קניתם מוצר מיובא ונפצעתם בעת השימוש: מי יפצה אתכם?

אדם שרכש קולט אדים נפגע לאחר שפתח את אריזתו ■ ביהמ"ש נדרש לשאלה אם המוצר נרכש פגום, אם היבואן או החנות אחראים, והאם הפוליסה שרכשה החנות מחברת הביטוח מעניקה כיסוי ביטוחי לאירוע

פורס תפוחים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פורס תפוחים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מה קורה כשאנו רוכשים מוצר שאינו מיוצר בישראל ונפצעים כתוצאה משימוש בו? האם על הנפגע לכתת את רגליו ברחבי העולם, לאתר את היצרן ולתבוע אותו על נזקי הגוף שנגרמו לו - או שמא הוא יכול לתבוע את היבואן או את החנות שמכרה את המוצר?

באחד הימים רכשו ש' ("התובע") ואשתו קולט אדים חדש ("המוצר") מחנות שמכרה מוצרי אלקטרוניקה ("החנות"). התובע בחר להרכיב את המוצר בעצמו והחל בהוצאתו מאריזת הקרטון. התובע טען כי כשהחל להפריד את המוצר מאריזתו, הוא הבחין בשברי זכוכית בתחתית האריזה. לפתע, לטענתו, התנתקה הזכוכית מהמסילה של המוצר וננעצה בכף-ידו ("האירוע").

עקב האירוע אושפז התובע בבית החולים ואחר-כך היה מספר חודשים בתקופת מחלה. לבסוף נקבעה לו נכות לצמיתות בשיעור של 5%. לפיכך הגיש התובע כתב תביעה לבית המשפט כנגד היבואן של המוצר, כנגד החנות וכנגד חברת הביטוח שביטחה אותה. בכתב התביעה ביקש התובע לקבל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב האירוע.

היבואן, החנות וחברת הביטוח ("הנתבעים") חלקו על נסיבות התרחשות האירוע ועל האחריות שלהם לפצות את התובע בגינו. בנוסף, הם חלקו על גובה הנזק הנטען. זאת ועוד, חברת הביטוח טענה להגנתה כי החנות לא רכשה ממנה כיסוי ביטוחי מתאים. לפיכך, ככל שתוטל אחריות על החנות, הרי שאין לחייב את חברת הביטוח בתשלום הפיצוי.

האם המוצר נרכש פגום? האם הפוליסה שרכשה החנות מחברת הביטוח מעניקה כיסוי ביטוחי לאירוע?

בית המשפט ציין כי עדותו של התובע הייתה אמינה ונתמכה באופן משמעותי בראיות נוספות. התובע תיאר את התרחשות האירוע באופן מפורט ומדויק. בהתאם נפסק כי המוצר שנרכש כחדש היה במצב פגום.

כשמדובר ברכישת מוצר פגום, ייכנס לתמונה חוק האחריות למוצרים פגומים ("החוק"). על-פי החוק, יבואן נחשב כיצרן, ומוטלת עליו אחריות כמעט מוחלטת לנזקי גוף שנגרמים בשל מוצר פגום שהוא ייבא.

עוד צוין כי היבואן לא הוכיח כי ביצע בדיקות בטיחות כלשהן במוצר שרכש התובע, לפני שיצא מחזקתו. גם אם היה מוכח כי הפגם נגרם לאחר שיצא מרשות היבואן, אין בכך כדי לשנות דבר. נקבע כי מאחר שהחנות מכרה מוצר פגום לתובע, שאף גרם לו לנזקים - היא התרשלה.

כעת נדרש בית המשפט לדון בשאלת החבות של חברת הביטוח. במהלך הדיון התברר כי החנות רכשה תחילה כיסוי ביטוחי מחברת ביטוח אחרת. כאשר נדרשה החנות לחדש את הפוליסה, היא חידשה אותו אצל חברת הביטוח הנתבעת בהליך זה.

בית המשפט עיין במסמכים ומצא כי החנות כלל לא נשאלה האם ברצונה להרחיב את הכיסוי הביטוחי ולהחיל אותו גם על המוצרים הנמכרים על-ידה. בית המשפט קבע כי חברת הביטוח הייתה חייבת לבחון האם המבטחת הקודמת ביצעה את כל הנדרש לצורך הקמת הפוליסה. כמו כן, היה עליה לתקן פגמים שאירעו בשלב ההצטרפות לפוליסה ולבצע השלמות לדברים שהיו חסרים בה.

