רגע האמת של דנקנר - גזר הדין במשפט הרצת המניות

הוא לא פעל למען בצע-כסף, תרם לאוטיסטים וביקש מחילה - אך גם ניצל את מעמדו כאיש העסקים המשפיע ביותר במשק לביצוע הונאת משקיעים ■ האם נוחי דנקנר יישלח לכלא?

נוחי דנקנר מגיע להכרעת הדין / צילום: מהוידאו
נוחי דנקנר מגיע להכרעת הדין / צילום: מהוידאו

רק לפני 7 שנים היה איש העסקים נוחי דנקנר טייקון על פסגת העולם. קונצרן אי.די.בי שבראשותו שגשג והצליח, ודנקנר הוכרז כ"איש השנה" של "גלובס" לשנת 2009. גם ההתאוששות העולמית מהמשבר הכלכלי של 2008 נראתה באופק, ובישרה עתיד שהוא אפילו ורוד יותר עבור מי שהיה האיש החזק במשק.

בוועידת "גלובס" שבה הוכרז כ"איש השנה", פירט דנקנר את תרומתה לחברה של אי.די.בי ופרש את חזונו: "היעד שלי הוא להפוך את אי.די.בי לקבוצה גלובלית, אבל שהמטה שלה יישאר בישראל. תמיד נראה את עצמנו כקבוצה ציונית ופטריוטית, המזוהה עם המשק הישראלי והחברה הישראלית. גורלו של כל אחד מאיתנו תלוי בגורלה של מדינת ישראל".

גורלו של דנקנר התהפך מאז. שורה של טעויות ואירועים הובילו לכך שאיבד את השליטה על הקונצרן הענק, ובהמשך הוא עצמו הועמד לדין על-ידי המדינה בגין הרצת מניות אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012, ואף הורשע בביצוע העבירות.

מחר (ב') מגיע יום הדין של דנקנר. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, יודיע מהו העונש שהחליט להטיל על דנקנר ועל שותפו להרצת המניות, איתי שטרום.

דנקנר הוא איש יסודי, קפדן. אחרי שהוא יצא מההלם הראשוני כשהתבשר שהמדינה החליטה להעמיד אותו לדין פלילי, הוא שינס מותניים ויצא לקרב המשפטי, שהוא גם קרב על כבודו ועתידו. דנקנר שכר את שירותי משרדו של עו"ד גיורא אדרת. בסיוע בני משפחתו ועוזריו הוא ניהל מאבק משפטי עיקש בניסיון להוכיח כי הוא חף מפשע.

דנקנר המשיך להילחם גם כאשר ב-4 ביולי השנה הודיע כבוב כי החליט להרשיע את דנקנר ואת שותפו איתי שטרום בעבירות שיוחסו להם. הפעם הוא גייס את חבריו ומקורביו, בהם האלוף (במיל') דורון אלמוג, ראש עיריית מעלות, שלמה בוחבוט, ועו"ד שמוליק זיסמן, כדי שיתייצבו בפני השופט כבוב וימסרו עדויות אופי לטובתו. אקורד הסיום היה כשדנקנר עצמו התייצב בפני השופט וביקש ממנו חמלה.

נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
 נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף

חומרה כפולה

אבל כל זה נגמר. לדנקנר כבר אין יכולת כלשהי להשפיע על החלטת השופט. את הימים שלפני גזר הדין ניסה דנקנר להעביר בשגרתיות, ואת המחשבות על הצפוי מחר באולם 1 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוא ניסה להרחיק מראשו.

אחד ממקורביו אמר ל"גלובס": "אולי הלילה, כשמועד גזר הדין כבר ממש קרוב, דנקנר יתקשה להירדם. אבל עד היום הוא פשוט לא חשב על כך או הדחיק את הדבר".

אפשר לומר שדנקנר כבר מתכנן בימים אלה את הבקשה להגשת הערעור לבית המשפט העליון, בקשה שצפויה לעכב את ריצוי העונש, ככל שיוטל עליו מחר, עד ההכרעה באותו ערעור.

הסמן הימני שלאורו צפוי השופט כבוב לגזור את דינו של דנקנר הוא גזר הדין שנתן לאחרונה בית המשפט במשפט הרצת המניות של החברה הבורסאית מנופים פיננסים. בית המשפט העליון שלח את איש העסקים ג'קי בן-זקן ל-26 חודשי מאסר, בגין הרשעתו בהרצת מניות מנופים שבה שלט. זאת, לאחר ששופט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, רצה להטיל על בן-זקן עונש חמור אף יותר, של 3 שנות מאסר.

השיקולים לחומרה בעניינו של דנקנר הם שהוא הורשע בכך שהונה את ציבור המשקיעים בשוק ההון בעת שהיה עדיין אחד האנשים החזקים במשק. לכן חומרת מעשיו כפולה: הוא ניצל כמעט בציניות את כוחו הרב ואת שמו הטוב כדי לגרום לאנשים שונים, בהם בכירים בבנק הבינלאומי, להשתתף, שלא בכוונה או בידיעה, בתרמית. בנוסף, המחוקק העלה את רף הענישה על עבירות של תרמית בניירות ערך ל-5 שנות מאסר, ואף הורה לפרקליטות ולבתי המשפט ליישם בשטח את ההחמרה.

אם יש בכל זאת משהו שדנקנר ושטרום תולים בו יהבם לקראת גזר הדין מחר, אלה הן האמירות של השופט כבוב כי הם לא פעלו למען בצע-כסף. "אי-אפשר לקרוא לעבירות שבוצעו כאן, שהן לשם בצע-כסף. הם לא רצו לחלוב את החברה", אמר כבוב.

גם התרומה של דנקנר לחברה הישראלית ובעיקר לתושבי הצפון, שאותה הוא הראה בשלב הטיעונים לעונש באותות ובמופתים, עשויה לשחק לטובתו.

מנגד, בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) מהשופט כבוב להטיל על דנקנר עונש של בין 3-5 שנות מאסר בפועל. על הנאשם השני, שטרום, מבקשת התביעה להטיל עונש של בין שנתיים וחצי ל-4.5 שנות מאסר.

נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
 נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף

גם בארזים נפלה שלהבת

התובעת, עו"ד חנה קורין, אמרה כי דרושה כאן "ענישה שתוכיח לציבור, שיש מי שמגן עליו, ועל הכספים שלו שמושקעים, ועל אמינות שוק ההון שהיא נשמת אפה של הכלכלה. האינטרס הציבורי ומצוות המחוקק הם למצות את הדין עם שני הנאשמים".

לדברי התובעת, "צריכים להיות כנים - מבחינת הציבור הרחב וציבור המשקיעים, יש משמעות רבה יותר לענישה, לגזר הדין, מאשר להכרעת הדין. פער בלתי מובן בין הרשעה חריפה לעונש קל, מכרסם באמון הציבור בבתי המשפט ומעביר מסר של הרגעה לעבריינים פוטנציאליים". 

התביעה ציינה כי יש להחמיר בעונשו של דנקנר לאור בכירותו והשפעת מעשיו על שוק ההון בכללותו, כמו גם על האופן שבו הציבור תופס את שוק ההון. "מהיום, כל שיחת סלון וכל פוסט באינטרנט וכל שיח ציבורי יהיו שבכל ההנפקות יש מניפולציה, וכולם מריצים מניות. השיח הזה קיבל הוכחה בהכרעת הדין המרשיעה. השיח הזה לא מוגזם - הוא הוכח. מכאן החשיבות הגדולה שאנחנו רואים שמבית המשפט לא ייצא יחס בלתי סלחני למעשים של דנקנר. מתחייבת לטעמנו דחייה מוחלטת של טענות כאילו מדובר באירוע נקודתי, או בקווים מטושטשים בין לגיטימי ללא לגיטימי".

לדברי הפרקליטות, המסקנה העולה מהכרעת הדין המרשיעה בתיק היא כי גם בארזים נפלה שלהבת. "דנקנר היה הדמות המוכרת והמשפיעה ביותר במשק הישראלי. דנקנר הורשע בהרצת מניות ובעבירות נוספות, לצורך תמיכה במי שהייתה חברת ההחזקות המשמעותית ביותר במשק הישראלי, ששלטה על שורה ארוכה של חברות שניהלו חלק מהפעילות במשק שלנו. דנקנר לא בחל באמצעים כדי לגרום להצלחת הנפקת החברה שעמד בראשה. כאשר מי שמבצע את העבירות הללו הוא איש העסקים המשפיע ביותר במשק, הפגיעה בשוק ההון היא חמורה במיוחד. הגענו למעמד הנוכחי לאחר הרשעה חד-משמעית ומהדהדת של בית המשפט, שהרשיע את הנאשמים בכל סעיפי האישום שיוחסו להם".

