המפקחת על הבנקים: "היו מנהלים שהגזימו עם השכר"

 ד"ר חדוה בר מסכמת שנה בתפקיד ואומרת בראיון חג ל"גלובס": "הופקו כל הלקחים מקריסת קבוצות לווים גדולות. הרגולוציה לא תאפשר לאירועים כאלה לקרות"

ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר
ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר

"עכשיו אתם נשמעים כמו אבא שלי", אומרת לנו המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, כשאנחנו שואלים אותה לאן פניה מועדות לאחר שתסיים את הקדנציה בבנק ישראל. "כל החיים, אבא שלי תמיד שאל אותי מה יהיה התפקיד הבא. כשמוניתי לתפקיד המפקחת על הבנקים, אמרתי לו שאני לא מוכנה שישאל יותר את השאלה מה התפקיד הבא, כי זה מבחינתי פסגת הקריירה. זה התפקיד שרציתי מגיל 25, כשעבדתי בבנק ישראל".

- למה אבא שלך תמיד רצה שתחשבי על התפקיד הבא?

בר: "זה חלק מהאמביציה שמאפיינת אותו. אבא שלי, יעקב בחבוט, הוא בן למשפחה בת 11 ילדים, שהתייתם בגיל צעיר. למרות תנאי הפתיחה הלא קלים, הוא עשה את כל המסלול לבד והגיע להיות פרופ' לפיזיקה גרעינית, וממקימי אוניברסיטת בן גוריון. הסיפור שלו הוא סיפור מיוחד, נותן השראה, ומראה שאם אתה מתאמץ, אתה יכול להגיע עד לפסגה, והוא זה שגרם לי להגיע לאן שהגעתי".

- ובכל זאת, איפה את רואה את עצמך בהמשך? תחזרי למערכת הבנקאית?

"אני אפילו לא חושבת על זה. סיימתי רק שנה ראשונה בתפקיד. אני כיום נהנית מאוד מהתפקיד, אפילו שירדתי בשכר לעומת תפקיד קודם (חברת הנהלה בבנק לאומי - א.צ, ע.א). אני חושבת שזה תפקיד משמעותי, שמאפשר לי לעשות המון".

- הייתה ביקורת חריפה סביב המינוי שלך. אמרו שתדאגי לבנקים, בגלל שאת מגיעה מבנק לאומי. הרגשת תחת מתקפה?

"אני חושבת שלעתים השיח מגיע למקומות לא נכונים, גם בהתייחס לאנשים שבחרו לעשות קדנציה ציבורית, כשהמטרה העומדת לנגד עיניהם היא טובת הציבור. הגעתי לפה כי בצעירותי זה היה החלום שלי. רק הציבור עומד לנגד עיניי, ושום אינטרס אחר. בשלב המינוי היו לגבי סימני שאלה, אבל אני חושבת שכיום יש פחות סימני שאלה. בסוף, המבחן של כל רגולטור הוא העשייה שהספיק בקדנציה שלו - זה מה שצריך לבחון".

- נעלבת מהביקורת?

"לא נעלבתי. הייתי נחושה, וחשבתי שזה תפקיד משמעותי, ובדיעבד אני שמחה שהיה לי אומץ להתמודד ולהגיע לכאן. ועדיין, יכול להיות שבשיח הזה המדינה מפסידה אנשים טובים שאומרים שהם לא מוכנים לספוג את היחס והחשדנות שהם פועלים משיקולים זרים, והם לא יגיעו - ומי שמפסיד זה הציבור. אנחנו רוצים שיהיו אנשים טובים במגזר הציבורי, וכן - גם כאלה שהגיעו וראו את הצד העסקי. העובדה שהייתי גם במגזר העסקי, נותנת לי כיום כלים לבצע את התפקיד בצורה הטובה ביותר".

