חזון גלובס
הנקראות ביותר

שאלת השאלות: איך להשקיע בעידן הפופוליזם העולמי

השווקים מחזיקים בינתיים מעמד על רקע תופעות כמו הברקזיט ועליית פוליטיקאים מסוגו של טראמפ ■ יחד עם זאת, חלק מהמשקיעים מתחילים לתהות מהן ההשלכות של התופעות הפופוליסטיות הללו

סוחרים בוול סטריט/ צילום: רויטרס
סוחרים בוול סטריט/ צילום: רויטרס

הפופוליזם צועד קדימה. ההצבעה הבלתי צפויה בבריטניה לעזוב את האיחוד האירופי, העלייה בתמיכה בפוליטיקאים מהימין בכמה מדינות אירופיות אחרות, וההישגים המפתיעים של פוליטיקאי לא אטרקטיבי לגמרי כמו דונלד טראמפ, מתחילים להפחיד את המשקיעים.

זה כך לא מעט מפני שכמה מהפוליטיקאים הללו והתנועות שלהם תומכים ברעיונות שנעים בין גרימת נזק קל לבורות כלכלית מוחלטת, כמו התערבות ממשלתית מוגברת בעסקים, ביקורת על בנקאים מרכזיים, הגבלות על הגירה ופרוטקציוניזם.

למרות העלייה בתמיכה העממית ברעיונות הבלתי אטרקטיביים הללו, שוקי המניות החזיקו עד כה מעמד בצורה סבירה, והשוק האמריקאי נסחר עדיין קרוב לרמות שיא. גם השווקים באירופה התאוששו במהירות מהדיכאון של אחרי הצבעת הברקזיט, אבל השאלה היא אם הם אינם שאננים מדי. מהן ההשלכות בכוח על ההשקעות של התנועה הפופוליסטית הזו?

אי שביעות רצון מהסטטוס קוו

תחילה אנחנו צריכים לחשוב על מה שעומד מאחורי ההצבעות והסקרים הללו. חוסר שביעות הרצון של הציבור מן ההתפתחות הכלכלית הכללית מאז המשבר הפיננסי העולמי בולט לעין. הוא נגרם מהקיפאון או מהירידה בהכנסה הפנויה הריאלית של המעמד הבינוני והנמוך, והוא התחדד עוד יותר על-ידי ההבנה שכמעט כל הפירות הכלכליים מופנים לאליטה דקיקה.

אלו הם בעיקר הכישלונות של הגלובליזציה, שמייצרת מוצרים זולים, אך יש לה גם אפקט דפלציוני על כוח המיקוח של עובדים מיומנים-למחצה ולא מיומנים במדינות מפותחות, בזמן שייצור ושירותים עוברים לחו"ל.

אבל הנקודה כאן היא שחוסר שביעות הרצון מופנה נגד הממשלות הלאומיות, בגלל האמונה שהפוליטיקאים צריכים "לעשות משהו". פוליטיקאים חסרי מצפון מנצלים את התסיסה הזו כדי לקדם את הקריירה שלהם, גם כשאין להם מושג איך לפתור את בעיות היסוד. זכרו איך ראשי מחנה הברקזיט בבריטניה הבטיחו שבריטניה תוכל לשלוט בהגירה ולשמור על גישה מלאה לשוק המאוחד - טענה כוזבת שנחשפה במערומיה זמן קצר אחרי ההצבעה.

לגודל המזל, לשום פוליטיקאי אין היכולת לבטל את האפקט של הגלובליזציה - כלומר להציע שכולנו נקנה בגדים מתוצרת מקומית, או נגדל בעצמנו את העופות שלנו. זה אולי נשמע כמו רעיון נחמד, אבל פירוש הדבר יהיה כנראה שטישירט תעלה 50 דולר.

בנימה רצינית יותר, יש עדיין חשש שהפוליטיקאים יעלו רעיונות טיפשיים יותר ויותר כדי לנסות לקסום לבוחרים, ולעשות שינוי בעולם של צמיחה כלכלית איטית. הוויכוח על הברקזיט הוא מקרה לדוגמה. האם בריטניה צפויה להיות מדינה משגשגת יותר אם היא תהפוך פחות אטרקטיבית למשקיעים זרים?

