תחילת עידן "אמריקה תחילה"

התמוטטות הסחר החופשי באמריקה תשקף נסיגה של ארה"ב מעידן הרב-צדדיות

הגדר בין ארה"ב למקסיקו / צילום: רויטרס
הגדר בין ארה"ב למקסיקו / צילום: רויטרס

יום העבודה הראשון של דונלד טראמפ בבית הלבן נפתח בחתימתו המסולסלת על מסמך רב סמליות. הוא ביטל, בצו מינהלי, את השתתפות ארה"ב בהסכם הסחר הרב-צדדי של האוקיאנוס השקט (TPP).

לא היה ממש בביטול. ההסכם מעולם לא נכנס לתוקף, מפני שהסנאט, בשליטת הרפובליקאים, סירב לאשרר אותו. אבל הצו המינהלי נועד להודיע לעולם, שהנשיא הזה התכוון בהחלט לכל מה שאמר. טראמפ מתעב הסכמי סחר חופשי. הוא החל לדבר בגנותם עוד לפני 30 שנה, כאשר התחילו לנבוט הניצנים הרכים של יומרותיו הפוליטיות. העולם כולו לועג לנו, אמר טראמפ. בעיניו, הסחר החופשי בא על חשבון העובד האמריקאי.

הסכם האוקיאנוס השקט נגע ל-12 ארצות, בהן ארה"ב, קנדה, יפן, מקסיקו, וייטנאם ואוסטרליה. התוצר המקומי הגולמי המשותף שלהן שווה ל-40% מכלכלת העולם. הוא נועד בין השאר להציב משקל נגד להתפשטות הפוליטית והכלכלית של סין, אשר לא הוזמנה להשתתף בו. שבע שנים נדרשו להשלמת המשא-ומתן עליו. הוא נחתם לבסוף ב-4 בפברואר 2016 באוקלנד, ניו-זילנד, שנה אחת פחות שבועיים לפני שנפח את נשמתו.

בחזונם של הוגיו הוא נועד להיות בסיס לשוק חופשי אוניברסלי. הוא היה הקליימאקס הטבעי של שבעים שנות "רב-צדדיות" ("מולטילטראליזם") במדיניות החוץ האמריקאית. "רב-צדדיות", בהכרח, הייתה ההיפך של "חד-צדדיות". היא ציינה עידן של פתיחות ושל התחשבות. מעצמת העל הייתה מוכנה להביא בחשבון את צורכיהן של שותפותיה, ולהתחלק בעושרה. זה לא היה עניין של חסדים, אלא של אינטרס עצמי נאור. אבל זה התבטא בנכונות לעשות ויתורים, גם כאשר לא היו בהכרח סימטריים.

האמא של כל הסכמי הסחר

סחר חופשי זוהה זיהוי קרוב במיוחד עם המפלגה הרפובליקאית. אבל מתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה הוא נעשה חלק מן הרפרטואר הדמוקרטי. ביל קלינטון השלים את המשא-ומתן על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA), אשר כלל את ארה"ב, את קנדה ואת מקסיקו. הוא עשה כן נגד רצונם של מרכיבים חשובים בתוך מפלגתו שלו, בייחוד האיגודים המקצועיים. אפשר לטעון שמהנקודה ההיא ואילך התחילה המפלגה הדמוקרטית להיפרד מבסיס התמיכה המסורתי שלה - פועלי הצווארון הכחול במדינות המערב התיכון.

מעניין אגב שאת ההתנגדות להסכם הסחר של צפון אמריקה הנהיג מיליארדר קפריזי, שהתמודד באופן עצמאי בבחירות לנשיאות (1992), וקיבל כמעט 20% מהקולות. שמו לא היה דונלד טראמפ, אלא רוס פרו (Perot). הוא היה גלגול מוקדם של טראמפ ושל "מסיבת התה", התנועה הפופוליסטית הרדיקלית שקמה בסוף העשור שעבר. פרו היה מתנגד עקבי לסחר חופשי ודרש שיושם קץ לגירעון הכרוני בתקציבי הממשלה.

עכשיו, משתם ונשלם המעשה בסחר חופשי מעבר לאוקיאנוס השקט, הנשיא טראמפ אינו שוקט על שמריו. הוא פונה אל האמא של כל הסכמי הסחר, אל NAFTA בכבודה ובעצמה. הוא כבר הזמין את נשיא מקסיקו ואת ראש ממשלת קנדה לוושינגטון, כדי להזהיר אותם שהוא מוכן ומזומן להסתלק גם מן ההסכם הזה, שאושרר החודש לפני 23 שנה.

להעלות את מקסיקו מאשפתות

ארה"ב וקנדה הקדימו לחתום על הסכם סחר חופשי עוד ב-1988. ביסוד ההסכם המשולש עמדה התקווה להרים את מקסיקו מאשפתות. רמת ההכנסה לגולגולת במקסיקו עמדה אז על 30% מזו של ארה"ב. אחת התוצאות של הפער הייתה הגירה מסיבית צפונה, בדרך כלל באופן לא חוקי. "הבה נתחיל לייצא מוצרים תעשייתיים, לא בני אדם", אמר נשיא מקסיקו בימים ההם.

ב-1993, הסחר בין ארצות צפון אמריקה עמד על 300 מיליארד דולר ופחות. בשנה עברה הוא הגיע ל-1.1 טריליון דולר, זאת אומרת פי שלושה ויותר. אין כלל ספק שהוא היטיב עם מקסיקו. בשנה שעברה היה למקסיקו יתרון של 60 מיליארד דולר במאזן הסחר עם ארה"ב. בתקופה הזו אבדו 600,000 מקומות עבודה בתעשייה האמריקאית.

כמובן, אי אפשר להטיל את מלוא האחריות על NAFTA. אוטומציה והתייעלות הן שתי סיבות כבדות משקל אחרות. אבל עובדה היא שמאז 1994, תעשיית הרכב בארה"ב איבדה 350 אלף מקומות עבודה. מספר המועסקים בתעשיית הרכב במקסיקו גדל ב-450% ויותר, והוא עומד עכשיו על 550 אלף (את הנתונים האלה ואחרים אפשר למצוא באתר הרשת של המועצה האמריקאית לענייני חוץ, cfr.org)

מופסדת?

האומנם ארה"ב יצאה מופסדת מן ההסכם? התשובה תלויה כמובן במקום שבו עומד המשיב. הוא/היא יתקשו להתנחם בהקשר ההיסטורי הרחב אם הם עובדי רכב לשעבר במדינת אוהיו, במערב התיכון של ארה"ב, ואם משרות מכניסות ומכבדות את בעליהן בענף התעשייה נשמטו מידיהם, והתחלפו בשכר מינימום בענף השירותים.

עליית מקסיקו היא בוודאי טובה ומועילה, קודם כול למקסיקאים אבל גם לשכניהם. 200 שנה של יחסים בין ארה"ב למקסיקו עומדות בסימן משברים בלתי פוסקים. עוני וחוסר יציבות במקסיקו מניבים פשע אלים, הגולש גם אל מעבר לגבול. חוסר היציבות מניב גלים של פליטים, ורוב גדול של 11 מיליון שוהים לא חוקיים על אדמת ארה"ב הם מקסיקאים. מה יקרה אם NAFTA תסתיים?

הנשיא טראמפ יודע מה יקרה: מהגרים מקסיקאיים יתדפקו על שערי ארה"ב. הוא מתכונן. הערב (שעון ישראל) הוא עמד לצוות על תחילת בנייתה של חומת הגבול המפורסמת, אשר תשאיר את המקסיקאים בבית. זאת הייתה אחת מהבטחות הבחירות המפורסמות ביותר שלו.

אל תשכחו את קנדה

אם זו תהיה התוצאה היחידה של התמוטטות הסחר החופשי בצפון אמריקה, היא תשקף נסיגה היסטורית של ארה"ב מעידן הרב-צדדיות. זו תהיה ההתגלמות של "אמריקה תחילה", שטראמפ הבטיח פעמיים בנאום השבעתו הקצר. אגב, גם מקסיקו היא אמריקה, אבל לא אליה, ולא אל 34 החברות האחרות בארגון מדינות אמריקה התכוון דונלד טראמפ ב"אמריקה תחילה".

שטות תהיה להניח שהתקפלות אמריקאית תשאיר ואקום לאורך ימים. הריק מוכרח להתמלא, והשבוע שמענו בדאבוס שסין הטוטליטרית מתנדבת למלא אותו, ולהיות מנהיגת הסחר החופשי בעולם. אכן, חדשות נפלאות.

מוטב לא לשכוח, כי במשוואת NAFTA יש פקטור נוסף, קנדה. היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ארה"ב, 577 מיליארד דולר ב-2015. אם טראמפ מתכוון לסיים את הסחר החופשי גם איתה, הנזק לכלכלתה יהיה עצום ממדים. הקנדים מתחילים להתכונן, ומזכירים לטראמפ שקנדה היא היעד הגדול ביותר ליצוא מ-35 מתוך 50 המדינות של ארה"ב. לפי שעה לא מצאנו בטוויטר כל תגובה של נשיא ארה"ב.

* רשימות קודמות ב-yoavkarny.com.

** ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988