התביעה רואה ממד נוסף של חומרה בעבירת הדיווח שבה הורשע דנקנר. "דנקנר פנה ביד אחת אל הציבור והזמין אותו לרכוש מניות, וביד השנייה יצר ביקושים שהניחו את דעת הציבור שההשקעה בטוחה וכדאית. הפעולה הזאת בשני הצדדים היא מעשה מירמה מובהק. זו הונאה. זו מירמה. זאת לא עבירת ניירות ערך שאנשים לא מצליחים לזהות את הפסול בה. זה נהיר לכל אדם ופוגע בתחושת הצדק".

נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
 נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף

למען אוטיסטים, חולים ומפגרים

בתום הדיון בטיעונים לעונש, קיבל דנקנר הזדמנות לומר דברים לשופט. דנקנר ביקש חמלה ורחמים מבית המשפט, ואמר כי השנים האחרונות היו קשות מאוד עבורו ועבור משפחתו. "תרשה לי לבקש בעת הזו חמלה", אמר דנקנר לשופט.

קודם לכן התייצבה שורה ארוכה של חברים ומכרים של דנקנר באולם בית המשפט כדי למסור עדויות אופי לטובתו בשלב הטיעונים לעונש. האלוף (במיל') אלמוג, שבנו ערן ז"ל היה אוטיסט, ואשר הקים כפר שיקומי ייחודי בשם "עלה נגב" למען אוטיסטים, הציג בבית המשפט את "הפעילות העצומה", לדבריו, שעשה דנקנר למען אוטיסטים ובעלי מוגבלות שכלית.

אלמוג ביקש מהשופט לנהוג כלפי דנקנר "במידת החסד והרחמים שבה נהג דנקנר כלפי האוטיסטים והמפגרים".

עו"ד שמוליק זיסמן, לשעבר כדורסלן בולט בקבוצת מכבי תל-אביב לכדורסל, הקים לפני 17 שנה עמותה לטיפול בילדות נפגעות תסמונת רט ("מלאכיות הדממה"), לאחר שבתו חלתה במחלה הנדירה והקשה. זיסמן שמסר גם הוא עדות נרגשת לטובתו של דנקנר, דיבר על תרומתו הגדולה לעמותה, וציין כי הוא לא מאמין כי דנקנר ביצע במודע עבירות פליליות.

זיסמן דחה את הביקורת על כך, שהכספים שתרם דנקנר לאורך השנים, באמצעות החברות, היו "כסף ציבורי". לדבריו, "נוחי תרם באופן אישי את הכסף הזה, ואמר לי לצאת עם זה לתקשורת. עד אז לא רציתי לנפנף בבעיה שיש לי בבית. הוא דחף אותי גם לזה. הגענו למצב שהיום יש 17 ניסויים קליניים בעולם בניסיון למצוא תרופה למחלה. אנחנו יכולים לרפא את המחלה הזאת תוך 10 שנים. זה קודם כל בזכות אנשים כמו נוחי". 

גם שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות ולשעבר יו"ר מרכז השלטון המקומי, התייחס אל דנקנר כאל "צדיק", כשתיאר כיצד ביום השני למלחמת לבנון השנייה התקשר אליו דנקנר ובא לעזור לתושבי הצפון.

עדי שלג, נוחי דנקנר / צילומים: תמר מצפי
 עדי שלג, נוחי דנקנר / צילומים: תמר מצפי

"הנפקת החברים" וההרשעה

בחודש יולי השנה הרשיע כאמור השופט כבוב את דנקנר בהרצת מניות ובעבירות דיווח והלבנת הון. יחד עימו הורשע גם איש שוק ההון איתי שטרום. לבקשתו של דנקנר, שטרום ביצע רכישות מאסיביות של מניות אי.די.בי, שאותן מכר מחוץ לבורסה; ושב לרכוש מניות חדשות - הכול, כך קבע בית המשפט, כדי להשפיע באופן בלתי חוקי ומעושה על שער המניה, ערב אותה הנפקה ידועה ב-2012. גם החברות אי.די.בי וקלוז-טריידינג של שטרום הורשעו בעבירות אלה.

דנקנר ושטרום הורשעו בכך שבפברואר 2012, לקראת מועד הנפקת מניות חברת אי.די.בי שבשליטת דנקנר לציבור, הנפקה שהייתה קריטית לשיפור מצבה התזרימי החנוק של החברה, קשרו דנקנר ושטרום קשר, שבמסגרתו סוכם כי שטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית החברה בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שערה ו"לתחזק" את השער, כמו גם להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג של התעניינות במניה.