ועדת שטרום

בר החלה את דרכה המקצועית בבנק ישראל ככלכלנית בפיקוח על הבנקים, ובהמשך שימשה ראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של הבנק המרכזי. לפני כעשור ייצגה את ישראל בדירקטוריון הבנק האירופי לשיקום ופיתוח בלונדון, EBRD. בשנת 2008 הצטרפה לבנק לאומי, ושנתיים לאחר מכן מונתה למנהלת הסיכונים הראשית, והקימה את חטיבת ניהול הסיכונים בבנק. בשנה שעברה התמודדה על תפקיד המפקחת על הבנקים, בתהליך שנמשך לא מעט זמן - עד אשר נבחרה.

בר סגרה באחרונה שנה ראשונה בתפקיד. הייתה זו שנה סוערת, כאשר הנושא המרכזי שבו היא התעסקה, ועדיין מתעסקת, הוא ועדת שטרום - הוועדה, שאותה הקים שר האוצר משה כחלון, להגברת התחרות במערכת הפיננסית. חילוקי הדעות שמאפיינים לאורך שנים את יחסי האוצר ובנק ישראל התפרצו הפעם במלוא עוצמתם, ולצדדים לקח הרבה זמן לגבש המלצות משותפות, שעיקרן הפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים הגדולים, וצעדים נוספים שמטרתם להכניס שחקנים חדשים לשוק האשראי הקמעונאי.

- האם ועדת שטרום היא שתביא לתחרות במערכת הבנקאית?

"לא רק. הוועדה הציגה מצע משמעותי שיעשה שינוי גדול בכמה חזיתות, ואני מסכימה עם שר האוצר משה כחלון שאמר שמדובר בשינוי גדול, אבל אנחנו עובדים על כמה יוזמות שישלימו את זה".

- אבל האם ייתכן שבסוף, הפרדת חברות כרטיסי האשראי דווקא תוביל לעלייה במחירי העמלות והריביות שחברות אלו גובות, שכן רוכשי אותן חברות ירצו להחזיר את ההשקעה שעשו ברכישתן?

"תרחיש של העלאת מחירים או הישארותם ברמה הנוכחית עלול לקרות. זו הסיבה שבנק ישראל התנגד בעבר להפרדת החברות מהבנקים. בוועדה חשבנו איך בכל זאת אפשר לקדם את ההפרדה, ולמנוע עליית מחירים, ולכן הוספנו לרפורמה עוד רכיבים".

- איך תמנע העלאת המחירים?

"הורדנו את דרישות ההון לחברת כרטיסי אשראי, כך שהעלות שלהם במתן אשראי תהיה נמוכה יותר מהבנקים. כמו כן, אפשרנו לחברות כרטיסי אשראי לגייס פקדונות, שהם מקור זול להלוואות. אני קוראת לכל מי שרוצה לרכוש חברת כרטיסי אשראי, להגיש בקשה ולקבל רישיון בנק בטווח זמן קצר, מה שיאפשר לו לגייס פקדונות. ההשקעה הנדרשת כדי להפוך מחברת כרטיסי אשראי לבנק קמעונאי לא גדולה. כמפקחת יש לי הרבה כלים השולטים על המודל העסקי של גוף פיננסי. נשתמש בכלים האלה, וניתן הגנת ינוקא אמיתית לשתי החברות שיופרדו, כדי שיעמדו על הרגליים. זו המטרה בהפרדה".

- בינתיים לא ראינו התנפלות של רוכשים. גורמים רבים אומרים שהאי-ודאות של הענף גבוהה מדי, ותרתיע רוכשים.

"ראשית, אם לא יבוא אף אחד, אז אולי הטענה שנשמעת שזה סקטור עם רווחיות עודפת אינה נכונה. אם הרווחיות בתחום גבוהה, אני מצפה שיגיעו יזמים רבים. שנית, החקיקה עדיין לא עברה, ובהחלט עדיין החובה שלנו ליצור יותר בהירות למשקיעים. בלי ודאות רגולטורית, לא יבואו משקיעים. אני חושבת שיש פה הזדמנות ברכישת חברות כרטיסי אשראי - מדובר בגופים פיננסיים מקצועיים מאוד, שיש להם כל מה שנדרש כדי להיות שחקן פיננסי משמעותי. יתרה מזאת, יש להם את הרוח הגבית שאנו מצהירים על כך שנסייע להם כדי שיהיו שחקן משמעותי".

