גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכה טכנולוגית בבנקאות: תגובות לסדרת הכתבות על הבנקים

את מי משרתת המהפכה הטכנולוגית בבנקים, ומה עדיף - רובוט או יועץ השקעות אנושי?

בנקים, פינטק
בנקים, פינטק

המהפכה הטכנולוגית משרתת בעיקר את הבנקים / עו"ד רן גזית

ביוני 2014 פורסם מחקר שנערך בבית הספר לניהול ומימון של פרנקפורט, בית הספר לניהול של אוניברסיטת ניו יורק והאקדמיה לטרנספורמציה עסקית מיסודה של SAP, שעסק ביתרונות החדשנות הטכנולוגית לבנקים. המחקר, שהופיע תחת הכותרת Banking Study: The benefits of innovative information technology in the banking industry ,in turbulent times התבסס על ראיונות עם 20 מנהלים בדרג שלישי בהנהלות של בנקים בינלאומיים ועל 250 שיחות באמצעות האינטרנט עם מנהלים בדרג ניהול הביניים במוסדות שונים באירופה ובצפון אמריקה. מסקנתם של עורכי המחקר הייתה שבנקים יצטרכו להציע הזדמנויות ושירותים חדשים ללקוחות על ידי פיתוח אמצעים ומכשירים שיאפשרו את העצמת המידע, ובכך יאפשרו ללקוחות לקבל החלטות טובות. כך ייבנו מחדש האמון בין הבנקים ללקוחות ומערכת היחסים ביניהם.

המחקר מעלה שלושה לקחים עיקריים: הראשון הוא שהבנקים שיצליחו לצמוח מתוך ה"ניעור" שהתרחש בתעשייה יהיו אלה שתהיה להם גישה למידע אמין על הלקוחות שלהם, לרבות מידע על הצרכים שלהם ומה שמעניין אותם. המסקנה השנייה היא שניהול זהיר של הנתונים אינו רק חובה רגולטורית אלא חלק מהתהליכים ליצירת ערך, וככל שעיקרון זה ייושם, הרגולציה החדשה תוכל להפוך מנטל להזדמנות. המסקנה השלישית היא שיישום טכנולוגיה מתקדמת יכול לפתור את שחיקת הרווחים הנובעת מדרישות רגולציה ולענות על גידול דרישות השירות של הלקוח.

בהתאם לניתוח זה, שמסקנותיו אינן זרות לקברניטי הבנקים, נוקטים רוב הבנקים גישה של אימוץ טכנולוגיות חדשנות ומתן שירותים דוגמת פיקדונות ושירותי בנקאות שונים לאותם מיזמי פינטק, שבעצם יש בהם כדי לשרת את האתגרים העומדים בפניהם. עם זאת, הבנקים מודעים לכך שבמגזר העסקי פערי הידע והמידע אינם גדולים בעסקים הגדולים כפי שהם במשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, דבר שגורם לבנקים שלא לאמץ אותם מיזמי פינטק העוסקים בצמצום פערי הידע והמידע.

■ הכותב הוא יו"ר ומייסד Self-Raiting, פלטפורמה לניהול פיננסי וצמצום פערי מידע, מבוססת דירוג. 

זו לא הטכנולוגיה אלא מה שעושים בה / עו"ד תום דרומי-חכים

איך ייראה בנק בעוד 20 שנה? מה תהיה מערכת היחסים בין הגופים המספקים שירותים פיננסיים ללקוחותיהם בשנים הבאות? הניסיון להשיב על השאלה הזאת היום, בזמן שהטכנולוגיה משתנה באופן דרמטי אל מול עינינו, דומה לניסיון לתאר את הנוף בשיאה של רעידת אדמה. אין ספק שהטכנולוגיה תשפיע באופן משמעותי על המערכת הבנקאית, אבל האופן שבו היא תשפיע - לטובת הלקוחות או לטובת המשך ריפוד כיסיהם של הבנקים - אינו תלוי רק בטכנולוגיה, אלא בראשי המערכת, בפוליטיקאים ולא פחות מזה - בכל אחד ואחת מאיתנו.

