אנליסטית מודי'ס: "ישראל מבודדת עצמה בגלל ההתנחלויות"

קריסטין לינדאו לא מוטרדת מהאפשרות של הקדמת הבחירות - אך מזהירה כי להמשך התמיכה בהתנחלויות יהיו בסופו של דבר השלכות גם על דירוג האשראי של ישראל

לנדאו / צילום: איל יצהר
לנדאו / צילום: איל יצהר

תמונת הפרופיל בדף הפייסבוק הפרטי שלה לא מותירה מקום לספק: בני הזוג אובמה בתצלום ספק אמנותי ספק רשמי ומאוד-מאוד מחמיא. קריסטין לינדאו (Lindow), סגנית נשיא בכירה במודי'ס העולמית, לא מתאמצת להסתיר את דעותיה הפוליטיות הנחרצות. בכנס החוב של מידרוג, שבו השתתפה השבוע, אמרה על הנשיא הנבחר שלה דונלד טראמפ כי "הוא לא יודע דבר על שיעורי ריבית. הוא מחליט לצייץ על זה בלי שיש לו הבנה אמתית בכלכלה. למרות שהוא איש עסקים, הכוח של עסקיו מגיע רק ממכירת שמו".

לישראל לינדאו מפרגנת קצת יותר ומכריה הישראלים נשבעים שגם הביקורת שלה מגיעה ממקום של ידידות ואהדה. לינדאו, נחשבת לא רק לאנליסטית הוותיקה ביותר המסקרת את ישראל בסוכנויות הדירוג (מודי'ס, פיץ' ו-S&P) אלא גם לבקיאה ביותר. "יש לה הבנה וביטחון עצמי שמאפשרים לה להפעיל שיקול דעת ולסטות לעתים מהמתודולוגיה הקשיחה של תהליך הדירוג", אומר גורם ישראלי.

נכון, למרות היומרה לאובייקטיביות הביקורת של לינדאו, מריחה מהשקפה פוליטית מסוימת, אך כדאי להקשיב לדבריה ולו משום העובדה שהיא אחד האנשים המשפיעים ביותר על דירוג האשראי הבינלאומי של ממשלת ישראל, ובעקיפין על גובה הריבית שישראל תידרש לשלם על חובותיה.

- S&P ופיץ' העלו בשנים האחרונות את הדירוג של ישראל, אבל לא מודי'ס.

"הם רק יישרו אתנו קו והעלו (את ישראל) לדירוג שכבר היינו בו לפני שבע שנים. אשררנו את הדירוג של ישראל בספטמבר עם תחזית יציבה. אנחנו היינו בדירוג של A1 כבר לפני שבע שנים ומאז שיעור החוב בישראל ירד ואחת המלים שאנחנו משתמשים בהם בתכיפות רבה לגבי ישראל היא 'עמידות' - עמידות לזעזועים פנימיים וחיצוניים. זה מעיד על הניהול הכלכלי, על מבנה המשק הישראלי, על הנישה של ההיי-טק שישראל מצטיינת בה ושמבטיחה את עמידות הייצוא. ביצועי הייצוא הם שהבטיחו למשל את השמירה על מאזן תשלומים חיובי ומעבר לכך יש לכם בשנים האחרונות את הירידה בייבוא גז טבעי בעקבות פיתוח המאגרים והאפשרות שתתחילו לייצא גז".

- מאז שהעליתם לישראל דירוג יחס החוב לתוצר ירד בכ-10 נקודות האחוז - זה לא שיקול שתומך בהעלאת דירוג?

"הדירוגים שלנו צופים פני עתיד כך שהדירוג הנוכחי מבטא ציפייה להורדת יחס החוב לסביבה שאליה הוא הגיע לאחרונה. נכון לעכשיו שיעור החוב הישראלי לא נמוך יותר מזה של מדינות בקבוצת היחס שלה, שמדורגות A כמו צ'כיה או ערב הסעודית. בדירוג שמעל ישראל, של Aa3 יש מדינות שיש להן חוב נמוך בהרבה או מדינות כמו בלגיה, שלמרות שיש להן חוב גבוה יותר - הוצאות מימון החוב שלהן הרבה יותר נמוכות מישראל. אני מדברת על הפרמטר שנקרא Debt Affordability, שמבטא את היחס בין הכנסות הממשלה לבין הוצאות מימון החוב שלה. בישראל היחס הזה עומד על 8.5% לעומת 5% בבלגיה, למרות שהחוב הממשלתי של בלגיה גבוה יותר ב-40 נקודות האחוז.

"השאלה הרלבנטית היא האם תהיה לדרג הפוליטי רצון להמשיך ולהוריד את יחס החוב לתוצר. אז נכון שהיה שיפור משמעותי בשנים האחרונות, אבל בתקופה האחרונה אנחנו מרגישים שיש התרופפות מסוימת בנכונות להמשיך ולהוריד את החוב. יש שאננות מסוימת שבאה לידי ביטוי למשל בכיפוף החוקים הפיסקאליים שקבעתם - אני לא משוכנעת שבדרג הפוליטי יש נכונות להמשיך ולהוריד את יחס החוב".

- מה עוד ישראל יכולה לשיפור הדירוג שלה מלבד הורדת החוב?

"הוצאות הביטחון עדיין מאוד גבוהות. ברור שאתם נמצאים בשכונה מאוד קשה, אבל בעבר עשיתם עבודה טובה בניהול האינטרסים הביטחוניים שלכם. בסקירה האחרונה שלנו דיברנו על כך שישראל מבודדת את עצמה מהקהילה הבינלאומית בגלל מפעל ההתנחלויות שמנוגד להחלטות האו"ם".

- הדאגה שלכם מהמצב המדיני של ישראל גברה?

"בהודעות שלנו תמיד ציינו שהסדר מדיני יועיל למשק הישראלי, ויגדיל משמעותית את ההשקעות בישראל לענפים נוספים שמושפעים כיום מהמצב הביטחוני".

- BDS משפיע על הייצוא הישראלי?

"ממה שאנחנו רואים כיום - לא. לגבי העתיד אני לא בטוחה. אנחנו כן רואים יותר ויותר מדינות שמתרחקות מישראל בגלל השאלה האם ישראל מעוניינת להגיע להסדר מדיני. ההתנחלויות נתפסות כסטירת לחי לתהליך השלום. אני יודעת שהתחושה בישראל היא שהאו"ם מוטה לחלוטין נגד ישראל, אבל אני חושבת שיש דרך לטפל בכך, שנזנחה בשנים האחרונות".

- מה תהיה השפעת הממשל החדש בארה"ב על המזה"ת?

"אם בשבוע הראשון של טראמפ התחושה הייתה שהוא ייתן לישראל לעשות מה שהיא רוצה, אז השבוע שמענו שההתנחלויות לא מסייעות לתהליך השלום. אף אחד לא יודע מה טראמפ יעשה, אבל אם ישראל תראה בטראמפ סוג של צ'ק פתוח לעשות מה שהיא רוצה - זה רק יחריף את היחסים שלה עם מדינות אחרות. אתה מכיר את הרטוריקה שהבעיה הפלשתינית היא המפתח לפתרון כל הבעיות באזור - אפשר להתווכח עם זה, ואפשר לומר שזה רק תירוץ, אבל זה יהיה הרסני מבחינת ישראל להיראות כמי שאינה מעוניינת בפתרון מדיני ויהיו לכך השלכות מקרו-כלכליות ברורות".

- למשל?

"בהגדלת משקל תקציב הביטחון על חשבון נושאים חברתיים, כמו החינוך, המאבק בעוני... אנחנו לא אומרים לממשלה מה לעשות, במה להשקיע. אנחנו רק מייעצים, אבל העמדה שלנו מבוססת על הרבה מאוד ניסיון. אנחנו אובייקטיביים ולא באים עם אג'נדה פוליטית".

- האם פיתוח לוויתן עשוי להעלות את דירוג האשראי?

"אנחנו לא רואים את זה כגורם משמעותי עד כדי כך, אבל חשוב שיהיה יותר ממאגר אחד שמפיק גז. בנוסף, רואים איך פיתוח המאגר משפיע על התחממות ביחסים הבינלאומיים של ישראל. אני לא בטוחה שההתחממות ביחסים עם טורקיה הייתה מתרחשת בקצב כזה אלמלא האפשרות של פיתוח 'לוויתן'".

- עד כמה מצב ענף הנדל"ן בישראל מטריד אתכם?

"לפי תוצאות מבחני הלחץ שבנק ישראל מבצע אנחנו לא רואים שם בעיה".

לקראת בחירות?

לצד הדאגות ברמה המדינית, שמה מודי'ס לב גם להתפתחויות הפוליטיות בישראל ופרסמה בחודש שעבר הודעה למשקיעים בעקבות החקירה הפלילית המתנהלת נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"ההודעה שהוצאנו נבעה מהצורך לעדכן את המשקיעים בהתפתחות שנראית לנו חשובה", מסבירה לינדאו, "אנחנו מודעים כבר תקופה ארוכה לפרסומים סביב ראש הממשלה. החקירה הנוכחית נראית לנו הרבה יותר רצינית וחמורה מבעבר מבחינת האישומים הפוטנציאליים. אנחנו לא רואים שבליכוד יש יורש ברור, כך שאם החקירה תיאלץ את ראש הממשלה להתפטר - זה יוביל לדעתנו לבחירות חדשות".

- הקדמת בחירות תהיה אירוע שלילי מבחינת דירוג האשראי?

"המבנה הקואליציוני השברירי של הממשלות בישראל הוא לא דבר חדש וזה גורם לכך שישראל מקבלת אצלנו ציון נמוך יותר בפרמטר של היציבות השלטונית. אבל אנחנו רגילים לכך שמקדימים את הבחירות בישראל. מה שמעניין זה שההתפתחויות האחרונות באות דווקא אחרי שאושר תקציב דו-שנתי ואחרי שנתניהו הצליח להרחיב את הקואליציה מעבר ל-61 ח"כים - וכבר חשבנו 'כמה מוזר שבישראל לא יהיו הפעם בחירות מוקדמות (צוחקת)".

לינדאו הגיעה השבוע לישראל כאורחת המרכזית בפורום שוק החוב השנתי של מדרוג, חברת הבת והנציגה המקומית של מודי'ס בישראל, בניהולו של ערן היימר. לינדאו החלה לעבוד במודי'ס ב-1993, אחרי שעבדה שנים רבות בגופי מחקר שונים בתחום המקרו-כלכלה בוושינגטון. תיק המדינות שאותו היא מכסה כאנליסטית ראשית, כולל לצד ישראל גם את רוסיה, טורקיה, איסלנד, נורבגיה, אוקראינה, בלארוס. לצידה בצוות עובדים אנליסט בכיר ואנליסט זוטר והיא נעזרת לעתים קרובות באנליסטים עמיתים מתחומים משיקים, כמו הבנקאות והתאגידים. היא מגיעה לביקור שנתי בכל מדינה ומנהלת שיחות ועידה תכופות עם בנק ישראל, האוצר, החוץ ועם גורמים פרטיים ובהם עיתונאים.

- האם התקציב הדו-שנתי של ישראל הוא אנומליה ביחס למקובל בעולם?

"כן. המצב הרצוי הוא לאשר מסגרת תקציבית לשלוש שנים, שתקבע מראש את תקרת ההוצאה הממשלתית. בפינלנד ממשלה נבחרת קובעת מראש מה תהיה המסגרת התקציבית לכל הקדנציה, כמה כסף היא מתכוונת להוציא בכל אחת מארבע השנים הקרובות. אצלכם התקציב הדו-שנתי לא עבד בעיקר בגלל שלא קבעו מראש מנגנון התאמה לשנה השנייה - אבל הפעם קבעו".

- את נהנית לסקר את ישראל?

"מאוד. אני חושבת שזו מדינה מרתקת. התחלתי לסקר את ישראל ב-2006 ממש לפני מלחמת לבנון השנייה, סיקרתי את מצרים ולבנון ובעיני ישראל הכי מעניינת אולי חוץ מלבנון".

- היא בטח יותר מעניינת מנורבגיה.

"תופתע לגלות כמה הרבה מתרחש בפוליטיקה הנורבגית מתחת לפני השטח. גם שם הממשלה כמעט נפלה בגלל משבר תקציבי לפני שבועיים".

- לפחות שם יש יותר שקיפות.

"מבחינת השקיפות אתם ברמה של מדינות סקנדינביה. איכות הנתונים הסטטיסטיים כאן מאוד-מאוד טובה. מערכות הבקרה הממשלתיות מאוד חזקות. מיכל (החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו) תמיד אומרת שהיא יכולה לדעת בכל שעה כמה כסף יוצא".

- היו לכן יחסים אישיים טובים.

"היא התמודדה עם מצבים לא קלים בשנים האחרונות ואני חושבת שהיא עשתה את זה בצורה מאוד מקצועית ולטובת האינטרסים של המשק הישראלי. למשל, התקופה שבהן לא היה תקציב בגלל הקדמת הבחירות ו'נפל' עליה לקבוע את סדרי העדיפויות ולוודא שהתקציב מבוצע באופן הוגן - והיא עשתה את זה בצורה מאוד טובה. אנחנו עדיין נמצאים בעידן שבו אנשים לא מצפים מנשים להיות בעלות כוח רצון".

החוזקות והחולשות של ישראל
 החוזקות והחולשות של ישראל

צרו איתנו קשר *5988