נפרדים מיעקב נאמן: "חכם כמו שד, כולם סמכו על המילה שלו"

מי שעמד בצמתים מרכזיים בהיסטוריה הפוליטית, המשפטית והעסקית של ישראל, הלך אמש לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה ■ פרופ' יעקב נאמן, שעמד בראש משרד עוה"ד המוביל הרצוג-פוקס-נאמן, כיהן גם כשר האוצר וכשר המשפטים והיה איש סודם של ראשי ממשלות, פוליטיקאים ואנשי עסקים

יעקב נאמן / צלם: איל יצהר
יעקב נאמן / צלם: איל יצהר

לפני יותר מ-30 שנה, ביוני 1986, התקיימה במשרדו של עו"ד יעקב נאמן פגישה גורלית. במהלכה של הפגישה, שהחלה בשעה 23:00 בלילה ונמשכה עד השעה 5:00 לפנות בוקר, הוסכם על מהלך חריג ושנוי במחלוקת (עד היום), שנרשם בהמשך בספרי ההיסטוריה של המדינה. לימים ייקרא הלילה הזה ההוא "ליל החנינות".

הייתה זו הישיבה שבה הוחלט על הגשת בקשות חנינה לאנשי השב"כ המעורבים בפרשת קו 300 - פרשה שהחלה כשנתיים קודם לכן עם חטיפתו של אוטובוס על-ידי מחבלים פלסטינים ותפיסת נוסעיו כבני-ערובה לצורכי מיקוח; והמשכה בחקירה ממושכת של אנשי השב"כ שהרגו שניים מהמחבלים, לאחר שתפסו אותם בחיים, בעת שחרור בני-הערובה.

בתום הפגישה - שבה נכחו עו"ד נאמן, עו"ד רם כספי, עו"ד דב וייסגלס, אנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשה, וגם היועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד יוסף חריש, שסייע אישית בניסוח בקשות החנינה (על-פי עדים שנכחו בפגישה) - התייצבו עורכי הדין של אנשי השב"כ, נאמן וכספי, במשכנו של נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, וקיבלו ממנו כתבי חנינה חתומים (סוף יוני 1986). זאת, עוד בטרם הועמדו לדין בגין מעורבותם בפרשה, ובטרם הורשעו. החנינות הגיעו בהמשך גם למבחן בג"ץ, שקבע ברוב דעות כי לנשיא המדינה קיימת סמכות להעניק חנינה לחשודים בטרם הרשעתם.

הפרשה הולידה ביקורת חריפה נגד שני הפרקליטים שהובילו את המהלך של הענקת החנינות - נאמן וכספי. זאת, במיוחד לאחר שהיועמ"ש דאז חריש טען כי לא ידע מראש על בקשות החנינה. לדברי עו"ד כספי, שנכח ב"ליל החנינות", "בצאתנו ממעון הנשיא, נכחו בחוץ נציגי כל כלי התקשורת מישראל ומהעולם, ושאלו את חריש 'מה זו החנינה הזאת?', והוא השיב: 'הופתעתי מכך'. הוא לא גילה שהוא נתן את האישור מראש, שהוא היה כל הלילה במשרד של נאמן בירושלים, והשתתף בניסוח בקשות החנינה".

וכך, יעקב נאמן וכספי ספגו לבדם את ההתקפות חסרות המעצורים בכלי התקשורת, ובכלל. "עד היום לא פתחנו את הפה. לא סיפרנו מילה אחת. כאילו החנינה בוצעה מאחורי הגב של היועץ המשפטי", אומר היום (ב') עו"ד כספי. ביום שבו הובא למנוחות הקולגה שלו עו"ד נאמן שהלך לעולמו אמש - החליט כספי לספר את הסיפור האמיתי מנקודת מבטו. חשוב לו, לכספי, שנאמן ינוח על משכבו בשלום, כשהאמת של השניים מלווה אותו.

 

איש סוד

אמש, סביב השעה 20:00, הלך לעולמו פרופ' יעקב נאמן, והוא בן 77. בחודשיים האחרונים נאבק נאמן במחלת הסרטן ובמחלת לב קשה, ואתמול ליבו הכריע אותו. נאמן, פרופסור למשפטים, שותף במשרד עורכי הדין המוביל הרצוג-פוקס-נאמן, שר משפטים (שתי קדנציות) ושר אוצר לשעבר וחבר בעשרות ועדות ציבוריות - הותיר אחריו אישה, 6 ילדים ונכדים. היום בשעות הצהריים הוא הובא למנוחות בהר הרצל, מלווה במשפחה, מאות עורכי דין ממשרדו ואחרים, פוליטיקאים רבים, לקוחות וחברים.

