיס, וסמנכ"ל הלקוחות, אלי בר-יוסף. מדובר בפעם הראשונה שהרשות הפעילה את סמכותה להטיל עיצומים אישיים על מנהלים.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988