נעדר תחושת משמעות בחייך? סיכוייך למות צעיר גבוהים

הפסיכיאטר פרופ' יורם ברק מציג את המחקרים החדשניים ביותר על ההשלכות הבריאותיות העצומות של חוויית משמעות קיומית

פרופסור יורם ברק / צילום: שרית רוטשילד
פרופסור יורם ברק / צילום: שרית רוטשילד

המילה 'משמעות' היא הציפרלקס של הכאוס. נראה שהאדם המודרני אינו מפסיק לחפש משמעות בעולם, ובתוך עצמו. לא קל להיוולד לחיים נטולי משמעות, ואנחנו, שעומדים על אי התנועה הזה שנקרא האנושות, מחפשים נחמה ודרך. המפגש עם הפסיכיאטר פרופ' יורם ברק, שמתמחה גם בבודהיזם, מגלה עד כמה עמוקה השפעתה של משמעות קיומית על איכות חיינו ותוחלתם. אושר, הצלחה ובריאות הם מושגים שגורים הרבה יותר בשיח היומיומי, אבל אם נרצה להשיג אותם, כדאי שנגיע למשמעות, שהיא הבסיס.

בשנים האחרונות עבר חיפוש המשמעות מהמחקר הפילוסופי למחקר הרפואי. איך אתה מסביר את זה?

"זה מגיע ממקום מפתיע. לפני כעשור קבוצת חוקרים שעבדו על מחקר מוח באוניברסיטת שיקגו שמו לב שאנשים בודדים נמצאים בסיכון לחלות באלצהיימר בערך פי שלושה עד ארבעה מאחרים - מדובר בבדידות בקונטקסט המשפחתי-חברתי - ונחדד, הרי אלה לא אנשים שהם לבד. אדם יכול להיות לבד ומאוד לא בודד, ואפשר להיות מוקף בקהל ולהיות מאוד בודד. הבדידות היא התפיסה של עצמי ומצבי, וההרגשה הסובייקטיבית. הממצאים השאירו את החוקרים עם סימן שאלה: למה אדם בודד יחלה באלצהיימר בעוד עשור או שניים יותר ממי שיש לו המון חברים. איך המחלה הפיזיולוגית של המוח קשורה להרגשת הבדידות, שהיא לא מדד רפואי קלאסי?

"השאלה הזו פתחה עולם שלם של מחקרים בתחום שנקרא 'המוח החברתי', הבודקים מה ייחודי באינטראקציה החברתית, ששומרת את המוח שלנו ככלי חד והרבה יותר בריא לעומת זה של אנשים בודדים. לאט לאט מתחילים לפלח, להעמיק ולהבין את מורכבות המוח החברתי, והמשמעות היא מהנושאים היותר מרכזיים בתחום הזה".

איך אתה מגדיר משמעות?

"כמעט כל הגדרה אנושית של משמעות בחיים תערב ממד חברתי. הכוונה היא, כמובן, לעולם שמעבר לעולם הצרכים. אני לא מדבר על הגדרות משמעות מופרכות כמו 'המשמעות שלי בחיים זה להיות מיליונר'".

למה לא מיליונר? זה מעבר לצורך הבסיסי של לנשום ולאכול.

"כן, אבל בסופו של דבר, 'להיות מיליונר' הוא אמצעי לנסות להשיג דברים - מעמד, כוח, השפעה. המיליונר כשלעצמו הוא לא המטרה. משמעות בהגדרה המילונית היא הסיבה שדבר קיים או נעשה. כסף במובן הזה הוא לא משמעות. מה שהכסף יוכל לאפשר - זו תהיה המשמעות".

אם תשאל צעירים מה הם חושבים שיביא להם אושר או משמעות, רובם יגידו כסף.

"המחקר מראה, בדרך כלל, שאנשים מאוד עשירים לא חווים רמת אושר גבוהה לעומת כלל האוכלוסייה, ולעתים קרובות היא גם יותר נמוכה. כל אותם דברים שמזינים את המשמעות בחיים הרבה פעמים חסרים בחייהם, כי הם משקיעים נתח מאוד גדול של התקדמות ושל זמן בלהמשיך לעשות כסף, או לשמר ולהגדיל את ההון שצברו.

"אם ננסה להגדיר את משמעות החיים באופן קצת יותר חברתי, מעבר לביטוי הפיזי של לחיות ולשרוד, ישנה העובדה שאנחנו כאן כדי לקיים איזה עיקרון, אידאה, מערכת מוסר. הרבה אנשים פונים אל הדת או לכיוונים פילוסופיים כאלה ואחרים. אבל בסופו של דבר, המשמעות אצל רוב בני האדם, אפילו אם היא דתית או שהיא באה מתוך מערכת מוסר אחרת, נוגעת במעורבות שלהם בחיי הקהילה, החברה, המשפחה והמדינה".

איך מודדים משמעות

כשאני מנסה לברר עם ברק כיצד הפסיכיאטריה מתמודדת עם המושג משמעות, הוא מזכיר כי יש 'רק' 64,853 מחקרים שבחנו מה המשמעות בחיים יכולה ללמד את הרופאים. בפסיכיאטריה מקובל להתמקד רק בהגדרות שיש להן נגיעה באספקט חברתי.

קודם דיברנו על אלצהיימר. כיצד חיפוש משמעות בחיים או תחושת היעדר משמעות משפיעים על צעירים?

"חוקרים הראו שבגילאי העשרה או בשנות ה-20 המוקדמות, בהיותך מתבגר או בוגר צעיר, המשמעות משנה את הכיוון שאליו החיים שלך ילכו. מתבגרים שמוצאים משמעות בחייהם נהנים מבריאות נפשית וגופנית טובה יותר בגילאי ה20-, ה30- וה40-, לעומת כאלה שהם 'אבודים' ושאין להם משמעות בחיים. לצעירים מתבגרים שלא מוצאים משמעות בחיים יש תפיסה עצמית הרבה יותר שלילית, וגם הסיכוי שלהם להידרדר לסמים, אלכוהול או פשע גדול יותר. כלומר, המשמעות נותנת יתרון גדול לאורך כל מהלך החיים".

אנחנו מדברים על יתרונות המשמעות, אבל עוד לא הבנו מה היא בעצם.

"רוב הניסיונות להגדיר משמעות בחיים תלויים בעובדה שאין דרך חיצונית למדוד את זה. אין משמעות-מטר, אין מדד מעבדתי אובייקטיבי. כל הכלים הם סובייקטיביים ונתונים להבנה ולפרשנות של האדם שעונה על השאלות האלה. עם זאת, נמצאו ארבעה פקטורים, או שאלות, שהם הבסיס, ולא חשוב אם תבדקי את זה אצל מתבגר בסין או אצל יהודי זקן בבני ברק.

"הפקטור הראשון הוא החוויה שלי של כאן ועכשיו, כסובייקט אני חווה את הכיוון שאליו רציתי ללכת. הכיוון שלי, למשל, זה להעצים את מניעת האלצהיימר. זה משתנה לאורך מעגל החיים. את, נניח, רצית ללמוד ולהשלים דוקטורט, ואז החלטת שאת רוצה עוד ילד - שינית כיוון, אבל תמיד תוכלי לחזור ללימודים.

"הכיוון יכול להיות כל דבר, בלי לתת שיפוט של ערכיות, טוב, או לא נכון, או שגוי. יכול להיות שעבור מישהו הכיוון יהיה להיות ראש משפחת פשע. זה נורא, אבל זה כיוון.

"הפקטור השני אלה התוכניות שלי לעתיד. משמעות בחיים עוסקת במשהו שהוא דינמי, לא סטטי, ולכן יש לו תמיד התייחסות לעתיד. וגם - התוכניות שלי לעתיד תואמות את הערכים שלי ואת העניין האמיתי בחיי. כלומר אין פער כמו זה שאנחנו יכולים לראות הרבה פעמים בחברות שיש בהן כפייה של משמעות בחיים, למשל החברה דתית. שם אנחנו מוצאים אנשים שהולכים בכיוון מסוים, כשמבפנים זה לא נכון להם.

