הסכם הסיוע עם ארה"ב נחתם - הגדול ביותר אי-פעם

בטקס החתימה קראה סוזן רייס שוב לפיתרון של שתי מדינות, וכן הדגישה כי החבילה תיצור מקומות עבודה רבים יותר בארה"ב ■ תא"ל נגל: אי-אפשר היה לקוות להסכם טוב יותר

מטוס קרב, F-35 לוקהיד מרטין, חיל האוויר, צה"ל / צילום: וידאו
מטוס קרב, F-35 לוקהיד מרטין, חיל האוויר, צה"ל / צילום: וידאו

לאחר שורה ארוכה של דיונים אינטנסיביים, שהחלו לצמוח למעשה בעקבות ביקורו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בישראל לפני שלוש שנים, חתמו הערב (ד') ארה"ב וישראל על מזכר ההבנות שמשמש בסיס לגאלי לחבילת הסיוע האמריקאית החדשה.

זו חבילת הסיוע הגדולה ביותר שהעניקה ארה"ב אי-פעם למדינה זרה - 38 מיליארד דולר לאורך עשר שנים. ישראל מתוכננת אפוא לקבל 3.8 מיליארד דולר בשנה. 3.3 מיליארד מיועדים לרכש צבאי בארה"ב בלבד, וחמישה מיליארד דולר לפיתוח מערכות הגנה מפני טילים.

בטקס, שנערך באולם האמנות (Treaty Room) בסטייט דיפרטמנט, בוושינגטון, חתמו על המסמך תא"ל יעקב נגל, הראש בפועל של המטה לביטחון לאומי, ותומאס שנון, תת שר החוץ האמריקאי לעניינים פוליטיים. סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי בבית הלבן, ושגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, נכחו באירוע.

בנאום קצר אמרה רייס, כי לא היה שום ממשל בתולדות ארה"ב שעשה כל כך הרבה למען ישראל כמו ממשל אובמה. "מיומו הראשון בבית הלבן פעל אובמה לתת לישראל את כל מה שהיא זקוקה לו כדי לאפשר לה להגן על עצמה". בשמונה שנות ממשלו, קיבלה ישראל 24 מיליארד דולר כסיוע צבאי. היא הדגישה, שמזכר ההבנות מקנה לישראל ביטחון, ודאות ויציבות של מסמך כתוב וחתום, ללא תלות במו"מ עם הזרוע המבצעת והזרוע המחוקק מדי שנה.

רייס ציינה, שחבילת הסיוע החדשה גדולה משמעותית מהחבילה הקיימת והדבר יבטיח שלישראל תהיה כל התמיכה שהיא זקוקה לה כדי להגן על עצמה ולשמר את היתרון האיכותי של צה"ל.

"בזמן שבו אנו מהדקים את החגורה, ונאלצים להתמודד עם קיצוץ רוחבי בהוצאות הממשל, ארה"ב החליטה בכל זאת להגדיל את מחויבותנו לסייע לישראל", היא הוסיפה. "זה לא מקרה. "זו תזכורת למחויבות הבלתי ניתנת לערעור של ארה"ב לביטחון ישראל".

"מזכר ההבנות הזה אינו טוב רק לישראל; הוא טוב גם לארה"ב", הדגישה היועצת לביטחון לאומי. "ביטחון ישראל וביטחון ארה"ב קשורים זה בזה. כאשר בעלות בריתנו ושותפותינו בטוחות יותר, גם ארה"ב בטוחה יותר. יתר על כן, ידידינו בישראלים יוכלו עתה לקנות יכולות מתקדמות יותר שמיוצרות בארה"ב, ודבר זה יביא ליצירת מקומות עבודה רבים יותר בארה"ב. כמו היבטים רבים אחרים ביחסים ביננו, המזכר הזה הוא WIN-WIN.

"אנו מחויבים לבטחון ישראל בטווח הארוך ולכן חתמנו על ההסכם הגרעיני עם איראן, שחוסם לפניה כל דרך לפיתוח גרעיני", אמרה רייס. "זו גם הסיבה לכך שאנו מוסיפים לדחוף לפיתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות שתי מדינות לשני עמים. כפי שאמר הנשיא אובמה, הדרך הטובה ביותר לכך שישראל תוסיף להיות דמוקרטית ויהודית - היא פיתרון שיביא לכך שמדינת ישראל ומדינה פלסטינית יחיו זו בצד זו בשלום ובביטחון".

"מאז היווסדה של מדינת ישראל, ארה"ב היתה תמיד ידידתה הטובה ביותר ושותפתה", אמרה רייס. "קשר זה שיצוק בברזל, נמשך מדור לדור, וחובק את כל הממשלים ואת שתי המפלגות הגדולות."

רייס אמרה, שאובמה והיא מתפללים לשלומו של הנשיא לשעבר, שמעון פרס, ש"בנה למעשה את מדינת ישראל" ושהיה מאדריכלי היחסים בין ירושלים לוושינגטון.

תא"ל נגל הודה בנאומו לנשיא אובמה ולממשלו, ובמיוחד לסוזן רייס וליעל למפרט, שעמדה בראש הצוות האמריקאי למו"מ על חבילת הסיוע החדשה.

