גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין צמיחה בלי הגדלת גירעון

ישנם מקרים שניתן לשחרר קצת את הרסן, כל עוד הסיבות לכך ראויות

ממשלת ישראל אישרה בשבוע שעבר את עקרונות תקציב המדינה לשנים 2017-2018. מעיון ראשוני, אני סבור כי אין בתקציב מסר חיובי ומזור ממשי לבעיות המרכזיות של ישראל בתחום הכלכלי-חברתי בכלל ולעידוד הצמיחה בפרט. יש בתקציב הרבה סיסמאות וקלישאות ואתנן לכל השותפות הקואליציוניות.

התקציב בנוי, בין השאר, על פי השקפת העולם הכלכלית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השונה במהותה מזו של שר האוצר משה כחלון. בעוד הראשון דוגל מאז ומתמיד בעיקרון כי מסים גבוהים פוגעים בצמיחה וביוזמות, לפי האג'נדה הרובין-הודית של השר כחלון, יש להיטיב עם השכבות החלשות על חשבון העשירונים העליונים.

איני מלין חלילה על מדיניות מיטיבה זו. אכן יש לה מקום, וצריך להקטין פערים ולצמצם את האי השוויון החברתי, אולם מדיניות זו אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים ולפיהם חמשת העשירונים התחתונים בישראל כלל אינם משלמים מסים, כך שהפחתתם אינה רלוונטית לשכבות אלה ולא תועיל להן.

שיעורי מס גבוהים לא רק שאינם הדרך להגדיל את הכנסות המדינה אלא הם אמצעי הבולם את צמיחתו של המשק! אני סבור כי תכנון ובנייה מושכלת של תקציב המדינה בתקופה בה שוררת האטה כלכלית משמעותית לא ראוי שיהיה מושתת על מדיניות פיסקלית מצמצמת, אלא להיפך.

שיעורי הצמיחה בשנתיים האחרונות מדשדשים ועומדים על כ-2% מהתוצר ואף נמוך מכך, ושיעור כזה מהווה למעשה צמיחה שלילית של התוצר הלאומי, היות שהגידול באוכלוסייה לבדו מביא לצמיחה של כ-2% בתוצר.

ראוי לציין כי מאומדן ראשוני של הלמ"ס עולה שהמשק הישראלי צמח ברבעון השני של השנה ב-3.7%, בין השאר בשל התחזקות השקל, האבטלה הנמוכה והעלייה בצריכה הפרטית, שבה הוכללה לראשונה הצריכה הפרטית באינטרנט. אני מקווה כי נתונים אלה מצביעים על תחילתה של מגמה חדשה ואינם תופעה חד פעמית.

ניהול משק המסתמך גירעון גבוה ומתמשך אינו דבר נכון, אולם ישנם מקרים בהם ניתן לשחרר קצת את הרסן ולקבוע יעד גבוה יותר של גירעון, כל עוד הסיבות לכך ראויות. קרי, בשעה שהמשק מצוי בפתחו של מיתון, מן הראוי להעלות את רף הסיכון ולהגדיל את יעד הגירעון, תוך שמביאים בחשבון שהדבר נעשה על חשבון העתיד ובתנאי שהפעולות שיינקטו וההשקעות שיושקעו תהיינה מחוללות צמיחה. עלינו להיות ערים גם לעובדה שכיום אנו נמצאים בתקופה בה שיעורי הריבית בארץ ובעולם שואפים לאפס ולפיכך נטילת הלוואות לטווח קצר אינה כרוכה בנטל של תשלומי ריבית כבדים בעתיד.

זה מה שחסר לי בתקציב. איני מוצא בו את ההשקעות העתידיות הללו. אין בתקציב גם כל מסר ואופק למגזר העסקי, ויתר על כן - לחברות ויזמים מקרב ה-Middle Market. אותם יזמים, אשר מקימים חברות, מספקים מקומות תעסוקה ולוקחים סיכונים, הם הקטר שמוביל את הרכבת הכלכלית בישראל.

ברי לכל כי במשק הישראלי שוררת רמת ודאות נמוכה, הן מסיבות גיאופוליטיות והן מסיבות רגולטוריות. עודף הרגולציה במחוזותינו נובע מגחמות אישיות ומתחרות בין הרגולטורים מי ייזום יותר שינויים ומי יטביע יותר את חותמו ויירשם בהיסטוריה כאיש חזון.

היצוא כבר לא חזות הכול

לכאורה, שורת הצעדים שרוצה להחיל שר האוצר, כגון הפחתה מדורגת של מס החברות והפחתת נטל המס על יחידים מקרב שכבות הביניים, תואמת את הנסיבות הקיימות. מס החברות עומד כיום על 25%. על פי התוכנית, הוא עתיד לרדת באופן מדורג ל-24% בשנת 2017 ול-23% ב-2018. יש לברך על יוזמה זו, בתנאי שזוהי תחילתה של מגמה ליישור קו עם שיעורי מס החברות במדינות ה-OECD ולא גימיק חד פעמי.

מנגד, אני מצר על העובדה כי בחוק ההסדרים אמורה להינתן סמכות לרשות המסים לראות ברווחים של חברות שלא חולקו כאילו חולקו כדיבידנד ולמסות אותם בשיעור של 30%. תמוהה בעיני העובדה כי השארת רווחים בפירמה הפכה בימינו ל"אויב". האינטרס של המשק הוא שכל פירמה תשאיר בידיה רווחים בלתי מחולקים כדי להשקיע ולצמוח. זה צעד דרקוני ולא ראוי, שעלול לפגוע בחירות העסקית של אותן חברות. אין זה מתפקידה של רשות המסים להתערב בשיקוליה העסקיים של הפירמה.

צעדים כגון אלה פוגעים באמון הציבור ועלולים להוביל לחיפוש השקעות בניכר ולבריחת מוחות. כאחד מהצעדים מחוללי הצמיחה ראוי לחוקק הוראות שעה שתעניק תמריצים לקליטת עובדים חדשים ובייחוד במגזרים מסוימים, להתיר פחת מואץ על השקעות ומס מופחת לתאגידים שיקימו מפעלים באזורי הפריפריה ולא רק לאלה המייצאים לחו"ל.

יצוא הוא מרכיב חשוב בכלכלה של כל מדינה, אך הקונספציה ששררה בשנות השישים והשבעים אינה רלוונטית היום, היות שבידי בנק ישראל יש יתרות מט"ח של כ-100 מיליארד דולר. הנחת העבודה שהייתה בעבר, לפיה היצוא הוא חזות הכל, השתנתה. לסיכום, בהצעת התקציב ל-2017-2018 אין כל מסר של התחדשות. התוכנית מנסה לאזן בין האינטרסים הרבים ואינה מביאה בשורות חדשות למשק בכלל ולמגזר העסקי בפרט. לצערי כבר הורגלנו לכך כי מה שהיה הוא שיהיה.

הכותב הוא שותף-מנהל בפירמת RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח, נשיא לשכת רו"ח לשעבר

עוד כתבות

שלמה פיוטרקובסקי ויגאל ארנון ב 2006 / צילום: קובי קנטור

פיוטרקובסקי ישלם עוד כ-9 מיליון ש' ליורשות של ארנון בגין מניות סלקום

הסכסוך בין עו"ד יגאל ארנון המנוח לבין שלמה פיוטרקובסקי על הבעלות ב-1% ממניות סלקום מגיע לסיומו: לאחר שב-2009 נקבע כי פיוטרקובסקי יעביר לארנון את המניות שאותן החזיק בנאמנות עבורו וכן 60 מיליון שקל בגין דיבידנדים עליהן - קובע העליון כעת כי עליו להוסיף גם הפרשי ריבית והצמדה

כרמי יין שניזוקו ממזג האויר / צילום: אורון שמאי קנט\הקרן לנזקי טבע בחקלאות

כבר לא גשמי ברכה: תנודות האקלים מאיימות על עתיד החקלאות

גשמים חזקים, סופות ברקים וסערות חזקות - התנודות במזג האוויר מסבים נזקים כלכליים עצומים לחקלאות בכל העולם וגם בישראל ● בשירות המטאורולוגי אמנם לא מזהים בישראל מגמה מובהקת מבחינת משטר הגשמים, אבל דיווחי המבטחים על פיצויים לחקלאים מעידים על הנזקים הרבים

סוחרים צופים בנאומו של יו"ר הפד ג'רום פאואל לאחר החלטת הריבית / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות; המשקיעים נרגעו - הריבית לא צפויה לעלות ב-2020

יו"ר הפד פאוול לא הפתיע את השוק והותיר את הריבית ללא שינוי; רומז: לא יחולו שינויים בריבית גם בשנה הבאה ● מניית ארמקו הסעודית, החברה בעלת השווי הגבוה בעולם, זינקה ב-10% ביום המסחר הראשון שלה בריהאד

סקר הסקרים

סקר הסקרים: שעות ספורות לפיזור הכנסת, כחול לבן פותחת פער על הליכוד

הכנסת ה-22 צפויה להתפזר הלילה, ומדינת ישראל תלך לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר לקראת עוד מערכת בחירות סוערת

יצחק תשובה / צילום: תמר מצפי

תשובה נפרד מ"הפרה החולבת" של קבוצת דלק: השלימה מכירת מניותיה בדלק רכב ביותר מ-400 מיליון שקל

בתוך מספר ימים מכרה דלק 22.5% ממניות יבואנית הרכב שבשליטת גיל אגמון ברווח של 117 מיליון שקל ● אחרי שזינקה בתחילת השבוע, מניית דלק רכב מוסיפה להתחזק והיום עלתה בעוד 6%

מריוס נכט - תמר מצפי

החברות Verbal ו-Helthymize מתאחדות ומגייסות 9 מיליון דולר בהובלת קרן aMoon

החברות שפיתחו טכנולוגיות לאבחון מחלות על בסיס שינויים בקול האנושי ימוזגו לחברה אחת ששמה ייקרא Vocalis ● את הגיוס תוביל קרן הון הסיכון למדעי החיים aMoon בהובלת מריוס נכט

ירון רצון, מנכ"ל וממייסדי קנביט / צילום: יחצ

בכירים לשעבר בקנביט במרכז חשדות הרשות לשימוש במידע פנים

רשות ניירות ערך חוקרת חשדות לעבירות של שימוש במידע פנים, במסגרתה נחקרו נושאי משרה בחברה בעבר ובהווה ● בין הנחקרים היו המנכ"ל לשעבר בשלד, ירון רצון, ושרון אדיב

מתניהו אנגלמן / צילום: אתר המלג

בכירים במשרד המבקר עולים להתקפה: "דוח הגירעון נכתב ברוח המפקד"

לדברי הגורמים, היו במשרד חילוקי דעות בשאלה אם משרד האוצר כשל בהתנהלותו סביב הגירעון ואם הדוח צריך לכלול המלצות

דונלד טראמפ ושר המשפטים ביל באר / צילום: ארין סקוט, רויטרס

מה מדאיג את הרפובליקנים לקראת בחירות 2020?

עו"ד מארק צל, יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, משוכנע שהנשיא טראמפ עושה עבודה נהדרת, חושב שהמועמדים הדמוקרטים חלשים, ובכל זאת לא ישן טוב בלילה ● השבוע בפודקאסט "המדריך לטראמפיסט": כשחצי ציבור שונא את הנשיא שאתה אוהב ● האזינו

פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר

התוכנית של האוצר נחשפת: אגרת גודש ביד האחת, עידוד מכוניות פרטיות ביד האחרת

לפי התוכנית, ההכנסות מאגרת הגודש, שיעמדו על 1.5 מיליארד שקל בשנה, ישמשו להוזלת אגרת רישוי הרכב לנהגים ולהעלאת התקציבים לתחבורה הציבורית ● באוצר שוקלים גם למסות שווי השימוש בחניה

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

קנביט במזכר עקרונות לשת"פ אסטרטגי עם חברת תרופות גרמנית

ההסכם כולל השקעה של 1.8 מיליון דולר לפי שווי של 350 מיליון שקל, פרמיה של 52% על מחיר השוק

עבודות על תחנת קרליבך של הרכבת הקלה / צילום: איל יצהר, גלובס

האוצר נגד הכלכלה: פעל ללא סמכות לעצור את מכרזי הרכבת הקלה

משרד האוצר הבהיר היום כי אין משמעות משפטית לנסיונו של משרד הכלכלה לעצור את מכרזי הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה ● משרד הכלכלה ביקש לעצור את המרכזים לאחר שבקשת הפטור מרכש גומלין שהגישה נת"ע נדחתה

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

הזמן תם: ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה

(עדכונים שוטפים) - כדי למנוע תאריך בחירות על חג פורים, 10 במרץ, חברי הכנסת חייבים להצביע בעד חוק פיזור הכנסת ולתקן את מועד הבחירות ל-2 במרץ 2020 ● המשך החקיקה יבוצע אל תוך הלילה, אך בינתיים הדיונים על ההסתייגויות מעכבים את ההצבעות

חיים צוף, מבעלי השליטה באקויטל / צילום: רוני שיצר

ערן לנדנר - בנה של היועצת שהתעשרה מגילוי הגז ב"תמר" - מונה למנכ"ל אקויטל

ערן לנדנר מונה השבוע לתפקיד המנכ"ל של חברת ההחזקות אקויטל ודירקטוריון החברה הבת, נפטא ● לנדנר יחליף בתפקידי המנכ"ל את ערן סער, שהתפטר לאחרונה לצורך מינוי כמנכ"ל החברות אי.די.בי ודיסקונט השקעות

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 10 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 6 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

סופית: תאגיד השידור פורש מוועדת המדרוג; "מדידה מיושנת ולא מתאימה"

בתאגיד טוענים כי המדידה של ועדת המדרוג מיושנת ולא מתאימה לתאגיד הציבורי ● רוני ארן, מנכ"ל ועדת המדרוג: "הפרישה לא תפתור את נתוני הצפייה של כאן 11. הרעיון שגוף שידור ציבורי ידווח בעצמו על תוצאותיו לא קיים בשום מקום בעולם"

חדוה בר/ צילום איל יצהר

חדוה בר: "הביג-טק ייכנסו לפיננסים בישראל וישנו את מערכת הבנקאות המקומית"

המפקחת על הבנקים הציגה בכנס של דלויט את חזונה לעתיד הבנקאות ולהשפעות הטכנולוגיה על הענף הפיננסי ● לדברי יו"רית רשות ני"ע ענת גואטה, התפיסה החדשה לגבי הטכנולוגיה והבנקאות "מאפשרת שיתופי פעולה בין בנקים מסורתיים לבין חברות פינטק וספקי תוכנה אחרים"

תלונה לוועדת האתיקה אינה לשון הרע / צילום: shutterstock

השליח שנטען ששיקר, חצי מיליון השקל שלא שולמו לעובד הזר ופסק הדין שבוטל אחרי 6 שנים

בינואר 2014 חויב י' לשלם למעלה מחצי מיליון שקל לעובד זר שטען כי הועסק בתנאי עבדות ● 6 שנים לאחר מכן טען המעסיק: לא קיבלתי מעולם את התביעה, את הזימון לדיון וגם לא את פסק הדין ● בדיון התגלה: השליח הורשע בעברו בשורת עבירות מרמה וזייף עשרות רבות של "תצהירי מוסר"

סיבוס חוברת ל-Wolt במלחמה מול תן ביס / צילומים: שלומי יוסף

התחרות על ארוחת הצהריים מעלה הילוך: סיבוס חוברת לוולט במלחמה מול תן ביס

ספקית שירותי ההסעדה סיבוס חוברת לאפליקציית משלוחי האוכל Wolt, כדי לחזק את כוחה בתחרות מול החברה החזקה בתחום - תן ביס, וכדי לקצר את זמן המשלוחים לחצי שעה בממוצע • בנוסף, ל"גלובס" נודע כי Wolt מרחיבה את שירותיה גם לראשל"צ ולפ"ת

מאיר פלשתייב ז"ל / צילום: תמונה פרטית

שנה וחצי לאחר תאונה קטלנית באתר בנייה בחולון: כתבי אישום נגד בעלי חברת הבנייה

כשנה וחצי לאחר שמאיר פלשתייב נהרג כתוצאה מקרשים שנפלו מאתר בנייה בחולון ופגעו בו, הוגשו כתבי אישום נגד גורמים בחברת הבנייה שבנתה פרויקט במסגרת תמ"א 38, בגין גרימת מוות ברשלנות