"הפקטור השלישי הוא שאני יודע איך ללכת בכיוון שאני מתווה בחיים שלי, והפקטור הרביעי הוא שהחיים שלי מודרכים על ידי מערכת ברורה של מחויבויות. זה מרכיב שמתעצם עם השנים, ולטעמי הוא גם נוגע הכי הרבה בנושא החברתי. הוא נהיה יותר ויותר ברור כשאנחנו מתבגרים. זה תואם את התיאוריות של אריקסון על ההתפתחות הפסיכולוגית של הנפש, שאמר שאחרי גיל 50 חלק מאוד משמעותי בתהליכים הנפשיים שאנשים עוברים קשור לעובדה שהם רוצים להשאיר או ללמד את הדורות הבאים משהו מהניסיון שלהם, מהבנת העולם שלהם".

הקשר החברתי

במחקר שערך צבא ארה"ב נמצא שמי שחי עם תחושת משמעות גבוהה יותר, הסיכויים שייפצע בתאונות או במלחמות הם נמוכים יותר. "זה נכון גם לגבי קבוצות שנמצאות בקונפליקטים אלימים. אנחנו יודעים שלמי שיש מטרה והרגשת שייכות, הסיכוי שלו לחזור בלי הלם קרב גדול הרבה יותר מאשר של מי שהוא לא חלק מהחברה או לא מרגיש הזדהות עם המטרה שלשמה יצא למלחמה".

זה מתחבר למשמעות החיים של האדם בכלל.

"אחד המחקרים הכי מעניינים, שנערך באוניברסיטת מישיגן ופורסם בינואר השנה, בחן כיצד יחסים חברתיים משפיעים על הבריאות. במחקר רחב ההיקף נמצא כי העובדה שפרט מצליח לחוות את חייו כבעלי משמעות קשורה לאופן שבו הוא מקושר לתרבות ולחברה שבה גדל. המשמעות בחיים היא ביטוי לתהליך אבולוציוני מאוד ארוך. ולכן, למשל, האמונה הדתית, בדגש על הקוד המוסרי שמתרקם לתוך האמונה האישית שלך - מאוד מיטיבה עם החברה שאתה חי בה. כאשר יש חפיפה בין משמעות פרטית לבין קונטקסט חברתי יותר רחב, מתאפשר יתרון אבולוציוני חברתי.

"מחקר מרתק נוסף יצא במרץ השנה. המחקר, שנערך בשיתוף כמה מדינות בעולם המערבי, כלל 1.3 מיליון משתתפים, כשהמטרה הייתה לברר האם יש קשר בין תמותה - לעומת דיכאון, למשל - לבין משמעות בחיים. נמצא שמי שאין לו משמעות בחיים, הסיכוי שלו למות לפני הזמן גדול יותר. כלומר, תחושת משמעות בחיים מקטינה את התמותה. היא גם משפיעה על מהלכים פיזיולוגיים במוח, ומפחיתה את הסיכויים להתנהגויות אימפולסיביות ולהתקפי לב.

"כנראה שיש מהלכים שמתווכים על ידי המערכת החיסונית, ולכן משמעות בחיים היא כל כך דרמטית. הכוונה היא שהתיווך בין החוויה של משמעות בחיים במוח לבין המערכות האחרות, היא בעזרת מערכת החיסון. היום המחקרים מצביעים על כך, למשל, שהורמונים שהמוח משחרר משפיעים על יעילות מערכת החיסון, וכשיש לנו משמעות, המערכת הזו מתפקדת בצורה יעילה יותר. גוף ונפש עובדים יחד".

משמעות היא ערך שאנחנו לא שמים עליו מספיק דגש בחיי היומיום שלנו, למרות שהוא בעל חשיבות עצומה.

"בדיוק, ואפילו במובן הנרקיסי, ההישרדות שלנו ושל ילדינו מאוד תלויה בזה שניצור עבורנו משמעות עם פן חברתי. כלומר, העיסוק המערבי ב'אני' ו'שלי' לא טוב לנו כחברה. הוויתור על הגדרות של משמעות בחיים עם אספקט חברתי, והצטמצמות למקומות נרקיסיים, גובה מאיתנו מחיר.

"האינדיבידואליזציה, שנראית כדבר הכי חשוב ב-50 שנים האחרונות, החלום האמריקאי שאתה עולה על הסוס ורוכב מערבה, שאתה בפני עצמך ולא חייב לאף אחד כלום, אתה, הקאובוי הבודד, תמצא את הזהב ותגשים את החלום - זה חלום לא חברתי, שתפס תאוצה בעולם המערבי. זה שם אותנו במקום נחות בהיסטוריה או ביחס לחברות אחרות, שבהן המושג של משמעות תמיד נמצא בקונטקסט חברתי.