- תאשרו לגופים סיניים לרכוש, או שאתם נרתעים כמו שהאוצר נרתע במתן אישור רכישה בחברות ביטוח?

"אין לנו מדיניות שמתבססת על מיקום בגלובוס. נאשר את הרכישות לפי קריטריונים רלוונטיים".

- הביקורת על ועדת שטרום היא שלמרות כל הרעש, אין דרמה אמיתית, ושבסופו של דבר בנק ישראל ניצח, וגישת היציבות קודמת לכל - אף מפקח על הבנקים לא רוצה שבנק ייפול בתקופתו.

"זה נכון שאף מפקח לא רוצה שייפול בנק במשמרת שלו, וגם אני לא רוצה שייפול בנק. עם זאת, השאלה היא מינונים ותיאבון הסיכון. במדיניות שלי, יש לי יותר תעוזה, ועשיתי צעדים גדולים לטובת התחרות, על אף שיש בהם יותר סיכון. אני מנסה להעז יותר, ואני מנסה לעשות את זה עם הצוות שלי שהוא שמרן מאוד. עשינו את זה גם בוועדת שטרום וגם בגישה הפתוחה לתחום הטכנולוגיה, על אף הסיכונים שתחום זה מביא עמו. היה לנו דיאלוג בוועדת שטרום סביב הסוגיה 'האם לציבור יש סובלנות לנפילת בנק'. המסקנה שלי היא שלרוב הציבור אין סובלנות לתרחיש שכזה. ראינו את זה בנפילת הבנק למסחר - זה אירוע שעלה 250 מיליון שקל בלבד, וראינו שלא הייתה טולרנטיות והציבור הוטרד מאוד. מכיוון שברור שבבנק חדש וקטן, ההסתברות להגיע לכשל גדולה יותר, הגדרנו גם חקיקה של כלי הצלה למפקח ולאוצר, וגם ביטוח פיקדונות".

- איך מערכת היחסים עם האוצר? נראה שהמחלוקות ביניכם עמוקות מאוד.

"מערכת היחסים שבנינו בשנה האחרונה עם האוצר היא טובה. יש דיאלוג טוב על הרבה סוגיות. הצלחנו להביא את המתווה של ועדת שטרום להסכמה, ויש היום יותר אמון בין הצדדים. אנחנו מקיימים דיאלוג טוב עם אגף התקציבים, עם אביגדור יצחקי ועם שי באב"ד מנכ"ל המשרד. בכל דיון מקצועי, יש כל מיני דעות. הנושאים שאנו עובדים עליהם מורכבים, וזה בסדר שחלוקים, אבל בסוף אנחנו מביאים מתווה מוסכם".

 

האווירה הציבורית נגד הבנקים

בר מודעת לדעה השלילית בציבור נגד הבנקים, ומאמינה שגם הבנקים הפנימו אותה, ומנסים להשתנות. "בעקבות המחאה החברתית של שנת 2011 ובעקבות שינויים רגולטוריים חל שינוי דרמטי בהתנהגות הבנקים בכל החזיתות. הבנקים נותנים פחות אשראי ללווים גדולים, וממוקדים במשקי בית. גם בתחום העמלות חל שינוי, ועמלות העו"ש נמוכות כיום. כל הזמן עושים עוד צעדים, בכדי לשפר את מצב הלקוחות", אומרת המפקחת.

- את מדברת על לקחים ממתן אשראי ללווים הגדולים, ואנחנו עדיין רואים הסדרי חוב והסתבכויות של הבנקים איתם.