בית המשפט פסק כי מטרת המעשים הייתה להבטיח את הצלחתה של ההנפקה, שאכן עלתה יפה, ואי.די.בי גייסה באמצעותה 321 מיליון שקל. לצורך ביצוע התוכנית, הורה שטרום למכרו, הסוחר בניירות ערך, עדי שלג, לרכוש באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלות שטרום, מניות של אי.די.בי אחזקות, במטרה להשפיע על שער המניה. שלג, כך נפסק, פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי.

עדי שלג היה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום, והפך בהמשך לעד המדינה בפרשה.

כשיבשו מקורותיו הכספיים של שטרום, הוא פנה לדנקנר, שפנה לכמה מחבריו כדי שהם ירכשו את המניות שרכש שטרום מחוץ לבורסה. הפרקליטות תיארה זאת כ"חילוצו" של שטרום בידי דנקנר. אותם "מחלצים" הם אנשי העסקים אילן בן-דב, לשעבר בעל השליטה בחברת פרטנר; יוסי ויליגר, שהיה הבעלים של חברת ויליפוד; שמעון וינטראוב, בעל השליטה בבראק-קפיטל; איש העסקים צביקה בארינבוים; וגלעד טיסונה.

כשאלה רכשו מניות משטרום - שטרום עצמו שב ורכש שוב מניות אי.די.בי בבורסה, ובכך מנע פגיעה בשער המניה על-ידי הגדלת הביקוש למניה בבורסה.

כששוב יבשו מקורותיו הכספיים של שטרום, הוא פנה לבנק הבינלאומי כדי לקבל אשראי, אך המהלך לא צלח. אז פנה דנקנר למנהלת מחלקת שוק ההון בבנק, ניצה זעפרני, ולמנהל החטיבה העסקית, אילן בצרי, ו"זרק מילה טובה", כלשונו של שטרום בעדותו. או-אז נעתר הבנק לבקשת שטרום, והעמיד לו אשראי של מיליוני שקלים, ללא בטוחות ובתנאים נוחים למדי.

בהכרעת הדין המרשיעה נאמר כי "נוחי דנקנר הקדיש את כל מאודו כדי להעביר סיגנל לשוק שיש ביכולתו לגייס סכום נכבד, שיאפשר לו לנווט את פעילותה העסקית של אי.די.בי, כאשר כישלון של מהלך כזה היה גם עלול להביא לאובדן השליטה בחברה. זהו התמריץ שהכווין את פעילותו של דנקנר, ולמרבה הצער הביא אותו לפעול דווקא בסמוך לפני ההנפקה באופן בלתי לגיטימי בעליל".

ברקע למעשים, השופט פירט את מה שמצטייר כנואשותו של דנקנר להצליח בהנפקה. "החברה הייתה מצויה באותה עת במצוקה תזרימית. במצב זה ההנפקה הייתה קריטית לחברה ולדנקנר בפרט, אשר השקיע בה את כל מאודו".

כבוב דחה את גרסתו של דנקנר, שביקשה להקל במידת הלחץ שבה היה נתון ערב ההנפקה. השופט עמד על כך שהצלחת ההנפקה הייתה חיונית ליכולת החברה לפרוע תשלומים בטווח של חודשים ספורים למחזיקי האג"ח, כאשר דנקנר ידע כי אי-עמידה בתשלום למחזיקי אג"ח משמעותה הליכים שסופם, בסבירות גבוהה, אובדן השליטה בחברה - כפי שאכן קרה כשנה וחצי לאחר אותה הנפקת חברים.

באשר לגרסת שטרום, שטען בין היתר בחקירתו הראשונית ברשות ניירות ערך כי התנהגותו מעידה על אסטרטגיית השקעה לטווח ארוך, נקבע כי היא נסתרת מאליה, שכן הוא מכר את המניות מחוץ לבורסה בימים שלאחר מכן.

השופט הדגיש עוד כי אינו מוצא כל היגיון מסחרי בפעולותיו של שטרום, זולת הרצון להריץ את המניה. "ההשקעה בוצעה בלי לבדוק את תנאי השוק ומצב המניה, בהתעלם מאנליזות שליליות שהוצגו בפני שטרום ביחס לחברה, ולמרות שהכיר כי ביום 20.2.2012, יום לפני תחילת פעילותו במניה, ירד ערכה בכ-6.5%. כך גם בבוקר יום 21.2.2012, ירד ערך המניה בכ-6% נוספים". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988