גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ענקיות הטכנולוגיה: "לפעול עם בנקים ולא להחליף אותם"

גרג באקסטר, מנהל הדיגיטל הגלובלי של סיטי, מאמין שחברות הטכנולוגיה יעדיפו שהטיפול בנושאי ורגולציה יישאר אצל הבנקים, אך הם לחוצים מהאיום הטכנולוגי ■ היקף ההשקעות בתחום הפינטק זינק בחמש שנים פי 5

סיטיבנק, סיטי בנק / רויטרס
סיטיבנק, סיטי בנק / רויטרס

"הבנקים נמצאים היום בלחץ מהאיום הטכנולוגי, וכולם מחפשים איזו טכנולוגיה לקנות ולהטמיע. אולם העובדה שבנק מבצע השקעות רבות בתחום הדיגיטל, עדיין לא הופכת אותו לבנק דיגיטלי", כך אמר גרג באקסטר, מנהל הדיגיטל הגלובלי של סיטי, במפגש העיתונאים השנתי שערכה באחרונה סיטי בלונדון.

"כדי שבנק יעבור מהפיכה דיגיטלית אמיתית, הוא צריך לשנות את ה-DNA של הארגון. לחרוש לעומק, ולהבין מה הלקוח רוצה, ולא סתם לבוא עם כסף ולבצע השקעות ורכישות בתחום". עוד הוסיף באקסטר: "הבנקים צריכים לפתוח יותר את המערכות שלהם לגורמים חיצוניים לצורך קליטת פתרונות ומוצרים, גם במחיר של סיכוני אבטחת מידע, ולכן הגברנו את ההשקעות שלנו בתחום הסייבר".

נושא מרכזי שבו עוסקים הבנקים בעולם (וכמובן גם בישראל) הוא השינויים הדרמטיים בתחום הטכנולוגיה, הנובעים מפריחת ענף הפינטק (סטארט-אפים העוסקים בטכנולוגיה פיננסית). המהפיכה הזו מהווה הזדמנות בעבור הבנקים להתייעל ולחתוך בהוצאותיהם, אך היא גם מהווה איום, שכן חברות הטכנולוגיה עשויות להחליף בעתיד את הבנקים המסורתיים.

"בחנו מה קורה לתעשיות שעברו מהפיכה טכנולוגית, ומצאנו, שחברות שידעו מראש להתאים עצמן לשינויים הפכו בעקבותיה לרווחיות ולחזקות יותר, שכן גם חלק מהמתחרות שלהן נעלמו, וגם מכיוון שהטכנולוגיה מייעלת את התהליכים ומאפשרת לשפר רווחיות", אמר באקסטר.

"הפיננסים בנויים על אמון הציבור"

בשיחה עם "גלובס" העריך באקסטר את גודל האיום האמיתי על הבנקים מכיוונן של ענקיות הטכנולוגיה דוגמת גוגל, פייסבוק ואמזון. "אין ספק שאנחנו מודאגים יותר מתרחיש שענקיות הטכנולוגיה ייכנסו לפעילות פיננסית מאשר סטארט-אפ. בינתיים הסימנים שהם משדרים, זה שהם מעדיפים שיתופי פעולה", הוא אומר.

למה אותן חברות צריכות את שיתוף הפעולה עם הבנקים בהינתן היכולות שלהן?

"לבנקים יש דרישות נזילות, רגולציה, תשתיות, רישוי - אני לא בטוח שחברות טכנולוגיה ירצו לעמוד בכל הדרישות האלה. לשותפות עם הבנקים יש יתרונות. ראינו בעבר חברות תקשורת מנסות להיכנס לתחום הפיננסי, וזה לא התרומם".

הרגולציה מותאמת לעולם הישן. האם היא מעכבת את המהפיכה הדיגיטלית ושומרת על הבנקים מפני האיום?

"תעשיית הפיננסים בנויה על אמון הציבור, ובשביל אמון שכזה חייבים רגולציה. הרגולציה כרגע אמנם מאיטה את תהליך החדשנות, בגלל הסיכונים, אבל בסה"כ אנחנו רואים שהרגולטורים מסתכלים על יותר הזדמנויות להיות חדשנים ולסייע בהחדרת הפינטק".

איך ישראל נתפסת בתחום הפינטק?

"אנחנו בפוזיציית לונג על ישראל בתחום הפינטק (צוחק). מעבדת החדשנות של סיטי נמצאת בישראל, ומצאנו אצלכם הון אנושי איכותי מאוד. כל תחום המובייל והביג דאטה מפותח בישראל. גם בתחום אבטחת המידע, המדינה נחשבת למובילה ולכן גם פיתחנו פעילות שכזה במעבדה שבישראל".

גושפנקא לכשרות

הדגש ששמה סיטי בתחום הפינטק מתבטא גם בניהול ההשקעות. לפעילות הבנק של אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה יש אנליסט לתחום הפינטק, ג'וש לוין, שאינו מאמין שחברות הטכנולוגיה יחליפו את הבנקים.

"בהתחלה חשבו שהפינטק יביא למהפך ולא יהיו בנקים. היום מסתמן שנראה אבולוציה ולא רבולוציה", אומר לוין ל"גלובס". "חברות הפינטק מבינות שיש להן היכולות הטכנולוגיות, אבל לבנקים יש מאגר לקוחות, והבנה ברגולציה. חברות הפינטק רוצות יותר שיתוף פעולה מאשר להחליף את הבנקים. הן רוצות בנק כמשקיע אצלן כי מבחינתן זה גושפנקא לכשרות, וגם מאפשר להן גישה למאגר אדיר של נתוני לקוחות", הוא אומר.

אז איפה בכל זאת קיים הסיכון לבנקים?

"הסיכון המרכזי לבנקים הוא שהם יהפכו ל'צינור טיפש', כלומר התשתית תישאר אצלם, אבל כל הפעולות הבנקאיות יבוצעו על ידי צד שלישי. לכן הם במירוץ להיות הכי טובים, ולהקים מעבדות, אקסלרטורים וכדומה. אלא שבפועל, הבנקים הם לא ארגונים שמאמצים בקלות חדשנות, ולכן כשהם מקימים מיזמים בתחום, זה מחוץ למשרדי הבנק, עם עובדים אחרים ותרבות ארגונית אחרת".

לוין מספר כי רוב החדשנות כיום מתרכזת בתחום התשלומים. "במובנים אלה אירופה יותר מתקדמת מארה"ב. האתגר הגדול בעולם זה המעבר ממזומן לאמצעי תשלום אלקטרוניים. באירופה וארה"ב כ-50% מהתשלומים הם עדיין במזומן, לעומת 80% בשבדיה", הוא אומר.

למה בשבדיה זה שונה?

"שבדיה התחילה מוקדם בתהליך הפחתת השימוש במזומן. זה גם עניין של תרבות ורגולציה - במקומות שבהם הכלכלה השחורה דומיננטית יותר, קשה לעשות את המעבר ממזומן לאמצעים אלקטרוניים".

איפה הבנקים נמצאים במהפכה הטכנולוגית בתחום התשלומים?

"הבנקים מבינים שזה תחום שעובר שינויים דרמטיים, אבל מבינים שזה בעייתי עבורם לצמוח שם. לכן ראינו שבנקים התחילו למכור את הפעילות הזו, או לעשות שיתופי פעולה באמצעות הקמת חברה משותפת עם חברה בתחום הטכנולוגיה".

אילו עוד שינויים עוברים על הבנקים בעולם בעקבות המהפכה הטכנולוגית?

"אנחנו רואים יותר חדשנות באירופה מאשר בארה"ב. בשבדיה ירד מספר הסניפים בכ-30%-40% מ-2008. הסניפים שנשארו באירופה הם קטנים יותר, והעובדים בסניף נמצאים שם כדי למכור מוצרים רווחיים לבנק, ולא סתם לבצע פעולות כמו הפקדת כסף. בארה"ב, לעומת זאת, המגמה הזו פחות בולטת, ויש יותר מדי סניפים".