"הבנקים עשו שינוי דרמטי בשנים האחרונות. מה שחשוב שנעשה שינוי והופקו כל הלקחים מקריסת קבוצות לווים גדולות. הרגולציה לא תאפשר לאירועים כאלה לקרות. השינוי הזה טוב לכולם - הבנקים חשופים פחות לסיכון, החברות הגדולות נאלצו בלחץ השינוי להוריד מינוף וזה גם נכון לציבור הרחב, כי זה מה שיצר את הפניית תשומת הלב לאשראי למשקי בית. השינוי הזה בבנקאות דרמטי לטובה, ונותן מענה לביקורת הציבורית - ועדיין, בכל נפילה של לווה גדולה אנו נדרשים לוודא שכל הלקחים הופקו".

- הביקורת הציבורית נגד האשראי לטייקונים הייתה מוצדקת או פופוליסטית?

"בביקורת הציבורית היו אלמנטים מוצדקים, וגם היא הובילה לשינוי שראינו בתמהיל האשראי בבנקים".

- ובכל זאת אנחנו רואים עדיין שיש עוד מקום לשיפור. ריבית האוברדראפט למשל, לא גבוהה מדי לטעמך?

"המרווחים יכולים להיות נמוכים יותר למשקי בית ולעסקים קטנים, וזה יווצר בזכות יותר תחרות ויותר יעילות. חוסר היעילות בבנקים מתגלגל לכל מיני פינות, בין היתר גם לריביות".

- ולמרות חוסר היעילות והשינוי בגישה, לדברייך, רווחי הבנקים גבוהים והתשואה על ההון נאה. בסוף זה לא מגיע על חשבון הציבור?

"התשואה על ההון בבנקים עומדת על 9% בממוצע. זו תשואה יפה בסביבה של ריבית שואפת לאפס. אני חושבת שהריבית הנמוכה מקשה, אבל גם עוזרת, כי ההפרשות להפסדי אשראי אפסיות. זה משהו לא בר קיימא, ובשיווי משקל ההפרשות יהיו גבוהות יותר. הבנקים צריכים להיערך לתחרות גדולה יותר, ולשינויים הדרמטיים בעולם הטכנולוגי. בהסתכלות קדימה, זה סקטור שיש בו סיכונים אסטרטגיים וגם הזדמנויות".

התייעלות

אחד הנושאים שבר הציבה לעצמה כיעד לטפל בו הוא יחס היעילות הנמוך של הבנקים. יחס היעילות (הוצאות מתוך ההכנסות) מגיע ברוב הבנקים ליותר מ-70%, כלומר ההוצאות נוגסות בכ-70% מההכנסות, כאשר מוקד הוצאות מרכזי הוא שכר העובדים. המפקחת החליטה לדרבן את הבנקים לצאת בתוכניות התייעלות (נוסף על אלו שכבר בוצעו בשנים האחרונות), ולתת לבנקים הקלות חשבונאיות בכל הקשור למימון תוכניות ההתייעלות. בינתיים, בנק לאומי ובנק דיסקונט הודיעו על תוכניות שכאלה לקיצוץ של יותר מ-1,000 משרות, ושאר הבנקים אמורים להודיע על כך גם כן בשבועות הקרובים.

- ב-4 השנים האחרונות קיצצו הבנקים כ-5,000 משרות - 12% בקירוב ממצבת כוח האדם. לאיזה קיצוץ נוסף את מצפה?

"בשנים הקרובות תהיה התייעלות משמעותית בכוח אדם - דרשנו מכל אחד מהבנקים להציג תוכנית. אני מצפה שהתוכניות יביאו את הבנקים ליחס יעילות בדומה לרמה בעולם, של 60%, בעוד שכיום בישראל היא עומדת על כמעט 70% בממוצע. ההתייעלות צריכה להגיע דרך צמצום בכוח האדם כתוצאה מפרישה מוקדמת, וצמצום בהוצאות נוספות, כמו סניפים".

- עשרות סניפים נסגרו בשנים האחרונות, וכיום יש כ-1,000 סניפים. כמה סניפים צריכים להיות בישראל?