"מכיוון אחר - לכאורה, לא ממש ברור למה דווקא בקבוצות אולטרה דתיות תוחלת החיים גבוהה מהממוצע באוכלוסייה. הרי הם לא עושים ספורט, לא אוכלים מאוד בריא, רמת הרפואה היא לא מגבוהות שיש. אין שם התעסקות בהתנהגויות בריאות שנותנות להם יתרון. אחד ההסברים הוא שבשבילם המשמעות בחיים מאוד מוגדרת, וקשורה לתרומה בתוך החברה. לפחות מבחינה אפידמיולוגית, זה הופך אותם לתת-קבוצה ששומרת את המונח 'משמעות' במובן הקלאסי. זה יתרון מדיד. המסקנה היא שכאשר איבדת משמעות כקבוצה או כפרט, אתה תשלם מחיר".

איזה מחיר יכולה לשלם חברה?

"חברה שמקדשת את האינדיווידואציה עד כדי קיצוניות, כמו שקורה בחלק מחברות המערב, משלמת מחיר של בריאות נפשית כוללת. היא אולי אפילו פוגעת בהישרדות שלה עצמה. ייתכן שחברות כאלה, שהביאו את הפרט למקום המקודש והעליון, לא ישרדו בעתיד".

אז בעצם המשפט 'אני רוצה להצליח בזכות עצמי' הוא משפט בעייתי.

"תמיר מסאס, מורה נפלא לבודהיזם, ירד יום אחד לכפר הקרוב למנזר שבו שהה, ושמע בחדשות שפרצה מלחמת לבנון השנייה. הוא חזר למנזר והמשיך בעבודתו, אבל אב המנזר שם לב שפניו לא כתמול שלשום, ושאל אותו מה קרה. תמיר אמר לו שיש מלחמה, ושאל למה הקארמה שלנו כאנשים, כחברה, היא להיות מעורבים בכל כך הרבה מלחמות ואירועים אלימים. אב המנזר הסתכל עליו ואמר לו, 'יותר מדי אני-שלי-עצמי. זה מאוד מאפיין את החברה היהודית, ואתם משלמים על זה מחיר כבד בקארמה החברתית שלכם'. כי אם אני מהעם הנבחר, אז יש אותי ואת האחרים, ובהסתכלות הבודהיסטית יש לאינדיווידואציה כזאת מחיר כבד.

"כששואלים את המורה שלי לבודהיזם בניו זילנד על אנשים ש'עשו בעצמם' היא צוחקת, כי מי באמת הוא כזה? נניח שהמצאת אפליקציה. צריך אנשים שיקנו אותה. ובבית שלך, שבו המצאת אותה? היה חשמל. ומי שלח אותך לבית ספר? ומי גידל אותך? ומי היו המורים שלך? תחשבי רק על כל האנשים שעובדים ועסוקים בזה שאנחנו קמים ומכינים כוס תה בבוקר. כל האנשים שעבדו כדי שיהיו תשתיות, ואלה שגידלו את התה. אין אף אחד שעשה את זה בעצמו. זו פיקציה".

לייצר את התקווה לבד

כאדם מערבי שגדל בתרבות הישגית, שבה אני נמדדת על פי מה שהשגתי במרוץ העכברים המטורף, איך אני יוצרת משמעות?

"להגדיר את המשמעות בחיים זה משהו חמקמק. נניח שאני רוצה להיות רופא גדול, אז נכון שיש בזה צד נרקיסי ואישי, אבל רופאים גדולים, כמו מהנדסים או אופי לחם טובים, תורמים למשמעות של החיים, שהיא להקטין את הסבל האנושי ולהגדיל את האושר.

"כשאנחנו מפרקים הכול מהכול, את השמות, את התארים, את הכסף - אנחנו מגיעים לזה שכל בני האדם נולדו לסבול, כי אנחנו מתחילים את המסע אל התחלואה, הזקנה והמוות מהיום שאנחנו נולדים. באופן כזה או אחר כולנו נאבד את מה שיקר לנו, גם אם נמצא אהבה נפלאה - מתישהו אנחנו או בן הזוג שלנו נמות, וגם מי שנולד עם כפית של זהב בפה וחי חיים מוגנים, יחווה אובדנים. הנחת היסוד היא שמעגל החיים הוא כזה שכולנו נפגוש אובדן, כאב וסבל.