בתדרוך לכתבים ישראלים לפני הטקס, אמר נגל, שישראל לא היתה יכולה לצפות להסכם טוב יותר בהתחשב באילוצי המסגרות התקציביות של ארה"ב. "אני מאמין שמה שקיבלנו היום היה המקסימום שהיינו יכולים לקבל במגבלות הכלכלה האמריקאית. אולי - וגם זה בספק - היינו יכולים לקבל עוד 100 מיליון דולר. לא יותר". הוא הדגיש, כי אין, כמעט "דברים שליליים במזכר החדש".

במענה לביקורת שנשמעת בישראל, שלפיה היה אפשר לקבל חבילת סיוע גדולה יותר לו המגעים עם ארה"ב היו מתנהלים ונסגרים בעיצומו של המו"מ בין וושינגטון לאיראן על ההסכם הגרעיני, אמר נגל: "לא היינו מקבלים הסכם טוב יותר גם אם היינו סוגרים בתקופה שבה האמריקאים התדיינו עם האיראנים. בשום שלב שהוא, לפני או אחרי החתימה על ההסכם הגרעיני, לא העלו הנציגים האמריקאים אף פעם סכום גדול יותר מ-3.8 מיליארד דולר. זו עובדה".

"אני מרגיש שנסגר מעגל, שהשגנו הישג חשוב ביותר", הוסיף נגל. "מי שחושב שהיה יכול להשיג הסכם טוב יותר, מוזמן לעשות את ההסכם הבא".

שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, שהשתתף בתדרוך, ציין כי יש חשיבות לכך שההסכם נחתם עם ממשל אובמה. הדבר מראה, לדבריו, שאפשר להתווכח עם נשיא זה או אחר, בלי לפגוע באיתנות היחסים בין שתי המדינות.

נגל שלל בתקיפות טענה שנשמעת בישראל, שלפיה ייפגעו עבודות הפיתוח בתעשיות הביטחוניות בישראל בגלל ביטול הנוהל הקיים, שלפי ניתנת למשרד הביטחון זכות להפנות כ-26% מסכום הסיוע כל שנה לתעשיות הביטחוניות הישראליות. "אפילו שקל אחד מהפלח שנועד לתעשיות הביטחוניות לא הוצא על עבודות פיתוח אלא על רכש של מוצרים, וגם זאת על פי אישור מארה"ב", אמר נגל.

האמריקאים הסכימו ליישם את גזירת ביטול הנוהל בהדרגה כדי לתת לתעשיות זמן זמן להסתגל למצב החדש. כפי שפורסם אתמול ב"גלובס", מדובר בתקופת גמילה נדיבה. נדל ציין, כי בעשור שיחל ב-2018, עדיין תקבל ישראל 5.6 מיליארד דולר להמרה לשקלים - כ-70% מהפלח ה"ישראלי" לפי מזכר ההבנות הנוכחי). הסכום ילך ויפחת בהדרגה מדי שנה, כשבשנה השביעית יונחת הגרזן בחוזקה. והנה הסכומים שתקבל ישראל כל שנה, החל ב-2018, בסדר יורד: 815 מיליון דולר; 805.3 מיליון דולר; 795.3 מיליון דולר; 785.3 מיליון דולר; 725.3 מיליון דולר - ובשנה השביעית מתחיל הקיצוץ האמיתי: 450.3 מיליון דולר, 250.3 מיליון דולר ובשנה העשירית - אפס דולרים.

הקיצוצים לא חייבים להביא בהכרח לגלי פיטורים בתעשיות הביטחוניות, הדגיש נגל. המון רעיונות מונחים על השולחן כיצד להיערך למציאות החדשה.

נגל הוסיף, כי האמריקאים דרשו מישראל מכתב נספח, שבו היא תתחייב לא לדרוש ולא לקבל תוספות לסיוע בשנתיים שנותרו לחבילת הסיוע הנוכחית מעבר לסכומים שנקובים במזכר ההבנות הנוכחי. אם נקבל יותר (בעקבות חקיקה של הקונגרס) נחזיר לאמריקאים את הכסף העודף, אמר נגל (השגריר דרמר ציין, שבעבר ישראל אכן החזירה כספים לממשל).

אשר לחבילת הסיוע החדשה, הצדדים הסתפקו בסעיף שקובע, שישראל וארה"ב לא יחרגו מהסכומים שנקובים במזכר ההבנה בכל הנוגע לפלח הסיוע הצבאי (FMS). אין שום התחייבות להחזיר לארה"ב סכומים שיחרגו מאלה שנקובים בהסכם (בעקבות חקיקה של הקונגרס). האם ישראל תחזיר כספים במקרה כזה? - נשאל נגל. תשובתו: דבר אתי כשזה יקרה.

לעומת זאת, מזכר ההבנה החדש מתיר לישראל לבקש מהקונגרס סכומי סיוע נוספים לפיתוח טכנולוגיות טילים (BMD) - כלומר מעבר ל-5 מיליארד דולר - במקרה של מלחמה.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988