הכותבת היתה אורחת של בנק סיטי בלונדון

אנליסט הפינטק של סיטי: רוב החברות בתחום מעדיפות להירכש על ידי הבנקים

תחום הפינטק נמצא בצמיחה מואצת. מנתוני סיטי עולה כי היקף ההשקעות הפרטיות בפינטק זינק בחמש שנים פי 5 לרמה של 19 מיליארד דולר בשנת 2015. אלא שבעוד ההשקעות הפרטיות בצמיחה, לוין מציין שכיום אין הרבה חברות בתחום שנסחרות בבורסה. לדבריו, בתחום התשלומים יש כמה חברות בודדות של חברות הנסחרות באירופה, ובארה"ב מספרן עומד על כ-15 בלבד.

מדוע חברות הפינטק לא יוצאות להנפקות, למרות ההייפ?

ג'וש לוין: "נראה שזה עדיין מוקדם. רובן עדיין ברמת סטארט-אפ. יש חברות שמעדיפות להראות קודם שיש להן מוצר לפני שהן הולכות להנפקה, ואחרות מעדיפות להירכש ע"י גופים גדולים. את פייסבוק, למשל, לא היה מי שיקנה בזמנו, אבל לחברות הפינטק יש הרבה רוכשים פוטנציאליים ובראשם הבנקים, והן מעדיפות את המסלול הזה מאשר לצאת להנפקה ולהפוך לפומביות".

מה צפוי בתחום בשנה הבאה?

" נראה שהיה קצת הייפ מוגבר סביב התחום, והטון לגבי המהפיכה נרגע קצת. כך למשל, השנה דובר הרבה על טכנולוגיית בלוקצ'יין (בלוקים טכנולוגיים המאפשרים פעילות עסקית כגון מסחר במטבעות ללא התערבות של אדם - ע.א), אבל עכשיו מבינים שהציפיות היו גבוהות מדי, ושהשימוש הטכנולוגיה הזו יהיה בצורה מוגבלת.

"בתחום הלוואות ה-P2P (הלוואות ישירות בין אנשים ללא תיווך הבנקים - ע.א), נראה כי המודל של החברות מאתגר למדי, ולטעמי הוא עובד בעיקר בסביבת ריבית נמוכה. כשהריבית תעלה, נראה יותר מקרים של דיפולט, ואז אולי נראה גם יותר רגולציה על החברות בתחום. אני מעריך שבשנה הבאה התחום יהיה ממוקד יותר, ונראה יותר התמקדות בנושאים כמו זיהוי דיגיטלי ואבטחת מידע".

עוד כתבות

סריקה תרמית במלזיה / צילום: שאטרסטוק

כך התפתח כנס מכירות אחד בסינגפור למצוד כלל עולמי אחר וירוס הקורונה

כנס שבו השתתפו בחודש שעבר 109 אנשי מכירות שלח זרועות לעירת סקי צרפתית, פאב בריטי ועורר בהלה של ממש גם במלזיה, סינגפור ודרום קוריאה ● כך נראה המצוד המדהים אחר הנדבקים הפוטנציאליים שהסתיים בבשורה אופטימית

חגיגה במדבר/ צילום :  יותם יעקבסון

צבעים על ים המוות: מהרו לראות פריחה נדירה סביב ים המלח

זה נדיר, וקורה רק בשנים שבהן מקבל המדבר שפע של גשם: גל פריחה צבעונית סביב ים המלח ● השנה זה קרה, וצריך למהר כי היא לא תאריך ימים

חניה בבניין משותף / צילום: בר-אל

האם תקן חניה הוא מכשול בפני תמ"א 38

ביהמ"ש קבע כי לעיתים יש להעדיף את השיקול הכלכלי אשר יגרום לכך שבסופו של דבר פרויקטים של תמ"א 38 יתממשו - גם על חשבון חניה

עוברי אורח חובשים מסיכות ברחוב מחשש להדבקות מנגיף הקורונה שפרץ בווהן שבסין / צילום: רויטרס

קרב מאסף: כך מנסה ישראל לבלום התפשטות קורונה

(עדכון): קבוצת תיירים מדרום קוריאה שביקרו לאחרונה בישראל אובחנו כחולים בנגיף ● על הרקע הזה, נוסעים זרים בטיסה שנחתה הערב מסיאול לא יורשו להיכנס לישראל והישראלים יידרשו להיכנס לבידוד מיידי ● ההנחיות צפויות להתרחב בימים הקרובים למדינות נוספות