פרשת קו 300 הדרמטית אינה נקודת-הציון ההיסטורית היחידה של המדינה שבה היה מעורב נאמן. כשמטיילים בין משעולי חייו, נדמה לרגע שמטיילים במשעולי ההיסטוריה של מדינת ישראל, עוברים דרך אבני היסוד של עולם המשפט, ו"מבלים" גם בין כתליו של עולם העסקים. במהלך הקריירה המשפטית והפוליטית שלו, היה נאמן מעורב בחלק מהרגעים ההיסטוריים הזכורים ביותר, החשובים ביותר והדרמטיים ביותר של המדינה, עולם העסקים ועולם המשפט - חלקם ידועים לכול, וחלקם, כנראה, לא יפורסמו לעולם.

נאמן היה ידוע כאיש סוד. האגדה מספרת שנאמן אחראי להסכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו (שנאמן היה שר בממשלותיו) לרעייתו שרה, שבמסגרתו יושרו ההדורים ביניהם לאחר פרשת "הקלטת הלוהטת". העובדה שעד היום לא דלף מהסכם זה דבר - בהנחה שהוא קיים - היא כנראה הוכחה ניצחת לדיסקרטיות של נאמן. בהמשך, חיבר נאמן מסמך הבנות סודי בין נתניהו לבין אריאל שרון, לפני ששרון מונה לשר החוץ בממשלתו הראשונה של נתניהו, וגישר בין נתניהו לאהוד ברק כשביקשו להקים ממשלת אחדות.

אגדה ישראלית נוספת מספרת שהנשיא לשעבר, משה קצב, התייעץ עם נאמן וסיפר לו שהוא נסחט על-ידי עובדת לשעבר בלשכת הנשיא. השמועה אומרת שנאמן המליץ לקצב להשתמש באפשרויות שלו כנשיא, לצבור הוכחות אובייקטיביות על ניסיון סחיטה, ואז, כשהוא חמוש בהוכחות, לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש לפתוח בחקירה. אלא שלקצב אצה הדרך. הוא דילג על השלב הראשון בהצעת נאמן, לא אסף די הוכחות לניסיון סחיטה, ורץ לספר ליועץ דאז, מני מזוז. מזוז פתח בחקירת הסחיטה, שבמהלכה נחשפו ההטרדות המיניות של העובדת, התגלו מוטרדות נוספות, ומאז הכול היסטוריה.

נאמן מעולם לא התייחס ל"אגדות" הללו. תשובתו תמיד הייתה "אני לא אדבר בפומבי על שיחות שהיו או לא היו לי". על כך זכה להערכתם של רבים. מערכת הקשרים שלו, בישראל ובעולם, הייתה לשם דבר, ועל בסיסה, בין היתר, נבנה משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, שביסס את עצמו כאחד המובילים בארץ במשך העשורים האחרונים.

המשפט והזיכוי

נאמן נולד בתל-אביב למנחם ולמלכה, בן בכור מבין ארבעה בנים. אביו, מנחם, היה בן-דוד מדרגה רביעית של בנימין-זאב הרצל. הבן יעקב חונך על ברכי הדת, אך גם על ערכי ההשכלה והפתיחות לאחר. הוא למד בישיבות, שירת בחטיבת גולני בצה"ל, ולאחר שנפצע הועבר לגדנ"ע. לאחר שירותו הצבאי למד משפטים באוניברסיטה העברית. כבר במהלך לימודיו התחבר לתחום המיסוי, שהיה אחד מתחומי ההתמחות העיקריים שלו בקריירה. בין השאר, שימש במהלך הלימודים כמזכיר הוועדה לבדיקת שיטת המסים ברשויות המקומיות (בהמשך כיהן גם כחבר הוועדה).

את הקריירה המשפטית שלו החל במשרד עורכי הדין גורניצקי, לאחר התמחות אצל השופטת מרים בן-פורת בבית המשפט המחוזי בירושלים ובמשרד גורניצקי. בהמשך, נסע לעשות דוקטורט באוניברסיטת ניו-יורק. כשחזר לארץ, הקים את משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, יחד עם חיים הרצוג, אביו של יו"ר המחנה הציוני, יצחק (בוז'י) הרצוג, שהפך תוך זמן קצר למשרד מוביל עם פרקטיקה משגשגת זה כמעט חצי מאה.