את הטכנולוגיה יוכלו הבנקים לנצל כדי לצבור עוד כוח, כדי לאגור עוד מידע על לקוחות ועל חולשותיהם, כדי לנצל את החולשות הללו למכירת מוצרים פיננסיים שנחיצותם ללקוח מוטלת בספק. מנגד, הטכנולוגיה יכולה לשמש לדמוקרטיזציה משמעותית גם בעולם הבנקאות.

השינוי המתבקש ביותר בתחום היחסים בין הבנקים ללקוחותיהם הוא בתחום פערי המידע ובעקבות זאת פערי הכוחות. הטכנולוגיה הזמינה היום מאפשרת לבנקים, אם ירצו, לספק ללקוחותיהם הרבה יותר מידע רלוונטי ואף לסייע בידיהם להבינו. אלא ששימוש כזה בטכנולוגיה יחייב את הבנק לוותר על יתרונות שהוא מאמין שצבר בזכות ולא בחסד לאורך עשרות שנים. הוויתור על יתרון המידע הוא ויתור על פער כוחות בין הבנק ללקוח. ויתור כזה מתחייב גם מהדרישות ההולכות וגוברות של הלקוחות בכל תחומי החיים - אל מול הרופא במרפאה, אל מול המכונאי במוסך וגם אל מול הבנקאי. בנק קואופרטיבי שבו הלקוחות הם גם בעלי המניות יכול ליהנות מרוח גבית אדירה בזכות טכנולוגיות עדכניות לנושאי ניהול שיח, שיתוף במידע ותהליכי קבלת החלטות שיתופיים. טכנולוגיה יכולה להיות מנוף לשינוי חברתי, אם מחליטים להשתמש בה למטרה זו.

השאלה שצריכה להישאל בהקשר זה היא אם אנחנו מוכנים להיעזר בטכנולוגיה כדי לשנות מהותית את דרכינו. האם אנחנו מוכנים שלא לנצל את הטכנולגיה למציאת דרכים נוספות לסיפוק אותן תאוות שהביאו לישראל את המשברים האתיים והמוסריים של הבנקאות הישראלית ולעולם את המשבר הגלובלי של 2008?

טכנולוגיה שתקדם ניהול פיננסי שקוף יותר, קשוב ללקוחות, תאפשר לכוון את פעילותו באופן שיכלול מרכיב גבוה של אחריות כלפי הציבור. זוהי הטכנולוגיה שיש סיבה לחכות בציפייה לשילובה בבנקים ובאגודות האשראי מהדור החדש, בנקים ואגודות אשראי שבפעילותם היומיומית יגשימו את הערכים שהטכנולוגיה יכולה וראויה לקדם.

■ הכותב הוא מנכ"ל אגודת אופק, מייסדת הבנק החברתי הראשון בישראל. 

גם משקי הבית מניעים את הלוואות ה-P2P / ירון סבאן

מימון עמית-לעמית (Peer-to-Peer) באינטרנט הוא אחד התחומים המדוברים ביותר בפינטק, ובצדק. עדות מוחצת לכך קיבלנו בחודש שעבר, כשחברת המחקר Technavio פרסמה מחקר הסוקר את שוק ה-P2P העולמי במגזר ההלוואות. על פי האנליסטים, ענף זה צפוי להשיג קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של יותר מ-53% בשנים 2016 עד 2020. אחת הסיבות לכך, לדברי עורכי המחקר, היא שעסקים קטנים ובינוניים מגבירים את הביקוש שלהם להלוואות מקוונות מסוג זה.