"בשנים הקרובות נראה ירידה במספר הסניפים. אין לי יכולת לחזות בכמה. אני רואה שבעולם סוגרים סניפים בשיעור של עשרות אחוזים, ויכול להיות שנראה מגמה כזו אצלנו. העולם הולך למודל של בנקאות שיידרשו בו הרבה פחות סניפים. הטכנולוגיה תאפשר לתת שירות טוב יותר בלי כמות גדולה של סניפים. צריך לנהל את התהליך שנותן מענה לכל סוגי האוכלוסיות. בישראל אנחנו רואים בערים הגדולות סגירה של סניפים קרובים אחד לשני, ולעומת זאת עלייה בסניפים בפריפריה. אני חושבת שזו מגמה נכונה. בערים הגדולות לא צריך סניפים קרובים כ"כ, ובסוף הלקוח ירוויח מכך. כמו כן, יש אסטרטגיה שונה בבנקים (מזרחי טפחות פותח סניפים, בה בעת שיתר הבנקים הגדולים סוגרים - א.צ וע.א), ובעיני זה דווקא טוב, כי ההטרוגניות של הבנקים נותנת מענה לצרכים השונים".

- ובכל זאת, סגירת הסניפים גורמת אי-נוחות בקרב חלק מהלקוחות, מה שהוביל את הכנסת לחוקק חוק המקנה לבנק ישראל סמכות לאשר סגירת סניפים.

"צריך לדעת לנהל את תהליך סגירת הסניפים. זה חשוב במיוחד ללקוחות המבוגרים יותר, והם גם פונים אלינו בנושא. נערכנו לחוק הזה, ולקחנו אחריות - למרות שזה לא אופטימלי שננהל את זה ונאשר סגירה של כל סניף. התנאי שלנו כפיקוח לסגירת סניפים, יהיה שנראה שיש כלים אחרים לציבור כדי שלא ייפגע. כלים זה לא רק טכנולוגיה, אלא גם למשל סניף חלקי או נייד".

- הבנקים מקצצים בכוח האדם, אבל בסוף, כשיש מנגנון טייס אוטומטי של עלייה בשיעור 3%-4% בהוצאות השכר מדי שנה, נראה לך שאפשר לרדת ליחס יעילות נמוך כמו היעד שאת מסמנת?

"יש כמה דברים בשכר שיש לי חוסר נוחות איתם - המרכזי זה הטייס האוטומטי. אני חושבת שזה לא סביר שעובדים בבנק מסוים מקבלים את השכר שלהם באופן אוטומטי בלי קשר לתוצאות. חייב להיות קשר בין תוצאות הבנק לתגמול. אני בהחלט חושבת שאם הבנק מצליח, העובדים צריכים ליהנות - הייתי רוצה שיהיה יותר קשר בין תוצאות לשכר העובדים והמנהלים. בעיה נוספת היא הצמדות שכר; יש בנקים שהסכם השכר שלהם צמוד לבנק אחר (הבינלאומי ואגוד, למשל, צמודים ללאומי - א.צ, ע.א), כשאין קשר בין הבנקים. זה אמנם מעוגן בהסכמי עבודה, אבל יש לכך מחיר שמגיע עד לציבור הרחב".

- אז מה יהיה? לא נראה שאלו פרמטרים שעומדים להשתנות.

"אני מאמינה שאנו בתהליך שינוי שיתבטא בכמה כיוונים - האחד הוא עצם קביעת נורמת שכר במגבלת שכר הבכירים, שתחלחל כלפי מטה. אני גם חושבת שעצם תהליכי ההתייעלות, שדרשתי שהבנקים יקדמו, יוביל לשינוי בתמהיל כוח האדם בבנקים. יש בחלק מהבנקים פרישה טבעית משמעותית מאוד, ואני מצפה שגם פרישה זו תנוצל לצורך צמצום מצבת כוח האדם באופן משמעותי. אחרי שנראה את התמונה, נשאל את עצמנו מה עוד צריך לעשות".