הפוליטיקה של הפרגמטיות

לכן, משימת המפתח היא לזהות פוליטיקאים שעלולים לגרום נזק ממשי, ולהעריך אם הם יהיו במעמד שבו הם יוכלו לגרום את הנזק הזה. אני מניח שהיציבות של השווקים מול הברקזיט ועלייתו של טראמפ מוסברת על-ידי הציפייה (או התקווה) שאנשים הגיוניים יחסית יקבלו בסופו של דבר את ההחלטות, או שהרעיונות הטיפשיים לא יעברו בחקיקה בסופו של דבר.

במקרה של בריטניה, משרד האוצר מנוהל על-ידי האדם הראשון שיש לו ניסיון בעסקים זה שנות דור. למרות שחלק גדול מהרטוריקה הציבורית בבריטניה נשמע אנטי-עסקי, לא מעט מזה הוא כנראה טקטיקת מו"מ לקראת הברקזיט, במטרה להבטיח לבריטניה עסקה טובה.

יש הבדל בין מה שפוליטיקאים מרגישים שהם צריכים לומר כדי להצדיק את עמדותיהם בפני הבוחרים המתלוננים, ובין מה שהם צפויים לעשות בפועל. לא רבים מבחינים בכך שבריטניה תוכל להישאר באיחוד המכס האירופי, גם אם היא תעזוב את השוק המאוחד.

אם מניחים שהפוליטיקאים המטורפים לא יקבלו לידיהם את ההגה, ושהטיפשים מעט מהם ירוסנו על-ידי הביורוקרטים, הסנטימנט הנוכחי בשווקים נראה מציאותי יותר. יש סיכונים שהפוליטיקאים ההגיוניים יחסית ינסו לבזבז הרבה כדי להיחלץ מהצמיחה הנמוכה, בייחוד מפני שאנחנו מתקרבים לקצה הגבול של מה שהבנקים המרכזיים יכולים לעשות באמצעות הקלה כמותית וריביות שליליות.

אבל סביר יותר שיוכרזו כמה פרויקטים בפרופיל גבוה של תשתיות או דיור - בבחינת יחסי ציבור מקסימליים בעלות מינימלית - ושהרעיונות המסוכנים יותר, כמו "כסף ממסוקים", ייגנזו.

גם החששות שהאיחוד האירופי יתפורר אחרי הברקזיט נראים מוגזמים: ההיסטוריה מראה שלמדינות אירופה האחרות יש השקפה שונה בתכלית על האיחוד.

למה לשלם על כלום?

בחזרה להשקעות. מי שרוצה תשואה על כספו, לא אוהב את הרעיון של לשלם תמורת הלוואת כסף לחברה (תודה על ההצעה, הנקל וסאנופי, שתי חברות שהציעו לאחרונה אג"ח בריביות שליליות). זה הגיוני רק אם אתם חושבים שמישהו אחר יקנה את האג"ח בתשואה שלילית עוד יותר.

לכן, דומה שהמניות הן אחד המקומות הבודדים שיכולים להציע את הפוטנציאל של תשואה ריאלית. בתוך המניות, יש כמה צעדים שסביר לנקוט, שיכולים לסייע לזהות את סוגי החברות שיכולות לצלוח את השנים הבודדות הבאות בצורה יציבה.

■ חפשו מוצרים ושירותים בסיסיים (צמיגים, חומרי סיכה, שמפו, מזון).

■ חפשו הכנסות חוזרות בחוזים ארוכי-טווח.

■ אל תשלמו יותר מדי על צמיחה - היא עלולה לאכזב.

■ מצאו מוצרי נישה עם כוח תמחור.

■ הימנעו מסיכוני רגולציה/מס.

■ הימנעו מתלות בכמה מוצרים או מדינות.

■ זהו את אלו שנהנים מריביות נמוכות (תשתיות).

■ חפשו קבלנים עם כישורי תשתיות מיוחדים (מנהרות, גשרים).

■ חפשו סיפורים של "הרכבה עצמית".

למרות שהתמחורים באירופה גבוהים משמעותית מכפי שהם היו לפני שנתיים, עדיין אפשר לזהות עסקים סולידיים שמסוגלים להניב תשואת מזומן של 6%-7% עם הזדמנות צמיחה. אם המצב הפוליטי לא יידרדר באמת, התשואות הללו הן מהטובות ביותר שזמינות בעולם שבו צמיחה נמוכה וריביות שליליות צפויות להימשך עוד זמן מה.

הכותב הוא מנהל קרן מניות אירופה בחברת הנדרסון גלובל אינווסטורס, המיוצגת בישראל על-ידי מיטב-דש בית השקעות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות