נוחי דנקנר יצא בזול

למה כבוב הסתפק בשנתיים מאסר לדנקנר, ומהם סיכויי הערעור?

נוחי דנקנר/ צילום: שלומי יוסף
נוחי דנקנר/ צילום: שלומי יוסף

1.

אפשר לומר שכל אדם כמעט שנשלח לכלא הוא מסכן. מנגנון הכליאה של בני אדם את זולתם מאחורי סורגים ובריחים, שומרים וסוהרים, הוא אחד האמצעים הפוגעניים ביותר בחירותו של אדם, בכבודו ובנפשו. יש להניח כי הקושי הנפשי שיחווה בכלא אדם כמו אחד מבכירי המשק לשעבר, נוחי דנקנר, יהיה גדול יותר משל אסיר ממוצע, וזאת בשל עברו ואורח החיים הראוותני שאליו הורגל משך שנים.

לכן, אי-אפשר שלא להתייחס אל העונש, שנתיים מאסר בפועל, שהטיל היום (ב') השופט חאלד כבוב על דנקנר בגין הרשעתו בהרצת מניות אי.די.בי, כעונש משמעותי וחמור.

עם זאת, ניתן לומר כי דנקנר יצא יחסית בזול. הפרקליטות ביקשה להטיל עליו עונש חמור הרבה יותר, של עד 5 שנות מאסר, וגם השופט עצמו ציין בגזר הדין כי לפי מתחם הענישה, עונשו של דנקנר יכול היה להגיע ל-42 חודשי מאסר בפועל (3.5 שנות מאסר).

שתי סיבות מרכזיות הביאו לכך שהשופט כבוב החליט להטיל על דנקנר עונש פחות חמור מזה שביקשה הפרקליטות. האחת - שכנועו כי תרומתו של דנקנר לאורך השנים לחברה הישראלית הייתה גדולה מאוד וחריגה. השופט גם דחה באופן נחרץ את הביקורת שביטלה את המעשים של דנקנר בטענה כי התרומה הכספית שלו למטרות ציבוריות נעשתה באמצעות החברות, ולכן מכסף ציבורי ולא אישי.

וכך כתב השופט: "יש לזכור כי תרומות אלה נגזרו מרווחי החברה, ודנקנר, כבעל מניות בחברה, נשא בחלק יחסי מתרומות אלה", ואף ציין ופסק כי דנקנר גם תרם ישירות כ-40 מיליון שקל מכספו הפרטי למען מטרות ציבוריות. "אין להמעיט ערך בנכונות הנאשם להפריש חלק לא מבוטל מכספו לצורך פעילות שנועדה לסייע לאחרים".

הסיבה השנייה והמשמעותית אפילו יותר לכך שכבוב הסתפק בשנתיים מאסר לדנקנר היא פסק הדין של בית המשפט העליון מלפני כמה חודשים (ספטמבר 2016) בתיק הרצת מניות חברת מנופים פיננסים. באותו מקרה ציננו שופטי העליון את ההתלהבות הענישתית של עמיתו של כבוב בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט דוד רוזן, שרצה לשלוח את ג'קי בן-זקן ל-3 שנות מאסר. העליון הפחית מהעונש והעמיד אותו על 26 חודשי מאסר בלבד (שנתיים וחודשיים).

בפסק דין מנופים כתבו שופטי העליון כי הם מקבלים עקרונית את עמדת הפרקליטות, שלפיה יש להחמיר את עונשי המאסר שיש להטיל על מי שמבצעים עבירות ניירות ערך, בשל הנזק לציבור ולשוק ההון. עם זאת, הם פסקו כי ההחמרה צריכה להיעשות בצורה הדרגתית.

נראה כי כבוב, שמעוניין מאוד להתמנות לשופט בבית המשפט העליון בסבב המינויים הזה, הפנים היטב את המסר ששלחו לו שופטי הערכאה העליונה, והוא נמנע מלהטיל על דנקנר עונש חמור יותר מזה של בן-זקן.

2.

גזר הדין מהווה אקורד סיום להליך של דנקנר בבית המשפט המחוזי, אך משפטו עדיין לא תם ונשלם. הוא צפוי לצאת עכשיו לקרב האחרון, באמצעות הגשת ערעור על הרשעתו ועל גזר דינו לבית המשפט העליון.

דנקנר יוצא אל הקרב הזה כשהוא זועם על מערכת אכיפת החוק ואינו מאמין בה. הוא משוכנע כי העמדתו לדין לא נעשתה ממניעים ענייניים, אלא מטעמים של נקמנות אישית. אבל כדי לשכנע את שופטי העליון לבטל את פסק הדין של כבוב, המעמיק, המפורט, והשלם, דנקנר יזדקק להרבה יותר מזעם.

לפי ההערכות, סיכויי הערעור אינם גבוהים, ודנקנר יתקשה מאוד להיחלץ ממאסר.

3.

אחד הנימוקים של הפרקליטות בצורך להחמיר בענישה של דנקנר היה ש"אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?" התובעת, עו"ד חנה קורין, טענה כי בשל מקרה דנקנר אמון הציבור בשוק ההון נפגע מאוד, והיום בכל שיחת סלון מדברים על כך שמתבצעות מניפולציות בבורסה.

שאלה מעניינת היא - האם הרשעתו של דנקנר ושליחתו לכלא תביא למיגור עבירות התרמית בשוק ההון או לפחות תרתיע אחרים מלהריץ מניות? למרבה הצער, מחקרים מראים כי אין כמעט קשר בין הדברים. ניסיון העבר מלמד כי כמות התרמיות לא תפחת בהרבה, ואלה שכן יבוצעו, יהיו מתוחכמות יותר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988