"אנחנו עסוקים בלהקטין את הסבל ולהגדיל את האושר, וכל חברה עושה זאת בדרכה. הבסיס של העניין - משמעות החיים - קשור לזה. רופאים מנסים להקטין את הסבל הפורמלי. אמנים מנסים להקטין בעזרת חוויה רגשית. איך שלא תפרקי את זה, כולנו עסוקים בהגדרת המשמעות לחיים, ואנחנו מכסים את זה בהמון דברים. אנחנו אומרים לעצמנו 'אם תהיה לי וילה ומכונית פאר אני אהיה מאושר יותר', אבל המחקר מראה שזה ממש לא ככה".

אם נתרום לאחר יותר, ונהיה יותר קשורים חברתית, נמצא משמעות?

"פרופ' יוחנן שטסמן, פרופסור לגריאטריה, עלה על משהו שנקרא זקנה מוצלחת. הוא בדק בריאות נפשית, פיזית וקוגניטיבית אצל אנשים שיצאו לגמלאות בירושלים. אחרי עשור הוא ראה שיש קבוצה קטנה שכמעט לא הזדקנה. הם נשארו בריאים, מצב רוחם טוב, זיכרון טוב, כושר טוב. הוא קרא להם 'המזדקנים בהצלחה' - אלה שבגיל 75 המדדים שלהם נותרו כמעט כמו שהיו בגיל 65.

"הוא רצה לבדוק מה מייחד אותם, ומצא רק פרמטר אחד: הם התנדבו בין 12 ל-20 שעות בשבוע, כל אחד בתחום העניין שלו. המסר הוא שאם חוזרים לשורשים הכי ראשוניים של האנושיות, שכל אחד צריך לגעת בהקטנת סבל ובהגדלת האושר, קודם כל של עצמך, ומזה לתת לחברה סביבך - זה ישנה מהלך חיים שלם".

מה הפסיכולוגיה מציעה?

"יש סוג של פסיכותרפיה שנקראת טיפול בתקווה. הפסיכולוג שניידר, שהקדיש את כל חייו לחקור תקווה ותקוותיות, הראה שאפשר מגיל צעיר ללמד לגדול עם תקווה וכפועל יוצא, עם משמעות בחיים. החדשות הטובות הן שתקווה זה משהו נלמד. לדוגמה: חשוב שהילד יבין שיש יותר מתשובה אחת נכונה, ויש יותר מדרך אחת לפתור בעיה. כאשר ילד לומד שאין נכון ולא נכון, אלא יש מגוון אפשרויות להתמודד עם בעיות, מתפתחת התקווה - הילד לומד שגם אם ייתקל בקשיים אפשר לפתור אותם בהרבה דרכים, והוא צריך לסמוך על עצמו ועל היכולות שלו".

בזמן כתיבת שורות אלה, נגעו ידיהם של ילדיי מדי פעם בראשי. "מה יש לאכול?", צעק דילן מהחדר הסמוך, ואליוט התקשה להירדם ורצה עוד סיבוב על הידיים. ופתאום הבנתי, שזו בעצם המשמעות שלי בחיים האלה. מרוב המשמעויות הגדולות והנשגבות, המרוץ אחר ההגשמה שלנו, אנחנו שוכחים את הדברים הקטנים והמובנים מאליו.

הרצון העז הזה לכבוש עוד יעד, או להרגיש שליחות או ייעוד, שלרוב נגמר בדמעות וייאוש, הוא אור שקרי שמסנוור. הוא מסיט מאיתנו את הדברים הנפלאים שבהישג יד. לא סתם סביב גיל ה-40 אנחנו מתחילים לחפש את עצמנו. זה קורה בדיוק מופתי כשהילדים גדלים, ואנחנו מוצאים את עצמנו בסלון עם ארבעה קירות. ואולי בקירות הלבנים יש הרבה יותר, רק צריך להסתכל עליהם באמת.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988