"החזון שלי: 6.5 מיליון תיירים שייכנסו לישראל בשנת 2030"

כך אמר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות, בכנס IFTTA ■ שר התיירות יריב לוין: "לתיירים בישראל דרושה תחושת ביטחון, ולא רק ביטחון פיזי - אלא גם ביטחון במה שהתייר מזמין ובמה שהוא מקבל אם משהו משתבש"

אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל / צילום: תמר מצפי
אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל / צילום: תמר מצפי

רק 1.8 מיליון תיירים נכנסו לישראל מתחילת השנה - כך פרסמה אתמול (ד') רשות האוכלוסין וההגירה. למעשה, בין השנים 2000 ל-2014 ענף התיירות בישראל צמח ב-17% בלבד.

הצצה אל המדינות השכנות מגלה כי בירדן, למשל, זינק ענף התיירות בשיעור של 186%, ובמצרים - ב-88%. בטורקיה, ששמה את ענף התיירות בחזית עם חיזוק משמעותי לחברת התעופה טורקיש איירליינס (שהמדינה מחזיקה במחצית מהבעלות עליה), זינק הענף בשיעור מדהים של 315%.

החזון שהציג הבוקר (ה') אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות, בכנס IFTTA הבינלאומי - פורום עורכי דין והיועצים המשפטיים המתמחים בענף התיירות, מדבר על 6.5 מיליון תיירים שייכנסו לישראל בשנת 2030. במצב כזה מספר המועסקים בענף יגיע ל-355 אלף עובדים, והתוצר המקומי הגולמי יעמוד על 82 מיליארד שקל ויהווה 6% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה. אבל עוד חזון למועד, והדרך למספרים הללו נראית ארוכה.

שר התיירות יריב לוין, שפתח את הכנס, אמר כי "אני מאמין שעל-מנת שענף התיירות ישגשג, דרושה לתיירים תחושת ביטחון. אבל תחושת הביטחון אינה קשורה רק לביטחון פיזי, אישי או ללחימה בטרור - תחומים שבהם ישראל מובילה, אלא גם ואולי בעיקר במובן של ביטחון במה שהתייר מזמין ובמה שהוא מקבל אם משהו משתבש".

בהיבט הרגולטורי אמר לוין כי "גבולות העולם הפכו למטושטשים. אדם מזמין מביתו דרך אתר חופשה. הוא לא יודע מה החוקים שחלים על האתר שבו הזמין, הוא לא יודע מה החוקים של חברת התיירות או התעופה שדרכה הוא הזמין. הכללים שונים, הרגולציות שונות. אני מאמין שבשדה הזה התפקיד שלכם, היועצים המשפטיים והמומחים לתיירות - לסדר את כל מערכת הסבוכה של עולם התיירות על-מנת להבטיח את תחושת הביטחון של התיירים - זה משהו חשוב וקריטי בתעשיית התיירות". 

יריב לוין, יהודה רוה ועו"ד כרמית בר-און, ראש IFTTA ישראל / צילום: גיא יחיאלי
 יריב לוין, יהודה רוה ועו"ד כרמית בר-און, ראש IFTTA ישראל / צילום: גיא יחיאלי

עו"ד יהודה רוה - אשר ראש מחלקת התיירות במשרדו, עו"ד כרמית בר-און, משמשת כיו"רית IFTTA ישראל - דיבר אף הוא בכנס ואמר כי "במשך שנים מדינת ישראל לא התייחסה ברצינות מספקת לענף התיירות. הפעם היחידה שהתיירות השוותה על-פי חוק לתעשייה הייתה ב-1995, בחוק עידוד תעשייה מסים, שם רצו לעודד הנפקה של מפעלי תעשייה בבורסה. אמרו שמי שינפיק בבורסה מפעל תעשייה יקבל פטור ממס כאשר ימכור את מניותיו בעתיד. שם כתבו 'תעשייה' לרבות 'מלון'. מעבר לזה, בית מלון לא הוגדר כמפעל תעשייתי בחוקים השונים. למרות שתיירות היא אחד מאוצרות הטבע החשובים ביותר של מדינת ישראל.

"גם פוליטיקאים לא ראו בתפקיד שר התיירות את משאת נפשם. הם רצו להיות שרי תקשורת, כלכלה, תמ"ת. בספרד, לעומת זאת, משרד התיירות זה אחד המשרדים החשובים ביותר. זה גם מסביר למה ענף התיירות בישראל סבל במשך שנים מהזנחה. במשך שנים תקציבי משרד התיירות היו נמוכים מאוד ביחס לחשיבות המשרד, ולכן תקציב המשרד תלוי מאוד בכוח הפוליטי של השר המכהן".

עו"ד רוה בירך את השר לוין על החוק שיזם, אשר יאפשר להקצות 20% משטח המלון לטובת מגורים. לדבריו, "למרות התנגדויות קשות להן זכה החוק, החוק הזה מאפשר ליזמים לבנות הרבה יותר, ויש לקוות שכך אכן יהיה".

עוד סיפר רוה כי היקף ההשקעה בבניית בית מלון היא עצומה. כדוגמה הוא סיפר על היקף ההשקעה בהקמת מלון רויאל ביץ' אילת בסכום של כ-150 מיליון דולר. עם זאת, הוא סיפר כי מלון יכול להיות רווחי, "ולראיה - אני מסתכל על הרשתות בישראל, שבשנים האחרונות הרוויחו מאות מיליוני שקלים".

צרו איתנו קשר *5988