מיסוי בעלי דירה שלישית: גם מחוסרי דירה לא תומכים בכחלון

כחלון לא לקח בחשבון עשרות אלפים שירשו חלקי דירות, אלפי בעלי נחלות במושבים שפיצלו את הנחלה, דירות על קרקעות חקלאיות ועוד ■ ניתוח "גלובס"

משה כחלון, שר האוצר צילום: תמר מצפי
משה כחלון, שר האוצר צילום: תמר מצפי

1. הבעיה האמיתית של שר האוצר משה כחלון היא לא חוסר התמיכה מצד יו"ר הקואליציה דוד ביטן, לא הגיבוי הרפה מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואפילו לא חוסר השוויוניות שמכתיב החוק החדש (להלן). הבעיה היא שאפילו את הזוגות הצעירים, את מאות אלפי אלה שאין להם דירות בבעלותם, הוא לא רואה לידו.

המס החדש שיצא מבית מדרשו דורך בצורה ישירה של עשרות אלפי בעלי דירות: זה לא רק אותן 54 אלף משפחות המחזיקות לפי נתוני רשות המסים בשלוש דירות או יותר, אלא עוד עשרות אלפים שקיבלו בירושה חלקי דירות (שליש ויותר) ורשות המסים פשוט לא מכירה אותם (כי הם לא ביצעו עדיין שום עסקה או רישום באותן דירות), ועוד אלפי בעלי נחלות במושבים שכבר מזמן פיצלו את הנחלה לכמה בתים (וגם הם לא מוכרים לרשויות המס בגלל שלא ביצעו שום עסקה בנחלה, אבל בהנחה שהם שומרי חוק, ועבירת התכנון ובנייה שעליה עברו כבר מזמן הפכה למצוות אנשים מלומדה, הם יהיו חייבים לשלם את המס החדש), ועוד (ראו טבלה).

המס החדש גם מכאיב מיידית לאותם אנשים, להבדיל מהכבדת מס הרכישה לבעלי דירות נוספות, מהטלת מס שבח על כל מי שמוכר דירה שאינה דירתו היחידה, ואפילו מהדיבורים על הטלת מס עיזבון, שמשמעותם אינה מתורגמת מיד לפגיעה בהכנסות החודשיות.

ומנגד, כחלון לא הצליח לגבש שום מחנה של תומכים בחוק. אפילו יאיר לפיד בזמנו הצליח לגייס כמה כלכלנים בגרוש שתמכו בהצעתו למע"מ אפס, ואילו כחלון לא מצליח לייצר שום מומנטום של תמיכה בעד החוק החדש. כמעט כל הטוקבקיסטים נגדו. כמעט כל הפוסטים והציוצים נכנסים בו, בלי שום איזון מצד מחוסרי הדירות.

את הפוסט שכתב אתמול כחלון בפייסבוק - "חברי הקואליציה יצטרכו לבחור אם הם תומכים בהחלטה שמסייעת לזוגות הצעירים ולמעמד הביניים או מצטרפים ליאיר לפיד שמגן על האלפיון העליון. המטרה בתוכנית הדירה השלישית היא לפנות דירות ולהגדיל את ההיצע. אנחנו כבר בחרנו, אנחנו בעד הזוגות הצעירים", הוא קיווה בחודשיים האחרונים לשמוע מהשטח, מצד אלה שמתים לראות את מחירי הדירות משנים כיוון. ואולי גם מכמה חברי כנסת ושרים שקוראים לעצמם חברתיים, שצריכים להבין שוויתור על החוק משמעותו גם ויתור על הכנסות של 800 מיליון שקל, שיצטרכו להילקח בסופו של דבר ממקומות אחרים.

במקום זה, הפולטיקאים נותנים לו לטבוע בבוץ והזוגות צעירים בעיקר חוששים שהמשכיר שלהם הוא גם בעלים של שלוש דירות לפחות. כ-200 אלף דירות נמצאים בבעלות אותם עשרות אלפים בעלי שלוש דירות ויותר (זה שהם לא ימוסו על הדירה השנייה, לא אומר שהם לא ינסו לגלגל חלק מהמס גם עליה), ואותם משכירים בוודאי יהיו קשוחים יותר במו"מ הבא על מחירי השכירות.

