הנקראות ביותר

פורסמו הכללים לכניסת שחקנים חדשים לתחום התשלומים

לקבלת הרישיון נדרש הון ראשוני של חצי מיליון שקל בלבד ■ הציפייה: כניסה של חברות פינטק לתחום הנשלט כיום ע"י הבנקים ■ הכללים שפרסם בנק ישראל אמורים להיות בהמשך בסיס לתזכיר חוק

חדוה בר / צילום: בנק ישראל
חדוה בר / צילום: בנק ישראל

בנק ישראל פרסם היום (ד') מסמך ובו כללים לקבלת רישיון לפעילות בתחום התשלומים, הנשלט כיום בידי הבנקים. הכללים הם מקלים לעומת הכללים לקבלת רישיון בנקאי, הן מבחינת דרישות ההון העצמי והן מבחינת דרישות תפעוליות ומיכוניות.

כמו כן, הדרישות הן מודולריות, כלומר בהתאם לסוג הפעילות ולהיקף שלה. לפי הכללים של בנק ישראל, יוכלו הגופים להציע גם אשראי ופיקדונות (בתוך החמרת דרישות הרגולציה מהם), וכך למעשה גדל פוטנציאל הכניסה של חברות טכנולוגיה לתחום הפיננסים.

המסמך מתפרסם בעקבות עבודה שביצעה ועדה שהקים בנק ישראל בנושא קידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים. הוועדה, שהוקמה לפני כשבעה חודשים, מורכבת מנציגים של בנק ישראל, של רשות ההגבלים העסקיים, של משרד המשפטים ושל משרד האוצר. הכללים שנקבעו מתבססים על הדירקטיבה האירופית לשירותי תשלום (כללי PSD2) עם התאמות לשוק הישראלי.

למעשה, כיום אין חקיקה ייעודית בנושא הרישיון למתן שירותי תשלום בישראל. החוק היחיד בתחום זה הוא חוק הבנקאות, המתייחס גם לקבלת רישיון סליקה. הסיבה לכך היא שעד היום עיקר השחקנים בתחום היו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, והם גם היחידים שיש להם גישה לתשתית מערכת התשלומים, הנמצאת בחברת שב"א (שבעצמה נמצאת בשליטת הבנקים). אלא שבעקבות שינויים דרמטיים שנעשו בשנים האחרונות בתחום הטכנולוגיה, והתפתחות תחום הפינטק (חברות טכנולוגיה המציעות שירותים פיננסיים), הבינו הרגולטורים בעולם וגם בישראל שיש להתאים את דרישות הרגולציה גם לשחקנים החדשים.

"קצב השינויים הטכנולוגיים בתחום אמצעי התשלום הוא מהיר ביותר, והרגולטורים בכל העולם ניצבים בפני אתגר - כיצד להתאים את הרגולציה לתנאים המשתנים בתוך שמירה על היציבות של מערכות התשלומים, יציבות שהיא קריטית לכל כלכלה מודרנית", אומרת מנהלת מחלקת החשבות ומערכות התשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון.

גופים שיקבלו את הרישיון המיוחל יקבלו גישה למערכת התשלומים, וכך יוכלו להציע את שירותיהם לכלל הלקוחות בישראל. "חוק זה יקבע כי תנאי הגישה למערכות התשלומים יהיו אובייקטיביים, לא מפלים ופרופורציונליים, ולא יגבילו את הגישה למערכות מעבר לדרוש לשם השמירה על יציבותן, יעילותן ותפקודן התקין", נכתב בדוח.

מה מתכוונים בבנק ישראל לדרוש מאותם גופים שירצו להיכנס ולפעול בשוק זה? ראשית, שכספי הלקוחות יופקדו בחשבון נאמנות. באשר לדרישות ההון, אלה מקלות באופן משמעותי בהשוואה לדרישות מגופים בנקאיים, שכן עיקר הסיכון של אותם גופים הוא תפעולי ולא נוגע לנזילות או לאשראי. הדרישות הן גם גמישות למדי מצד אחד, אך מעניקות לרגולטור כוח וסמכויות להרחבתן מצד אחר. הבנק המרכזי דורש כי לגופים יהיה הון ראשוני של כחצי מיליון שקל. בנוסף, החברות יצטרכו להציג הון עצמי באופן שוטף בשיעור של 1% מהכספים המופקדים בחשבונות התשלום.