במבט מדויק יותר ניתן להבחין שלא רק עסקים קטנים ובינוניים מניעים את מימון העמית-לעמית, אלא גם משקי הבית. יתרה מזאת, בשל היחס הדומה ששני ציבורים אלה מקבלים מהבנקים, נכון יותר להתייחס אליהם כאל אוכלוסייה אחת. הן משקי הבית והן עסקים קטנים ובינוניים בארץ ובעולם ראו איך במשך שנים רבות העניקה המערכת הבנקאית עדיפות ברורה ותנאים ייחודיים לטייקונים ולחברות גדולות. במקביל, שני הציבורים החשובים הללו נשארו עם תנאי אשראי שערורייתיים שמציעים הבנקים, הגובים ריביות דו-ספרתיות על הלוואות. מצד שני, כשמשק בית, עסק קטן או עסק בינוני מפקיד את מיטב כספו בפיקדונות בבנקים, הוא מקבל על הפיקדונות ריביות אפסיות. ההבשלה והחדירה חסרות התקדים של האינטרנט לכל פינה בחיינו יצרו סביבה שבה אנשים יכולים להיפגש, גם בלי להכיר, ולהחליף משאבים תמורת תגמול. מצע זה הביא לפיתוח הכלכלה השיתופית (sharing economy), שמיוצגת על ידי אינספור גופים דוגמת Uber בתחום התחבורה ו-Airbnb בתחום התיירות. בכלכלה השיתופית, המרוויחים העיקריים הם הצדדים המבצעים את העסקה ולא המתווכים. באופן טבעי, הזירות השונות למימון P2P הפכו לראשי חץ בכלכלה השיתופית.

הבנקים בישראל ובעולם מבינים את הסיטואציה שיוצרת עליית ענף הפינטק בכלל ומגזר הלוואות ה-P2P בפרט, והם נאבקים בעוצמה הולכת וגדלה כדי לשמר לקוחות, כוח ונתחי שוק. בתקופה שבה ברור שמשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים פונים לחלופות מקוונות, גוברת ההשקעה של הבנקים במהלכים עסקיים, טכנולוגיים וקמפיינים פרסומיים בקרב ציבורים אלה, כדי לעצור את הסחף. בו בזמן, הבנקים צפויים להשקיע משאבים רבים כדי להעביר לצדם את מיטב הכישרונות והיכולות הטכנולוגיות שיאפשרו להם לאמץ ולהחדיר במהירות את פתרונות הפינטק המושכים ביותר, שאחד הבולטים שבהם הוא ענף המימון Peer-to-Peer.

■ הכותב הוא מנכ"ל פלטפורמת הפקטורינג הדיגיטלית קרדיטפלייס. 

רובוט או יועץ השקעות אנושי? גם וגם / ירון גולגר

כיצד הייתם מעדיפים לבחור את המניות בתיק ההשקעות שלכם? באמצעות יועץ ההשקעות האנושי המוכר או באמצעות יועץ ממוחשב המבוסס על אלגוריתמים של בינה מלאכותית, הממליץ בזמן אמת על מניות בתוך שהוא מביא בחשבון עשרות אלפי פרמטרים כמותיים שונים, ממש כמו בקרנות הגידור הכמותיות הגדולות? מבחינת רבים, אין תחליף ליועץ השקעות אנושי, המכיר אותנו שנים, מכיר את העדפות ההשקעה שלנו ואת רמות הסיכון שאנו מוכנים להיחשף אליהן. מנגד, ייעוץ אנושי אינו אובייקטיבי בהכרח, הוא יקר וחשוף פעמים רבות לחולשות של בני אנוש וניגודי אינטרסים.

בשנים האחרונות, מערכות הייעוץ הממוחשבות, המבוססות על אלגוריתמים מורכבים, הפכו נפוצות יותר ויותר בעולם הפיננסי. הייעוץ הרובוטי הוא ייעוץ מתקדם, אובייקטיבי, זול ונגיש למספר רב של לקוחות. היועץ הרובוטי מסייע לבנות את תיק ההשקעות של הלקוח באופן כולל, והוא מביא בחשבון את רמת הסיכון של הלקוח, גיוון התיק, השלכות המיסוי ועוד, ומסייע לבנות את ההקצאה אופטימלית לכל נכס בתיק. גם במרכיב בחירת הנכסים עצמם יש יועצים רובוטיים המשתמשים באלגוריתמים של בינה מלאכותית לחיזוי התפתחויות עתידיות ובעיקר איתור הזדמנויות בשוק ההון.