מאחר שחברת הביטוח לא פעלה כאמור, היא הפרה את חובתה כלפי החנות. לפיכך, חברת הביטוח אינה יכולה לטעון כי אין כיסוי ביטוחי בעניין התוצרת.

וכך צוין בפסק הדין: "המבוטח סומך על המבטח כי גילה לו את כל שהיה עליו לגלות, כי סיפר לו על כל האפשרויות הסבירות להרחבות רלוונטיות העומדות בפניו, והבחירה היא בידי המבוטח אם לקבלן אם לאו". פעולותיה של חברת הביטוח אינן מקובלות, והיה עליה לבצע בדיקה במעמד חידוש הפוליסה.

בית המשפט קיבל את התביעה במלואה וחייב את הנתבעים לשלם לתובע בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות האירוע. (בית משפט השלום (חיפה) 49590-09-12).

החנות נחשבת ליצרן

מ' ("התובעת") נחתכה בכפות-ידיה משימוש במכשיר הפורס תפוחי עץ ("המוצר"). לטענתה, ברגע הלחיצה התפרקו סכיני המתכת של המוצר וגרמו לחתכים בכפות-ידיה ("התאונה").

בעקבות התאונה נאלצה התובעת לעבור ניתוח ביד ימין ולאחריו נזקקה לטיפולי פיזיותרפיה. התובעת ציינה כי המוצר נרכש מחנות לממכר כלי בית וציוד מטבח סמוכה למקום מגוריה ("החנות"). לאחר התאונה חזרה התובעת לחנות וקנתה את אותו מוצר לשם הצגתו בפני בית המשפט.

בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי החנות עונה להגדרת "יצרן" לפי חוק האחריות למוצרים פגומים ("החוק"). עוד נטען כי המוצר לא יוצר כהלכה, מאחר שהוא התפרק בעת השימוש בו. המוצר נמכר ללא הוראות שימוש או אזהרות כלשהן. ההתרשמות הכללית היא שהמוצר היה פגום. מכירת מוצר פגום מהווה רשלנות מצד החנות. לפיכך, החנות אחראית לנזקים שנגרמו לתובעת.

החנות טענה להגנתה כי התובעת לא הציגה שום ראיה, כגון קבלה לפיה המוצר נרכש ממנה. אם המוצר נשבר וגרם לפציעתה של התובעת, אזי התובעת השתמשה בו בצורה לא זהירה ובצורה לא נכונה. בשל כך, לטענתה, התובעת אחראית באופן בלעדי להתרחשות התאונה. עוד נטען כי החנות מוכרת מוצרים תקינים ובטיחותיים, והיא אינה אחראית על מה שנעשה במוצר שיצא מחזקתה. לכן, יש לדחות את התביעה.

בית המשפט ציין תחילה כי אף אם התובעת לא הציגה קבלה כראיה לרכישת המוצר מהחנות, הרי שעדותה של התובעת מהווה ראיה כשלעצמה.

עוד צוין כי בהתאם להגדרות החוק, יש לראות את החנות כ"יצרן" של המוצר; כי יצרן חייב לפצות אדם שנגרמו לו נזקי גוף בשל שימוש במוצר פגום. מוצר ייחשב כפגום כאשר נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהוא היה פגום יותר מאשר עם המסקנה שהוא היה תקין.

בית המשפט ציין כי התובעת נפגעה מהמוצר בפעם הראשונה שעשתה בו שימוש, והגיע למסקנה כי המוצר היה פגום, ולכן על החנות לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה.

הוראות החוק קובעות כי הניזוק עלול לקבל פיצוי מופחת אם יתברר כי הוא פעל בהתרשלות חמורה. מאחר שהחנות לא הוכיחה כי התובעת פעלה בהתרשלות כלשהי, אין להפחית מהפיצוי המגיע לה.

כאמור, בית המשפט קיבל את התביעה והורה לחנות לפצות את התובעת בגין הנזקים. (בית משפט השלום (תל-אביב) 24403-12-14).

נדגיש כי קיימות עילות נוספות בדין הישראלי שבכוחן להעניק פיצוי לאדם שניזוק ממוצר מסוים. עם זאת, המחוקק מצא לנכון להסדיר את סוגיית האחריות למוצרים פגומים בחוק. לפיכך, רצוי שאדם יכיר את ההוראות השונות המצויות בחוק, המאפשר פיצוי מהיר בלי טרחה רבה. מומלץ כי היצרנים, היבואנים והגופים המוכרים מוצרים שונים יוודאו קיומו של כיסוי ביטוחי מתאים.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, בעליו של משרד עורכי הדיו ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ משפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988