"כשאדם כמו נוחי דנקנר מנסה לגנוב, יש תחושת מיאוס"

ביום שאחרי שיגורו למאסר של מי שהיה ה"גולדן בוי" של עולם העסקים, מתפנה הצוות הבכיר מפרקליטות מיסוי וכלכלה לסיכומים ■ וגם: מכונת הניטור האימתנית של רשות ני"ע

חנה קורין ועמית בכר / צילומים: שלומי יוסף
חנה קורין ועמית בכר / צילומים: שלומי יוסף

יום לאחר גזר דינו של איש העסקים נוחי דנקנר, מתחילים בשוק ההון להפנים את המשמעויות של שליחתו של מי שהיה ה"גולדן בוי" של עולם העסקים לשנתיים מאסר בפועל. בתקופה הקרובה ינתחו עורכי דינו של דנקנר - כמו גם עורכי דינו של שותפו לספסל הנאשמים, איש שוק ההון איתי שטרום - כל זווית אפשרית בהרשעה ובגזר הדין, במטרה לעלות על כל הנקודות שלעמדתם ניתן לתקוף במסגרת הערעורים הצפויים לעליון.

במקביל, נבחן גזר הדין גם בפרקליטות, אשר שוקלת אם יש מקום להגיש ערעור על העונש, לאחר שביקשה לגזור על דנקנר עונש כבד יותר, בין 3 ל-5 שנות מאסר.

מאחורי ההרשעה וגזר הדין נגד אחד מעמודי התווך של המשק בעשור האחרון, עמד בשנתיים וחצי של המשפט צוות פרקליטים ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שניהל את התיק - בראשות עו"ד חנה קורין, ראשת צוות התביעה, ועורכי הדין עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי.

יום גזר הדין היה היום שלהם. היום שבו עבודתם הקשה, במשך ימים ולילות, כשנתיים וחצי, זכתה לתגמול. הגם שהעונש הוא לא בדיוק מה שהם ביקשו, תחושת הסיפוק שלהם ניכרת.

- איך התחושה ביום שאחרי גזר הדין?

עו"ד קורין: "יש תחושה של סיום שלב משמעותי, שהסתיים בעונש מאסר בפועל, שזה הדבר שכיוונו אליו. זה דבר שלאור פסיקה קודמת בפרשת מליסרון ומנופים, סברנו שלא יכול להיות אחרת. ובכל מה שקשור לתקופת המאסר - של שנתיים על נוחי, ושנה על שטורם - זה דבר שאנחנו צריכים לעכל.

"כיוונו יותר גבוה, כי זו מצוות החוק, ויש לנו כבר אמירות של בית המשפט העליון שמכיר בכך שהרתעה בעבירות כלכליות מושגת על-ידי ענישה של מאסר בפועל. זה נאמר בצורה מפורשת במספר פסקי דין של העליון. העליון מדבר על הדרגתיות, ואנחנו חשבנו שהגיעה העת להעלות את רף הענישה וללכת עוד צעד בכיוון של החמרת הענישה".

- מבקרים אתכם על רדיפה אחר עונשי מאסר ארוכים ללא הצדקה. טוענים שזה עונש לא מתאים שמפספס את מטרת ההרתעה, ושלא היה צריך לשלוח את דנקנר למאסר.

"אני מכירה את המחקרים על כך שעונשי מאסר לא מייצרים הרתעה, אך בית המשפט קבע שגם אם יש מי שסבור כי עונשי מאסר לא מייצרים הרתעה, זה מכוון לעבריינות של הצווארון הכחול. בכל מה שקשור לעבירות הצווארון הלבן ועבירות כלכליות, אז רק עונשי מאסר מייצרים את ההרתעה הנדרשת.

"בית המשפט כבר אמר את דעתו, שהגיע הזמן שאנשי שוק ההון יבינו שהם יראו את הכלא מבפנים, וזאת חוויה ממש-ממש לא נעימה. רק הידיעה הזאת יכולה למנוע מהם 'לתחמן', במילות בית המשפט. המטרה שלנו היא להגיע לשוק הון שיתנהל ביושרה ובהגינות, ולכן אנחנו מכוונים גבוה להחמרת הענישה, חד-משמעית".

- האם תערערו על העונש שהוטל על דנקנר?