במהלך השנים השתלב נאמן גם באקדמיה, קיבל את תואר הפרופסור שלו מאוני' בר-אילן (וכן מאוני' קליפורניה בלוס אנג'לס) והרצה לסטודנטים בתחום דיני המס, שבהם התמחה. בשלב מוקדם של הקריירה שלו הוא גם נדבק בחיידק הפוליטי, והשתלב בעשייה הציבורית. בין היתר, שימש כמנכ"ל משרד האוצר (ב-79'), ובהמשך כשר בממשלות נתניהו. ב-1996, לאחר שנאמן מונה לשר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה, הורה היועמ"ש דאז, מיכאל בן-יאיר, על פתיחת חקירה פלילית נגדו, בחשד לעדות שקר ולשבועת שקר בנוגע לתצהיר שגוי שהגיש לבג"ץ, ובמסירת עדות שקר ושיבוש הליכי משפט בנוגע לעדותו במשטרה.

מיד עם פתיחת החקירה התפטר נאמן מתפקיד שר המשפטים, והתרכז בהגנתו במשפט. במאי 97', זוכה נאמן בבית משפט השלום בתל-אביב, זיכוי מלא מכל אשמה, ואף מתח ביקורת חריפה על ניסיונה של הפרקליטות לייחס לנאמן כוונה פלילית. למרות זאת, נאמן לא חזר לתפקיד שר המשפטים, אך ביולי 97' מונה לשר האוצר. עם מינויו הפך ליד ימינו של ראש הממשלה נתניהו, ולאחד השרים הדומיננטיים בממשלה. בין היתר, ניהל נאמן בשם הממשלה את המשא-ומתן עם הרפורמים והקונסרבטיבים בשאלת הגיור. אולם גם קדנציה זו הסתיימה לאחר זמן קצר. כשנה וחצי לאחר המינוי, התפטר נאמן ושב למשרד עורכי הדין שייסד.

החיידק הפוליטי

עם זאת, החיידק הפוליטי לא הניח לו, ונאמן חזר לפעילות פוליטית לאחר הבחירות לכנסת ה-18, כאשר כיהן כחבר בצוות המשא-ומתן הקואליציוני של הליכוד. בהמשך, בממשלה ה-32, חזר לכהן כשר המשפטים, וזאת לאחר שישראל ביתנו נסוגה מדרישתה להשאיר את פרופ' דניאל פרידמן בתפקיד זה, והסכימה כפשרה, כי נאמן יכהן בתפקיד. נאמן הפך לאיש סודם של נתניהו ואביגדור ליברמן.

בתקופה כהונתו, קידם נאמן תוכנית לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שספגה ביקורת מצד מוסד פרקליט המדינה; נאמן פעל למינוי שופטים ולמילוי שורות בתי המשפט, וכן המליץ על מינויו של עו"ד יהודה ויינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הצעה נוספת שיזם ועוררה מחלוקת, הייתה הצעת חוק המאפשרת לחברי-הכנסת לבטל, שלא ברוב מיוחס, פסילת חוקים על-ידי בג"ץ.

נאמן שהגיע לממשלה אחרי תקופת פרידמן הסוערת, נתפס תחילה כברכה למערכת, אך במהרה התחילו רבים במערכת המשפט לומר, כי מדובר ב"פרידמניזם" ללא פרידמן - אותן מהפכות מתוכננות, אך בשקט וללא המאבקים המרים. מרבית המהפכות הללו לא קרמו עור וגידים, ובמארס 2013, עם השבעת ממשלת נתניהו השלישית פרש נאמן מהפוליטיקה.

בין התפקידים הציבוריים הנוספים שמילא לאורך השנים היו גם חברות ב"ועדת אשר" לרפורמה במערכת המיסוי בישראל, חבר הוועדה לבדיקת ענייני השכר בשירות הציבורי, חבר הוועדה הציבורית בנושא ניגוד-עניינים של שרים וסגני שרים, יו"ר הוועדה לבדיקת התאמת חוקי המסים לחוקי הפיקוח על המטבע, חבר הוועדה הממלכתית לבדיקת מבנה השלטון המקומי בישראל ועוד.