תנאי השוק משתנים היום באופן מהיר ותדיר והיועצים הרובוטיים האינטליגנטים יכולים לחזות שינויים אלו מצד אחד וגם להביא אותם בחשבון בניהול התיק עצמו, בתוך שימוש באסטרטגיות שונות. לפי הערכות שונות, עד שנת 2020 ינוהל הון בהיקף של כ-500 מיליארד דולר על ידי יועצים רובוטיים.האתגר העיקרי של היועץ הרובוטי בשנים הקרובות הוא לשבור את מחסום האמון והביטחון מול הלקוחות, אבל בהחלט ייתכן שהפתרון האידיאלי הוא שילוב של השניים - "יועץ על" שהוא יועץ אנושי המשתמש במערכות ייעוץ ממחושבות מתקדמות אבל שומר על המגע האנושי המוכר.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת I Know First, המשתמשת בבינה מלאכותית למתן שירותי תחזיות אלגוריתמיות לשוק ההון ויישום מערכות ייעוץ אלגוריתמיות ממוחשבות. 

המכשול של הבנקים בדרך לאימוץ פינטק / רו"ח רן פלדבוי ומירב הכרי

אחד האתגרים המרכזיים באימוץ פתרונות פינטק בבנקים הוא האתגר הטכנולוגי - רוב הבנקים בעולם, כמו בישראל, עובדים עם מערכות ליבה מיושנות ומורכבות שאינן מאפשרות חיבור זמין לטכנולוגיות שעליהן מבוססים פתרונות הפינטק בשוק. הקושי שבביצוע האינטגרציה בין פתרונות הפינטק למערכות הבנקאיות עלול להיות חסם משמעותי ליישום פתרונות פינטק בבנקים.

כך, לדוגמה, אם פתרון הפינטק שהבנק רוצה להציע ללקוחותיו באפליקציה שלו מאפשר ללקוח להעביר כספים לחברי הפייסבוק שלו בצורה נוחה וחווייתית, הבנקים צריכים ליישם את העברת הכספים באמצעות שליחת הבקשה מאפליקציית הבנק למערכות הליבה וביצוע תהליך סליקת הכספים והעברתם בפועל בין אמצעי התשלום שבחר הלקוח באמצעות תשתיות הסליקה המסורתיות. תשתיות אלו מבוססות לעתים על מספר רב של מערכות המעבירות את הטרנסאקציה עד שהיא מגיעה ליעד המבוקש.

כדי לפתוח את שערי הטכנולוגיה לחברות הפינטק, בנקים בוחנים אימוץ של אחת משתי המגמות המובילות - האחת היא טרנספורמציה של מערכות הליבה לחבילות תוכנה בנקאיות. המערכות הן מתקדמות, מותאמות לעידן הדיגיטלי ומאפשרות ממשקים פשוטים יותר לפתרונות הפינטק. תהליכים אלו של החלפת מערכות ליבה בבנקים הם תהליכים ארוכים היכולים להימשך כמה שנים. הם מורכבים עסקית וטכנולוגית ויש להם עלויות גבוהות והשלכות משמעותיות על פעילות הבנק. תהליכים אלו הם לא רק טכנולוגיים - הם דורשים שינוי בתפיסת ההפעלה של הבנק, שינוי בתהליכי עבודה כדי להתאים, ככל הניתן, למוצר הנבחר. הם גם דורשים הסבת נתונים מורכבת ממערכות הליבה הישנות למערכת הליבה החדשה. למרות הקשיים, ביצוע תהליך מובנה ומתודולוגי של החלפת מערכות הליבה יאפשרו לבנק גמישות הן בחיבוריות לפתרונות הפינטק והן בתהליכי יצירת מוצרים בנקאיים מהירה ומותאמת ללקוח.