נושא ההתייעלות בבנקים הוא ממילא סוגיה רגישה, והעובדה שבר הדגישה במשך השנה האחרונה עד כמה חשוב שהבנקים יתייעלו, גרמה למתיחות מסוימת בינה לוועדי העובדים בבנקים. המפקחת ניסתה לשבור את הקרח, והופיעה באילת באחד מכנסי הוועדים. גם בראיון זה חשוב לה להדגיש שהיא חושבת שמהלכי ההתייעלות צריכים להיעשות בשיתוף פעולה עם העובדים. "חשוב לי להגיד שעובדי הבנקים מסורים מאוד, מקצועיים ועובדים קשה מאוד", אומרת בר. "בהסכמי הפרישה מרצון, שכבר פורסמו, ראינו שהושג מתווה טוב. העובדים יוצאים בתנאים טובים מאוד, וזה ראוי ומכבד אותם על כל השנים שהם תרמו לבנק".

חוק שכר הבכירים

לפני כמה חודשים אושר בכנסת חוק שכר הבכירים במערכת הפיננסית, אשר בפועל מגביל את שכר הבכירים לרמה של 2.5 מיליון שקל בקירוב. חוק זה הגיע עד בג"ץ בעקבות עתירה שהגישו הבנקים וחברות הביטוח, וביום ה' האחרון ביהמ"ש העליון הכריע כי החוק לא יחול על זכויות העבר שצברו הבנקאים. המפקחת התריעה כי אי-פתירת הסוגיה של זכויות העבר עלולה לגרום לעזיבה של מנהלים רבים, מה שיביא לזעזוע במערכת הבנקאית. דבריה של בר גררו ביקורת חריפה מצד ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), הנמנית עם יוזמי החוק.

- מה עמדתך לגבי חוק שכר הבכירים? האם הייתה הגזמה בשכר המנהלים שהצדיקה את החוק הזה?

"היו מנהלי בנקים שהגזימו עם השכר, במיוחד בהתחשב ברוח הציבורית והאיתותים שהיו מהכנסת ומהציבור הרחב. הדבר הוביל לתוצאה שאנחנו רואים בדמות החוק. הנגידה ואני תמכנו בקביעת נורמה ציבורית בנושא השכר, כי זה חשוב לצורך הגברת האמון במערכת הפיננסית".

- למרות התמיכה שלך, נקלעת להתכתשות עם ח"כ יחימוביץ', שאמרה שאת מסייעת למנהלי הבנקים.

"אני קשובה לנבחרי העם, ואני גם נמצאת בקשר איתם. יש לנו עמדה מקצועית, ועמדתנו ברורה - תמכנו במגבלת החוק, ואנחנו לא תומכים בפגיעה בזכויות עבר של העובדים שעלולה להיגרם כתוצאה מנוסח החוק".

- ובכל זאת, יחימוביץ' אמרה שמכתבך בנושא משרת את מנהלי הבנקים.

"אני חושבת שהעשייה שלנו מדברת בעד עצמה - אנו עובדים רק לטובת הציבור. אפשר לעבור על רשימת הדברים שעשינו בשנה האחרונה - מהעברת קשישים ובעלי מוגבלויות למסלולי עמלות מוזלים, ועד הקלות במתן אשראי לנדל"ן; בכל צעד וצעד ראינו לנגד עינינו רק את טובת הציבור".

- את מאמינה שתחת מגבלת שכר של 2.5 מיליון שקל אפשר להביא מנהלים טובים, או שתהיה לבנקים בעיה, כפי שטוענים חלק מהבנקאים?

"אפשר יהיה להביא תחת המגבלה הזו אנשים מצוינים למערכת הבנקאות, כי השכר עדיין מכובד, וגם כי בנקאות זה סקטור מרתק מאוד. אני אוהבת את התחום הזה ברמה האישית, וממליצה להצטרף לענף, שמשפיע ונוגע בכלכלה כולה. אני ערה לכך שיש כאלה שחושבים אחרת, ושיהיה קשה לגייס מנהלים טובים. החובה שלנו תהיה לעשות הערכה לאורך זמן, ולראות אם יש הסטה של מנהלים לסקטורים אחרים".