 

2. תזכורת: כשכתבנו פה לראשונה בתחילת יולי (6.7) על הדיונים במשרד האוצר בנוגע למס החדש, כתבנו שהתוכנית היא להטיל אגרה קבועה, בסך אלף שקל בחודש על כל דירה שלישית ומעלה. מדובר כמובן במס "טיפש", שלא מתחשב בשווי הנכסים, אבל קל יחסית לגבייה. פיקס פרייס.

באוצר נבהלו מהטענות לחוסר שוויוניות, והעמיקו את הבור שחפרו לעצמם. אין שום סיכוי שבעולם שמס ריבוי דירות בצורתו הנוכחית היה יוצא לדרך, אלמלא עבר קודם בתחנה של אותה "אגרה קבועה". במשרד אוצר חשבו שמס בשווי 1% מערך הנכס הוא מהלך שוויוני, רק בגלל שהשוו אותו לתוכנית המקורית.

אבל בפועל, הם גם נתקעו עם קושי כמעט בלתי אפשרי במבחן היישום (איך בדיוק יעריכו את ערך הנכסים?) ונאלצו להמציא נוסחה בלתי אפשרית לחשוב ערך של דירה בישראל שלא יכולה לצלוח את מבחן האדם הסביר, וגם תקועים עם הטענות הישנות לחוסר שוויוניות - בגלל העשירים שמחזיקים רק בשני נכסים ולא ישלמו שקל מס, בגלל ששווי דירה הוגבל ל-1.8 מיליון שקל (המס הוגבל ל-18 אלף שקל לשנה) ודירת 4 חדרים שלישית בקרית אונו תשלם אותו מס כמו וילה שלישית בקיסריה.

3. בינתיים, יו"ר הקואליציה דוד ביטן אפילו לא מנסה לשמור על אלגנטיות בקבורת החמור להצעתו של כחלון. "הצעת הפשרה" שלו לא מנסה לעטוף את התנגדותו למס על ריבוי דירות בכך שיש כאן כמה אומללים שמחזיקים בשלוש דירות בקרית שמונה או בירוחם והשכרת אותן דירות עלובות אמורות לפרנס אותם בזקנתם, או בהגנה על שוכרי הדירות שחוששים שהמס יתגלגל עליהם בהסכם השכירות הבא. בהצעת הפשרה שהעביר ביטן למטה שר האוצר הוא מציע שרק מי שהנדל"ן בבעלותו מסתכם ב-20 מיליון שקל ישלם את המס החדש. לא פחות. בעולמו של ביטן, עד 20 מיליון שקל מדובר במעמד ביניים שאסור לנגוע לו בחשבון הבנק.

איך הוא הגיע לסכום מנותק כל כך? לא מן הנמנע שהוא בסה"כ הגן באותו חוסר אלגנטיות על הבוס שלו, שיושב בבית ראש הממשלה בירושלים. 20 מיליון שקל מסתדרים טוב מאוד עם שווי נכסי הנדל"ן הפרטיים של משפחת נתניהו - הדופלקס ברחוב עזה בשכונת רחביה בירושלים (כ-7 מיליון שקל), הווילה ברחוב הדר בקיסריה (כ-8 מיליון שקל), מחצית מדירה שירש מאביו, בן ציון נתניהו ז"ל, ברחוב הפורצים בשכונת קטמון בירושלים (כ-3 מיליון שקל) וחלק (או כל) מהדירה שירשה שרה בשכונת רמות, מאביה שמואל בן ארצי ז"ל (כ-2 מיליון שקל).

אלו אמנם הערכות שמרניות מאוד, אבל כך גם החישוב שמתכננים באוצר לצורך המיסוי החדש, שינסה למזער למינימום את הטענות להערכות יתר. 20 מיליון שקל הוא הרף שיוכל להשאיר את משפחת נתניהו מחוץ לתמונה, ועל הדרך יהפוך את ביטן ליקיר בתי ראש הממשלה (תרתי משמע).

דירות שלא חושבו בנתוני האוצר על מספר מחזיקי שלוש דירות ומעלה
 דירות שלא חושבו בנתוני האוצר על מספר מחזיקי שלוש דירות ומעלה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא יומן קורונה?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988