המגמה השנייה שרואים היא הקמת שכבת API (application programming interface) המאפשרת חיבוריות פשוטה (שאינה דורשת כתיבת קוד מורכב) והעברת נתונים נוחה יחסית. פתרון זה יהיה יותר מהיר ובעל עלויות נמוכות יותר מהחלפה מלאה של מערכות הליבה, אך הוא לא ייתן מענה מלא לשיפור תהליכי העבודה וגמישות מערכות הליבה של הבנק.

בבואו של בנק לקבוע את האסטרטגיה שבה הוא יאפשר לפתרונות פינטק להתחבר למערכות הליבה שלו, עליו לבחון כמה פרמטרים, דוגמת בשלות הנהלת הבנק לביצוע תהליך רוחבי ומורכב, רמת המורכבות של הטכנולוגיה הקיימת והיקף המשאבים שהוא מוכן להשקיע בפתרון. בסופו של יום, מדובר בפרויקטים מורכבים הנושאים בחובם גם סיכון, אך בניהול נכון הם גם יחזירו את ההשקעה ויאפשרו לבנק להיות מוכן לאתגרי העתיד.

■ רן פלדבוי הוא ראש מגזר הפיננסים והפינטק, ומירב הכרי היא ראש תחום פתרונות טכנולוגיים לארגונים פיננסיים בפירמת דלויט ישראל. 

עוד כתבות

 סיגל רגב–רוזנברג/צילום: אורית פניני

"יש כרוניקה של מוות ידוע מראש, צריך להחליט - ארבע קופות חולים טובות או רק שתיים"

זמן קצר לאחר מינויה למנכ"לית קופת חולים מאוחדת, גילתה סיגל רגב-רוזנברג כי הגירעון השנתי זינק ב-2018 ל-440 מיליון ש' - הגבוה מאז הקמתה ● בראיון ל"גלובס" היא מדברת על התחרות, על ההתמודדות עם משרדי האוצר והבריאות וכיצד היא מתכוונת לייצב את הקופה ולהביא מבוטחים חדשים

צב ים עם קשית תקועה בפיו/ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

הגיליון הירוק: פרויקט מיוחד על משבר האקלים

הגיע הזמן להודות בכך: למשבר האקלים יש השלכות כלכליות מובהקות והאחריות מוטלת על כולנו ● למה לא באמת מדובר בסוגייה פוליטית, מה ההשלכות של עוד כמה מעלות ואיך עסקים בעולם כבר נערכים עם פתרונות ● מגזין G של "גלובס" הוקדש השבוע כולו לסיקור משבר האקלים. קבלו הצצה

אמבולנס של מגן דוד אדום / צילום: תמר מצפי

חשד לחיסול באור יהודה: גבר בן 37 נהרג מפיצוץ רכב

התקרית אירעה סמוך לכניסה לעיר בכביש 412 ● צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של נהג הרכב, תושב העיר המוכר למשטרה וככל הנראה השתייך לארגון הפשיעה של מיכאל מור

יעקב ליצמן / צילום: כדיה לוי

משרד הבריאות בסיבוב פרסה: האם ביטול ההפרטה יציל את המכונים להתפתחות הילד

הורים שלא מצליחים להשיג תור לילדיהם במכון ציבורי להתפתחות הילד, יכלו בעשור האחרון לפנות למטפל פרטי ולקבל החזר התוצאה: מטפלים רבים עברו לעבוד בפרטי, והתורים הציבוריים התארכו ● ל"גלובס" נודע כי משרד הבריאות מתכוון לבטל את ההפרטה ולהפסיק את שיטת ההחזרים