פרנץ ליבנספצר, מנהל תחום אריזות ואיכות הסביבה של קבוצת נסטלה העולמית / צילום: איל יצהר, גלובס

האחראי על איכות הסביבה בנסטלה העולמית בטוח: "אנחנו בדרך לשינוי היסטורי"

פרנץ ליבנספצר, מנהל אריזות ואיכות הסביבה של ענקית המזון נסטלה, הגיע לבקר בחברת אסם שבבעלות הקבוצה, ויש לו הרבה מה לומר על אריזות המזון המזהמות • לדבריו, בחברה עדיין מחפשים תחליף מזהם פחות לשקיות החטיפים ומעדיפים למכור מוצרים בתפזורת וללא עטיפה

דובי גריזלי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הנופים המכשפים שבין אלסקה לקנדה. חשיפה לצפון

המעבר הימי שבין קנדה לארצות הברית מאפשר טעימה קטנה מאלסקה, על נופיה המכשפים, הטבע המסעיר וההיסטוריה הצבעונית מימי הבהלה לזהב

חיילים אמריקאיים באפגניסטן / AP   Massoud-Hossaini

פרשנות: כשלפיד החירות כבה באפגניסטן

מלחמת 18 השנה וטריליון הדולר מסתיימת והולכת ממש כפי שהסתיימה מלחמת וייטנאם כמעט לפני 50 שנה: בכישלון צבאי, פוליטי ומוסרי ● האם אמריקה תיסוג מן העולם?

עוברים ושבים ברחובות בייג'ינג / צילום: רויטרס

9 דרום קוריאנים שחזרו מישראל חלו בקורונה; אלה האתרים שבהם ביקרו

(עדכון): הקבוצה שהתה בישראל בין התאריכים 8.2-15.12 ותשעה מחבריה אובחנו כחולים בקורונה. כך עדכן משרד הבריאות ● אלו האתרים והמסלולים בהם ביקרה הקבוצה, ומהן הנחיות משרד הבריאות למי שבא עמם במגע?

רנו גרנד סניק/ צילום: יחצ

שימושיות לפני סטטוס: רנו גרנד סניק החדש שומר על המורשת הארוכה

רנו גרנד סניק החדש מחצין נוכחות כביש מרשימה, תא נוסעים רב-תכליתי, מנוע נמרץ וחסכוני ואבזור תקני מקיף מאוד ביחס למחיר ● אבל הוא יוצא לפלח הולך ודועך, שלקוחותיו נוטשים בהמוניהם לכיוון דגמי הקרוס-אובר

פוליטיקאים בהונג קונג בצל וירוס הקורונה / צילום: Achmad Ibrahim, Associated Press

אחרי תערוכת המובייל גם תערוכת האופטיקה הגדולה בעולם צפויה להודיע על ביטול

זאת לאחר שנציגויות וביתנים של חברות אופטיקה ממדינות המזרח הרחוק הודיעו שלא יגיעו ● איטליה עלתה היום לכותרות בעקבות זינוק במספר חולי הקורונה שאובחנו

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ישראייר: "משבר הקורונה דומה בעוצמתו והשפעתו למבצע צוק איתן"

מייל ששלח היום אורי סירקיס מפרט בדבר שורה של החלטות שהנהלת החברה תיישם בעקבות משבר הקורונה ● בין היתר, קיצוץ כוח אדם והוצאה לחופשות כפויות

יו"ר הפד לשעבר אלן גריספן / צילום: Pablo Martinez Monsivais, Associated Press

המרמה החוקית הגדולה בעולם: כך חברות מעוותות את דוחותיהן

המרוץ לדחיפת מחיר המניות מעלה ללא הפסקה הביא למדיניות של גידול החברות מעל הכול ● בה בשעה שאינסוף הרכישות והמיזוגים העשירו מאות אלפי יזמים ומשקיעים, הם גם שרפו טריליוני דולרים והמיטו חורבן על מיליוני עובדים ● הפיננסיאליזציה של אמריקה - כתבה חמישית בסדרה