סגירת עסקה במאות מיליונים בטלפון

בין פעילות ציבורית אחת לאחרת נאנמן גם היה עמוק בתוך הביזנס, וייצג לא מעט מ"הטייקונים" של העבר וההווה. בין היתר, ייצג את דוד עזריאלי, בבוררות שהתנהלה בנוגע לבנייני עזריאלי; ייצג את רוברט מקסוול, את שאול אייזנברג ובנו ארווין אייזנברג; את סמי שמעון בעניינים שונים ורבים אחרים. עסקת ענק נוספת שעברה תחת ידיו הייתה המכירה של "החברה לישראל" למשפחת עופר - עסקה בהיקף של 330 מיליון דולר, שנסגרה בטלפון אחד עם נאמן.

המעורבים בעסקה מספרים, כי עורך-דינם של משפחת עופר, עו"ד רם כספי, התקשר אל נאמן כשזה היה רגעים ספורים לפני סגירת מכירת החברה מארווין אייזנברג לחברת פוטאש הקנדית. נאמן שהה אז בניו-יורק, ובשעות הצהריים קיבל טלפון מעו"ד כספי, ששהה בארץ. השעה הייתה 23:00 בלילה בישראל. כספי תפס את נאמן בדרכו לחדר הישיבות במלון לשם חתימה על החוזה למכירת החברה תמורת 300 מיליון דולר, כשהדבר היחיד שעדיין הפריע לסגירה היה שאלה שהפנו הקנדים לנאמן: "מה יקרה אם יפלו טילים על מפעלי ים המלח".

כספי ראה בכך הזדמנות, והציע לנאמן הצעה: "יש לי קונה ישראלי כחול-לבן בשבילך". נאמן השיב: "תעלה את ההצעה". כשכספי חזר עם הצעה של 330 מיליון שקל, ירד נאמן לחדר הישיבות והודיע כי המכירה לקנדים מבוטלת.

כספי נזכר היום: "על-סמך מילה שלי נאמן פוצץ את המשא-ומתן, ולמחרת בבוקר חתמנו על הסכם של עמוד אחד למכירת השליטה לסמי עופר. כך נאמן פעל. סמך על מילה של עו"ד, וכולם סמכו על המילה שלו" (בהמשך סידר נאמן לארווין אייזנברג פטור ממס על ההכנסות של מאות-מיליוני הדולרים בגין מכירת החברה למשפחת עופר).

איש של פשרות

מערכת הקשרים שטווה נאמן במערכת הפוליטית, העסקית והמשפטית היא נדירה. הוא היה חבר של הימין והשמאל, של חילונים ודתיים, של עורכי דין ושופטים. הוא היה מקובל על כולם. לדברי עו"ד פנחס רובין, ראש משרד עורכי הדין גורניצקי, "הוא היה מעורב מאוד בפוליטיקה הישראלית ובעשייה הציבורית בכלל. הכיר את כולם והיה מאוד מקושר. חלק גדול מהמשרד שלו בנוי על הקשרים שהוא טווה עם היהדות בניכר. הוא בנה את המשרד על הרבה לקוחות בינלאומיים, בזכות הקשרים שלו, יחד עם חיים הרצוג.

"נאמן היה ימני והרצוג היה מערכניק, אבל לנאמן היה כישרון לשמור על יחסים טובים גם עם אופוזיציה. גם עם כאלה שהיו בצד השני של המתרס. זה כישרון שעו"ד צריך אותו, ובוודאי פוליטיקאי, ולכן הוא היה מקובל על מגזרים שונים ועל פוליטיקאים שונים ומעומתים. הוא גם ידע לעשות פשרות פוליטיות, ופשרות בכלל. הוא היה איש של פשרות משפטיות ופוליטיות".

בעולם המשפט נתפס נאמן כמומחה לענייני מסים - "מהמעלה הראשונה", אומרים הקולגות, אבל לא רק. "הוא היה חכם כמו שד, ולכן לא רק הצליח בתחום המסים אלא גם בעולמות משפטיים אחרים", אומר עו"ד רובין, ומספר: "אני זוכר אותו בצעירותי המקצועית מתמודד מולו, כשהוא ייצג את קבוצת רייכמן מקנדה ברכישת בנק טפחות, ואילו אני ייצגתי את המדינה. נאמן התגלה במלוא גדולת חוכמתו. בסוף, העסקה לא יצאה לפועל, אבל כישרונו המיוחד לא מש מזיכרוני. הוא היה מאוד חרוץ והיה מאוד מסור ללקוחות".