שוק הנדל"ן והמשכנתאות

שוק הנדל"ן הרותח לא נעלם מעיניו של בנק ישראל. הפיקוח על הבנקים הטיל בשנים האחרונות שורה של מגבלות, בעיקר בניסיון לצנן את שוק המשכנתאות. דווקא עכשיו, כשהשוק במצב רגיש, שלא לומר אולי אף בועתי, החליטה בר להעניק הקלה לבנקים באופן חישוב חשיפתם לתחום הנדל"ן, כך שיוכלו להגדיל את היקף האשראי לקבלנים בכ-10 מיליארד שקל.

- זה לא בעייתי לתת הקלה באשראי בשוק מסוכן כל כך?

"נתחיל מזה שהחשיפה הגבוהה של הבנקים לתחום הנדל"ן באופן ישיר ובאופן עקיף באמצעות המשכנתאות, מביאה לכך שהוא מהווה 45% מתיק האשראי של הבנקים, והופך את התחום הזה לסיכון המרכזי של המערכת הבנקאית. נוסיף לכך שמחירי הנדל"ן רק עולים, וכך גם הסיכון. ועדיין, כרגולטור צריך לדעת להיות אקטיביים ולהעז. הבנקים עשו בשנה האחרונה צעד משמעותי, ומכרו חלק מהסיכון בתיק למבטחים בחו"ל. כשישבנו וניתחנו את המצב, שאלנו שתי שאלות - האם הצטמצם הסיכון, ואם הצטמצם, האם אנחנו כרגולטור מוכנים להכיר בכך. ולמה שנעשה את זה? כי יש לנו אחריות שהמערכת הבנקאית תתמוך במערכת הכלכלית. הצעד שעשינו ייתן רוח גבית לשר האוצר בצעדים שלו, שמטרתם לעצור את עליית מחירי הדירות".

- מדי חודש הבנקים מעניקים משכנתאות חדשות ביותר מ-5 מיליארד שקל. זה לא מטריד אותך?

"יש לנו חובה להיות ערוכים לתרחישי קיצון בבנקאות. התפקיד שלי להבטיח שאם יהיה תרחיש כזה, המערכת הבנקאית תישאר יציבה. אנחנו כפיקוח מעבירים את הבנקים מבחן קיצון כל שנה - זו לא תחזית, אלא תרחיש קיצוני, שכולל ירידה של 30% במחיר הנדל"ן או מתקפת סייבר. ממבחני הקיצון הקודמים שעשינו ראינו, שלבנקים בישראל מספיק הון ונזילות, והם יעמדו בתרחישים כאלה. בשנים האחרונות הבנקים נהפכו יותר-ויותר יציבים, חיזקו את ההון בצורה דרמטית, והם ערוכים לתרחיש קיצון בנדל"ן".

- הפועלים ולאומי הורידו פרופיל בפעילות המשכנתאות. מה דעתך על כך?

"הסיכונים בשוק המשכנתאות עלו. משק בית לוקח כיום משכנתא הרבה יותר גבוהה, ולווים גם האריכו את המח"מ של המשכנתא. היה אוסף של התפתחויות שהעלו את הסיכונים, ולכן בנק ישראל עשה תשעה צעדים בתחום זה, שהמטרה שלהם הייתה להוריד סיכון. בין היתר, הצעדים האלה הובילו לכך שהבנקים הפנימו את הסיכון והאטו את קצב המשכנתאות וגם העלו את הריביות. לדעתנו, זה תהליך בלתי-נמנע, המשקף את סביבת הסיכון".

ד"ר חדוה בר

גיל: 48

מצב משפחתי: נשואה לרן ואמא למור, טל ועומר

מגורים: מבשרת ציון

השכלה: תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה, תואר שני ודוקטורט בכלכלה מהאוניברסיטה העברית

תפקידים קודמים: סמנכ"לית ומנהלת הסיכונים בבנק לאומי, נציגת ישראל בבנק האירופי בלונדון, ותפקידים נוספים בבנק ישראל

עוד משהו: קיבלה תואר מרצה מצטיינת באוניברסיטה העברית בגיל 25

השינוי בתמהיל
 השינוי בתמהיל

המרווח הפיננסי
 המרווח הפיננסי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא יומן קורונה?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988