מטוסים של חברת אל על / צילום: סיון פרג'

דעה: קו חדש לטוקיו? הקורונה צפויה להגיע גם להשקה החגיגית של אל על

חברת התעופה הישראלית צפויה לחנוך בעוד כשלושה שבועות קו חדש לטוקיו, אלא שההתפתחויות האחרונות סביב משבר הקורונה עשויות לסכל את התוכנית הזו ● כיצד תושפע חברת התעופה שכבר הודיעה על אזהרת הכנסות ולמה זה לא בהכרח אומר שהמדינה חייבת לסייע לה? 

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

התו הירוק: הדרך החדשה של חברות הייטק למשוך עובדים - תמיכה בטבעונות

הטרנד החדש במסגרת המלחמה הלא נגמרת על העובדים בהייטק: קבלת תו תקן שמאשר - מדובר במעסיק ידידותי לטבעונים

בדיחות אבא / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את ההסבר המדעי ל"בדיחות אבא" לא מצחיקות

כולנו מתפדחים שאבא שלנו חושב שהוא מגניב ומספר בדיחה לא מצחיקה ● מהו הסוד האפל שמסתירות "בדיחות האבא" לגבי היחסים המשפחתיים שלנו? ● ואיך סגנון ההומור קשור לבית בו גדלנו? ● האזינו לפודקאסט "חזית המדע" 

אביגדור ליברמן / צילום: ישראל ביתנו

פרשנות: שבוע וקצת לבחירות, הכל על כתפי ליברמן והוא עוד עשוי לחזור לחיק הימין ובגדול

ההבדלים בין החקירה בפרשת המימד החמישי לפרשות נתניהו גדולים וניכרים ● אלא שגם גנץ נקט השבוע בפוליטיקה קטנה כשסירב לעימות ● ומעל לכל השאלה המסקרנת מכל היא מה מתכנן ליברמן, ולכך יש כבר כמה תשובות אפשריות

חדד־עורקבי / צילום: יונתן בלום, גלובס

"הורדת מסים? הגירעון לא יאפשר. מישהו צריך לממן את כל ההוצאות"

רו"ח ורד חדד-עורקבי, סמנכ"לית בכירה-מס הכנסה ברשות המסים, בראיון אישי ● על הילדות ברחובות עם אב כדורגלן, על נטל המס בישראל, ועל התמודדות הרשות עם הכלכלה הדיגיטלית: "אנחנו משנים את כל התפיסה ובוחנים גם הכנסות של בלוגרים ויוטיוברים"

דרור פלנבאום / צילום: איל יצהר, גלובס

"המעבר לגמלה בכסף יהרוג את חוק הסיעוד, כי אנשים ירצו כסף במקום טיפול שהם זקוקים לו"

פורטפוליו עם דרור פלנבאום, מנכ"ל דנאל סיעוד, על ההחלטה ללמוד בתיכון בבית ספר לקציני ים בעכו, על הבעייתיות בשימוש במילה סיעוד ועל הרפורמה בתחום

שחקן מנצ'סטר סיטי, קון אגוארו/ צילום : רויטרס

עונש ההשעיה של מנצ'סטר סיטי עוד רחוק מלהתממש

אלופת הפרמייר ליג מבטיחה להילחם באופ"א בכל כוחה וכספה - ויש לה הרבה מזה ● גם אופ"א מבינים שהם לא יכולים לוותר וכל תקנות ה"פייר פליי" עומדות למשפט ● אנחנו רק בצעד הראשון של מלחמה משפטית שעשויה לשנות את עולם הכדורגל

נרנדרה מודי/ צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun

מלחמת הסחר הבאה? אחרי ההתקררות בגזרה הסינית הודו עולה על המוקד

הודו נמצאת על מסלול התנגשות עם טראמפ, שנחוש בדעתו להעניש כל מדינה שלדעתו פוגעת ביתרון האמריקאי ● טראמפ טוען שהוא מחבב אישית את מודי. זה לא יציל את הודו ממלחמת סחר עם ארה"ב יותר מאשר החיבה המוצהרת שלו לשי ג'ינפינג