דארה קוסררשאהי מנכ"ל אובר / צילום: רויטרס

אובר פיטרה כ-350 עובדים ברחבי העולם

כ-1.5% מעובדי אובר פוטרו בסבב הפיטורים השלישי והאחרון של החברה ● מניית אובר מזנקת בכ-4%

ההפצצות הטורקיות בסוריה./ צילום: רויטרס

גרמניה וצרפת משעות מכירת נשק לטורקיה בשל המתקפה בסוריה

עם זאת, ההודעות מתייחסות רק ל"נשק שעלול להיות בשימוש בסוריה", מה שמאפשר את המשך עסקאות הצוללות וכלי השיט בין גרמניה לטורקיה ● מחר יתכנסו בבריסל שרי החוץ של האיחוד לדון בתגובה למתקפה

יוזמה להפחתת קשיות פלסטיק חד פעמיות במסעדות ובתי קפה    / צילום: שני מוזס, גלובס

מזמינים שתייה קרה בבית קפה? אולי תקבלו אותה בלי קש

עמותת "מסעדנים חזקים ביחד" קוראת לבתי קפה ולמסעדות להפחית את השימוש בקשיות פלסטיק חד-פעמיות ע"י חלוקתן רק עפ"י בקשה או מעבר לחלופות מזהמות פחות ● עשרות בתי עסק ברחבי הארץ התגייסו למהלך - אך מה בנוגע לעלויות?

כידן דהרי וירון אדיב  / צילום: איל יצהר, גלובס

"הקונץ זה לקנות אדמה בזול": היזמים שמפסיקים לפזול הצידה

מאז רכשו את תנופורט לפני שנתיים וחצי, הבעלים החדשים ירון אדיב וכידן דהרי עסוקים בהשבחת נכסי החברה ● הם שקלו לרכוש את השליטה בבזק כי "הייתה הזדמנות עסקית", אך החליטו להישאר עם מה שהם יודעים לעשות – נדל"ן בארץ, בלי פזילות החוצה, לא לקנאביס ואפילו לא לנדל"ן בחו"ל

פורטנייט/צילום: REUTERSMike Blake

מתיחה של מאסק ושחקנים בוכים: מה קרה כשפורטנייט הוחשך?

"אסטרואיד" פגע אתמול בערב במשחק הווירטואלי של פורטנייט והותיר מיליוני צופים מול חור שחור, ושחקנים עם סימני שאלה רבים לגבי עתידו של המשחק, והאם הגיע לסופו ● היזם אלון מאסק צייץ מחדש ציוץ ישן ותרם לספקולציות

אי הפלסטיק/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כתם מוסרי: אי הפלסטיק באוקיינוס השקט זורע הרס וגדל לממדים בלתי נתפסים

הוא זכה לכינוי אי הפלסטיק, אבל למעשה מדובר בכתם עצום בגודלו – משהו בין מדינת טקסס לרוסיה כולה - שהולך ומתפשט באוקיינוס השקט, זורע הרס, ובעיקר לא הולך להיעלם לשום מקום ● האשמים: כולנו

סינגפור מראה כללי/צילום:shutterstock אס איי פי קריאייטיב

תיירות ומשבר האקלים: סינגפור מדגימה איך אפשר להפוך לימון סביבתי ללימונדה תיירותית

סינגפור היא אחת המדינות המוטרדות מאוד כבר עכשיו מנזקי האקלים, בעיקר מעליית פני הים ● את הדאגה המוצדקת ניתבה לשורה של פרויקטים סביבתיים, שהפכו גם לאתרי פנאי ולאטרקציות תיירותיות

רפאל תספק מערכות מעיל רוח נוספות לצבא האמריקני / צילום: דוברות רפאל

צבא ארה"ב קיבל משלוח ראשון של מערכת ההגנה הישראלית לטנקים

רפאל השלימה בימים האחרונים את אספקת המשלוח הראשון של מערכת "מעיל רוח" לשימוש חטיבות השריון של הצבא ● במקביל, תעש מערכות פיתחה בהצלחה את המערכת המקבילה להגנה על טנקים ועל רק"מ מסוג "חץ דורבן"