עוד מספר רובין: "ניהלתי איתו בוררות משך כמה שנים, שחלקה בישראל ורובה בארה"ב, שבה הופענו בפני בית דין רבני בברוקלין, חוויה בפני עצמה. יעקב ידע להתנהל שם עם הרבנים בשפתם ובדתם, ולי הייתה נחיתות בהקשר הזה, אבל שמרנו איש על כבודו של רעהו. בסוף הגענו לפשרה. יעקב חתר לפשרות. הוא תמיד היה מצטט פסוקים שמצדיקים פשרה, כדי לרכך את הלבבות, ולהביא את הצדדים לעמק השווה. הייתה לו דומיננטיות במשאים-ומתנים, אך הייתה לו גם קשיחות מיוחדת והוא ידע לסמן את המטרה שלו בצורה מאוד מוגדרת. הוא בוודאי היה מגדולי עורכי הדין בתחומו".

עו"ד כספי, שכאמור נכח לצד או מול נאמן בצמתים משפטיים ואחרים בחיים, מוסיף: "זהו יום עצוב למשפחה, לחברים ולעולם המשפט בישראל. נאמן היה בעל ידע רב בתחומי המשפט, הכלכלה והיהדות. חרף תהום פוליטית שהייתה פעורה בין העמדות שלנו, הוא איש ימין ואני מרכז-שמאל, תמיד מצאנו דרך משותפת להידברות ולפתרון בעיות. הוא היה מהיר תפיסה, ענייני, אדם שמילתו היא מילה, גם אם היא לא עוגנה בכתב".

דתיות עם פתיחות אינטלקטואלית

עו"ד דן שינמן, שייצג את נאמן במשפטו ב-97' מספר, כי "נאמן היה הלקוח הטוב ביותר שהיה לי. הוא גם שיתף פעולה, עזר וגם נתן לי שיקול-דעת רחב במהלך ניהול המשפט. ראיתי כבוד גדול שהוא הפקיד את חייו בידי במשפט, ובעקבות זאת נוצרו בינינו יחסים מאוד קרובים".

לדברי שינמן, "נאמן הכיל שילוב נדיר של דתיות מאוד נאמנה, יחד עם יסוד של פתיחות לעולם החילוני, השכלה ופתיחות אינטלקטואלית. הוא היה פילוסוף, איש ספר ואיש נדיב. הוא היה מלא פעילות ציבורית בצורה בלתי רגילה, ובמקביל היה איש רב חסד, שבאמת עזר לאנשים שלא על-מנת לקבל פרס. הייתה לו נאמנות מוחלטת ליהודיות ולישראליות, ולמרות שהיה רב-פעלים הוא היה איש משפחה שאין שני לו.

"עם כל העיסוקים שלו, הוא והדסה רעייתו יצרו משפחה מדהימה. יש לו מעל 30 נכדים שליוו אותו ולא משו ממיטתו לאורך כל התקופה שהיה חולה. המשפחתיות שלו הייתה מעוררת השראה", אומרים היום הקולגות והחברים. לדבריהם, נאמן היה איש מאוד צנוע ועניו, חרף עושרו הסתפק במועט ולא היה בו כל יסוד של נהנתנות, "איש מעשה, ללא בולשיט. הוא לא התקשקש והיה מאוד מהיר בלספק פתרונות ופשרות".

פעלתנותו הייתה לשם דבר בקרב הקולגות, בין היתר היות שהיה ידוע כמי שקם ב-4 לפנות בוקר, עושה ספורט, מתייצב במשרדו בשעות המוקדמות של הבוקר, כשהמסדרונות עוד שוממים, ועוזב אותו בין האחרונים.

בשנים האחרונות נאמן הפחית את מעורבותו במשרד, אך היה מעורב בחלק מן הדברים הגדולים ובעסקאות הענק, והמשיך לתחזק את הקשרים הבינלאומיים שטווה - כל זאת עד שהמחלות הכריעו אותו. בחודשים האחרונים שהה בביתו ונאבק במחלותיו. בשבועות האחרונים חלה החמרה במצבו, עד אשר הוכרע אמש והלך לעולמו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988