"נצטרך ללמוד ולקרוא את התיק לפני שמחליטים אם לערער. אלה לא החלטות שמתקבלות בדרג של הצוות שניהל את התיק, אלא ברמה גבוהה יותר, ולכן מוקדם לומר".

לדברי עו"ד קורין, המסר שיוצא מ"פרשת דנקנר" הוא שאין הפקרות בשוק ההון. "אנחנו רוצים לייצר הרתעה בשוק ההון מפני ביצוע עבירות. אנחנו רוצים שוק הון שמתנהל ביושרה, בהגינות ובשקיפות, ובלי שסוחרים קטנים וגדולים יעשו ככל העולה על רוחם ויעוותו את שערי המניה על-פי הצרכים שלהם".

"אף אחד לא חיפש את דנקנר"

- האם שוק ההון נגוע בהרבה עיוותים ועבירות?

"אני לא יודעת לומר באחוזים עד כמה השוק נגוע, אבל בהחלט רואים בעיות. פעילים בשוק ההון, גדולים וקטנים - סוחרים ובעלי שליטה - עושים כל מיני פעילויות אסורות, החל מפעילות תואמת, מתאמים כל מיני פעילויות, דרך עבירות של שימוש מידע פנים ועבור לתיקים גדולים של חברות ציבוריות גדולות שנושאי משרה בהן מנצלים את כוחם כדי להשיא רווחים.

"כשדנקנר עושה פעילות אסורה כדי לשמר את השליטה בחברה ציבורית לעצמו, אז זה בהחלט ביצוע עבירות כדי להשיא רווח לעצמו; ורק ענישה מכבידה תביא למיגור התופעות האלה, שהמוטיבציה לבצע אותן כלכלית".

עו"ד קורין סבורה היום כי פסק הדין בעניין דנקנר מתקן במשהו את העוול שנעשה עם התפוצצות הפרשה. "לעובדה שאדם כמותו עושה עבירות יש משמעות של פגיעה מאוד-מאוד חמורה בשוק ההון, כי אמרנו 'אם בארזים נפלה שלהבת'. כשאדם כמותו - שלא היה רק 'מר שוק ההון', אלא גם 'מיסטר קלין', שהייתה לו תדמית נקייה בשוק ההון - מבצע עבירות, אז יש תחושת מיאוס בציבור, תחושה ש'כולם מרמים'. אם גם דנקנר מרמה, אז כולם מרמים. אם יש תחושה כזאת בציבור, הוא לא יבוא לשוק ההון, וזו פגיעה מאוד חמורה בשוק ובכלכלה בכלל.

"הצד השני של המטבע זה שכשאדם כמוהו הולך למאסר בפועל, וככל שהוא היה יותר מכביד - המסר היה יותר משמעותי. אני לא מזלזלת בשנתיים מאסר. יש בזה מסר שכולם שווים בפני החוק, וגם זה שלא פחדו לשלוח את דנקנר למאסר, אז בטח שלא יפחדו לשלוח אותי אם יתפסו אותי, אז אני אמנע מביצוע העבירות".

במהלך המשפט עלו לא פעם טענות על "רדיפת הטייקונים", ועל כך שמישהו "חיפש" דווקא את נוחי דנקנר - רצה להפיל אותו. אולם עו"ד קורין מבהירה כי זה רחוק מהאמת. "אף אחד לא חיפש פה את דנקנר. מצאו אותו בלי להתכוון. הכול התחיל מחשיפת מסחר מאוד חריג באי.די.בי, ואז גילו שמי שעומד מאחורי החריגות זה ISP, ובצעד נוסף מצאו את התקשורת בין דנקנר ל-ISP לשטרום. אחר-כך מצאו שדנקנר גם העביר לו 8 מיליון שקל.

"עם הממצאים האלה הגיעו ליו"ר רשות ניירות ערך, שהיה צריך להחליט אם לפתוח בחקירה נגד דנקנר, וזה ב-2012, כשדנקנר אדם מאוד-מאוד חזק בשוק ההון. זו הייתה החלטה משמעותית, ולא עניין של מה בכך. אבל נוכח ממצאי החקירה, היא התבקשה. ואז דנקנר נחקר וסיבך את עצמו בהודעות שלו, ונמצאו עוד ועוד ראיות מפלילות. אז היה צריך לוותר לו? ממש לא. צריך לטפל בכל תרמית בשוק ההון, ולא משנה מי הדמות שעומדת מאחוריה".