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

למה יושבים בסוכה, והקשר בין נייר העיתון לעיתונות חזקה

אנחנו יושבים בסוכה לא כדי להיזכר כמה כיף היה להיות במדבר, אלא כמה גרוע זה היה ● לא כדי להעלות על נס את הארעי והטבעי, אלא לחגוג את הבטון והמזגן

הפגנה נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית /צילום : רויטרס

ההשקעה בחברה הערבית תניב תשואה לכל המשק

תוכנית 922 שהקצתה 15 מיליארד שקל לשיפור מצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל עומדת לפוג ב-2020 • לאור ההצלחה נדרשת כעת תוכנית המשך • השקעה גדולה במגזר הערבי תניב תשואה לכלל המשק - רק צריך לגלות מנהיגות • "גלובס" מנתח את דרישות המגזר הערבי

ניצול מרבי של חומרי גלם / צילום: סן פלגרינו - יח"צ חו"ל

עד הפירור האחרון: קולינריה ירוקה שבה אוכלים הכול, כולל הכול

אחד הביטויים הקולינריים של המגמה הסביבתית "אפס פסולת" הוא "אפס פחת", שימוש בכל החלקים של חומר הגלם, שלרוב היו נזרקים מיד לאשפה ● כך מוצאים חלקים לא פוטוגניים כמו אשכי עגל, עיני דגים או קליפות וגבעולים את דרכם אל הצלחות במיטב מסעדות תבל

הבורסה לני"ע בת"א. / צילום: תמר מצפי

עליות בבורסה: ת"א 35 קופץ ב-1%, אנרג'יאן מזנקת

המדדים המובילים עולים בדומה לסנטימנט מעבר לים, ת"א 90 עולה ב-0.8%, מדד הבנקים מטפס ב-0.6% ● תמר פטרוליום דיווחה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון דולר ● בשל חול המועד שלב הנעילה בבורסה יחל ב-14:44

סוחרים בוול סטריט / צילום: רויטרס

נעילה שלילית בארה"ב; טראמפ הקפיץ את המכס על יבוא פלדה מטורקיה

הנפט נופל מעל ל-2% ● המסחר באירופה ננעל בירידות ● מזכיר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ'ין ציין כי הייתה התקדמות משמעותית במשא ומתן בשבוע האחרון, אך סין מקררת מעט את האופטימיות ● בורסת יפן בחופש

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס

ארה"ב נסוגה לחלוטין מצפון סוריה; הכורדים יאפשרו לאסד להתפרס בגבול טורקיה

עם התקדמות הכוחות הטורקיים, טראמפ הורה על יציאת כאלף חיילים מאזור הקרבות ● לאור הנטישה האמריקנית, הכורדים הגיעו להבנות עם המשטר על כניסתו לשטחים שהיו בידיהם מאז תחילת המלחמה

סמסונג גלקסי נוט 10 פלוס / צילום: יח"צ

מצלמה משודרגת ופיצ'ר לגיימרים: האם כדאי לקנות את הגלקסי נוט החדש?

עט פונקציונלית יותר, צבעים חיים ופילטרים לאינסטגרם: הנוט 10 פלוס נכנס לקטגוריית המכשירים שבמיינסטרים - אבל זאת בשורה חיובית

תת ניצב אלי אסייג/ צילום: איל יצהר

"נתייחס לתאונת עבודה כמו שמתייחסים לחקירת רצח": המחלקה החדשה של המשטרה לטיפול בתאונות בנייה נחשפת

יחידת פלס אמורה לתת מענה לחקירת תאונות באתרי בנייה • בראיון ראשון חושפים מפקדי היחידה והאחראים עליה מלהב 433, את שיטות העבודה - מהאזנות לקבלנים, איסוף מודיעין אלקטרוני ועד שימוש בצוותי בילוש