נוסף על אלה, הרגולטור יוכל לבחור את המודל לקביעת ההון העצמי השוטף בין שלושת המודלים הקיימים בכללי PSD2: האפשרות הראשונה היא 10% מההוצאות הקבועות של מוסד התשלומים בשנה החולפת. האפשרות השנייה היא ממוצע חודשי של סכום עסקות התשלומים בשנה החולפת. במקרה זה, ההון העצמי יתבסס על מחזור הפעילות. כך, לדוגמה, 4% במקרה של מחזור פעילות של 25 מיליון שקל, 1% למחזור של 50-500 מיליון שקל ו-0.25% כשהמחזור הוא יותר ממיליארד שקל. מדובר במיליוני שקלים בודדים, גם כשהמחזור הוא כמיליארד שקל.

האפשרות השלישית היא דרישת הון המתבססת על נתוני הרווח הגולמי, וגם כאן יהיה טווח. מ-10% מרווח גולמי של 12.5 מיליון שקל ועד 1.5% מרווח גולמי של 250 מיליון שקל. עוד מוצע כי לרגולטור תהיה סמכות לקבוע הון עצמי בטווח סטייה של עד 20% מהדרישות המוצעות, בהתאם לסיכונים נוספים בפעילות החברה.

עוד מוצע לתת פטור מרישיון לגופים שסך עסקאות התשלום המתבצעות על ידיהם נמוך מ-30 מיליון שקל בשנה. גופים אלו יידרשו "להוכיח את יושרת בעלי השליטה והממשל התאגידי שלהם", וכן יוכל הרגולטור לדרוש מהם להציג הוכחות לקיומו של הון עצמי. בכל מקרה, הון זה לא יהיה גבוה מההון שנקבע ברישיון מוסד תשלומים.

נוסף על דרישות ההון, בנק ישראל דורש גם שתוצג בפניו תוכנית עסקית, וכן מסמכים המעידים על רמה גבוהה של אבטחת מידע, עקרונות בנושא איסוף מידע סטטיסטי, תיאור מבנה הממשל התאגידי, זהות בעלי השליטה ופרטים נוספים. בנק ישראל גם יאפשר הקלה בתהליך קבלת הרישיון בגופים הפעילים כיום בתחום התשלומים במדינות אחרות, כל עוד קיבלו רישיון לכך במדינה שבה הם פעילים. "עבור גוף שקיבל רישיון ממדינה זרה ויבקש רישיון בישראל יוכל הרגולטור להסתמך על רישיון זה, אם ימצא שהוא ממלא את דרישות הרישיון של מוסד תשלומים בישראל. הסתמכות זו יכולה להיות מלאה או מותנית בהשלמה", נכתב במסמך.

המסמך שפורסם היום ישמש בסיס לתזכיר חוק בנושא, ועד 6 בנובמבר הוא נתון להערות הציבור.

הכללים לקבלת רישיון בתחום התשלומים:

- הון עצמי ראשוני של חצי מיליון שקל ו-1% מהיקף הכספים המופקדים, וכן הון המתבסס על ההוצאות הקבועות ממחזור הפעילות     או הרווח הגולמי

- הפקדת כספי התשלומים אצל נאמן

- הצגת תוכנית עסקית, נתונים על אבטחת מידע, איסוף מידע סטטיסטי ועוד

- חשיפת זהות בעלי השליטה ועמידה בכללי ממשל תאגידי

- שחקן עם פעילות של פחות מ-30 מיליון שקל או גוף בעל רישיון בתחום ממדינה זרה יקבל פטור מתהליך קבלת הרישיון

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988