- מה היו הקשיים המרכזיים שלכם במהלך ניהול התיק?

"זה היה תיק מאוד מתוקשר, וזה מובן לאור הנאשם העיקרי, אבל לא הסתכלנו לצדדים. לא היו עלינו השפעות חיצוניות או לחצים. אנחנו הסתכלנו רק על הראיות. אני כתובעת כל הזמן מסתכלת על הראיות ובוחנת את עצמי על בסיסן; הן הובילו אותנו להרשעה ולגזר הדין".

עו"ד חנה קורין לא הייתה לבד. לצדה, כאמור, היה גם עו"ד עמית בכר, הפרקליט הבכיר השני. "יש בפסק הדין - הכרעת הדין וגזר הדין - מסרים מאוד חשובים", אומר בכר. "האחד - שמערכות אכיפת החוק יעמדו בצורה נחרצת וללא משוא-פנים נגד תופעות של עבריינות כלכלית, שחיתות כלכלית ושחיתות ציבורית. בתיקים כאלה מדובר הרבה פעמים באנשים בעלי עוצמה ושררה, במגזר הפרטי או הציבורי, ומערכות אכיפת החוק עומדות בעניין הזה על המשמר.

"בתיקי ניירות ערך ראש הרשות מחליט אם לפתוח בחקירה, וזו לא החלטה טריוויאלית, זאת החלטה עם אומץ, שקיבל פרופ' שמואל האוזר (יו"ר רשות ניירות ערך). להאוזר ולעובדי הרשות מגיעות מחמאות על עמידה ציבורית ללא פחד מול מי שהיה אז האיש הכי חזק במשק, שהיו לו קשרים עמוקים, והוא גם דמות אהודה ולא שלילית בציבוריות הישראלית. בטיעונים לעונש ראינו את כל מי שתמך בו.

"וזה המסר הכי חשוב שיוצא מהיום הזה ומהתהליך הזה, של לפעול בנחישות וללא משוא-פנים. אני חוזר על אותו מסר שאמרה הפרקליטות לאחר פרשת הולילנד, ש'לא לעולם חוסן'. הציבור צריך לדעת שיש מי שמגן עליו, בלי שום שיקול חיצוני שישפיע עליו, לא פחד ולא שום דבר". 

- איך אתה מרגיש ביום שאחרי - אחרי שסיימת ניהול תיק כה משמעותי?

"יש עצב על כך שמגלים כאלה תופעות בארזים, מול תעודת כבוד למדינה על כך שהיא ממגרת את התופעות הללו. הציבור לעתים נעצב כשאנשים נכנסים לכלא, בטח אנשים אהודים כמו דנקנר. זה לא קל לאיש ולמשפחתו, אבל העצבות האמיתית שצריכה להיות היא מהתופעה של העבריינות.

"הסימפטיה האישית היא במקומה, אבל בסופו של דבר גם אם זה ראש המשק, וגם אם זה איש בכיר בציבוריות, אנחנו צריכים להיעצב כשאנשים כאלה מרשים לעצמם לעשות עבירות, ובעניין דנקנר מדובר בעבירות שנעברו בכספי ציבור ובפוטנציאל לנזק ולהרס לא מבוטלים לכספי הציבור. זה לא משחק ילדים.

"יש איזו תפיסה מוטעית שהעבירות הללו לא נוראיות. בתיקי תרמית ו/או הרצת מניות השם של העבירה הוא אולי 'סקסי' או 'סטרילי'. זה לא עבריינות עם אלימות ולא גניבה מקופה של קשישים, אבל מדובר בנזק אדיר לציבור. וגם בתיק הזה, כפי שציין השופט חאלד כבוב בהכרעה ובגזר הדין, יש נזק עצום.

"מדובר בהנפקה של 300 מיליון שקל, שכולה נגועה בתרמית; הנפקה שכוונה לכלל הציבור, כולל לכל הגופים המוסדיים. נוחי אמר לציבור ולקרנות הפנסיה של כל הציבור, 'בואו שימו כסף בקופה' - וביד השנייה הוא יצר להם תמונה שהמניה שווה יותר ממה שהיא. זו מירמה. בנס הכסף הציבורי לא נכנס להנפקה. הוא ניסה לרמות ולגנוב את הציבור, שכספו היה בוודאות יורד לטמיון". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988